אוצר מדרשים, ברייתא דשמואל הקטןOtzar Midrashim, Baraita of Samuel HaKatan

א׳ברייתא דשמואל הקטן

ב׳[מדפוס פפד״מ תרכ״ג]

ג׳פרק ראשון:

ד׳הרקיע עשוי כקובה, רחבה כאהל ארכה כמשכן, שנאמר (ישעיה מ' כ"ב) הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת, מרוח צפון אינה מסוככת, ומרובעת כאכסדרה, שנאמר (איוב כ"ו ז') נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ, ומדרום סתומה כחדר, עגולה ככבשן שנאמר (איוב ט' ט') עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל כִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן. מזרח ומערב מיוסדין כבנין על הארץ, שנאמר הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ (עמוס ט' ו'). סביב שמונה עשר ברוחב ששה, כרחוק מזרח ממערב כגבוה שמים מעל הארץ. מצפון לדרום עש עולה כסיל הגלגל כימה, ומזלות מן המזרח למערב, הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ מֹושְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ (איוב ל"ח ל"א). שבעה מעדנות כימה וחמשה מושכות כסיל, שבעה וחמשה – הרי י״ב. סובב הגלגל שבעה מקושרים מבית, וה׳ מפותחים מבחוץ. זריחת שבעה מצפון לימין וה׳ משמאל, וכנגדן נאספין ששה ביום וששה בלילה. תאומים סוף השבעה, ועקרב סוף החמשה. מן תאומים לקשת כמן עקרב לסרטן, בין עקרב לסרטן כבין עגלה לעקרב, עגלה בצפון ועקרב בדרום. זורח עיגול כלפי דרום ושוקע עיגול כלפי צפון, ובצפון עגלה חוזרת ומשרתת את התלי, והתלי למזלות, והמזלות לגלגל, והגלגל חוזר בגלגל דלי המים. המזלות כסדינים התלי כמלך, ועגלה המנהיג, וכולם ברוח – שנאמר בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלֲלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִיחַ (איוב כ"ו י"ג), נָחָשׁ בָּרִיחַ – זה התלי, חוזרים וזורחים ונאספים מאורות כמלכים וכוכבים כשרי החיילות, וסדורים המזלות במחנה הגדוד שנאמר הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם וגו׳ (ישעיה מ' כ"ו). התלי מגוף המאורות ונטוי מקצה אל הקצה כנחש עקלתון, וראש וזנב שנאמר וַיַּכְרֵת ה׳ מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב (ישעיהו ט' י"ג), מנוד החמה הוא ראש התלי, מנוד הלבנה הוא זנב התלי, מנוד החמה מקצה זה ומנוד התלי מקצה זה, שנאמר וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת (שמות כ"ו כ"ד). ובאמצע מנוד זה על גבי זה, ומן הטבעות ולמעלה הן הן מנוד המאורות מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת (ו)מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים (שה"ש ב' ט'), כראשי תנינים על המים. מן הטבעת ולמטה הן הן בגלגל כיוצר המנהיג את האבנים, כתנים במים דולה מים ברגליו. חמה במנוד שלה כאור האבוקה, לבנה במנוד שלה כנר בראש המנורה. כוכב חמה ומאדים כמנוד החמה, נוגה וצדק כמנוד לבנה כנרות בקנים, שבתי בזה ובזה כעששית בשלשלת. ראש התלי בראש הששה, כזנב התלי בראש הששה. הראש מהלך אושר והזנב מהלך הופך, מאורות וכוכבים מהלכין נוכח. פגשו מאורות ותלי אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם (איוב מ"א ח'), הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ (עמוס ג' ג'), פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ (משלי י"ז י"ב). אחד בראשו ואחד בזנבו או שניהם בראשו או שניהם בזנבו, בין מלפניו בין מלאחריו, בין שניהם מצד אחד, בין שניהם משני צדדין, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ (יואל ד' ט"ו), אחד מן המאורות ואחד מן הכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם.

ה׳פרק שני:

