אוצר מדרשים, היכלות, היכלות רבתיOtzar Midrashim, Hekhalot, Hekhalot Rabbati

א׳היכלות רבתי

ב׳[בית המדרש חדר ג׳]

ג׳פרק ראשון:

ד׳א׳) אמר ר׳ ישמעאל (ר׳ יהודה מוסקאטו בקול יהודה על הכוזרי, דף קפ״ט ע״ב, יאמר: ר׳ ישמעאל של היכלות וכו׳ נקרא כן על שם ספרו המפורסם הנקרא ספר היכלות שפתח דבריו יאיר, אמר ר׳ ישמעאל כשעליתי למרום להסתכל בצפייתי במרכבה הייתי נכנס בששה היכלות חדר בתוך חדר כיון שהגעתי לפתח היכל שביעי עמדתי בתפלה לפני הקב"ה וכו׳. ונראה כי היה לו גירסא זו בתחלתו) מה לו שירות שהיה אומר, מי שמבקש להסתכל בצפיית המרכבה לירד בשלום ולעלות בשלום. גדולה מכולם להיזקק לו להכניסו ולהביאו לחדרי היכל ערבות רקיע להעמידו לימין כסא כבודו, פעמים שהוא עומד נגד ה׳ אלקי ישראל לראות כל מה שעושים לפני כסא כבודו ולידע כל מה שעתיד להיות בעולם (בסוף כל משנה רשום לפעמים סליק, סליק הלכתא או סליק היגלה, ובסוף הפרק סליק או סליק פירקא, ולפעמים נשמט הסליק לגמרי).

ה׳ב׳) למי משפילים למי מגביהים, למי מרפים למי מגבירים, למי מרוששים למי מעשירים, למי ממיתים למי מחיים, למי נוטלים ממנו ירושה למי נותנים לו ירושה, למי נוחלים לו תורה למי נותנים לו חכמה.

ו׳ג׳) גדולה מכולם שהוא צופה ומכיר בכל מעשה בני אדם שעושים אפילו בחדרי חדרים, בין מעשים נאים בין מעשים מקולקלים. גנב אדם יודע ומכיר בו, רצח נפש יודע ומכיר בו, נאף אדם יודע ומכיר בו, נחשד על הנדה יודע ומכיר בו. סיפר לשון הרע יודע ומכיר בו. גדולה מכולם שמכיר בכל יודעי כשפים.

ז׳ד׳) גדולה מכולם שכל המגביה ידו עליו ומכהו מלבישין אותו נגעים ומכסין אותו צרעת ומעטרין אותו בהרת גדולה. גדולה מכולם שכל המספר עליו לשון הרע מטילין ומשליכין עליו כל מכות צמחון וחבורות רעים ופצעים שירד מהן שחין לח.

ח׳ה׳) גדולה מכולם שהוא מובדל מכל בני אדם ונבהל מכל מדותיו ונכבד על העליונים ועל התחתונים, וכל הנכשל בו, הכשילות גדולות רעות וקשות נופלות עליו מן השמים, וכל השולח בו יד בית דין של מעלה שולחין בו יד.

ט׳ו׳) גדולה מכולם שיהיו כל הבריות לפניו ככסף לפני צורף שמכיר איזה כסף צרוף איזה כסף פסול איזהו כסף טהור, ואף הוא יהיה צופה במשפחה כמה ממזרים יש במשפחה כמה בני נדה כמה פצועי דכה כמה כרותי שפכה, כמה עבדים כמה בני ערלים.

י׳פרק שני:

י״אא׳) גדולה מכולם שכל המעיז בו פניו מכהין מאור גלגל פניו. גדולה מכולם שכל הבוזה אותו אינו עוזב לא שורש ולא ענף ואף לא יורש. גדולה מכולם שכל המספר בגנותו עושין לו כלה ונחרצה ואין חומלין עליו.

י״בב׳) גדולה מכולם שתוקעין ומריעין ותוקעין ואח"כ מנדין ושבין ומנדין, ומחרימין שלשה פעמים בכל יום בב״ד של מעלה מיום שנתנה תורה לישראל לישרים ולכשרים לענוים ולחסידים לעלובים לנבונים ולבחירים ולפרושים, לירד ולעלות במרכבה ולומר יהא בנדוי לטעצ״ש ה׳ אלקי ישראל לו ולכסא כבודו ולכתר ראשו לבית דין של מעלה ולב"ד של מטה ולכל צבא מרום ולכל משרתיו. מי שעומד מפניו חושש במרכבה כמרכבה ועוזב אותו.

י״גג׳) אמר ר׳ ישמעאל כך היו שונין בצפיית המרכבה. החושש במרכבה אין לו רשות לעמוד אלא מפני שלש מדות בלבד: מפני המלך ומפני כ״ג ומפני סנהדרין. וסנהדרין בזמן שיש בהם נשיא, הא אם אין בהם נשיא אף מפני סנהדרין לא יעמוד, ואם עמד הרי זה מתחייב בנפשו מפני שעמד מפניו וממעט את ימיו ומקצר שנותיו.

י״דד) א"ר ישמעאל מה הפרש שירות שאדם משורר ויורד למרכבה. פתח ואמר ראש שירות תחלת שבח וראשית שירה תחלת גילה וראשית רנה משוררים השרים המשרתים בכל יום לה׳ אלקי ישראל ולכסא כבודו, הם מנשאים גלגל כסא כבודו רנו רנו מושב על ה׳, הריע הריע כלי חמדה שנעשה בהפלא ופלא, תשמיח תשמיח (ס"א שמח תשמח) מלך שעליך כשמחת חתן בבית חופתו, ישמח ויגל כל זרע יעקב. וכשבאתי לחסות תחת צל כנפיך בשמחת לבב ששמח בך, כי סיחתך עם סיחת מלכך ה׳ יוצרך את המספר, כדבר שנאמר קק״ק ה׳ צבאות.

ט״וה׳) משבח ושירה של יום ויום, מגילה ורינה של עתים ועתים, ומהגיון היוצא מפי קדושים, ומריגיון המתגבר מפי משרתים הרי אש וגבעות להבה נצברות ונגנזות, נתיבות (נתונות) בכל יום, כדבר שנאמר קק״ק ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו.

ט״זפרק שלישי:

י״זא׳) מה לך אתה נבהל עבד נאמן, מה לך אתה מרתיע, אומר לפניך (ס"א אומר לפניו) זהרריא״ל ה׳ אלקי ישראל אם אני לא אבהל מי הוא שיבהל. אם אני לא ארתע מי הוא שירתע, שאני נקרא לגבורה שש שעות בכל יום ואלף פעמים סוחבין אותי על רכובותי עד שאני מגיע לכסא כבודו. והיה הקול משיב ואומר לו, כמה שנאמר ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהם. הללו שעושין לך המעשים הללו אין כלימה על דבריהם ואין סותר עלי סיחתם ואין סותר על דבריהם. משרתי הדרו קוראים מלך הדור יושב בחדרי היכל גאוה היכל דממה, אימה יראה קדושה וטהרה, כדבר שנאמר קק״ק ה׳ צבאות.

י״חב׳) מלך נסים מלך גבורות מלך נפלאות מלך פרישות. כסאך מעופף ועומד תחתיו משעה שתקעת יתד אריגת המסכת ששכלול העולם ומסלולו עומד עליה שנים רבות דורות עד אין קץ, ועדיין לא הניח רגליו על קרקע ערבות אלא כעוף המעופף ועומד תחתיו, גאי גאים קשורי כתרים וכל מלאכי ראשי מדות שבראת חבושים עומדים תחת כסא כבודו והיו מנטלין אותו בעוז תוקף וגבורה, ואף הם לא הניחו רגליהם בקרקע ערבות אלא כעוף מעופפים ועומדים, ושלשה פעמים בכל יום כסא כבודך משתטח לפניך ואומר לך זהרריא״ל ה׳ אלקי ישראל התכבד ושב אלי מלך מפואר לפי שמשאך חביב עלי ואין כבד עלי, כדבר שנאמר קק״ק ה׳ צבאות.

י״טג׳) גאוה מופלאה ושררה משונה, גאוה של רוממה ושררה של זיהיון של מלאך הפנים, מתנהג בה שלשה פעמים בכל יום ויום בבית דין של מעלה כשהוא הולך ובא על הרקיע שעל ראשי הכרובים ושעל ראשי האופנים ושעל ראשי חיות הקדש. והכרובים והאופנים וחיות הקדש חבושים ועומדים תחת כסא הכבוד, וכיון שרואים כל מי שבמרום כשהוא הולך ובא על ערבות רקיע שעל ראשי הכרובים ושעל ראשי האופנים ושעל ראשי חיות הקדש, מרתיעין ומתבהלין ומתעלפין ונופלין לאחוריהן. כי במאה ושמונים וחמשת אלפים רבבות פרסאות אין כל בריה יכולה ליגע לאותו מקום מפני זוחלי אישות שטורדין ויוצאין מפי הכרובים, ומפי האופנים ומפי חיות הקדש, שפותחין פיהן לומר קדוש בשעה שישראל אומרים לפניו קדוש, כדבר שנאמר קק״ק ה׳ צבאות.

כ׳ד׳) מדה של קדושה מדה של גבורה, מדה נוראה מדה מבוהלה, מדה של רתת מדה של זיעה, מדה של בהלה מדה של חלחלה, של חלוק של זהרריא״ל ה׳ אלקי ישראל שמעוטר ובא על כסא כבודו, וחקוק ומלא כולו מבפנים ומן החיצון ועיני כל בריה אינה יכולה להסתכל בו, לא עיני בשר ודם ולא עיני משרתיו, והמסתכל בו והמציץ והרואה אוחזות ומחזירות לגלגלי עיניו, וגלגלי עיניו פולטין ומוציאין לפידי אש והן מלהטין אותו והן שורפין אותו, והאש היוצאת מן האדם המסתכל היא שורפת אותו והיא מלהטת אותו. מפני מה? מפני דמות עינים של חלוק של זהרריא״ל ה׳ אלקי ישראל שמעוטר ובא על כסא כבודו, וערב ומתוק יפיו כמראה יופי זיו הדר עיני דמות חיות הקדש, כדבר שנאמר קק״ק ה׳ צבאות.

