אוצר מדרשים, מדרש כונן ב׳Otzar Midrashim, Midrash Konen ('He Established') 2
א׳[אתחיל מידת העולם, בסייעתא דבורא עולם]:
1
ב׳תנו רבנן ישובו של עולם מהלך ת״ק שנה, שליש ים שליש מדבר שליש ישוב, וכמה שלישו קס"ו שנה וח' חדשים, ורמז מן המקרא אשר נשבע ה׳ לאבותינו לתת להם כימי השמים על הארץ ושנות האבות ת״ק שנים הוו הרי גבהו של עולם מן הארץ לשמים ת״ק שנה, וכגבהו כן ארכו שנאמר כי כאשר גבהו שמים מעל הארץ וגו' וכתיב כרחוק מזרח ממערב וגו' וכתיב וימתחם כאהל לשבת, מנין? וימתחם בגימטריא תק״ד דל מינייהו ד' רוחי דעלמא דלית בהו ישוב. וכן כתיב מי שם ממדיה כי תדע. כ״י תד״ע בגימטריא תק״ד הוו. שני שלישים יבשה ומדבר (מחצה ישוב ומחצה מדבר שממה), דכתיב ותראה היבש״ה בגימטריא שכ״ב, ושליש ים דכתיב ולמקוה המים קרא ימים ולמקו״ה בגימטריא קפ״א הוי הרי תק״ג דל מינייהו תלת לתלת רוחי, וא״ת התם תק״ד והכא תק״ג, התם דתחומי דיבשה הוא הכא מימים ליבשה לא בעי תחום. והא יתירין ליה תלת רוחה על היבשה הני לשאר ימים, דאע״ג דיבשה נינהו קרו להו ימים וקא חשיב להו בהדי ימים דכתיב ולמקוה המים וגו', וקא חשיב להו בהדי יבשה דכתיב ויקרא אלקים ליבשה ארץ משום דתחום דיבשה הוו, ומי אוקיינוס לא תחום דיבשה הוא, ליבש״ה בגימטריא שמ״ז הוו, ותרי תילתי דחמש מאה מדבר וישוב של״ג שנים וד׳ ירחין הוו, הנך חד יתירי לנסין שבים (איי הים) וקרו להו יבשה דכתיב ויקרא אלקים ליבשה ארץ אלו נסין שבים, שאע״פ שעומדים בתחום ים הם קרויין ארץ. ולמקוה המים קרא ימים, אלו ים סדום ים סלית ים ירמוך ים המלח ים הערבה ים טבריה וים הגדול, שאע״פ שהם תחומי מי אוקיינוס הם קרויין ימים שנאמר ולמקוה המים קרא ימים.
2
ג׳[מזרח, גן עדן]
3
ד׳אלו ארבע פנות של ד׳ רוחות העולם סביבות הישוב, מרוח מזרחית עדן שנאמר ויטע אלקים גן בעדן מקדם וגו' מרוח מזרחית, ושיעורו מהלך ח' מאות אלף שנים, ובו ד׳ כתות של צדיקים ובתים בנוים בו, וכל בית ובית י״ב ריבוא מיל, ולמעלה גבוה מאה ריבוא מיל. הבית הראשון שכנגד פתח ראשון שבג״ע שוכנים בו גרי צדק שנתגיירו מאהבה, וקורותיו מזכוכית לבנה מובהקת כאספקלריא וקירותיו של ארזים, ועובדיה הנביא ממונה עליהם ומלמדם תורה. הבית השני פתח השער פתוח לג״ע וקורותיו מכסף צרוף מזוקק וקירותיו ארזים והשוכנים בו בעלי תשובה שנצרפים מכל חטא ככסף מכל סיגים והממונה מנשה בן חזקיהו לרב עליהם ומלמדם תורה. הבית השלישי בנוי מכסף ומזהב טוב וכל מיני אבנים טובות ומרגליות והוא גדול מאד, וכל טובות שמים וארץ שם הם, וכל מיני מגדים ומיני בשמים ומיני ריחנים נטועים שם, ובאמצעיתו עץ החיים שנאמר ועץ החיים בתוך הגן, והוא גבוה ת״ק שנה ויושבים תחת צלו אברהם יצחק ויעקב וי״ב שבטים וכל יוצאי מצרים ומתי מדבר, ומשה ואהרן ממונים עליהם ומלמדים להם תורה. ושם דוד ושלמה בעטרותיהם, ושם כלאב בן דוד עודנו חי ומשמש לפני אביו ושם כל דור ודור מישראל חוץ מאבשלום וסיעתו, ומשה דורש