ו׳פרק ראש חדש ושני לו שניהם בראשו או בזנבו, ט״ו וט״ז אחד בראשו ואחד בזנבו. יום המולד לחמה לילו חצי חדש ללבנה, וצריך לידע התלי באיזה מזל ומתי חמה נכנס, ולבנה בכמה נולדה באיזה יום מן התקופה נולדה ובאיזה יום בשבת, ולמולד חשוב לכל יום שעה אחת היותר לפי חשבון, כי השעה והחלק הן הן הלקות לחמה. ביום התקופה וללבנה וחצי חדש, והן הן הקרובים לתלי או בראשו או בזנבו והמתחיל מתחיל ומסיים. וכמה הם קרובים ב״י א״ך חיל לחמה ב״י א״ך ללבנה, וכמה מתחיל או מסיים התלי באותו מזל כ׳ ל"ג סד"ל רה"ט לחמה א"ם לה"ט ללבנה. וכמה שיעור הלקות מתחיל או מסיים, שתות משתות שליש משליש, שלישיים מפליג במזל וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ (עמוס ח' ט'). נקראו שניהם למקום אחד כשני משיחי החבל נפתרין ונפתלין בחבל עד שהחמה מהלך כ״ט ועשרין לבנה הולך ובא שנים עשר תשעה ועשרים ועשרין. נפתר בצאתו ונפתל בכניסתו, נפתר מלא ובא, נפתל חסר והולך, נפתר מאה ושמונים ונפתל מאה ושמונים, סוף פתירה שלם, סוף פתילה נשלם. וכן עם התלי, זה בראשו וזה בזנבו כחוט השני, ויכרת ה׳ מישראל ראש וזנב שניהם בראשו או בזנבו כחוט המשולש, אהה כי קרא ה׳ לשלשת המלכים האלה. נפתרים ונפתלים בקושי כסאו ויתחזקו. נכנסים כאחד החוור קדל, ונכנסה חמה ולבנה בחיל א׳ וְחָפְרָה הַלְּבָנָה (ישעיה כ"ד כ"ג) וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם (ישעיה ל' כ"ו), מרחיק שבעה חיל מלפניו או מלאחריו נראה מציץ על המצנפת. חמשה עשר מכאן או ט״ז מכאן כרביד על צואר שלשים מפה ומפה, שתות מִן הַשְּׁלֹשִׁים [הכי] נִכְבָּד (ע' ש"ב כ"ג כ"ג). מחמשה כצורה על גבי טבלא, ששים שליש וְאֶל הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא (שם), שבעים וחמשה וְלוֹ שֵׁם בִּשְׁלֹשָׁה (ש"ב כ"ג כ"ב), תשעים חצי מאה וחמשה, מִן הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד (ש"ב כ"ג י"ט). ק״ך שלשים קל״ה מִן הַשְּׁלוֹשָׁה בַשְּׁנַיִם [הכי] נִכְבָּד (דהי"א י"א כ"א). מאה ושלשה לאורו הלך חשך עד עלות השחר מאה ושמונים, וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה (ישעיה ל' כ"ו), וּבוֹשָׁה הַחַמָּה (ישעיהו כ"ד כ"ג), שמש מבדיל בין היום ובין הלילה, הירח מודיע מועדים וכוכבים אותות, ומושלים ביום ובלילה, מזלות ימים ותקופות ושנים, וחוזרים זורחים ונאספים בין ביום ובין בלילה, והתלי מצאו בגלגל כתורן בראש החבל, וחוזר ומתגלגל בין ביום ובין בלילה, מוליך ומביא מעלה ומוריד משובב ומוציא מזריח ומעריב, הולך אל דרום ביום וסובב את צפון בלילה בתקופת תמוז, וחילופיהן בתקופת טבת, סובב הולך הרוח ביום ועל סביבותיו שב הרוח בלילה בתקופת ניסן, וחילופיהן בתקופת תשרי. חמה מדלג בראש הסרטן בתקופת תמוז, והגלגל מקרן מזרחית צפונית לקרן מערבית דרומית, ששה בראש הקובה מגדי לסרטן, וששה בקרקע הקיבה מסרטן לגדי וחוזר הגלגל מזרחו נוטה לדרום, מערבו נוטה לצפון. נשתרבב הגדי נראה הסרטן, זרחה השמש נתגלגל מזל אחד ועלה מזל אחד, שקע מזל אחד נתגלגלו ששה מזרחו לקרן מזרחית דרומית, מערבו לקרן מערבית צפונית, שבראש הקובה ירדו לקרקע הקובה. שבקרקע הקובה ירדו לראש הקובה, חזר הגלגל עלה לצפון מערבו, הפך לדרום עלה גדי חיל אחד ושקע הסרטן חיל אחד. וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, נתגלגלו ששה על ששה ושקעו ששה, וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם (קהלת א' ה').

ז׳פרק שלישי:

ח׳כל חיל, במזרח חלון אחד, כנגדה במערב מבוא אחד, לששה מאה ושמונים, ובין הקרנות ב׳, האמצעית בנתים והגלגל חוזר בכולם ביום, שונה בהם בלילה, והחמה כל יום בחלון אחד ובמבוי אחד, עביה של חלון עָלָה הַשָּׁחַר (בראשית ל"ב כ"ז), מושכו של מבוי וַעֲלָטָה הָיָה (בראשית ט"ו י"ז), מסרטן לגדי מהלך בגלגל חיל אחד ביום, ויורד לדרום חלון אחד ומבוי אחד, מקצר לפניו ומאריך לאחריו, פוחת מן היום ומוסיף על הלילה, מגדי לסרטן מהלך בגלגל חיל אחד ביום ועולה לצפון, חלון אחד ומבוי אחד מהלך לפניו ומקצר מלאחריו, פוחת מן הלילה ומוסיף על היום, נמצא זורח בחלון אחד פעמים בכל שנה בקיץ, ושונה בהם בחורף. בין הקרנות זה אחר זה. סוף התקופה היום תחילת התקופה מחר, ואמצעית ביום נשק, סוף התקופה ותחילת התקופה באים כאחד. עלייתן אינה שוה. טלה כ׳ מאזנים וקנה מ׳, מטלה לקנה מוסיף כל מזל ומזל ארבעה, נמצא בתולה מקנה לטלה גורע כל מזל ומזל ארבעה, נמצא דגים קרע בראש הטלה ובא לראש הקנה ק״פ ימים ק״פ לילה. ט״ו חיל לשעה ביום כמו כן בלילה. בראש הסרטן ובא לראש הגדי חשוב יום קודם לילה י"ח חיל לשעה ביום, וי"ב חיל לשעה בלילה. בראש הטלה ובא לו לראש הקנה מאזנים שוים, בראש הגדי ובא לו לראש הסרטן, חילופיהן ג׳ חומשין בלילה וב׳ חומשין ביום. כיוצא בדבר צל המעלות י״ב, מעלות שעה י״ב, צל הדרומי ע״ב. כיצד סרטן גדי י״ב, מסרטן לגדי מוסיף כל מזל ומזל ב׳, נמצאת קשת עשויה מגדי לסרטן גורע כל מזל ומזל שתים, נמצא תאומים ב׳, הצריך לידע מביא קצב של קנה בין י״ב אצבעות וזוקפו במקום שוה ומודד צילו ומוסיף עליו צל המעלות י״ב, ופוחת ממנו צל הדרומית ע״ב לפי חדש וכמה בחדש, והשאר חלק אורך לשעה שבאותם הע"ב, וכמה פעמים הן השעה, והנותר חלק השעה עד חצי היום, הנמצא יצא והשאר נותרו מחצי היום עד היום, הנמצא נותרו והשאר יצאו. הכוכב שעה והמזל עת השעה, והעת פעם בפעם שוים, והבינוני שעתיים וחצי, והגדול ג׳ שעות ושליש, והקטן שעה ושלישיים, היוצא במזל קדמה הוא מזל העת וכל המסדר כלו זה אחר זה מזרחו למזרח השמש, ומה שנותר במזל החדש הבא בשלישית היא כוכב השעה זה אחר זה מן חל"ם כצנ"ש בקר, כצנ"ש חל"ם ערב. מאחד לאחד בשבת, כיוצא בו ז׳ מושלים בתקופה י״ג יום שעה א׳ וע״ז חלקים לכל אחד ואחד, לפי חצבן משן (?) ומהחל התקופה ספירת התקופה בכוכב חמה.

ט׳פרק רביעי:

י׳פרק התקופה בכוכב חום. בחמה – שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד (נחום ג' י"ז), ובצינה – שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ (מלאכי ג' כ'), כוכב צינים, בחמה – [כצונן] כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר (משלי כ"ה י"ג). ובצינה – לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד (תהלים קמ"ז י"ז), מצעתים. בחמה – כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר (ישעיה י"ח ד'), ובצינה כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר (שם). כוכב חורב וחמה כחורב בציון, ובצינה ציה גם חום, כוכב אש בחמה גפרית אש, ובצינה – אש וברד שלג וקיטור, כוכב מטר בחמה ימטר על רשעים פחים, ובצינה יזוקו מטר לאידו, כוכב הרוח, בחמה – רוח סערה עושה דברו, ובצינה – רוח גדולה וחזק, במפיל התקופה בין מולד הלבנה שניהם בדרך אחד, הֹוָה עַל הֹוָה תָּבוֹא (יחזקאל ז' כ"ו), ובשני דרכים וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה (שם), כמושלים בתקופה כן מושלים בחדש, כסימן למטר כן סימן לטל, מזל שעה שהלבנה ממטיר בו ס"ח ב"ן ת"ך ק"ל ש"ם אמ"ץ בקצף ענ"ש בנחת דר"ט בכ"ל חמה ואור, שבתי חשך, לבנה – בין האור ובין החשך, התלי – וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת (עמוס ה' ח'), כוכב חמה מסלול ודרך. נוגה – וְנֹגַהּ [כיום] כָּאוֹר תִּהְיֶה (חבקוק ג' ד') צדק – וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו (ישעיה י"א ה'), מאדים – דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן (יואל ג' ג'), חמה מושלת ביום, לבנה מושלת בלילה, שבתי ביום ובלילה, יום ולילה לא ישבותו, התלי היום ולילה החשיך, כוכב בערב יום יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ (איוב ג' ט'), נוגה קדמתי הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, מאדים בבא השמש, חשך השמש בבואו, צדק בזרוח השמש, מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק (ישעיה מ"א ב'), חמה כוכב חום. וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס, שבתי צונן המדהבה, לבנה מצעתים, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, והתלי הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ (עמוס ה' ח'). כוכב חורב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ (ישעיה מ"ג ט"ז), נוגה מטר מנוגה ומטר, צדק הרוח רוח צדקה ומשפט, מאדים אש מאודם באשת לפידות, המזלים צינים ופחים, וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, צינים שנים ופחים שנים, והשאר שנים שנים, סימן ג׳ ל׳ ס׳ א׳ מ' ע׳ ט׳ ש׳ ב׳ ד׳ ת׳ ק׳ כקיץ לפחים, כקיץ לצינים, כחורף לפחים כן חורף לצינים. והמלך יושב בבית החורף בחדש השביעי, ששה מזלות וששה ארחות וששה דרכים בקובה, מעלה שבמעלות פני צפון, נמוך שבמעלות פני דרום, ארוכה פני צפון וקצרה פני דרום, ופני צפון ופני דרום דרך עיקש, פני צפון לפחים ופני דרום לצינים, זרח בקרן מזרחית ובא לו לקרן דרומית מערבית, מעלה שבמעלות ארוכה שבארחות, פתלתול ועקש ואין נסתר מחמתו, כאדם באכסדרה ומדורה על פניה, וצפונית מנשבת ומדורה מקדיר. חצי מזרח וחצי מערב דרך ישר, צפונית מן הצד ומדורה מן הצד, מדורה מפרדת וצפונו מוצק זורח בקרן מזרחית דרומית, ובא לו לקרן מערבית דרומית, מדורה מאחריו וצפונו מלפניו, שנאמר וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם (יואל ב' כ'), כי הגדיל לעשות, הלילה כסיר על גבי כירה, האור לפני הסיר שְׁפֹת הַסִּיר בצידי הסיר, וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם (יחזקאל כ"ד ג') בירכתי הסיר, סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה (ירמיהו א' י"ג).