כ״אפרק רביעי:

כ״בא׳) מי כמלכנו בכל גיאות תופשי מלכות, מי כיוצרנו מי כה׳ אלקינו מי כמוהו בקושרי קשרי כתרים, כי בששה קולות משוררים לפניו מדות נושאי כסא כבודו כרובים והאופנים וחיות הקדש בקול שמעולה מחבירו ומשונה מלפניו. קול הראשון כל השומע אותו מיד משתגע ומשתטח, קול השני כל המאזין לו מיד תועה ושוב אינו חוזר, קול השלישי השומע אותו אוחזתו עוות ומיד מת, קול הרביעי כל המאזין לו מיד משתברת גולגלת ראשו ומתנתקין רוב ראשי צלעותיו, קול החמישי כל השומע אותו מיד נשפך כקיתון ושורה כולו להיות דם, קול הששי כל המאזין לו מיד אוחזת דקירה ללבו ולבו מרעיש ומהפך את בני מעיו וישרה מררתו בקרבו להיות כמים, כדבר שנאמר קק״ק ה' צבאות.

כ״גב׳) א״ר ישמעאל כל השירות הללו שמע ר׳ עקיבא כשירד למרכבה ותפס ולמד אותם מלפני כסא כבודו שהיו משוררין לו משרתיו.

כ״דג׳) מי כמלכנו מי כיוצרנו מי כה׳ אלקינו, חמה ולבנה מפליט ומוציא כתר ראשו, כימה וכסיל וכוכב הנוגה מזרות וכוכבים ומזלות טורדין ויוצאין מחלוק שלו שמעוטר ויושב בו על כסא כבודו, ואור גדול היה מפליט בין עיניו. כי מלך נסים ומלך גבורות ומלך נפלאות ומלך פרישות הוא, כדבר שנאמר קק״ק ה' צבאות.

כ״הד׳) א״ר ישמעאל כל השירות הללו שמע ר״ע כשירד למרכבה ותפס ולמד אותם מלפני כבודו שהיו משוררין לפניו משרתיו.

כ״וה') א״ר ישמעאל אותו היום חמישי בשבת היה שבאה שמועה קשה מכרך הגדול של רומי לומר תפסו ארבעה האנשים אבירי ישראל, רבן שמעון בן גמליאל ור׳ ישמעאל בן אלישע ור׳ אליעזר בן דמה ור׳ יהודה בן בבא, ושמונת אלפים תלמידי חכמים מירושלם [ודרשו] פדיון שלהם.

כ״זו׳) וכיון שראה ר׳ נחוניא בן הקנה גזירה זו של מעלה ונתנו לסמאל שרה של רומי לומר: לך והכחד מאבירי ישראל כל נתח טוב וירך להנקם ממנו עד שתגיע יפקוד ה׳ על צבא המרום במרום, שנשחט ומוטל הוא וכל שרי מלכיות כגדיים וכבשים של יום הכפורים.

כ״חפרק חמישי:

כ״טא) א"ר ישמעאל כל התראות הללו וכל התנאים התרו בו והתנו בו בסמאל הרשע, והוא אומר קבלתי עלי ויכחדו עשרת אדירים הללו (עשרה הרוגי מלכות, ע״ע) אמר ר״י מה עשה זהרריא״ל ה׳ אלקי ישראל באותה שעה לא הספיק לומר לסופר כתוב גזרות ומכות גדולות עזות וקשות נוראות ומבוהלות כבדות ומנוולות על רומי הרשעה, מפני חמה שנתמלא על סמאל שקיבל עליו כל התנאים הללו. אלא מיד נטל הוא עצמו הנייר, וכך כתב ליום נקמה שעתיד ושמור לרומי הרשעה, תעלה ענן אחת ותעמוד למעלה מרומי ותוריד שחין לח ששה חדשים על האדם ועל בהמות ועל הכסף ועל הזהב ועל הפירות ועל כל כלי מתכות, ואח"כ תעלה לה ענן אחרת ותדחה את חברתה ותעמוד במקומה ששה חדשים אחרים, ותוריד נגע צרעת וספחת ובהרת וכל מיני נגעים כולם על רומי הרשעה, עד שיש שעה שיאמר אדם לחבירו הי לך רומי הרשעה היא וכל אשר בה בפרוטה אחת ויאמר לו אין מתבקשת לי.

ל׳ב׳) אר״י כשבאתי והודעתי עדות זו מלפני כסא הכבוד שמחו כל החברים ועשו אותו היום לפני ר׳ נחוניא בן הקנה יום משתה ושמחה, ולא עוד אלא שאמר נשיא בשמחתו הכניסו לפנינו כל מיני זמר ונשתה יין בהן, הואיל ועתיד זהרריא״ל ה׳ אלקי ישראל לעשות נקמה ונפלאות ונפלאי נפלאות בה ברומי הרשעה ונגילה בשמחת כנור ועוגב.

ל״אג׳) אר״י מה עשו ב״ד של מעלה באותה שעה, צוו למלאכי חבלה וירדו עליו ועשו עליו על לופינוס קיסר כלה ונחרצה ולא נשתייר בכל היכלו שריד ופליט, ורופא אשת נעוריו וכל אמהותיו וכל פלגשיו היו מוטלין והיו שרופין ומוטלין לפניו כל בניו וכל בני ביתו וכל מחמדי עיניו.

ל״בד) אר״י מה עשו לאותו הרשע, ניוולוהו ונבהלוהו במתיו, מפני שהיו מוטלין לפניו. כיון שהיה שולח ידו ליטול כל בריה ממתיו של לופינוס הרשע להניחו על מטתו לקוברו, היה בולעו תהום, וכיון שמשך ידו הימנו היה פולטו תהום, והיו מוטלין לפניו. ולא עוד אלא שנסרחו ונבאשו בכל היכל מלכותו והיה מתבייש מפני שרי מלכיות שהיו נכנסין ויוצאין לפניו.

ל״גפרק ששי:

ל״דא׳) אר״י אמר לי סוריא״ל שר הפנים: ידידי, אומר לך מפני מה חזק כחו של אותו רשע, מפני שממשלת של עשו הרשע הוא היה, לפיכך עז וחזק וקשה לבו.

ל״הב') אר"י סח לי סוריא״ל שר הפנים, ידידי אומר לך אל תעצב במדה זו שאתה נפטר בה בבית עולמך, שכבר מילא זהרריא״ל ה׳ אלקי ישראל פיו בשחוק, ושחק ואמר הדר גאון היכל נורא שאני שרוי בו בתוכו וכסא כבודי שכלול בו ושסלסולי בו שאינו עוזב משנברא ועד לעד שאני מטעימו טעם אור ואש גחלי כרובים ואופנים וחיות הקדש לאותו רשע בתוך גיהנם ע״י ר׳ חנניא בן תרדיון.

ל״וג׳) אר״י סח לי סוריאל שר הפנים, ידידי אומר לך מה עשה הדר טהור הדר אוריהם ה׳ אלקי ישראל, באותה שעה עיינתי וירדתי וטרדתי ודחפתי את לופינוס קיסר מהיכלו שהיה ישן בו בלילה, והילכתי אותו בבית להקת חזירים וכלבים והכנסתי את ר׳ חנניה בן תרדיון וחילמתי והולכתי אותו בבית לופינוס קיסר. למחר באו ההורגים שכועסין על ר׳ חנניה בן תרדיון, לומר נפלאות יושב ועושה בבית המדרש ויושב ומלמד לאבירי ישראל תורה, להתיז את ראשו, נדמה להם לופינוס קיסר כר׳ חנניה בן תרדיון וחתכו את ראשו, ור׳ נחוניא בן הקנה בתוך, ור״ח בן תרדיון קשר כתר מלכותו והלך ומלך על רומי הרשעה בצורת פניו של לופינוס קיסר ששה חדשים, והרג בה ששת אלפי הגמונים אלף אלף הגמונים לכל חדש, והעמידו [את לופינוס] בצורת ר׳ חנניה בן תרדיון לבני רומי הרשעה ותפשוהו והשליכוהו באש. ומיהו שהטילוהו באש תחת ר׳ חנניה בן תרדיון — לופינוס -שמאחר שהמיתוהו חזרו והחיו אותו בב״ד של מעלה ותפשוהו והטילוהו באש והיה בטינוף בית השרפה, ובמדה. הזו [כאשר עשה] לכל עשרת חכמי ישראל. ד׳) מפני שהכרוז יוצא מערבות רקיע מכריז ואומר בבית דין של מעלה לומר מחשבה שחשבה רומי הרשעה על אבירי ישראל לאבדם, זהרריא״ל ה׳ אלקי ישראל היה מסכים, שאפילו הרהור הלב שרומי הרשעה מהרהרת על בני, חשובה היא להם לפני כאלו עשו עושה.

ל״זפרק שביעי:

ל״חא׳) אמר ר״י סח לי סוריא״ל שר הפנים, ידידי שבחו של מלך וכסאו, לכך נאמר כסא כבודך עלי. כרובי מעלה רוממוהו ואופני גדולה מנשאין אותו, ובריות כפור ובריות קיטור ובריות דליקה מעוטרות בנאוה ובזיהיון ועיני שדי נשואות בהן והיו משונות תחתיו כאילנות תחת המחרשה, והיו נטוי על ראשיהם בעוז תוקף וגבורה, כדבר שנאמר קק״ק וגו׳.

ל״טב') תתהדר תתרומם תתנשא מלך מפואר, כי על כסא רם ונשא נורא ומבוהל אתה שוכן בחדרי היכל נאוה, משרתי כסאך מבוהלין ומריעין ערבות הדום רגלך בכל יום בקול רינה וברעש זמרה והמון שירה, כדבר שנאמר קק״ק ה' צבאות מכה"כ.

מ׳ג׳) עוררי גבורה מפעמי שכינה, מרעישי קול מגדילי שירה וגערה, לקול קדושים לקול משרתים לקול אבירים משוררים בחן ערב ובנעימות קדושים שוכן בריגיון נחלי להבה מנשאין גלגל כסא כבוד וכו'.

מ״אד׳) אר״י מה הפרש שירות עטורי פאר מכתירי כתרים מרנני עליון בשירי גילה, רוממו אתם לאדון להבה כי בשכינת שכינה הדרה חדרי חדריו אתם חונים. הפליא את שמכם משם משרתיו, הבדיל אתכם ממשרתי מרכבה, המזכיר שם אחד מכם אש לוהטת להבה סובבת שלהבת מקפת גחלי אש גחלי זיו מנתזות, כדבר שנאמר קק״ק ה׳ צבאות וגו׳.

מ״בה׳) מחמדי נורא ברורי עליון נשואי פנים הדורי שיחה, נעימים ונחמדים בעיני שדי, אומרים ונשמעים לפני מלך מפואר משרתי הדרו נקראים, מלך יושב בחדרי היכל דממה ויראה קדושה, כדבר שנאמר קק״ק וגו׳.