להם כל התורה, ואהרן מלמד לכהנים סדר כהונה, וכל כהן שחלל כהונתו בעוה״ז פניו מוריקות מפני הבושה, ויושב לבדד ושומם עד שיבא אליהו שנאמר וטיהר את בני לוי וגו'. ומעץ החיים עולים ויורדים נשמותיהם של צדיקים לשמים ומשמים לג״ע כאדם שעולה ויורד בסולם, והוא שתול על מקור מים חיים שנאמר והיה כעץ שתול על פלגי מים וגו׳ ומשם יוצא נהר יובל ומתחלק לד׳ נהרות שנאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו׳ והיה לד׳ ראשים והם גיחון וחדקל פישון ופרת, ויוצאים ומשוטטים בעולם. ושיעור הגן אלף שנים, ושם מרגיעים כל ישראל וגרי הצדק אבל צדיקים גמורים ואבות העולם ועשרה הרוגי מלכות ובחוני שמד שמסרו נפשם למיתה על יחוד השם נשמותיהם בישיבה של מעלה, ויורדים בכל יום עם נשמות הצדיקים שבג״ע, ונשמותיהם שבג״ע עומדין חבורות חבורות איש ואנשי ביתו ובני משפחתו, משפחה ומשפחה עד שבט הבאים ממנו, וכן כתיב ונאספת אל עמך, אל בני המשפחה, ויאסף אל עמיו אל בני השבטים. וקתדראות של אבנים טובות ומרגליות ומטות מוצעות שם, ויושבים ומודים ומשבחים להקב״ה חי העולמים, איש איש כראוי לו ונהנים מזיו השכינה. בין עוה״ז ובין עוה״ב היא החרב המתהפכת מחמי אש לצונן של ברד, ומברד לגחלי אש, שלא יכנס שם אדם בחייו שנאמר וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת, ושיעור להט החרב עשר שנים, וכשנכנסו נשמות של ישראל בג״ע טובלין אותן ברמ״ח נהרי בלסמון ואפרסמון ומכניסים אותן לג״ע ונהנים מזיו השכינה כל אחד כפי מעשיו וכפי תורתו. -הבית הרביעי קורותיו מעצי זית והשוכנים שם ישראל שלקו בעוה״ז ולא מרדו בצלו של הקב״ה והיו נמוכים במתק שפתים ולמה בנוי מעצי זיתים, על שהיו לחוצים בעוה״ז וחייהם מרורים כזית הם ועכשיו מובהקים בג״ע כשמן זית. הבית החמישי בנוי מאבני שוהם וישפה ואבני מלואים כסף וזהב פז וכתם טוב, וסביביו נהרי אפרסמון, ולפני הפתח מושך גיחון ומסך הפתח מכל עצי לבונה וריח טוב ומטות זהב וכסף ובגדי רקמה, ויושבים שם משיח בן דוד ואליה ומשיח בן אפרים, ושם אפריון מעצי הלבנון כענין המשכן שעשה משה במדבר וכל כליו ועמודיו של כסף ורפידתו זהב ומרכבו ארגמן, ובתוכו משיח בן דוד שהוא אהב את ירושלם, אליהו ז"ל תופשו בראשו ומניחו בחיקו ומחזיקו וא״ל סבול יסורין ודין מרך שמייסרך על חטאת ישראל, וכן כתוב והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו, עד זמן שיבא הקץ. וכל שני וחמישי וכל שבת ויו״ט באים אבות העולם ומשה ואהרן דוד ושלמה וכל מלכי בית דוד ונביאים וחסידים ומקבלין פניו ובוכין עמו והוא בוכה עמהן, ומחזיקין לו טובה וא״ל סבול דין מרך שהקץ קרוב לבוא ושלשלאות שבצוארך מתנתקות ואתה יוצא לחרות. ואף קרח וכל עדתו מתחננין כל יום רביעי ואומרים לו עד מתי קץ הפלאות מתי תשוב תחיינו ומתהומות הארץ תשוב תעלנו, והוא א״ל אינו יודע שאלו לאבות העולם, והם מתביישין וחוזרין למקומן.— הרי כתבנו רוח מזרחית ויישוב שבה וחדרי גן עדן.