י״אפרק חמישי:

י״בפרק בשנת ארבעה אלפים וחמש מאות ושלשים ושש שנה, שוו חמה ולבנה שמיטות ותקופות, ולא נשתייר לחמה אלא שעה אחת גדולה בלבד, מן ארבעה אלפים ותקל"ו שנה ואילך, בניסן בליל ה׳ בשתי שעות גדולות, הרוצה לידע מולד לבנה יחשוב מששבו חמה ולבנה כמה שנים ויתן ד׳ ימים וארבע שעות גדולות לכל שנה ושנה, ומוציא את השעות בימים י״ב שעות לכל יום ויכלול השעות עם הימים. ואף שנים עבורים יחשב כמה עיבורים באותן השנים ויתן לכל חדש וחדש יום ומחצה ושליש שעה גדולה, ויוציא את מנין הימים והשעות מנין מצטרף ויכללם עם מנין של ד׳ ימים וד' שעות ויוציאם שבעה שבעה והמותר יחשוב מתחילתו ליל ד׳, והיכן שכלה שם הלבנה מתחדשת. הרוצה לידע בכמה בשבת התקופה נופלת, יחשוב שנים משנברא העולם עד עכשיו, ויתן לכל שנה ושנה יום ורביע ויצרף הרביעיות עם הימים ויחשוב מנין כל הימים כולם ויוציאם ז' ז' ואם לא נשתייר כלום דע שהתקופה נופלת בתחילת ליל ד׳, ואם נשתייר כלום יחשוב מתחילת ליל ד' והיכן שכלה המותר שם התקופה נופלת. הרוצה לידע איזה מזל משמש יחשוב ימים של תקופה שעומד בה עד היום שעומד בו לכל יום של תקופה יתן שעה גדולה ויעשה מאותן שעות ימים וב׳ שעות לכל יום, ויחשוב ימים של חדש שהוא עומד בו, ויצרף ימים של שעות של תקופה עם ימים של חדש, ויוציאם ב׳ ימים ומחצה לכל מזל ומזל, וכשהוא מתחיל בחשבון במזל של תקופה מתחיל עם תקופת ניסן מטלה, ואם תקופת תמוז מסרטן, ואם תקופת תשרי ממאזנים, ואם תקופת טבת מגדי.

י״ג—הרוצה לידע איזה מזל משמש בתקופה מן חנכ״ל שצ״ם, יחשוב כוכב התקופה שעומד בה כסידור שמכ"ל צח"ן, ואם רוצה לידע כוכב היום וכוכב השעה, יחשוב כשנ"צ חל"ם לילה, חל"ם כשנ"צ יום (וסימן אם כ"ל ח"י – כלומר כשנ"צ חל"ם לילה חל"ם כשנ"צ יום), חנכ"ל שצ"ם שעות יום, כל"ש צמח"ן שעות לילה, שמכ"ל צח"ן בקייטא, צח"ן שמכ"ל בסיתווא.