מ״גפרק שמיני:

מ״דא׳) מבטלי גזירה מפירי שבועה, מעבירי חמה משיבי קנאה, מזכירי אהבה מסדרי דעות לפני הדר היכל נורא, מה לכם שאתם מרננים ופעמים (לכם) שאתם שמחים, מה לכם שאתם נוראים ופעמים (לכם) שאתם מבוהלין? אמרו כשאופני גבורה מרכבה מרקידים עומדים אנו בבהלה גדולה, וכשגבורי שכינה מרכבה מאירין אנו שמחים שמחה רבה, כדבר שנאמר קק״ק.

מ״הב׳) פנים נאים פנים הדורים, פנים של יופי פנים של להבה, פני ה' אלקי ישראל כשהוא יושב על כסא כבודו וסלסולו ימתינו במושבו הדרו. יפיו נאה מיופי גבורות, הדרו מעולה מהדר חתנים וכלות בבית חופתם. המסתכל בו מיד נקרע והמציץ ביופיו מיד נשתפך כקיתון. המשרתים אותו היום שוב אין משרתין אותו למחר, והמשרתין אותו למחר שוב אין משרתין אותו, כי תשש כוחם והושחרו פניהם, תעה לבם ונחשכו עיניהם, אחר הדרו זיו יופי של מלכם, כדבר שנאמר קק״ק וגו׳.

מ״וג׳) משרתים אהובים משרתים נאים, משרתים ממהרין משרתים קלין, העומדים על כסא הכבוד והנצבים על גלגל המרכבה שמחטיף אותם. העומדים לימין חוזרים ועומדים לשמאל, והעומדים לשמאל חוזרים ועומדים לימין, והעומדים לפנים חוזרים ועומדים לאחור, והעומדים לאחור חוזרין ועומדין לפנים. הרואה את זה אומר זהו, והרואה את זה אומר זהו, קלסתר פניו של זה דומה לקלסתר פניו של זה, וקלסתר פניו של זה דומה לקלסתר פניו של זה. אשרי המלך שאלו משרתיו, אשרי משרתים שזה מלכם, אשרי עין הניזונת והמסתכלת באור מופלא הזה ראייה מופלא ומשונה, כדבר שנאמר קק״ק.

מ״זד׳) נהרי שמחה נהרי ששון, נהרי גילה נהרי רצון, נהרי אהבה נהרי ריעות משתפכין ויוצאין מלפני כסא הכבוד, ומתגברין והולכין בשערי נתיבות ערבות רקיע מקול ניגון כנורות חיותיו, מקול רינת תופי אופניו ומקול זמירות צלצלי כרוביו, מתגבר קול ויוצא ברעש גדול בקדושה בשעה שישראל אומרים לפניו קק״ק.

מ״חפרק תשיעי:

מ״טא׳) כקול מים ברעש נהרות, כגלי תרשיש שרוח דרומית טורדת בהן בקול שירה של כסא הכבוד שמזכיר ומשבח למלך מפואר, המון קולות ורעש גדול הרבה היו עוזבין בו קולות בכסא כבוד לעוזרו ולחזקו כשהוא מזכירו ומקלסו לאביר יעקב, כדבר שנאמר קק״ק.

נ׳ב׳) ברוכים לשמים ולארץ יורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לפני מה אני עושה בתפילת שחרית ובתפילת המנחה וערבית בכל יום ובבל שעה ושעה שישראל אומרים לפני קדוש, ולמדו אותם ואמרו להם שאו עיניכם לרקיע כנגד בית תפלתכם בשעה שאתם אומרים לפני קדוש. כי אין לי הנאה בכל בית עולמי שבראתי באותה שעה שעיניכם נשואות בעיני ועיני נשואות בעיניכם בשעה שאתם אומרים לפני קדוש, כי הבל היוצא מפיכם באותה שעה טורד ועולה לפני כריח נחוח.

נ״אג׳) והעידו לי להם מה עדות אתם רואים אתי, מה אני עושה לקלסתר פניו של יעקב אביהם שהיא חקוקה לי על כסא כבודי. כי בשעה שאתם אומרים לפני קדוש כורע אני עליה ומחבקה ומנשקה ומגפפה וידי על זרועותי ג׳ פעמים שאתם אומרים לפני קדוש, כדבר שנאמר קק״ק.

נ״בד׳) מי לא יהדר למלך המהודר, מי לא ישבח למלך המשובח, מי לא יקדש למלך הקדוש שבבל יום ויום גבורות ונפלאות רבות מתרגשות לפניו מעולות ומשונות זו מזו כי מה כל עפעפי שריסי אפיריותיו (?) שטורד ויוצא מפיהם כשמזכירין באותו השם הנכנס באזנים ויצא בפה ומשתבח מלך שאינו הגון לו, כדבר שנאמר קק״ק.

נ״גה׳) כי במקום שמזכירין אותו מאיר ומזריח ומזהיב ומכסיף וטורד פטדה ויהלום ספיר ונופך וברקת ושיש טהור, כי מופלא ומשונה רז גדול הוא שם שנבראו בו שמים וארץ. נבלעו ונכלמו ונתלו ונתחכמו בו כל סדרי בראשית, כדבר שנאמר קק״ק.

נ״דפרק עשירי:

נ״הא׳) התגבהו התגבהו בעלי רוממה, התנשאו התנשאו בעלי זיהיון, התגברו התגברו בעלי גבורה, התגאו התגאו בעלי גאות, כי למלכו של עולם בלבד ולכל משרתיו רוממה וגבורה ונאוה וזיהיון, כי למשרתי גאונו נאה להתגאות ולמנטלי כסאו ראוי להתגבר, כי מכסא כבודו ולמעלה שמונים ומאת אלפים רבבות פרסאות גובהו ומזרוע ימינו ועד זרוע שמאלו שבעים רבבות פרסאות רחבו, כי כמה גבורים הם מנטלי כסא של מלך גבור זה, טעונים ועומדים יום ולילה ערב ובקר וצהרים, בחרדה בבהלה באימה ברתת בזיעה וביראה. וכי כמה כח יש בכם משרתי אלקינו שאתם מזכירין ומשמיעים לו זכרון שמו ברום עולם אין חקר ואין מספר בקול ותוקף, כדבר שנאמר קק"ק.

נ״וב׳) גזירת שמים עליכם יורדי מרכבה, ואם לא תגידו ותאמרו מה ששמעתם ואם לא תעידו מה שראיתם על פנים, פנים רוממה וגבורה גאוה וזיהיון, שמתנשאין מתנטלות ומתרגשות ומתגדלות הפנים, מתגבהות ומתגדלות שלשה פעמים בכל יום ויום במרום, ואין בני אדם יודעין ומכירין בהם, כדבר שנאמר קק״ק.

נ״זפרק י״א:

נ״חא׳) כשמלאך הפנים נכנס לסלסל ולסדר לכסא כבודו ולהכין מושב לאביר יעקב, אלף אלף כתרים קושר לאופני הוד, לכל אחד ואחד מהם בראשו. אלף אלף פעמים כורע ונופל ומשתטח לפני כל אחד ואחד מהן. שני אלפים כתרים קושר לכרובי כבוד לכל אחד ואחד מהן בראשו, ושני אלפים פעמים כורע ונופל ומשתטח לפני כל אחד ואחד מהן. שלשת אלפים כתרים קושר לחיות הקדש לכל אחת ואחת מהן בראשה, וג׳ אלפים פעמים כורע ונופל ומשתטח לפני כל אחת ואחת מהן. ששת אלפים כתרים קושר לנוגה אור לו ולשמונת אלפים אלפי אלפים ורוב רבוא רבבות כתרים, ששת אלפים פעמים כורע ונופל ומשתטח לכל אחד ואחד מהן. שנים עשר אלפים כתרים קושר לבזק, לו ולששה עשר אלף אלף אלפי אלפי אלפים רוב ריבוא ריבוא ריבוא רבבות רבבות כתרים, שנים עשר אלפים פעמים כורע ונופל ומשתטח לפני כל אחד ואחד מהן.

נ״טב׳) בבקשה מכם מדות נושאי כסא הכבוד בלב שלם ובנפש חפצה, הגדילו גילה ורינה שירה וזמרה לפני כסא כבודו של טוטרוסיא"י נבו״ב מרתצע״ן, ואית דאמרי נדי״ב מרתצע״ן ה׳ אלקי ישראל, הפותח לבו בשעת תפלת בניו וידרש וימצא להם ליורדי מרכבה בשעה שהן עומדין לפני כסא כבודו.

ס׳ג׳) בכל יום ויום בהגיע עלות השחר, מלך הדור יושב ומברך לחיות: לכם חיות, אני אומר לכם בריות, אני משמיע חיות חיות נושאות כסא כבודי בלב שלם ובנפש חפצה. תתברך שעה שיצרתי אתכם, ותתרומם המזל שיצרתי אתכם, בו יאיר אור אותו יום שעליתם במחשבה על לבבי שאתם כלי חמדה, שתכנתי ושכללתי אתכם בו, כי החרישו לי קול יצורי שבראתי ואשמע ואאזין לתפלת בני.

ס״אד׳) בכל יום ויום בהגיע תפלת המנחה מלך הדור יושב ומרומם לחיות, עד שלא יכלה דבר מפיו, חיות הקדש יוצאות מתחת כסא הכבוד, ופיהם מלא רינה, בכנפיהם מלא גילה, ידיהם מנגנות ורגליהם מרקדות, ומקיפות וסובבות את מלכם אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת מלפניו ואחת מאחריו, ומגפפות ומנשקות אותו, ומפרעות, פניהן הן מפרעות, ומלך הכבוד מכסה פניו, והיה ערבות רקיע מתבקע מפני מלך הדר זיו יופי תואר, חמדת חמלת תאות זוהר הנזר שבה מראה פניהם, כדבר שנאמר קק״ק.

ס״בפרק י״ב:

ס״גא׳) מבטלי גזירה מפירי שבועה מעבירי חימה משיבי קנאה מזכירי אהבה, אהבתו של אברהם אבינו לפני מלכם, כשהיו רואין אותו שהוא כועס על בניו מה הן עושין? מחבטין כתריהן ומתירין את מתניהן ומכין על ראשם ונופלין על פניהם ואומרים: התר התר יוצר בראשית; סלח סלח אביר יעקב; מחול מחול קדוש ישראל, כי אדיר מלכים אתה.

ס״דב׳) מלך נורא מלך מבוהל מלך יקר ונכבד, למה לך איבה עם זרע אברהם, למה לך קנאה עם זרע יצחק, למה לך תחרות עם זרע יעקב? כי קנין שמים וארץ קראת אותם, ויוצאות קרנות מתחת כסא כבודו פמיליות פמיליות (משפחות משפחות) ותוקעות ומריעות ומברכות.