4
ה׳[מערב מדבר] רוח מערבית מי אוקיינוס ובו איים רבים וישוב לשונות הרבה ועמים רבים, ואחריו מדבריות מלאים נחש שרף ועקרב וציה ותהו, אין אדם ואין זרע ואין אילן שם. ושיעורו אלף אלפים ות״ק שנים והוא משא מדבר ים, מתרגמינן ימא מערבא.
5
ו׳[צפון, גיהנם] רוח צפונית וישוב ארץ בבל וכשדים, חוץ מן הישוב אחוריהן, אוצרות אש גיהנם ואוצרות שלג וברד וקיטור וכפור וחושך ורוח סערה. והוא אלף אלפים תש״ה שנים, יש בו מהלך חמש שנים דירת שדים ומזיקים ורוחות מחבלות, ושם גיהנם ושיעורו שני אלפים ומאה שנה, ושם נדונים הרשעים בשבעה מדורי גיהנם ושם כת סמאל. ורוח צפונית אינה מסובבת, שנאמר נוטה צפון על תוהו. וחמש שנים הפרש בין דירת שדים ליישוב של רוח צפונית, שאלמלא כן היו מחריבין העולם כלו. שר של גיהנם קיפוד שמו וחברו השני נגדסגיא״ל והשר השלישי סמאל, והן ממונים על שלשה פתחים גדולים. הפתח האחד במדבר ושם ירדו לשאול קרח וכל עדתו, ולשם ממונה קיפוד, הפתח השני בימה של תרשיש וכן כתוב ביונה מבטן שאול שועתי וגו׳ ולשם ממונה נגדסגיא״ל. הפתח השלישי בגיא בן הנם נכח ציון וירושלם שנאמר אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם, ואין תנור אלא גיהנם שנאמר כי הנה יום בא בוער כתנור. שבעה מדורין יש בגיהנם ואלו שמותן: שאול, הילוכה ש׳ שנים ושם נידונים קרח וכל עדתו י״ב חדש כבשר בקלחת; אבדון, הילוכה ש׳ שנים ושם אבדות נשמות של רשעים; באר שחת, הילוכה ש' שנים שם נדונים הגזלנים והגנבים ועושקים שכר שכיר; בור שאון, שני בורות שם מתמלאין זה מזה ושופכין אחד לתוך השני ואינו מתמלא; טיט היון, הילוכה ש' שנים ושם נדונים מגלי עריות וטובעים שם ואינם עולים לעולם; צלמות (דומה), הילוכה ש' שנים ובו נדונים המלשינים להיות תלויים בלשונם, ובו נדונים בכל מיתה ובעונש כבד אותם שעיניהם צרות בתלמידי חכמים; ארץ תחתית, הילוכה ש' שנים ובו טובעים בחשך היהודים החולקים על ת״ח וכו׳ (הגירסא באיזה נוסחאות משובשת שנאמר בהן שיש ד׳ מדורין בגיהנם, וידוע באגדות חז״ל כי יש שבעה מדורי גיהנם ע״ע גיהנם; יהושע בן לוי).