י״ד—שנים עשר מזלות ברא הקב״ה, הסדירן ברקיע הן וצבאותיהן וגדודיהן וחייליהן, ואלו הם: טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים, ומשמשים בעולם יום ולילה ובשנה י״ב חדש. ושבעה שמשים בו עליהם שיהיו רצים ובאים בי״ב מזלות האלה, ואלו הם השמשים: שבתי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב לבנה – כל אחד ואחד מהם סובב והולך וחוזר בגלגלו, וכולם אדוקים בתלי ובגלגל. שבעה שמשים אלו שני המאורות וה׳ כוכבים לא כאורו של זה אורו של זה, ולא ביתו של זה ביתו של זה, ולא הילוכו של זה כהילוכו של זה, ולא מעונו של זה מעונו של זה, ולא גבולו של זה גבולו של זה, ולא גובהו של זה גבהו של זה, ולא מקום שפלותו של זה מקום שפלותו של זה, ולא אור החמה כאור הלבנה ולא כאור הלבנה אורן של חמשה כוכבים, אור הלבנה פעמים נכסה פעמים נגלה, ואור החמה וחמשה כוכבים אינו נכסה לעולם. לא כהילוכו של זה הילוכו של זה. חמה מהלך את המזל לשלשים יום וה׳ שעות גדולות ורביע, נמצא גומר לי״ב מזלות לשס"ה ימים ורביע יום שהן הי״ב חדשי השנה. לבנה מהלכת את המזל לשני ימים ושלש שעות ושליש חסר מה שהוא, נמצאת גומרת לי"ב מזלות לכ"ז יום ד׳ שעות חסר שתות מי"ב ליום. שבתי מהלך את המזל לשתי שנים ומחצה, נמצא גומר לי״ב מזלות שלשים שנה, צדק גומר את המזל לי״ב חדש נמצא גומר לי״ב מזלות לי״ב שנים. מאדים מהלך את המזל ארבעים יום, נמצא גומר את המזלות לת"פ ימים. ופעמים שהוא עושה במזל ו׳ חדשים. נוגה מהלך את המזל לכ"ה יום, נמצא גומר את המזלות לשלש מאות יום, ופעמים שהיא מאוחרת. כוכב חמה אינו מתרחק מן החמה אלא מדת מזל אחד בין מלפניו בין מלאחריו, ויש אומרים שני מזלות. חמה ולבנה הילוכן קבוע פעמים שהן רצים לפניהם ופעמים שהן חוזרין לאחריהן, ופעם שהם נראין עומדים במקומם ואינן מהלכין לא לפניהן ולא לאחוריהן. ואעפ"י שחמה ולבנה הילוכן קבוע – לא כשבילי חמה שבילי לבנה, שבילי חמה קבועין, שבילי לבנה אינן קבועין, אלא שפעמים מהלכת את המזל בקצרה, ופעם שהיא מהלכת בארוכה. הא כיצד, פעמים שהיא מצפונה את הילוכה – הרי בארוכה, ופעמים שהוא מדרומה את הילוכה – הרי בקצרה, ואעפ״י שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ (תהלים ק"ד י"ט). לא ביתו של זה ביתו של זה: ביתו של שבתי – גדי ודלי, ביתו של צדק – קשת ודגים, ביתו של מאדים – טלה ועקרב, ביתו של חמה – אריה, ביתו של לבנה – סרטן, ביתו של נוגה – שור ומאזנים, ביתו של כוכב חמה – תאומים ובתולה. נמצאת אומר ששה מהם זכרים וששה מהם נקבות, ואלו הן: טלה, תאומים, ואריה, ומאזנים, קשת, ודלי – זכרים. שור, סרטן, בתולה, עקרב, גדי, דגים – נקבות.

ט״ופרק ששי:

ט״זכיצד סדר ברייתן, חכמי מצרים אמרו תחילת בריאת המאורות, חמה נברא באריה בט״ו חלקים, לבנה בסרטן בט״ו חלקים, כדבריהם, וט״ו באב נבראו המאורות, נמצא חדשה של לבנה של תחילת בריית המאורות שני ימים ורביע. ומהלכה של חמה שני חלקים ורביע, שבתי בגדי בט״ו חלקים נמצא רחוק מן החמה ק״פ חלקים. נמצא סטריגומוס שלו אחר מ״ה ימים משהחמה מגיע לתחילת מאזנים. צדק נברא בט"ו חלקים מקשת רחוק מן החמה ק״מ חלקים עבר סטרוגומיס שלו, מאדים בעקרב בט״ו חלקים רחוק תשעים חלקים. כוכב הנוגה במאזנים ג׳ חלקים רחוקה מ״ח חלקים, כוכב חמה בבתולה יו״ד חלקים, נמצא כ״ה חלקים. – אלו כדברי חכמי מצרים.