ס״הג') ברוכים אתם מלמדי זכות על בני, שבח לכם מסלסלי אבות, וכל צבא מרום כבוד וגדולה עשו להם. אדר"ו אט"ה סע"ן עוד״י פצ״ת ה׳ אלקי ישראל היו נקראיך. הרי הוא אומר לך ה׳ הגדולה והגבורה וגו׳ ואומר מה רבו מעשיך ה׳ וגו׳. לכך נאמר תתהדר תתרומם ותתנשא מלך מפואר, תתברך ותתקדש טוטרוסיא״י ה' אלקי ישראל.

ס״וד׳) שהוא נקרא טוטרוסי״ה טוטרוסי״א טוטרוסי״ח טוטרוסי״ל טוטרוסי״ג טוטרוסי״ך טוטרוסי"ף טוטרוסי״ץ טוטרוסי״ש טוטרוסי״ב טוטרוסי״ן טוטרוסי״ס טוטרוסי״ע טוטרוסי״ק טוטרוסי״ת (רשום בסוף הפרק: וסימן להדא הלכתא למיגרס אילין שמהתא דברכתא מטורסיאי ועד טוטרוסית, ניגרוס הדא מסורתא: יה אחל גך פץ שבנס עקת) צורט״ג והדריא״ל, אשרויליא״י.

ס״זפרק י"ג:

ס״חא׳) א״ר ישמעאל כיון שראה ר׳ נחוניא בן הקנה את רומי הרשעה שנטלה עצה על אבירי ישראל לאבד אותם, עמד וגילה סודו שלעולם, מדה שהוא דומה למי שהוא ראוי להסתכל במלך וכסאו בהדרו ביפיו וחיות הקדש בכרובי גבורה ובאופני שכינה, כבזק מבוהל בחשמל נורא ברגיון שמוקף סביב לכסא בגשרין ובשלהביות שמתגברות ועולות בין גשר לגשר, ובאבק עשן ובריח זו שהיה מעלה כל אבק גחליו שהיה מחופה ומכסה את כל חדרי היכל ערבות רקיע בערפלי גחליו, וסורי"א שר הפנים עבד טוטרכיא״ל יו״י (הוא שם הוי"ה בגימטריא כ״ו כמו יו״י, וידוע מאמר חז״ל כי מטטרון נקרא ג״כ הוי"ה כי שמו כשם רבו) גאה.

ס״טב׳) למה דומה זו לאדם שיש לו סולם בתוך ביתו לכל מי שנקי ומנוער מעבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע ושבועת שוא וחלול השם ועזות פנים ואיבת חנם וכל עשה ולא תעשה שומר.

ע׳ג') א"ר ישמעאל אמר לי ר׳ נחוניא בן הקנה: בן גאים! אשריו ואשרי נפשו שכל מי שנקי ומנוער משמונה מדות הללו שטוטרכיאל יו״י וסוריא עבדו מואס בהם.

ע״אד) יורד ומסתכל בגאוה מופלאה ושררה משונה, גאוה של רוממה ושררה של זיהיון, שהן מתרגשות לפני כסא כבודו פעמים בכל יום ויום במרום, מיום שנברא העולם ועד עכשיו לשבח שטוטרכיאל יו״י מתנהג בה במרום.

ע״בפרק י״ד:

ע״גא׳) אר״י כיון ששמעו אזני התראה הזאת תשש כחי, אמרתי לו רבי אם כן אין לדבר סוף, שאין לך אדם שהנשמה בו שנקי ומנוער משמונה מדות הללו. אמר לי בן גאים, ואם לאו עמוד והביא לפני כל גבורי חבורה וכל אדירי ישיבה ואומר לפניהם, הרזין הסתורין הכבושין נפלאות, ואריגת המסכת ששכלול העולם וסלסולו עומד עליה, ושפור (אולי צ״ל שפריר, מלשון ונטה את שפרירו עליהם – ירמיה מ״ג י׳) שמים וארץ שכל כנפי ארץ ותבל וכנפי רקיעי מרום קשורין תפורין ומחוברין תלויין ועומדין בו, ונתיב סולם מרום שראשו אחד בארץ וראשו אחד על רגל ימין כסא כבוד.

ע״דב׳) אר״י מיד עמדתי והקהלתי את כל הסנהדרין הגדולה וקטנה למבוי הגדול השלישי אשר בבית ה׳ ואני יושב על ספסל של שיש טהור שנתן לי אלישע אבי מחפץ יולדתי שהכניסה לו בכתובתה.

ע״הג׳) ובא רבן שמעון בן גמליאל ור׳ אליעזר הגדול ור׳ אליעזר בן דמה ור׳ אליעזר בן שמוע ויוחנן בן דהבאי וחנניה בן חניכאי ויונתן בן עוזיאל ור׳ עקיבא ור׳ יהודה בן בבא, באנו וישבנו לפניו והיו כל המון חבירים עומדין על רגליהם, כי היו רואין כוביות של אש ולפידי אור שמפסיקין ביניהם ובינינו, ור"נ בן הקנה יושב ומסדר לפניהם את כל דברי מרכבה ירידה ועליה, האיך יורד מי שיורד והאיך יעלה מי שיעלה.

ע״וד') וכיון שהיה אדם מבקש לירד למרכבה היה קורא אותו לסוריא שר הפנים ומשביעו מאה ושנים עשר פעמים בטוטרוסיאי יו״י שהיה נקרא טוטרוסיאי צורט״ק טוטרכיא"ל טופג״ר (ס״א טופר״ג) אשרויליא״י זבודיא״ל וזהרריא״ל טנדא״ל שוק״ד הוזי״א (ס״א שקר הזי״א) דהיבורו״ן ואדירירו״ן ה׳ אלקי ישראל.

ע״זה׳) שלא יוסיף על מאה ושנים עשר פעמים ולא יגרע מהם, אם מוסיף או גורע דמו בראשו, אלא פיו יוציא שמות ואצבעות ידיו מאה ושנים עשר יספרו, מיד יורד ושולט במרכבה.

ע״חפרק ט"ו:

ע״טא׳) אר״י כך אמר ר"נ בן הקנה, בשבעה היכלות יושב טוטרוסיא ה׳ אלקי ישראל חדר בתוך חדר, ובפתח כל היכל והיכל שומרי הסף שמונה, ארבעה מימין המשקוף וארבעה לשמאל המשקוף.

פ׳ב׳) אלה שמותם של שומרי פתח היכל הראשון דהביאל וקשריאל גהוריאל ובזתיאל טופהיאל ודהריאל מתקיאל ושויאל, ואית דאמרין שיביאל.

פ״אג׳) אלה שמותם של שומרי פתח היכל השני טגריאל ומתפיאל סרהיאל וערפיאל שהרריאל וסטריאל רגעיאל [רגשיאל],

פ״בד׳) אלה שמותם של שומרי פתח היכל השלישי סהיביאל ושבוריאל רצוציאל ושלמיאל סבליאל וזהזהיאל הדריאל ובזריאל.

פ״גה') אלה שמותם של שומרי פתח היכל הרביעי פחדיאל וגבורתיאל כזויאל ושכיניאל שתקיאל וערביאל כפיאל וענפיאל.

פ״דו׳) אלה שמותם של שומרי פתח היכל החמישי תחיאל ועוזיאל גטיאל (גטהיאל) וסעפריאל גרפיאל וגריאל דריאל ופלטריאל.

פ״הז׳) אלה שמותם של שומרי פתה היכל הששי רומיאל וקצפיאל גהגהיאל וארסברסביאל עגרומיאל ופרציאל מחקיאל ותופריאל.

פ״וח׳) ובפתח היכל השביעי זקופין ועומדין כל הגבורים, עריצים עזים וקפוים נוראים ומבוהלים גבוהים מהרים ולטושים מגבעות, קשתותם דרוכות והן בפנים, חרבות לטושות והן בידיהם, וברקים טורדין ויוצאין מגלגלי עיניהם וכוביות אש מחוטמם ולפידי גחלים מפיהם, וכובעין ושריונים הן מעוטרין, ורמחים וחניתות תלויות להן בזרועותם.

פ״זפרק ט"ז:

פ״חא׳) סוסיהם סוסי חשך סוסי צלמות סוסי אפלה, סוסי אש סוסי דם סוסי ברד, סוסי ברזל סוסי ערפל, סוסים שרוכבים עליהם, העומדים על אבוסי אש ומלאים גחלי רתמים ואוכלים גחלים מתוך אבוסיהם כשיעור מ׳ סאה בפה אחד, לשעור פה כל סוס וסוס שלשה כשיעור פתח מאבוסי של קיסריה.

פ״טב׳) ונהרי אש בצד אבוסיהם, והיו שותים כל סוסיהם כשיעור אמת המים שיש בנחל קדרון שמוציאה ומחזקת כל מימי גשמים של ירושלם, והיה שם ענן למעלה מראשם, מזלף דם למעלה מראשם שלהם ושל סוסיהם. וזהו סימן ומדה של שומרי פתח היכל השביעי, וסוס כל פתח, כל היכל והיכל.

צ׳ג׳) והיו עולין כל בעלי יורדי המרכבה ואינם נזוקים, אף שהיו רואים כל היכל זה ויורדים בשלום, ובאים ועומדים ומעידין ראייה נוראה ומבוהלה, ומה שאין בו בכל היכל של מלכי בשר ודם. מברכין ומשבחין ומקלסין ומפארין ומרוממין ומהדרין, ונותנין כבוד ותפארת וגדולה לטוטרוסיא ה׳ אלקי ישראל, ששמח ביורדי מרכבה והיה יושב ומצפה לכל אחד ואחד מישראל. אימתי ירד בגאוה מופלאה ושררה משונה, בגאוה של רוממה ושררה של זיהיון, שמתרגשות לפני כסא הכבוד שלשה פעמים בכל יום במרום, ומשנברא העולם ועד עכשיו לשבח.

צ״אד׳) מלך ישר מלך נאמן מלך אהוב, מלך נחמד מלך סומך מלך עלוב, מלך עניו מלך צדיק מלך חסיד, מלך קדוש מלך טהור מלך ברוך, מלך גאה מלך גבור מלך חנון, מלך רחום מלך מלכי המלכים.

צ״בה׳) ואדון הכתרים מחמד ומצפה טוטרוסאי ה׳ אלקי ישראל במדה שמצפה לגאולה ולעת ישועה ששמורה להם לישראל אחר חורבן הבית השני האחרון, ואימתי ירד היורד למרכבה, מתי יראה בגאות מרום, מתי ישמע קץ ישועה, מתי יראה עין לא ראתה, מתי יעלה ויגיד לזרע אברהם אוהבו.