6
ז׳ושבעה בתים יש, הבית הראשון פתוח גבים גבים ואריות של אש עומדים שם, וכשנופלים שם בני אדם מיד אוכלים אותם ולאחר שתאכלם האש חוזרין לקדמותם ונופלים שם עוד. הבית השני יש בו עשרת אלפים ריבוא מאו״ה, ועליהם ממונה אבשלום לדיינם, ובת קול אומרת הניחו לו בשביל זכות אביו, ומלאך אכזרי עומד ומכה האומות בשבט של אש, ושמו קושיא״ל, ולאבשלום פוטרים מן הדין בזכות דוד ובשכר אבותיו שאמרו נעשה ונשמע בהר סיני. והרשעים נדונים שם פעמים ביום. הבית השלישי נדונים שם עשרת אלפים ריבוא מאו״ה הנזכרים ודנין אותם בשבט של אש כמשפט הראשונים, והמלאך הממונה עליהם שמו שפטיא״ל. וקרח ועדתו שם וקרח ממונה עליהם, וקרח נפטר מן הדין בזכות לוי בן יעקב, ועדתו נפטרין מן הדין בזכות שאמרו אבותיהם נעשה ונשמע בהר סיני. הבית הרביעי נדונים שם עשרת אלפים רבוא מאו״ה הנז׳ בשבט של אש כראשונים וירבעם בן נבט ממונה עליהם, והמלאך המכה אותם מתניא״ל שמו, וירבעם ניצול מן הדין בזכות אפרים בן יוסף שהיה צדיק גמור ועל שאמרו אבותיו נעשה ונשמע בהר סיני. הבית החמישי נדונים עשרת אלפים רבוא מאו״ה הנז' בכל יום כראשונים ואחאב עמהן, והמלאך המכה אותם אוניא״ל שמו, ואחאב ניצול מאלו הדינים על שאמרו אבותיו נעשה ונשמע בהר סיני. הבית הששי נדונים שם עשרת אלפים רבוא מאו״ה הנז׳ כראשונים בכל יום ומיכה עמהן, ומלאך המכה אותם הדריא״ל שמו, ומיכה ניצול מכל הדינים על שאמרו אבותיו נעשה ונשמע בהר סיני. הבית השביעי נדונים שם עשרת אלפים ריבוא מאו״ה הנז׳ בכל יום כראשונים ועמהם אלישע אחר הוא אלישע בן אבויה, והמלאך הממונה עליהם רוגזיא״ל שמו ואלישע אחר נידון עמהן.
7
ח׳[דרום, יישוב] רוח דרומית חדרי תימן, והם אוצרות אש ומערת קיטור וסופה וסערה, וכתיב מן החדרים תבוא סופה, וכתיב והלך בסערות תימן, ממזרים קרה זו רוח צפונית שמקררת את העולם בשלג, ושיעור אוצרות וחדרים ומערה אלפים ותתקס״ה שנים, ושם פתחה של גיהנם והרשעים נכנסים שם וחוזרין ורואין מרוח מזרחית ומסתכלין בכבודן של צדיקים ומתביישין ומצטערין ואומרים אוי להם שחטאו ושלא עסקו בתורה ובמצות, ומלאכי חבלה מנהיגין אותן בקוצים ער שמגיעין לעומקה של גיהנם אשר ברוח צפונית וק״ד שנים הפרש בין פתחה של גיהנם ובין ישוב שבדרום, וכיון שהנשמה פורחת מגופה מקבלין אותה מלאכי חבלה וקולעין אותה כהרף עין למלאכי זעם, ומלאכי זעם קולעין אותה לגיהנם, שנאמר ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע, ומייסרין אותו בגיהנם. נמצא בריוח העולם ים ומדבר ויישוב ג״ע וגיהנם, וכל ארבע גבולותיו מהלך שבע פעמים אלף אלפים ותע״ה אלפים ותק״ד שנה. וגלגל חמה מהלך משחרית לערבית ת״ק שנים ואינו נכנס בישוב אלא ט״ו שעות בשנה, ולבנה מהלכת חסרה ממנה מהלך י״א שעות ואינה נכנסת בישוב אלא ו׳ שעות בלבד. אורכו של עולם ת״ק שנה ורחבו ת״ק שנה ועביו ת״ק שנה והוא עגול, וים הגדול הנקרא אוקיינוס מקיף אותו והים הגדול עומד על סנפיריו של לויתן ולויתן שרוי בתוך המים התחתונים