אוצר מדרשים, אגדת רבי ישמעאל א׳Otzar Midrashim, Aggadah of Rabbi Yishmael 1
א׳אגדת רבי ישמעאל
1
ב׳[בית עקד האגדות ח״א 59]
2
ג׳אמר רבי ישמעאל אני נתתי לבי לדרוש ולתור בחכמה ולחשב מועדים וזמנים רגעים וקצים ועידן עידנין ומועד ומועדים, ונתתי את פני לקדוש עליות, בתפלה ובתחנונים ובצום ובשק ובמספד, וכן הייתי מתפלל ואומר ה' אלהים צבאות אלהי ישראל עד מתי אנו זנוחים פרוצים עשוים ללעג ולקלס בין העמים כל רואינו ילעיגו לנו ויאמרו "אלו הם עם ה', למה הכם למה השליכם מעל פניו, על גודל עונם ועוצם חטאתם הנה הוא תועבם וגועלם והרחיקם מעל פניו ואינו עתיד לשובבם עוד". אמר רבי ישמעאל כך סח לי אכתריאל יה י״י אלהי ישראל, ידידי ישמעאל תדע לך שלא נתתי לכל האומות לשעבד בישראל אלא יום אחד בעולם הזה על ידי שעזבוני והשחיתו לעבוד לאלהים אחרים והעמידו צלם בביתי, ורחקו את שכינתי ממני אשר נשבעתי לשכן את שמי לעולם, והכעיסוני והמירוני המה ומלכיהם ושריהם וכהניהם ונביאיהם, והיו שבע מאות שנה חלוקין מעלי ונשבעתי שאני מכניעם תחות פרזלא וכספא, ושריהם יהרוגו ומלכיהם ישחיתו, בחוריהם ישכילו ועולליהם ירטשו, ועל זקניהם יכבידו עולם ויגורו עליהם עד שהם נימוקים בעוונם ובעון אבותיהם או שהם שבים אלי או שהקץ מתמלא (עי' סנהדרין צ״ח), לכך שלחתי אליהם ביד עבדי הנביאים שאני עתיד לפקוד עליהם את ימי הבעלים אשר הקטירו להם, וכשם שהכעיסוני שבע מאות שנה כך אני עתיד להכעיסם ולהקניאם בגוי נבל ובגוי אשר לא חלקתי לו מלכות (היא מלכות ישמעאל), ביום שהעליתי גורלות על כל העמים יען וביען. אמר ר' ישמעאל כששמעתי יען וביען רפו ידיי ונפלתי מלא קומתי על פני ונבעתתי וכח לא היה בי לא לדבר ולא לענות, מיד נענה לי מטטרון שר הפנים ואמר לי ידידי קום ועמוד וחזק את מתניך והבין והשכיל בדברים אשר ידבר אליך (ה') ושמעתי קול יוצא מבין שני הכרובים ויאמר ידידי ישמעאל אל תירא שאין אני פורע מהם מדה במדה, שאני יודע שאין בהם כח לעמוד אלא שאני עושה למען שמי ואני נותן מחלוקת בין האומות ואיבה גדולה בין אדום ובין ישמעאל כדי שיתגרו אלו עם אלו ולא יכלו את עמי ישראל. אמר ר׳ ישמעאל ישבתי והייתי מחשב בחשבון שניתן לי בפעם ראשונה וחשבתי לבבל שבעים שנה ולמדי חמשים ושתים וליון מאה ושמונים (עי' פרקי דר״א פל״ה ותנחומא פ' ויצא, ויק״ר פכ״ט), ובאדום לא עלה לי חשבון עד שעמדתי באותה תפלה ובאותו תענית שהתנפלתי בראשונה ימים כימים, מיד שמעתי בת קול יוצאה ואומרת ידידי ישמעאל תדע לך שאם ישראל עושין תשובה מיד נגאלין שכן התויתי (נתתי אות ותו לסימן) לישעיה בשובה ונחת תושעון. השבתי דבר כלפי הדיבור ואמרתי זה קץ מלכות המרשעת הזאת ואינו יכול להתגלות, שמעתי בת קול יוצאה ואומרת ידידי ישמעאל לקץ מלאת בנין בית מלכי פרס (בית שני נבנה ע״י כוש מלך פרס) שבע מאות שנה יתמו הכל מעל פני כל הארץ, יתמו הוא מירוק העוונות, כשם שעזבוני שבע מאות שנה ועבדו לבעלים כן אעזבם אף אני ואנטשם ביד אכזרים שבע מאות שנה, ואין להם מושיע לא כהן או מורה, לא נביא ולא מלך, לא נגיד ולא שר, עד שהם חוזרים ושבים בתשובה ובתפלה ובתחנונים והם מבקשים את פניי, וגם אמצא להם והשיבותים אל אדמתם. השבתי דבר כלפי הדיבור ואמרתי אם אינם עושים תשובה אינם נגאלים לעולם? א״ל אני אעמיד עליהם מלך שיהיו גזרותיו קשות מהמן ועל כרחן שלא בטובתן הן שבים אלי, והוא מלך עז פנים ומבין חדות, ומילין לצד עילאה ימלל ולקדושי עליונים יבלה ויסבר להשניא זימנין ודת ויתיהבון בידיה עד עידן עדנין ופלג עידן. אמר ר' ישמעאל אני הייתי מחשב בחשבון לבבל שבעים שנה וכו' ולאדום כענין שנאמר לעיל למלאות לחורבן הבית השני שבע מאות שנה, ובקרתי בספרים שסתם דניאל וחתם ומצאתי שכתוב שבע מאות שנה (שבועים שבעים) נחתך ונגזר על עמך ועל עיר הקודש, ובמלאתם יכלו ויתמו פושעים ויתמו חטאים ויכופר עון עם מעט, ויביא צדק עולמים את משיח שהיה ספון וחתום לכל הנביאים, וימשח את קדש הקדשים. ובמה שפירש (דניאל) שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך. אלו שבועים ושבעים רמז לשבע מאות שנה הן, וכשהן כלין הן כלין לעת ערב, ומיד האור בא שנאמר והיה לעת ערב יהיה אור.
3