צ״גפרק י"ז:

צ״דא׳) א״ר ישמעאל כשאתה בא ועומד על פתח היכל הראשון; טול שני חותמות בשתי ידיך אחד של טוטרוסיאי יו״י ואחד של סוריא שר הפנים. של טוטרוסיאי יו״י הראה אותו לעומדים לימין ושל סוריא הראה אותו לעומדים לשמאל, מיד כהביאל (דהביאל) השר שהוא ראש פתח היכל הראשון ופקיד על היכל ראשון ועומד לימין המשקוף, וטופהיאל שר העומד לשמאל המשקוף עמו, מיד תופסין אותך ומשלימין ומזהירין עליך לטגריאל השר שהוא ראש פתח היכל השני ועומד מימין המשקוף ומתפיאל השר העומד לשמאל המשקוף עמו.

צ״הב׳) והראה אותם שני חותמות אחד של אדריהרון יו״י ואחד של אוהזיא שר הפנים, של אדריהרון הראה אותו לעומדין לימין ושל אוהזיא שר הפנים הראה אותו לעומדין לשמאל, מיד תופסין אותך אחד מימינך ואחד משמאלך עד שמוליכין ומוסרין ומשלימין אותך ומזהירין עליך לשבוריאל השר שהוא ראש פתח היכל השלישי ועומד לימין המשקוף ורצוציאל השר העומד לשמאל עמו.

צ״וג׳) והראה אותם שני חותמות אחד של צורטק יו״י ואחד של דהביורון שר הפנים, של צורטק יו״י הראה אותו לעומדין לימין ושל דהביורון שר הפנים הראה אותו לעומדין לשמאל, מיד תופסין אותך אחד מימינך ואחד משמאלך ומוליכין לפניך שני שרים מלפניך ושני שרים מאחריך, ומשלימין אותך עד שמוליכין אותך ומזהירין עליך לפחדיאל השר שהוא ראש פתח היכל הרביעי ועומד לימין המשקוף, וגבורתיאל השר העומד לשמאל המשקוף עמו.

צ״זד׳) והראה אותם שני חותמות אחד של זבוריאל יו״י ואחר של מרגיויאל שר הפנים, של זבוריאל הראה לאותן העומדין לימין ושל מרגיויאל שר הפנים הראה לאותן העומדין לשמאל, מיד תופסין אותך אחד מימינך ואחד משמאלך עד שמוליכין אותך ומוסרין אותך ומשלימין אותך ומזהירין עליך לתחיאל השר שהוא ראש פתח היכל החמישי ועומד לימין המשקוף ועוזיאל השר העומד לשמאל המשקוף עמו.

צ״חה׳) והראה אותם שני חותמות אחד של טוטרביאל יו״י ואחד של זהפניריאי שר הפנים, של טוטרביאל יו"י הראה לעומדין לימין ושל זהפניריאי שר הפנים הראה אותו לעומדין לשמאל, מיד תופסין אותך שלשה שרים מלפניך ושלשה שרים מאחריך וכו'.

צ״טו') מפני ששומרי היכל הששי היו משחיתין ביורדי מרכבה ולא ביורדי מרכבה, שלא ברשות, והיו מצווין עליהם [שלא לעשות כן] ומכין אותם ושורפין אותם ומעמידים אחרים במקומיהם, ואף אחרים העומדים תחתיהם כך היא מדתם, אינם מתייראים ומעלים ללב לומר למה אנו נשרפין וכי מה הנייה יש לנו שאנו משחיתין ביורדי מרכבה ולא ביורדי מרכבה, שלא ברשות. ועדיין כך היא מדתם של שומרי היכל הששי.

ק׳פרק י"ח:

100

ק״אא') אר״י אמרו לי כל חבורה: בן גאים! אתה מושל באור של תורה כר׳ נחוניא בן הקנה, ראה אם החזרתו וישב אצלינו מצפייה שהיה מציץ ויאמר לנו מה הוא מיורדי מרכבה ולא מיורדי מרכבה שהן פוגעין בהן שומרי היכל הששי ולא היו נוגעין ביורדי מרכבה כל עיקר, מה הפרש בין אלו לאלו (ר"ל יודיענו במה נבדלו אלה הראוים לראות במעשה מרכבה מאלה שאינם ראוים לראות, שהאחרונים נפגעים ע״י שומרי הסף ולא הראשונים, ואיך להזהר מהם).

101

ק״בב׳) אר״י מיד נטלתי מטלית של מילת [אשר] פרח בה, ונתתי אותה לר׳ עקיבא ור"ע נתנה לעבד שלנו לומר: לך העמיד מטלית זו אצל אשה שטבלה ולא עלתה לה טבילה שהטבילה, שאם תבא אותה האשה ותאמר מדת ווסתה לפני חבורה בידוע שאחד אוסר והרוב מתירין, אמרו לאותה אשה תגעי בה במטלית זו בראש אצבע צרדה של יד ואל תדרכי ראש האצבע עליה אלא כאדם שנוטל עצה מגלגל עיניו שנפלה, מדחה אותה ברמיזה.

102

ק״גג׳) הלכו ועשו כן והניחו את המטלת לפני ר׳ ישמעאל, נעץ בה מורביא של הדס מלאה פלייטון ששרו באפלסמון נקי והניחה על ארכובותיו של ר׳ נחוניא בן הקנה, מיד פטרוהו מלפני כסא הכבוד שהיה יושב ורואה בגאוה מופלאה ושררה משונה, בגאוה של רוממה ושררה של זיהיון שמתרגשות לפני כסא הכבוד שלשה פעמים בכל יום ויום במרכבה, משנברא העולם ועד עתה לשבח.

103

ק״דד') ובקשנו ממנו מי הוא מיורדי מרכבה ולא מיורדי מרכבה, אמר לנו אלו בני אדם שהיו לוקחין אותם יורדי מרכבה ומעמידין אותם למעלה מהם ומושיבין אותם לפניהם ואומרין להם צפו וראו והאזינו וכתבו כל מה שאני אומר, וכל מה שאנו שומעין מלפני כסא כבוד, ואותם בני אדם אינם הגונים לכך, לפיכך היו פוגעין בהם שומרי פתח היכל הששי. היו זהירין שתבררו לכם בני אדם כשרים והם מחבירים הבדוקים.

104

ק״הה׳) כשאתה בא ועומד על פתח היכל הששי, הראה שלשה חותמות של שומרי פתח היכל ששי לקצפיאל השר שחרבו שלופה בידו וטורדין ויוצאין ממנה ברקים, והיה מעוררה על כל מי שאינו ראוי להסתכל במלך וכסא, ואין כל בריה שממחה בידו, וחרבו שלופה צווחת, ואומרין וכו׳ ועומדין במשקוף לימין.

105

ק״וו׳) ואחד של דומיא״ל, וכי דומיאל שמו והלא אביר גהידריה״ם שמו, למה נקרא שמו דומיאל, א״ר ישמעאל כך אמר ר׳ נחוניא בן הקנה, בכל יום ויום בת קול יוצאת מערבות רקיע ומכריז ואומר, בית דין של מעלה כך אומרים טעום ובר מנצ״ה זפוב״י גש״ש געש״ת ה׳ אלקי ישראל קרא אותו דומיאל על שמי, ומה שאני רואה מחריש כך דומיאל רשות שלי משקוף של ימין, והוא אתו קצפיאל השר ואין לו עליו לא איבה ולא שנאה ולא קנאה ולא תחרות, אלא אלו לכבודי ואלו לכבודי.

106

ק״זפרק י״ט:

107

ק״חא׳) זהרריאל ופעלי פעליו, שני חותמות הללו הראה מי שהוא לקצפיאל, וברוניה הראה לדומיאל השר, שר ישר ועלוב, מיד היה קצפיאל השר דורך קשתו ועטש ומביא לך רוח סערה, ומושיב אותך בקרון של נוגה, ומתקיע לפניך שמונת אלפים רבבות קרנים ושלשת אלפים רבבות שופרות וארבעת אלפים רבבות חצוצרות, ודומיאל השר תופס דורן והולך לפניך.

108

ק״טב׳) ומה דורן? אמר ר״י כך אמר ר"נ בן הקנה: רבי, דורן זה שהיה דומיאל השר תופס לפני קורין של אותו אדם שזוכה ויורד למרכבה, לא דורן של כסף או של זהב, אלא עוזבין (מניחין) אותו לאותו אדם ולא היו שואלין אותו לא בהיכל ראשון ולא בהיכל שני ולא בהיכל שלישי ולא בהיכל רביעי ולא בהיכל חמישי ולא בהיכל ששי ולא בהיכל שביעי, אלא הוא מראה להם חותמו והם עוזבין אותו ונכנס.

109

ק״יג׳) ובפתח היכל ששי דומיאל השר שומר הסף של ימין לפתח היכל ששי יושב על ספסל של ליתיק טהור שבו זיו מאורות רקיע כברייתו של עולם, ארסטא״ן ומיר״א ארסטאן וכנפינ״ן צמנ״ש ערנ״ה (ס״א ערגנ״ה) ה׳ אלקי ישראל ודומיאל השר מקבל אותו בסבר פנים יפות ומושיבו על ספסל של ליתיק טהור ויושב אצלו על ימינו.

110

קי״אפרק עשרים:

111

קי״בא׳) והיה אומר לו שתים אני מעיד ומתרה בך, אין יורד היורד למרכבה אלא שיש בו שתי מדות הללו, מי שקרא תורה ונביאים וכתובים ושונה משניות מדרש הלכות ואגדות ופתרון הלכות איסור והיתר, ומי שקיים כל לאו הכתוב בתורה ושומר כל הזהרות של חוקים ושל משפטים ושל תורות שנאמרו למשה בסיני.

112

קי״גב') אם, אמר לו לדומיאל השר, יש בו כל אחת משתי מדות הללו היה דומיאל השר נזקק לו לגבריאל הסופר וכותב לו את הנייר בסקרייא שלו, קורין לאותו אדם לומר כך וכך תורתו של פלוני כך וכך מעשיו, ומבקש לכנס לפני כסא כבודו.

113

קי״דג׳) וכיון שהיו רואין שומרי פתח היכל השביעי לדומיאל ולקצפיאל ולגבריאל שהן באין לפני, קורין לאותו אדם שזוכה ויורד במרכבה, מכסין פניהם ויושבין, שהיו זקופין ועומדין ומתירין את הקשתות הדרוכות ומחזירין את החרבות הלטושות אל נדנן, ואעפ״כ צריך להראות להם בחותם גדול וכתר נורא טאר״ס ובר משגיי״ה ובעשפט"ש ה׳ אלקי ישראל, והיו נכנסין מפני כסא כבודו והיו מוציאין מלפניו כל מיני זמר ושירה והיו מזמרין ובאין לפניו, עד שמעלין אותו ומושיבין אותו אצל הכרובים אצל האופנים אצל חיות הקדש, והוא רואה נפלאות וגבורות, גאוה וגדולה קדושה וטהרה אימה ענוה וישרות. באותה השעה א״ר ישמעאל שמושל החבירים למדה זו, לאדם שיש לו סולם בתוך ביתו שהיה עולה ויורד בו ואין כל בריה שממחה בידו. ברוך אתה ה׳ חכם הרזים ואדון הסתרים, אמן ואמן.