ואינו דומה בהן אלא כדג הקטן שבתוך הים, ומים התחתונים עומדים על שפת מימי אוקיינוס, ואינן דומים בהם אלא כמעין קטן שעל שפת הים כן מים התחתונים כנגד מי אוקיינוס. ומי אוקיינוס עומדים על שפת מימי בראשית, ודומים מימי אוקיינוס כנגדם כמעיין קטן שעל שפת הים, ומימי בראשית עומדים בשפת הבוכים ודומים כנגדם כמעין קטן שעל שפת הים, ומים הבוכים תלויים ועומדים על ארץ התחתונה, וארץ התחתונה רקוע על המים שנאמר רוקע הארץ על המים, ומים עומדים על חשמל, וחשמל עומד על הרי ברד, והרי ברד על אוצרות שלג, ואוצרות שלג על אוצרות של מים ואש, ואוצרות מים ואש על התהום, ושר של תהום למה דומה לשלשה ראשי שור ועומד בין תהום העליון לתהום התחתון, ואומר לתהום העליון החסר מימיך לתהום התחתון הביע מימיך, שנאמר תהום אל תהום קורא וגו'. ותהום עומד על תוהו, ותוהו דומה לקו ירוק ומקיף את העולם כלו בחוט ומתווך בין קצות השמים לקצות השמים, ומשם חושך יוצא ותוהו על בוהו אלו אבנים מפולמות שהן משוקעות בתהום ומהן מים יוצאין שנאמר ונטה עליה קו תוהו ואבני בוהו, ובוהו עומד על ים וים עומד על מים מתוקים, ומים מתוקים על ההרים, וההרים על רוח, ורוח על כנפי סערה, וסערה תלויה וקשורה בשפת ארץ התחתונה, וארץ התחתונה בסערה, וסערה תלויה וקשורה בכיפת אדמה, ואדמה תלויה בסערה וסערה תלויה וקשורה בכיפת חרבה, חרבה . תלויה בסערה וסערה תלויה וקשורה בכיפת יבשה, יבשה תלויה בסערה וסערה תלויה וקשורה בכיפת ארקא, ארקא תלויה בסערה וסערה תלויה וקשורה בביפת תבל, תבל תלויה בסערה וסערה תלויה וקשורה בכיפת חלד. ולא זו על גב זו אלא ככיפה בתוך כיפה. וכיפת ז׳ רקיעים אחוזים בקורקסיהו ככיפת קערה שהיא כפויה על גבי שלחן. חלד הוא יישוב העולם, וחלד תלויה בסערה וקשורה בכיפת וילון, ווילון תלויה בסערה וקשורה בכיפת רקיע, ורקיע וקורקסיהו אחוזים בקורקסי תבל. רקיע תלויה בסערה וקשורה בכיפת שחקים, וקורקסי שחקים אחוזים בקורקסי ארקא, ושחקים תלויה בסערה וקשורה בכיפת זבול, וקורקסי זבול אחוזים בקורקסי יבשה. זבול תלויה וקשורה בסערה בכיפת מעון, וקורקסי מעון אחוזים בקורקסי חרבה, חרבה תלויה בסערה וקשורה בכיפת מכון, וקורקסי מכון אחוזים בקורקסי אדמה. מכון תלויה בסערה וקשורה בערבות, וקורקסי ערבות אחוזים בקורקסי ארץ התחתונה, ערבות תלויה בזרוע של הקב״ה שנאמר מתחת זרועות עולם, אמר שמואל ב׳ זרועות הללו למה אחת בימינו סובל העליונים ובשמאלו סובל התחתונים לכך נאמר ומתחת זרועות עולם. וכסא כבוד אחרי ארץ התחתונה מקיפין אש ומים, אחרי ורעמים אש ומים מקיפין רעש ורעדה, ואחרי רעש ורעדה מקיפין ברקים ורעמים, אחרי ברקים ורעמים מקיפין זיקות וזועות, אחרי זיקין וזועות דמות החיות, אחרי דמות החיות, רצוא ושוב, אחרי יצוא ושוב אמרי המולה, אחרי אמרי המולה קול דממה דקה, אחרי קול דממה דקה אומרים קדוש קדוש קדוש, אחרי אומרים קק״ק אומרים ברוך כבוד ה׳ ממקומו, אחרי אומרים ברוך כבוד ה׳ ממקומו אומרים ברוך כבוד ה׳ לעולם ועד.
