אוצר מדרשים, מדרשים על חנוכה, הקדמהOtzar Midrashim, Chanukah, Introduction
א׳חנוכה: מדרשים על נס חנוכה ונצחון המכביים על היוונים מעטים הם לעומת נס פורים ונצחון מרדכי ואסתר על המן הרשע, ושני טעמים עיקריים בדבר: אחד – כי מגילת אסתר הוא אחד מספרי התנ״ך וסיפור החשמונאים נחשב בין הספרים החיצונים, ושני – כי חז״ל שהיו בזמן היוונים והרומיים לא רצו לעורר את קנאתם בחגיגת נצחון היהודים עליהם, ולכן העמידו את נס חנוכה על פך השמן הטהור שנמצא בבית המקדש אחר שטיהרו אותו החשמונאים והעלימו את הנצחון בכח וגבורת המכביים, רק בדרך רמז בברכת על הנסים. הרמב״ן עה״ת (ריש פ׳ בהעלותך) אומר כי מצא במגילת סתרים לרבינו נסים שמביא המדרש: כיון שהקריבו י״ב שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו' אמר הקב״ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו יש חנוכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל ע״י בניך נסים ותשועה וחנוכה שקרויה על שמם והיא חנוכת בני חשמנאי, לפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנוכת המזבח. עי׳ מדרשים לחנוכה המובאים בסמוך, וגם מעשה יהודית להלן.
1
ב׳סיפור הנס והנצחון מבוארים ביותר במגילת אנטיוכוס שנראה כי נכתבה קודם ספרי החשמונאים שנמצאו בין הספרים החיצונים, עכ"פ ישנם שינוים רבים ביניהם, ובפרט משונה מקרה ניקנור שהיה משנה אנטיוכוס לפי המגילה, אם לא כי נאמר ששני נקנור היו אולי אב ובנו. גם לא נזכר סיפור בגריס כ״א במגילה הזאת ולא בספרי החשמונאים, עיקר כתיבת המגילה הזאת היתה בלשון ארמית וממנה נעשתה ההעתקה העברית, וזה נראה מתכונת ההעתקה שהיא שלא כדת לשון הקדש, כמו שמתרגם "בה שעתה" באותה שעה תחת בעת ההיא "אלין לאלין" אלה לאלה תחת איש אל אחיו או איש אל רעהו, "כל קבל דנא" בהיות זה, וידוע שאין מלים בלשון עברית לתרגום הדיבור הזה. "אודמינך" אודה ממך, תחת אדמך, ועוד כאלה. הלשון הארמית במגילה הזאת צחה וברורה מבלי תערובת הלשונות יונית ורומית, וגם מזה ראיה על קדמותה על תרגום יונתן ותרגום ירושלמי שמעורבים בהם מלות מלשונות אחרות. בכ״ז ברור הוא כי נתחברה המגילה אחר חורבן הבית כמו שנזכר במגילה עצמה כי מלכות בית החשמונאים נמשכה מאתים ושש שנים עד חורבן הבית (פסוק ע״ב). צבי פיליפאווסקי מצא את הנוסחא הארמית עם העתקה עברית ממגילת אנטיוכוס בבית האוצר של בריטיש מוזיאום ביחד עם מאמרים אחרים בשם ספר התדיר, ושם בדף 175 כותב המאסף הדברים האלה: אני ליאון בר׳ יהושע ישר"ו מיציסנה כתבתי זה הספר הנקרא ספר התדיר עם המחזור שלם מכל השנה ומנוקד כולו לכמ"ר יואב עמנואל ישר״ו מאדיי״ו וסיימתיהו פה באריי״ו היום יום ג' בשבט שנת חמשת אלפים ורכ"ו לבריאת עולם, ד' יזכהו להגות בו הוא וזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות. פיליפאווסקי הדפיס המגילה בלונדון בשנת תרי״א (1851) עם פתשגן הכתב בעברית והעתקה אנגלית. ודוד סלוצקי הדפיסה שנית עם איזה שינוים והערות בווארשא בשנת 1863. הנוסח העברי באיזה שינוים נמצא גם בסדורי תפלות הספרדים במחזור ישן דפוס שאלוניקי, ובדפוס ווין שנת תק״פ, ובסדור עבודת ישראל (רעדעלהיים 1868). המגילה הזאת נעתקה לאשכנזית ונדפסה בויניציא בשנת ש״ח, והגיעה לידי ר' בער פרענק מפרעסבורג ולא ידע מאומה מגוף לשונה העברית ואף לא מלשונה הארמית וע״כ חשב להועיל להעתיק את ההעתקה האשכנזית ההיא ללשון הקדש והדפיסה בשנת תקס״ו, והשחית את מלאכתו.
2