114

קי״הפרק כ״א:

115

קי״וא׳) א״ר ישמעאל קצף עלי רבן שמעון בן גמליאל, אמר לי כמעט רגע נזף בנו זהפטריא״י המליל אותנו כסובין, מפני מה היה לך שגגת זדון עמנו, כסבור אתה שיונתן בן עוזיאל אדם קטן בישראל, מה אם ירד סתם ובא ועמד על פתח היכל שביעי? א״ר ישמעאל הלכתי וכעסתי כנגד ר׳ נחוניא בן רבינו.

116

קי״זב׳) לאמר: נשיא כעס עלי למה לי חיים? א"ל בן גאים אם לאו, מה כבודי אצליכם? שמתי בפיכם נביאים וכתובים משנה ומדרש הלכות ואגדות ופירושין הלכות איסור והיתר, אילמלי סתרי תורה שהכנסתי מכם כלום באתם לפני? יודע אני על מה באתם, לא באתם אלא על שומרי פתח היכל שביעי.

117

קי״חג׳) לך אמור לנשיא, לכל שומרי פתחי היכלות הששה יש רשות להזכיר את שמותם של כל אחד ואחד מהם וליגע בהם, אבל שומרי פתח היכל השביעי משמות שלהם מבוהל אדם ואין יכול ליגע בהם, לפי שכל אחד ואחד מהם שמו נקרא על שם מלכו של עולם, לא פירשתי אותם עד עכשיו שאתה אומר לי פרוש, בואו ועמדו על רגליכם, וכל אחד ואחד מכם כששמו יוצא מפי, כרעו ותפולו על פניכם. מיד באו כל גבורי תורה חבורה וכל אדירי ישיבה ועמדו על רגליהם לפני ר׳ נחוניא בן הקנה, והוא אומר והם נופלין על פניהם והסופרים כותבים.

118

קי״טפרק כ"ב:

119

ק״כא׳) אלה שמותם של שומרי פתח היכל שביעי זהפנוריאי יו״י שר נכבד ונחמד, אבירזהיאי יו״י שר נכבד ונחמד ונורא, אטריגיאש יו״י שר נכבד ונחמד נורא ומבוהל, נגרגיאל יו״י שר נכבד ונחמד נורא ומבוהל ויקר, ענפיאל יו״י שר נכבד ונחמד ונורא ומבוהל ויקר ומפואר, נעזוריאל יו״י שר נכבד ונחמד נורא ומבוהל ויקר ומפואר ועז, ססטיאל יו״י שר נכבד ונחמד ומבוהל יקר מפואר עז ואדיר, ענפיאל יו"י שר ששמו נזכר לפני כסא כבודו שלשה פעמים בכל יום ויום מיום שנברא העולם ועד עכשיו לשבח, מפני מה, מפני שטבעת של חותם של שמים וארץ מסורה בידו.

120

קכ״אב׳) וכיון שהיו רואים אותו כל מי שבמרום כורעין ונופלין ומשתטחין לפניו, מה שאין כן במרום, ואם תאמר לפני שר הפנים —אין נופלין אלא מן העומדין חוץ לפני כסא כבודו, שאין משתחוים לו לשר הפנים, ולפני ענפיאל השר הן משתחוין מרצון ומרשות אנטורו״ס רבו הגדול יאפימי״ל שנ״ת מרצ״ע ה׳ אלקי ישראל.

121

קכ״בג׳) אלה שמותם של שומרי פתח היכל שביעי של ירידה, שלשה הפרש משמותם של עליה, נורפיאל יו״י שר נכבד נחמד ונורא שהיה נקרא אבירזהיאו יו״י, דלוקיאל יו״י שר נכבד נחמד ונורא לבבפיאל יו״י, יקריאל יו״י שר נכבד נחמד ונורא שהיה נקרא אטריגיאל יו״י, ישישיאל יו״י שר נכבד נחמד ונורא שהיה נקרא בנאיאל יו״י, נורפיניאל יו״י שר נכבד נחמד ונורא שהיה נקרא שקדיהיאל יו״י, נערוריאל יו״י שר נכבד נחמד ונורא שהיה נקרא זוהליאל יו״י, ענפיאל יו״י שר נכבד נחמד ונורא ומבוהל ויקר ומפואר ועז ואדיר וחזק ישר ואמיץ שהיה נקרא טופריאל יו״י.

122

קכ״גד׳) ולמה נקרא שמו ענפיאל, מפני ענף כתריו שהיה מונח בראשו שהיה חופה ומכסה את כל חדרי היכל ערבות רקיע כיוצר בראשית, מה יוצר בראשית כתוב מקרא עליו כסא שמים הודו אף ענפיאל השר עבד שנקרא על שם רבו כך, ולמה חביב ונחמד מכל שומרי פתחי היכלות? מפני שפותח פתח היכל השביעי וסוגר אותו לפני כסא כבודו, שסילול מתוכו ועומד נגד פתח היכל השביעי, ומאתים וחמשים ושש כנפים יש בכל חיות הקדש נגד פתח היכל השביעי.

123

קכ״דה׳) גדולה מכולם חמש מאות ושתים עשרה עינים יש בארבע חיות נגד פתח היכל השביעי, של צורת פנים שלהם, פנים של ששה עשר ששה עשר פנים יש בכל חיה וחיה נגד פתח היכל השביעי.

124

קכ״הפרק כ״ג:

125

קכ״וא׳) וכיון שהיה אדם מבקש לירד במרכבה היה ענפיאל פותח לו דלתות פתח היכל השביעי, והיו אותן עינים (כל עין ועין אחת מעיני הקודש פקועה כשיעור כברה גדולה) של מבינים, ומראה עיניהם כברקים ירוצצו חוץ מעיני כרובי גבורה ואופני שכינה שהן דומות ללפידי אור ושל שלהבת גחלי רתמים.

126

קכ״זב׳) והיה אותו אדם זוע ומזדעזע ומרתיע מתבהל ונבהל מתעלף ונופל לאחוריו, והיה סומכו ענפיאל השר, הוא וששים ושלשה שומרי פתחי שבעה היכלות, והיו כולם עוזרים אותו ואומרים לו אל תירא בן זרע אהוב, היכנס וראה מלך ביפיו, אין אתה נשחת ואין אתה נשרף.

127

קכ״חג׳) מלך ישר הוא מלך נאמן הוא, מלך עלוב הוא מלך עשיר הוא, מלך צדיק הוא מלך חסיד הוא, מלך קדוש הוא מלך טהור הוא, מלך ברוך הוא מלך גאה הוא, מלך גבור הוא מלך חנון הוא, מלך רחום מלך שפל, ברוך הוא.

128

קכ״טד׳) והם נותנים בו כח, מיד תוקע קרן ממעל לרקיע אשר על ראשם וחיות הקדש מכסין פניהם וכרובים ואופנים מחזירין פניהם והוא נכנס ועומד לפני כסא כבודו.

129

ק״לפרק כ״ד:

130

קל״אא׳) כיון שעמד לפני כסא כבוד פותח ואומר שירה, שכסא כבוד משורר בכל יום ויום תהלה שירה וזמרה, ברכה שבח והלל וקילוס, תודה והודיות נצוח ונגון, הגיון גילה צהלה שמחה וששון, רננות נועם ענוה נוה אמת צדק ויושר, סגלה נוי ופאר ועוז, עילוס ועילוז ועילוץ ועילוי, נחת ומנוחה ונחמה שלוה השקט ושלום, שאנן בטח וטובה, אהבה חמדה חן וחסד ויופי, תאר אדר וחמלה, זיו וזוהר זכות, זורח נוגה אור, ענף סיגוב פלאות וישע, רוקח ממולח מאור ואדירות עזירות עריצות כח, גובה ויקר חזק וממשלה ואמיץ, נסוי נשאוי רוממה וזיהיון, עזוז גבורה חיל, קדושה וטהרה ונקיון, גאוה גדולה ומלכות, הוד והדר כבוד ותפארת לזהרריאל ה׳ אלקי ישראל, מלך מפואר המעוטף בתפארת המהודר ברקמי שיר, מהודר בהוד וכבוד והדר, עטרת גאות וכתר נוראות ששמו ערב לו וזכרו מתוק לו וכסאו מפואר לו, והיכלו מהודר לו וכבוד נחמד לו, והוא נאה לו ומשרתיו מנעימים לו, וישראל עזוז נפלאותיו, מלך מלכי המלכים אלקי האלקים ואדוני האדונים, המסובב בקשרי כתרים מוקף בענפי נגידי נוגה שבענף, הודו כסה שמים הדרו יופיע מרומים, ומיופיו יתבערו תהומות ומתוארו יתבערו שחקים, וגאים מפליט תוארו ואיתנים מפוצץ כתרו, יקרים טורד חלוקו וכל עצוב ישמח בדברו, ירננו דשאים בשמחתו מדברו יזלו בשמים, טורדין ויוצאין יקרים בלהבי אש, נותן לשוחריהן בשלוה למקומן, מלך אהוב נחמד ונעים ונקי, מתגבה על המלכים, וגאה המתגאה על הגאים, הדור המתנשא על האיתנים ומתרומם על הנוראים, פאר מלכים תהלה לבחורים, סגולה לקדושים עלוב לעלובים, ערב בפי קוראיו מתוק למייחלי שמו, צדיק בכל דרכיו וישר בכל מעשיו נאה בכל מדותיו, זך בעצה ובדעת ברור בבינה ובעלילה, עד לכל דבר, דיין לכל נשמה, שופט בכל מדה, אביר בכל חכמה ובכל רז, אדיר בקדושה ובטהרה, מלך אמת ויחיד, מלך ממית ומחיה מלך חי וקים לעולמים, מלך אומר ועושה ומכלכל, מלך יוצר כל, מכה ובורא כל רפואה, מלך עושה כל ברכה ומכין כל טובה, מלך דן כל מעשיו ומכלכל כל יצוריו, מלך רם ורך לכל שפל, ולכל אמיץ חזק הוא, מלך רם ונשא נשגב ונפלא, ידיד וישיש ישר ונאמן יקר ונכבד, חזק ואמיץ צדק ואמת קדוש וטהור, חסיד גדול וגבור, עז איתן יקר ונורא ומבוהל, סלולו על שכלולי גאוה, מתוכן על עטורי פאר בחדרי היכל גאוה, עז איתן יקר נורא איתן ומבוהל, רואה ממעמקים צופה במסתרים מביט במחשכים, בכל מקום שם הוא, בכל לבב שם הוא, וחפצו לא להמיר ולא להשיב את דברו ולא לאחר את רצונו, ולא מקום לנוס ממנו ואין סתר להסתר ולהחבא מפניו, תמלוך לעולמים, ימלוך כסאך לדור דורים, מלך רחום וחנון מוחלן וסולח, מגלגל ומעביר, תתהדר בכל שיר תתפאר בכל נועם, תתרומם על היכל גאוה, תתנשא על עטורי פאר, תתגבה בכל המעשים תתגאה על כל יצורים, תתכבד על כסא כבודך, תתיקר על כלי חמדתך, תתברך בכל הברכות, תשתבח בכל התשבחות, תתהלל בכל ההילול, תתקלס בכל הרננות, תתגדל לעולמים תתקדש עדי עד, טוטרוסיאי ה׳ מלך כל העולמים אדון כל המעשים חכם בכל הרזים מושל בכל הדורות, אל אחד אשר מעולמים, מלך יחיד אשר לנצח נצחים סלה. —ואראה כעין חשמל היה נזקק ועומד ובורר ביורדי מרכבה בין שראוי לירד למרכבה, ואם היה ראוי לירד למרכבה כיון שאומרים לו היכנס ואינו נכנס וחוזרין ואומרין לו היכנס ומיד נכנס היה משבחין אותו לומר בודאי זה מיורדי מרכבה, אבל אם אינו ראוי לירד למרכבה כיון שאומרים לו אל תכנס והוא נכנס מיד מטילין עליו מגזרי ברזל, מפני ששומרי פתח היכל הששי מטילין ומשליכין עליו אלף אלפים גלי מים ואין שם אפילו טיפה אחת, ואם אמר מים הללו מה טיבן? מיד רצין אחריו כסקילה, אומרים לו ריקה שמא מזרעו של מנשקי עגל אתה ואין אתה ראוי לראות במלך וכסאו, אם כן הוא בת קול יוצאה מערבות רקיע לומר יפה אמרתם מזרעו של מנשקי עגל הוא ואינו ראוי לראות במלך וכסאו, לא זז משם עד שמטילין בו אלף אלפים מגזרי ברזל.