י״זוהכלדיים הם הבבליים אומרים חמה נבראת בטלה בחלק ראשון, שבתי בגדי בחלק ראשון, נמצא רחוק תשעים חלקים, נמצא סטרוגימוס שלו י״א, ומה סטרוגימוס שהוא מעכב את הילוכו ואינו מהלך לא לפניו ולא לאחריו, ומפני שאי אפשר לו לארוך הוא סובב את רוחב במזל יו״ד ימים. צדק בתחילת קשת רחוק מן החמה ק״ך חלקים וכשמגיע החמה לשני חלקים באריה הוא עושה טרוגימוס שלו. מאדים בעקרב בחלק אחד רחוק מן החמה ק״ן חלקים, ונוגה בשור בחלק ראשון, נמצא רחוקה שלשים חלקים. כוכב חמה בתאומים בחלק ראשון, נמצא רחוקה ששים חלקים (והחכמים הסכימו כדברי הכלדיים) ואמרו תחלת בריית המאורות, חמה ולבנה שניהם נבראו בתחילת טלה בחלק ראשון בתחילת ליל ד׳ ובחלק האמור כאן אחד משלשים במזל. נמצאת אומר לא ביתו של זה ביתו של זה, חוץ מן הכלדיים שהם אומרים חמה ומאדים שניהם שותפים בטלה. והוא נקרא ביתו של מאדים וביתו של חמה. י״ב מזלות עושין ארבעה טריגונין (משולשים): טריגון מזרחי, טריגון דרומי, טריגון צפוני, טריגון מערבי, ואלו הן: טלה, אריה, קשת, – שלשתן אש, זכרים, והם טריגון מזרחי; שור, בתולה, גדי, – שלשתן עפר, נקבות, והם טריגון דרומי; סרטן, עקרב, דגים, – שלשתן מים, נקבות, והם טריגון צפוני; תאומים, מאזנים, דלי, – שלשתן רוח, זכרים, והם טריגון מערבי. חמה וצדק – שניהם שותפין בטריגון מזרחי, הנולדים ביום בחמה והנולדים בלילה בצדק. נוגה ולבנה – שניהם שותפין בטריגון דרומי, היום לנוגה והלילה ללבנה. שבתי וכוכב חמה – שניהם שותפין בטריגון מערבי, היום לכוכב והלילה לשבתי. נוגה ומאדים – שניהם שותפין בטריגון צפוני, היום לנוגה והלילה למאדים, נמצאת הנוגה חולקת ומשתתפת בשני טריגונין, בטריגון דרומי ביום ובטריגון צפוני בלילה.

י״חפרק שביעי:

י״ט[מדה בחבל] וכיצד סדר מעונתן של שני המאורות והחמשה כוכבים? חכמים אומרים, הרקיע הזה חלוק לשבע מעלות, זו למעלה מזו וזו למעלה מזו, והן שבעה מעונות של שבעה כוכבים האלה, וזה סידורם:

כ׳[מעלה א׳] הסמוכה לארץ היא המעלה התחתונה שבכולם, והיא מעונה של לבנה, ובה הלבנה סובבת את הרקיע. גבוהה מן הארץ תש"ל חבלים בחבל השמים, כל חבל יש לו ק״ן חבלים בחבל הארץ. נמצאו כולם י״א רבוא ושלשת אלפים ושבע מאות ושמונים חבלים בחבל הארץ.

כ״א[מעלה ב׳] היא מעונו של כוכב, חמה גבוהה מן מעונה של לבנה שנ"ג חבלים בחבל השמים, כל חבל יש בו ק״ס חבלים ואחד בחבל הארץ, נמצאו כולן חמשה ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ול״ג בחבל הארץ.

כ״ב[מעלה ג׳] היא מעונה של נוגה, ובה סובבת את הרקיע וגובהה מן כוכב חמה נ״ח חבלים בחבל השמים, כל חבל יש בו מ״ד חבלים בחבל הארץ, נמצאו כולם שני אלפים ותקנ"ב בחבל הארץ.

כ״ג[מעלה ד׳] היא אמצעית של כולם, והיא מעונה של חמה, ובה חמה רץ וסובב את הרקיע לי״ב חדש, גבוהה מן מעונה של נוגה שי״ח חבלים בחבל השמים, כל חבל יש בו ק״ל חבלים בחבל הארץ. נמצא כולן ארבע ריבוא ואלף וש"מ בחבל הארץ.

כ״ד[מעלה ה׳] היא מעונו של מאדים, ובה מאדים רץ וסובב את הרקיע, גובהה מן מעונה של חמה ל' חבלים בחבל השמים, כל חבל יש בו קי״ט חבלים בחבל הארץ, נמצאו כולן שלשת אלפים ותק"ע.

כ״ה[מעלה ו'] היא מעונו של צדק, גבוהה מן מעונו של מאדים תרי״ב חבלים בחבל השמים, כל חבל יש בו קי״ב חבלים בחבל הארץ, נמצאו כולן שש ריבוא ושמונת אלפים ותקמ"ד.

