אוצר מדרשים, מעשה ברב כהנא א׳Otzar Midrashim, A Tale of Rabbi Kahana 1
א׳מעשה ברב כהנא
1
ב׳[בתי מדרשות ח״ד]
2
ג׳מעשה ברב כהנא שנתן לו הקב״ה בן ושמו סליק, והיה בן חמש שנים, תפש אביו בידו להוציאו מן הבית ללמוד תורה, אמרה לו אמו של תינוק לאיזה מקום אתה מוליך את בני, אמר לה אמסרנו למי שילמדנו תורה, אמרה לו טוב לנו שנמות שנינו ולא נראה בפרידת בנינו, אינו יוצא ולא ילמוד תורה ולא יעשה מלאכה. א״ל בעלה מהרי תני כתובתך ואקרענה ואשלם מה שבתוכה, אמרה היא מה מום ראית בי כי תגרשני והלא כתיב והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר (דברים כ״ד:א׳), השיב בעלה ואמר אין מום גדול מזה כי תמנעי את בני ממים חיים, ואין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים (ישעיהו נ״ה:א׳), ונאמר כי חיים הם למוצאיהם (משלי ד׳:כ״ב), אמרה האשה נעשה פשרה אני ואתה, אמר כיצד, אמרה תצא לשוק ותמצא לנו רב מובהק, ונעשה עמו תנאי על ימים ושנים רבים [שילמדו בביתנו] ולא יצא מן הבית, ואני אשרת אותו ואפלא את כליו וארחץ כתליו, מיד רצה הבעל לשוק ומצא חכם מטיל ציצית בשבעה חוליות, אמר לו שלום עליך רבי, אמר לו עליך שלום אדוני, א״ל מה שמך, אמר לו אליעזר זעירי שמי, א״ל יש לך אשה ובנים אמר הן והרי הם עומדים כנגדי, אשתי מרי תורה היא שנאמר ראה חיים עם האשה אשר אהבת (קהלת ט׳:ט׳) ובני אדוני הם התלמידים, אלו בעלי תורה. וכן חייב האדם ללמד את בנו תורה כשיהיה כבן שש כבן שבע שנאמר עם ז״ו יצרתי לי תהלתי יספרו (ישעיהו מ״ג:כ״א). מיד אמרה האשה אתה [תלמד את בני בביתי] ולא יצא סליק בני מפתח ביתי. אמר האיש אני מקבל עלי, מיד כתב רב כהנא שטר לרבי אליעזר, ור״א כתב שטר לרב כהנא, ולמד את סליק בנו, ומעת שיצא מבטן אמו לא יצא מפתח ביתו עד שלמד כ״ה שנה ונעשה בן ל' שנה, ופרע רב כהנא לרבי אליעזר זעירי אלף משקל זהב.
3
ד׳ויצא סליק מלובש במלבושים נאים והלך לראות בשוקים עד שנרעב ונצמא, שמע מוכר המים צועק ואומר בקבוק מסובך במי ורד ומשפך מים קרים על נפש עיפה בקסקס (מטבע) אחד [ומבני משפחתו היה], אשרי שותהו! רמז סליק למוכר המים, כשבא אצלו אמר השקני, אמר לו תן קסקס ושתה מים, אמר אני חכם ולא תשקני?! אמר אם חכמת חכמת לך, אמר אני בן שלשים שנה הוגה בתורה ולא תשקני! אמר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, אתה בראך אלהים להגות בתורה ואני בראני אלהים לשאוב המים ולסבול על כתפי ולמכור ולפרנס בני ביתי, מיד עמד סליק והלך לביתו בפחי נפש וקרע בגדיו והוליך אותן לפני אביו ואמו, ואמר אבי! כל התלמוד אינו שוה קסקס דמי מים, ועתה הרשני לצאת לרשות (למלאכה) אחרת. כתיב טוב ארך אפים מגבור (משלי ט״ז:ל״ב) זה רב כהנא, שלא צעק ולא בעט על בנו אלא אמר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו, אמר סליק בני רצונך שתצא לרשות אחרת? אמר הן, אמר לו הביא לי זה הארגז ותפתחהו ותן לי מתוכו כלי קטן של כסף, מיד הביאו לו, ופתחו אביו והוציא ממנו מרגלית יפה אדומה גלויה ומפורסמת, אמר בני קח את המרגלית ותראנה בשוק של מוכרי חוליות קטנות שהם משיחים אותם באבר ובזכוכית ותראה כמה ידמוה ואל תמכרנה להם, ותלך אח״כ אצל שוק של מרגלית. והרי הן עשר חוליות שתמכור ותביא חציה (ממחירם) לי ולזקנתי וחציה לך, שבני משפחתך לא חסו עליך על בקסקס די מים, משפחה אחרת על אחת כו״כ שלא יחוסו על כבודך. כשתמכור המרגלית תקח חלקך והם יקבלוך, כי הכסף יענה את הכל. הלך בה (במרגלית) סליק לשוק מוכרי חוליות של נזמים שהם משוחים באבר וזכוכית, ודימוה המוכרים סלע מצרי של כסף, וכיסה אותה ולא מכר אותה להם, הלך בה אצל השוק של מרגלית נתן לו האחד אלף שקל זהב ולא מכר, וכן השני וכן השלישי, עד שקנה אותה העשירי באלפים וחמש מאות משקל זהב, והלך לבית וקרא לאביו בוא ונחלק דמי המרגלית אני ואתה, אמר לו בני לא נתתי לך מרגלית למוכרה אלא ללמד לך דעת, דע בני... (הסוף חסר מכ״י, והנמשל הוא כי לכל סחורה וסחורה צריכין מבינים ומומחים, וכמו שמוכרי חוליות אינם מבינים ערך המרגלית כן מוכר המים אינו מבין חין ערך התורה).
4