131

קל״בפרק כ"ה:

132

קל״גמי כמוך אלקי ישראל, בעל גבורות ה׳ אלקי ישראל, יכרעו וישתחוו עליונים ותחתונים לפניך ה׳ אלקי ישראל, יהדרו שרפים ויברכו רננות לפניך ה׳ אלקי ישראל, יהללך כסא כבוד ולך יתן גאות ורבות עוז ותפארת לפניך ה׳ אלקי ישראל, משרתיך יכתרו לך כתרים וישירו לך שיר חדש וימליכוך נצח ותקרא אחד לעולם ועד, לפניך יברכו לפניך ישבחו, לפניך יפארו לפניך ירוממו, לפניך יודו כי אתה ה׳ אלקי ישראל גבור חיל ורב להושיע. ברוך אתה ה׳ חכם הרזים אדון הסתרים, אמן.

133

קל״דפרק כ"ו:

134

קל״הא׳) אתה הוא פועל גבורות, מחדש חדשות ומחדש בריותיך בכל יום ויום, משרתים מאש לרומם שבחי רזך, זוהר מזהיר בתוך רבבות אש, זונח שנאה וקנאה מואס איבה ותחרות, מרחיק כעס מפיר קצף, מרבה כל חן וטוב כרובי כבודך, אש המתגבר על כרובי אש, שר על השרים שרפים שרפי להב סביבות לכסאך עומדין, זה וזה משמיעין סולו לרוכב.

135

קל״וב׳) ברכה שבח והלל שיר תודה והודיות, שבח פאר מאד ולחש קילוס ענוה וחסד, לאדיר לאביר לאמיץ לברוך לבוחן לגבור גאה וגבוה, בפיהם זמרה בלשונם רננות, תנומה אין להם, לא לילה ולא יום אלא באור נוגה זמרה והלל.

136

קל״זג') אתה הוא אדון הגדול הגבור והנורא הצדיק והחסיד הקדוש והנאמן, ארך אפים ורב חסד ואמת, אתה הוא אדון אלקי האלקים ואדוני האדונים, אתה הוא גדול לך מגדלין כל בעלי גדולה, אתה הוא האל גבור לך מגברין כל בעלי גבורה, אתה הוא האל נורא לך מרננין כל בעלי רננות, אתה הוא האל צדיק לך מצדיקין כל בעלי צדקות, אתה הוא האלקים חסיד לך מייחלין כל בעלי חסידות, אתה הוא האל קדוש לך מקדישין כל בעלי קדושה, אתה הוא האל הנאמן בדבריך לך מאמינים כל בעלי אמונה.

137

קל״חד') אתה הוא שגלית סודך למשה ולא כסית ממנו כל גבורותיך, בזמן שאין הדיבור יוצא מפיך היו כל הרזים ההרים הרמים מזדעזעין ועומדין לפניך בבהלה גדולה, בזמן שהדיבור יוצא מפיך היו כולן נשרפין בלהבי אש. אתה הוא בוחן כליות ולב ובוחן אמונים, אתה דר בלב האדם ודינו דין צורה בדין שלהבת, אתה הוא גבור גאים, גאה על כל מתגאה, רם על הכל ומשפיל גאים ומגביה שפלים.

138

קל״טה׳) גאה בבריות אדם, דמות אדם בכסאך קבעת, אדם לה בה וידי אדם תחת כנפיהם, רצין כאדם עמלין כאדם כורעין ומשתחוין בשירה כאדם ואימתך מלך עליהם. גאה בבהמות שור, דמות שור בכסאך קבעת, רצין כשור עמלין כשור עומדין על עמדם כשור ואימתך קדוש עליהן. גאה בחיות ארי, דמות ארי בכסאך קבעת, שאגתן כאריה ואימתן כאריה ופחדתן כאריה וזרוע עוזו כארי ואימתך נורא עליהן. גאה בעופות נשר, דמות נשר בכסאך קבעת, רצין כנשר קלין כנשר ועופפין כנשר טסין כנשר ואימתך טהור עליהן. וכולן משלשלין קדושתך בקדושה משולשת כדבר שנאמר קק״ק.

139

ק״מו׳) תתאדר תתהדר תתרומם תתנשא, תתפאר תתברך תשתבח תתגדל תתקדש תתעלה תתעלז תתקלס, שכן חובת כל היצורים לאדרך להדרך לברכך לשבחך לעלך לגדלך לקדשך לרוממך לפארך לנשאך ולקלסך, מלך הגדול והקדוש שליט על העליונים ועל התחתונים על הראשונים ועל האחרונים, שמתוך זיע ורתת משלשין קדושתך בקדושה משולשת, כדבר שנאמר קק״ק.

140

קמ״אז') האדרת והאמונה לחי עולמים, הבינה והברכה לח"ע, הגאוה והגדולה לח"ע, הדעה והדיבור לח"ע, ההוד וההדר לח"ע, הועד והותיקות לח״ע, הזכות והזכרון לח״ע, החן והחסד לח"ע, הטהרה והטוב לח"ע, היקר והישועה לח"ע, הכתר והכבוד לח״ע, הלקח והליבוב לח"ע, המלוכה והממשלה לח״ע, הנוי והנצח לח״ע, הסוד והשכל לח״ע, העוז והעטרה לח״ע, הפאר והפלא לח״ע, הצדקה והצהלה לח״ע, הקילוס והקדושה לח״ע, הרננות והרחמים לח"ע, השיר והשבח לח"ע, התהלה והתפארת לח״ע.

141

קמ״בח׳) מי יוכל לדבר אחת מאלף אלפי אלפים רבבות ריבוא רובי רבבות גבורותיך מלך מלכי המלכים ברוך הוא, שהחיות נצבות ועומדות לפניך בדממה דקה, הן אש חיבן אש הילוכן אש דיבורן אש, והן מתיראין מפני אש שמא ישרפו בלהבי אש, סבבתן לך והם לך היקפתן לך, אצלך צפונים בקניך הוגים בסוד ושכל, אזורי עוז עטופי הרעיון, לא תשור איה חנותך, מלך גדול וקדוש שליט על העליונים ועל התחתונים, על הראשונים ועל האחרונים, אין לא בעליונים ולא בתחתונים לא בראשונים ולא באחרונים שיכול לידע את מעשיך ולחקור את כל נפלאותיך, כמה שאין יכול לדמותם. אלף בית א בב גג דד הה וו זז חח. מטטרון שנקרא שמו על שמונה שמות: מרגיויאל שמו גיותיאל שמו, זיותיאל שמו איזיהיאל שמו, יהויאל שמו מיזאל שמו, סגנסגיאל שמו סגנסייריה שמו. מתוך אהבה שהיו אוהבין אותו במרום היו קורין אותו במחנות קדושים מטטרון עבד ה׳ ארך אפים ורב חסד. ברוך אתה ה׳ חכם הרזים אדון האדונים והסתרים, אמן אמן.

142

קמ״גפרק כ״ז:

143

קמ״דא׳) א"ר ישמעאל כך אמר ר״ע משום ר׳ אליעזר, מיום שנתנה תורה עד שנבנה הבית האחרון, תורה נתנה הדרה לא נתנה, ויקרה גדולתה ותפארת שלה אימתה פחדה ויראתה עטרת גאותה וגאונה זויה וזיותה עוזה ועיזוזה ממשלתה וגבורתה לא נתנו —עד שנבנה הבית האחרון ושרתה בו שכינה.

144

קמ״הב׳) עמדו ישראל לשפוך תרעומות לפני אביהם שבשמים לומר הרבה צרות הפלת עלינו, איזו נתפס ואיזו נעזב, השלכת עלינו טורח גדול ומשאוי גדול, אמרת לנו בנה בית ואע״פ שאתם בונים עסקו בתורה (זו תשובת בניו).

145

קמ״וג׳) כי בטלה גדולה היה לכם. בין הגליות הייתי מתאוה מתי אשמע קול דברי תורתי מפיכן, כי אתם לא עשיתם יפה שחלקתם וכעסתי עליכם ועמדתי ועשיתי על עירי ועל ביתי ועל בני, ואני לא עשיתי יפה שעמדתי לנגדכם וחתמתי עליכם גזר דין בודאי שהיא עומדת לעולם ולעולמי עולמים, תהא לה תמידות שאין לה אורך או שתים או עשר או שלשים ואם בגבורות עד מאה והלכה לה, אלא שאתם הוכחתכם אותי, אתם יפה עשיתם, כבר קבלתי עלי תוכחתם.