כ״ו[מעלה ז׳] היא העליונה והיא מעונו של שבתי, ובה שבתי סובב את הרקיע לשלשים שנה, גבוהה מן מעונו של צדק תק"י חבלים בחבל השמים, כל חבל יש בו ר״ל חבלים בחבל הארץ, נמצאו כולן י״א ריבוא ושבעת אלפים וג׳ מאות חבלים בחבל הארץ. שתמצא אומר מן מעונה של לבנה ועד מעונו של שבתי רום אלף ותתפ"א חבלים בחבל השמים, שהם כ״ח ריבוא ושבעת אלפים ותקפ"ז חבלים בחבל הארץ, כל חבל הארץ חמשים אמה, נמצא שארבעים חבלים מהם המה מיל אחד שהם שני אלפים אמה, נמצאו שבעת אלפים וקפ"ט מילין ומחצה, אחד משמונה במיל אחד מחמשה במיל ואחד משנים במיל ואחד מארבעה במיל שהן תע"ט יום ומחצה, וזהו עוביו של רקיע, אבל חללו של עולם מן הארץ עד לרקיע תש"ל חבלים בחבל השמים, כל חבל יש בו קנ״ו חבלים בחבל הארץ, נמצאו כולן י״א ריבוא ושלשת אלפים ותתק"ח חבלים בחבל הארץ שהם שני אלפים ותתמ"ד הילוך ע״ה יום.

כ״זפרק שמיני:

כ״ח[והוא סדר גובהן ושפלותן]:

כ״טחמה – גובהו טלה ושפלותו מאזנים, שבתי – גובהו מאזנים ושפלותו טלה, צדק – גובהו סרטן ושפלותו גדי, מאדים – גובהו גדי ושפלותו סרטן, נוגה – גובהו דגים ושפלותו בתולה, חמה – גובהה בתולה ושפלותה דגים, לבנה – גובהה שור ושפלותה עקרב, נמצאת אומר ארבעה מזלות אלו שהתקופה יושבת בהן, הם מקום גובהן ושפלותן של חמשה כוכבים אלו שהם חמה, ושבתי, צדק, ומאדים, ונוגה, ואלו הן: טלה, ומאזנים, סרטן, וגדי, בתולה, ודגים, הן מקום גובהן ושפלותן של נוגה ושל כוכב, שור ועקרב ללבנה. וזהו סימנן שלא תטעה בהם לעולם: ממקום גבהות שלהם למקום שפלות שלהם אתה נותן אמטרו"ן שהן ששה מזלות ויורד למזל ז׳, נמצאת אומר מקום גובהו של זה מקום שפלותו של זה, ומקום שפלותו של זה מקום גובהו של זה. ולא בבית מזלות בלבד הן גובהן ושפלותן, אלא כל המזלות יש להם שותפות בגובהן ושפלותן של כל אחד ואחד. כיצד, מכל אחד ואחד שלשים חלקים, נמצאו י״ב מזלות ש״ס חלקים ואתה נותן לגובה שפלותן תשעים חלקים. שפל שפלותן תשעים חלקים, שפל גובהן תשעים חלקים, גובה גובהן תשעים חלקים שהוא רום רומו, וזהו מלכותו: חמה מן כ׳ חלקים בטלה ועד י"ט חלקים בסרטן שהם צ׳ חלקים, והם גובה שפלותו, מעשרים חלקים בסרטן ועד י"ט חלקים במאזנים שהם תשעים חלקים – זהו שפל שפלותו, מעשרים חלקים במאזנים ועד י״ט חלקים בגדי שהן צ׳ חלקים – והן שפל גובהו, מעשרים חלקים בגדי ועד י״ט חלקים בטלה שהן צ׳ חלקים – זהו רום רומו של חמה. שבתי מכ״א חלקים במאזנים עד כ׳ חלקים בגדי שהם תשעים חלקים, – זהו גובה שפלותו, מכ״א חלקים בגדי עד ב׳ חלקים בטלה שהם תשעים חלקים, – זהו שפל שפלותו. מכ״א חלקים בטלה עד כ׳ חלקים בסרטן שהם צ׳ חלקים, – זהו שפל גובהו. מכ״א חלקים בסרטן עד כ׳ חלקים במאזנים שהם צ׳, – זהו רום רומו של שבתי. צדק מט"ז חלקים בסרטן עד ט״ו חלקים במאזנים שהם תשעים חלקים, – זהו גובה שפלותו. מט"ז חלקים במאזנים עד ט״ו חלקים בגדי שהם צ׳ חלקים, – זהו שפל שפלותו. מט"ז חלקים בגדי עד ט״ו חלקים בטלה שהם צ׳ חלקים, – זהו שפל גובהו. מט"ז חלקים בטלה עד ט״ו חלקים בסרטן שהם צ׳ חלקים, – זהו רום רומו של צדק. מאדים מכ"ט חלקים בגדי עד כ״ח חלקים בטלה שהם צ׳ חלקים, – זהו גובה שפלותו. מכ"ט חלקים בטלה עד כ״ח חלקים בסרטן שהם צ׳ חלקים, – זהו שפל שפלותו. מכ״ט חלקים בסרטן עד כ״ח חלקים במאזנים שהם צ׳ חלקים – זהו שפל גובהו. מכ"ט חלקים במאזנים עד כ״ח חלקים בגדי, שהם תשעים חלקים, – זהו רום רומו של מאדים. נוגה מן כ״ח חלקים בדגים עד ז״ך חלקים בתאומים שהם צ׳ חלקים, – זהו גובה שפלותו. מן כ״ח בתאומים עד ז"ך חלקים בבתולה שהם צ׳ חלקים, – זהו שפל שפלותו. מן כ״ח חלקים בבתולה עד ז״ך חלקים מקשת שהם צ׳ חלקים, – זהו שפל גובהו. מן כ״ח חלקים מקשת עד ז״ך חלקים מדגים שהם צ׳ חלקים, – זהו רום רומו של נוגה. כוכב חמה מן ט״ז חלקים בבתולה עד מ״ו חלקים בקשת שהם צ׳ חלקים, – זהו גובה שפלותו. מט״ז חלקים בקשת עד ט״ו חלקים בדגים שהם צ׳ חלקים, – זהו שפל שפלותו. מט"ז חלקים בדגים עד ט״ו חלקים בתאומים שהם צ׳ חלקים, – זהו שפל גובהו. מט"ז חלקים בתאומים עד ט״ו חלקים מבתולה שהם צ׳ חלקים, – זהו רום רומו של כוכב חמה. לבנה מן ארבעה חלקים בשור עד ג׳ חלקים באריה שהם צ׳ חלקים, – זהו גובה שפלותה. מן ד׳ חלקים באריה עד ג׳ חלקים בעקרב שהם צ׳ חלקים, – זהו שפל שפלותה. מן ד׳ חלקים בעקרב עד ג׳ חלקים בדלי שהם צ׳ חלקים, – זהו שפל גובהה. מן ד׳ חלקים בדלי עד ג׳ חלקים בשור שהם צ׳ חלקים – זהו רום רומה של לבנה. גובה ראש התלי מן ארבעה חלקים בתאומים עד ג׳ חלקים בקשת – זהו שפל שפלותו. וכשהוא גומר ג' חלקיו בתאומים, – זהו גובה גובהו של ראש התלי. גובה זנבו בארבעה חלקים בקשת, וכשגומר ארבעה חלקים בתאומים, – זהו שפל שפלותו, וכשהוא גומר ג׳ חלקיו בקשת – זהו גובה גובהו של זנב התלי.

ל׳פרק תשיעי:

ל״א[בו יבואר סדר מלאכתן של כוכבים].

ל״בשבתי – על העניות ועל המסכנות ועל הדוויה ועל החריבה, ועל חולי ומכה הטמונה בגוף ועל החטה.

ל״גמאדים – ממונה על הדם ועל החרב ועל הרשעה והקטטה ועל המריבות ועל החבורות ועל הפצעים ועל המלחמות ועל השנאה והקנאה ואיבה ותחרות, ועל המכות ועל הברזל ועל האש ועל המים ועל המפולת.

ל״דצדק – ממונה על החיים ועל השלום ועל הטובה ועל השלוה ועל ההשקט ועל התורה ועל השמחה ועל העליזה ועל העושר ועל הכבוד ועל השררה.

ל״הנוגה – ממונה על החן והחסד והאהבה ועל התאוה ועל החמדה ועל פרייה ועל ולדי אדם ועל ולדי בהמה ועל פירות הארץ ועל פירות האילן.

ל״וכוכב – ממונה על החכמה ועל השכל ועל הבינה ועל הדעת ועל המדע לפתח כל פיתוח ולחשוב כל מחשבת בכל מלאכת אומנות ועל הכתב ועל כל לשון.

ל״זחמה – ממונה על המאור ועל החשך להבדיל בין היום ובין הלילה, למנות בו ימים וחדשים ולעשות בו כל מלאכה, לפעול בו כל פעולה, ולהלוך בו כל הילוך, ולגלות בו כל גלות, מעיר לעיר וממדינה למדינה.

ל״חלבנה – ממונה על מפתחי שמים וארץ, וערב הוא לעולם לרעה ולטובה. ואעפ״י שהם ממונים על הרעה ועל הטובה, אין להם רשות לא להטיב ולא להרע מדעת עצמן, אלא הכל בקריאה, הכל בצווי, הכל במאמר יוצר הכל, וכן הוא אומר אַל תִּירְאוּ מֵהֶם כִּי לֹא יָרֵעוּ (ירמיהו י' ה'). ומנין שהכל בקריאה? שנאמר וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ (תהלים ק"ה ט"ז), ונאמר כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה וגו׳ (ירמיהו א' ט"ו). ומדת הטובה בקריאה מנין? שנאמר וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב (יחזקאל ל"ו כ"ט), ונאמר קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה׳ יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ (ישעיהו מ' ג'), הא למדת שאין להם רשות לא להטיב ולא להרע מדעת עצמן אלא א״כ ניתן להם רשות מלפני אדון הכל. (ע״ע מזלות).

ל״טסליק פרקא וברייתא דשמואל הקטן