146

קמ״זד) כי ערבת עלי אנחת ישראל וכסת אותו תאות תורה, נתחננו באזני דבריכם ומתקבלין עלי אמרי פיכן, אתם עסקו בבית בחירתי ותורה מפיכן לא תמוש, כי בעל נפלאות אני אדון פרישות אני הוא בעל גבורות, לפני מתרגשות נסין ותמהין לפני כסאי, ומי הקדימני ולא שלמתי לו, מי קראני ולא עניתיו, מיד אמרו לפני משאלותיכם.

147

קמ״חה׳) בתי גנזי ובתי אוצרותי אין כל דבר חסר בהם, אמרו משאלותיכם וינתנו לכם ותאות נפשיכם מיד תעשה, כי אין עת כעת הזאת, ואין זמן כזמן הזה שדבקה אהבתכם בלבי.

148

קמ״טפרק כ"ח:

149

ק״נא׳) אני יודע מה אתם מבקשים ולבי הכיר מה אתם מתאוים, תורה מרובה אתם מבקשים והמון תלמוד ורוב שמועות לשאול הלכה אתם מצפים, ולהמון רזיי אתם מחמדין, להרבות הרים הרים, להפלות תושיה גבעות גבעות, להגדיל תלמוד בחוצות ופלפול ברחובות, להרבות הלכות כחול הים ורזיי כעפרות תבל, ולהושיב ישיבות בשערי אהלים לפרש מה איסור והיתר לטמא בה את הטמא ולטהר את הטהור, ולהכשיר את הכשר ולפסול את הפסול, ולהכיר בהן את הדמים להורות לנידות מה יעשו.

150

קנ״אב׳) לקשור כתרים בראשיכם ועטרות מלכות, לכוף מלכים להשתחוות לכם, ליזקק חזנים, להשתטח לפניכם להפקיע שמכם בכל כיפה וזכרכם בכרכי הים, להאיר פניכם בזריחת היום ובין עיניכם ככוכב שחר, אם תזכו לחותם זה להשתמש בו בכתר, עם הארץ לא ימצא בעולם וכסיל וטפש לא יהיה בכם.

151

קנ״בג') אתם שמחים משרתי, שרז זה אחד מן הרזים יוצא מבית גנזי קול ישיבת שלכם, כי כעגלי מרבק לא בעמל ולא ביגיע אלא בשם חותם זה ובזכרון כתר התמה תמה מכם והדוה דוה מכם, רבים מתים באנחתכם ויוצאה נשמתם על שמע כבודכם.

152

קנ״גד') עושר וממון מתנכר עליכם, גדולי עולם מתדבקין בכם ,משפחה שאתם נושאים ממנה סוככת אותה חסות מכל צדדיה המברך בכם מבורך ומשתבח בכם משתבח, מצדיקי רבים אתם נקרין מזכין בריות קורין אתכם, קביעות חדשים מכם תצא ועבור שנים מערמת חכמתכם.

153

קנ״דה׳) על ידכן נשיאים מתמשחין ועל פיכן אבות בית דין עומדין, ראשי גליות אתם מעמידין, שופטי עיירות מרשות שלכם, שתקנת עולם מכם תצא ואין מי חולק עליה, מלחמה רבה נלחמו עמי משרתי קטיגור גדול מלאכי השרת (זו תשובה שלו).

154

קנ״הפרק כ״ט:

155

קנ״וא׳) רז זה אל יצא מבית גנזיך וסתר ערמה מאוצרותיך, אל תשם בשר ודם כמונו, אל תדמה בני אדם תמורתינו, יגיעי בתורה במדה שהן יגיעין והבאין מן הדורות ואילך יקיימוה בעמל ובתפנוק גדול, זה הוא כבודך וזה הוא תפארתך, כשהן משבחין וחוזרין וסודרין לפניך קורין בלב שלם ומתחננין בנפש חפצה, יעמוד בידינו מה שקרינו יתקיים בידינו מה ששנינו, יתפסו כל מה ששמעה אזנינו, יחזק לבבנו נתיבות תלמוד ששמעו מפי הרב, וזהו מכבדין זה את זה, אם רז זה יצא לבניך ישוו קטן כגדול וכסיל כחכם (זו תשובת עבדיו).

156

קנ״זב׳) אל משרתיי אל עבדיי: אל תטריחו לפני בדבר הזה, רז זה יצא מבית גנזיי וסתר ערמה מאוצרותיי, לעם אהוב אני מגלה עליו, לזרע נאמן אני מלמד אותו להם, וגנוז מימות עולם ומימי בראשית להם מתוקן, ולא עלה על לבי לתנות לכל הדורות הללו מימות משה ועד עכשיו, לדור זה היה שמור להשתמש בו עד סוף כל הדורות, כי מרעה אל רעה יצאו ואותי לא ידעו, שנטמטם לבן מן הגליות, יהיו דברי תורה קשין כנחשת וכברזל להם, ראוי להשתמש בו להביא כמים בקרבו תורה וכשמן בעצמותיו, כך היו ישראל מיום שחרה אפי בו והכיתיו ורגזו הרים והיתה נבלתם כסוחה בקרב חוצות.

157

קנ״חג׳) במה ארצנו ובמה אנחמו, אך במדה טובה של חמדה במרום שאוציא ואתן לו ואנחמנו, כי צפיתי וראיתי זהב עמי זהב בעולם, כסף עמי כסף בעולם, אבנים טובות ומרגליות עמי, חטין ושעורין ודבש עמי וכבר נתתין בעולם, אבל מה חסר העולם רז זה וסתר זה שאינו בעולם מדה גאוה שיתגאו בה בניי.

158

קנ״טד׳) א"ר ישמעאל כך אמר ר׳ עקיבא משום ר׳ אליעזר לא קבלו עליהם אבותינו לשום אבן בהיכל עד שכופן מלכו של עולם, ולכל משרתיו נזדקקו לו וגלה להם רז של תורה איך יעשוהו ואיך ישמשו, מיד הופיע רוח הקדש ממבוי הגדול אשר בבית ה׳.

159

ק״סה׳) שלא ירדה ולא שרתה שכינה בבית קדש הקדשים מפני הגזירה, כיון שראו אבותינו את כסא כבוד שנסתלסל ועמד בין האולם ובין המזבח שאע״פ שעד עתה שעת בנין ולא בנו אלא על צורת שהן צורות (קשה להבין וכנראה חסרים פה איזה מילים) ועומדות לשכלל עליהם האולם בהיכל המזבח וכל הבית כלו שלו, וכיון שראו את כסא הכבוד שסלסול מתוכו ועומד בין האולם ולמזבח ומלכו של עולם עליו מיד נפלו על פניהם ועל אותה שעה הוא אומר גדול יהיה כבוד הבית.

160

קס״או׳) שבמקדש ראשון לא נזקקתי לבני אלא בקול זה, לי ולכסאי ולכל משרתיי, והלואי! בניי למה אתם נופלים ומוטלין על פניכם, עמדו ושבו לפני כסאי כמדה שאתם יושבין בישיבה ותפסו כתר וקבלו אותו ולמדו סדר שר התורה, זה היך תעשוהו והיך תדרשוהו והיך תשמשו בו, כי היך מעלין נתיבות לבבם, היו צופין לבבכם בתורה מה נענה זרובבל בן שאלתיאל ועמד על רגליו כתורגמן, היה מפרש שמות שר התורה אחד אחד כשמו, שם כתר ושם חותם פלוני.

161

קס״בפרק שלשים:

162

קס״גא׳) א״ר ישמעאל כך אמר ר״ע משום ר״א הגדול, הנזקק עצמו בשר התורה יכבס בגדיו ושמלותיו ויטבול טבילה חמורה מספק חוצץ קרי, ויכנס וישב שנים עשר ימים בחדר או בעליה, אל יצא ואל יבא ולא יאכל ולא ישתה אלא מערב ועד ערב, שאכל לחמו—לחם ידיו—נקי וישתה מים ולא יטעם בכל מיני ירק.

163

קס״דב׳) ויקבע מדרש שר תורה זה בתפלת שלש פעמים בכל יום ויום, אחר שיתפלל אותו מראשו ועד סופו ואח״כ ישב וישנה אותו שנים עשר ימים ימי תעניתו מבקר ועד ערב ולא ידום, בכל שעה שמסיימו יעמוד על רגליו ישביע בעבדים ובמלכם שתים עשרה פעם בכל שר ושר ואח״כ ישביע בחותם לכל אחד ואחד מהם.

164

קס״הג׳) ואלה שמותם יאמר שק״ד הוזיאי יו״י השר הברדיאל יו״י השר אביר גהוריריאל יו״י השר ואית דאמרין נהורדיהיאל יו״י השר אשרויליאיאל יו״י השר זבודיאל יו״י השר אזגבוהראי יו״י השר טוטרוסיאי יו״י השר פליטריה יו״י השר והובאריא יו״י השר מרגיויאל יו״י השר דהביורון יו״י השר ואדירירון יו״י השר וכו׳.

165

קס״וד׳) וישביע אותם לשנים עשר בשם יופיאל הדר מרום מלכו ובשם סרביאל שהוא משרי המרכבה ובשם שהרריאל שהוא שר אהוב ובשם חסדיאל שנקרא לגבורה שש שעות בכל יום, ויחזור וישביע אותם ארבעה שרים האחרונים בחותם גדול ובשבועה גדולה בשם אזבוגא שהוא חותם גדול ובשם צורטק שם קודש וכתר נורא.

166

קס״זה׳) וככלותו שנים עשר יום יצא לכל מדת תורה שמבקש אם למקרא אם למשנה או לצפיית מרכבה, כי במדה טהורה הוא יוצא ומצער ומסיגוף גדול, כי תלמוד הוא בידינו תקנת הראשונים ומסורת עתיקים שכתבו והניחו לדורות להשתמש בו צנועים, ומי שראוי נענה בהם.

167

קס״חאמר ר׳ ישמעאל מה יפתח אדם קודם שיתפלל [מדרש] שר תורה זה, כיון שעמד יאמר תתהדר תתרומם ותתנשא מלך מפואר וכו׳ (כי היכי דכתיב בפרק ז׳) וישביע ויאמר מי לא ירומם אותך מלך נורא ומבוהל על כל משרתיך, ברתת ובזיע משרתים אותך, בבהלה וברעדה מתבהלין בגזרה, בפה אחד שמך נורא מוציאין, מפני אימה עומדין לפניך, אין מוקדם ואין מאוחר, וכל המעכב את הקול מחבירו בשמך כשיעור נימא של שיער נדחף ואש להבה מדחפת אותו, כדבר שנאמר קק״ק ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו.

168

קס״טסליק היכלות רבתי

169