8
ט׳ארץ התחתונה אחוזה בקורקסי ערבות ומישור ערבות בארץ, ורגלי החיות ומישור ערבות בארץ התחתונה ובהן רגלי החיות ואופנים ושרפים, ועל קרני החיות רקיע ועל אותו רקיע כסא הכבוד, ורגלי השכינה על ראשיהן בערבות ורגליהן בארץ התחתונה. ומנין שכסא הכבוד בערבות? שנאמר סולו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו, ומנין שרגלי החיות בארץ התחתונה, שנאמר וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות. וכשם ששכינתו בעליונים כך שכינתו בארץ, שנאמר כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ, ואומר השמים כסאי והארץ הדום רגלי. ואלף אלפים רבוא רבבות של מלאכי השרת עומדין ומקלסין אותו בכל מיני שבח ובכל מיני קילוס, סביבות סביבות רגלי השכינה בארץ התחתונה, שנאמר כסה שמים הודו תהלתו מלאה הארץ. ומקיפין אותו מקום של רגלי השכינה אלף אלפים עולמות, שנאמר סביב שמונה עשר אלף ושם העיר מיום ה׳ שמה. וזו ירושלם שבנויה ברקיע, וארבעה אלפים וחמש מאות עולמות לרוח מזרחית, וארבעה אלפים וחמש מאות עולמות לרוח מערבית, וארבעה אלפים וחמש מאות עולמות לרוח דרומית, וארבעה אלפים וחמש מאות עולמות לרוח צפונית. אלו שברוח צפונית מלאים מלאכים אומרים תהלה בכח בכבוד וגבורה ושבח וזמרה וחן וצדקה ונותנים שיר ותפארת, אלו שברוח דרומית מלאים מלאכים נותנים הוד והדר ופאר ורינה ועטרה וגאוה וגאון, אלו שברוח מזרחית מלאים מלאכים משוררים שיר חדש וקדושה טהרה כתר מלכות וקול דממה דקה, אלו שברוח מערבית מלאים מלאכים אומרים בחדוה ותפארת ועטרה וגיאות גילה צהלה ורינה. י״ח אלפים עולמות מקיפין חומות אש ומים, אחרי חומות אש ומים מקיפין הרי ברד, אחרי הרי ברד מקיפין אוצרות של שלג, אחרי אוצרות של שלג מקיפין כתלים של סופה, אחרי כתלים של סופה מקיפין כנפי סערה, אחרי כנפי סערה מקיפין כרובים מעופפים, ואחרי כרובים מעופפים מקיפין כנפי רוח, אחרי כנפי רוח מקיפין אלף אלפים מחנות, אחרי אלף אלפים מחנות מקיפין ריבוא רבבן צבאות, אחרי ריבוא רבבן צבאות מקיפין אלפי שנאן, אחרי אלפי שנאן מקיפין משוררי שירות, אחרי משוררי שירות מקיפין מרנני רננות, אחרי מרנני רננות תוקעים בשופרות, אחריהם אומרי הדר ואחריהם אומרי ברוך, ואחריהם ה׳ ימלוך שנאמר ותהלתו מלאה הארץ. ואחרי כל אלה מקיפין טיט היון, מכאן ואילך תהו ובהו עד אין חקר ועד אין מספר, ואין שיעור ואין סוף, וישת חשך סביבותיו סכות חשרת מים עבי שחקים. עד כאן יש לך רשות לדבר מכאן ואילך כאילו נותן אצבעו בעין. כך כתב בן סירא במופלא ממך אל תחקור ובמכוסה ממך אל תדרוש, במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות, ובכל יום ויום יושב הקב״ה על כרוב עובר ושט בכל העולמות הללו ומקבל מהן שבח וקילוס, כשהוא רוכב על כרוב וכשהוא חוזר טס על כנפי רוח שנאמר וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח. בוא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת ב״ו, מדת ב״ו כשהוא משגר שליח ממדינה למדינה צריך לחזור ולהחזיר (שעשה) שליחותו, אבל שליח של הקב״ה אינו כן אלא ממקום שעומד משם מחזיר שליחותו שנאמר והנה האיש לבוש הבדים אשר קסת הסופר במתניו משיב דבר לאמר עשיתי ככל אשר צויתני, ואומר התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הנני, וישוב לך אין אומר כאן אלא ויאמרו לך הננו מלמד שבכל מקום שהולכין שם מצויין ועומדין לפניו, ואומר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאום ה׳. עד כאן תהום התחתון של ארץ התחתונה.
9
י׳למעלה מארץ התחתונה תהום, למעלה מתהום תהו, למעלה מתהו בהו, למעלה מבהו ים, למעלה מן הים מים מתוקים, למעלה ממים מתוקים אדמה, ועל אדמה גדולתו ותהלתו של הקב״ה כחו ותקפו שנאמר אל תיראי אדמה וגו׳ עד כאן תהום השנית. למעלה מתהום תהו, למעלה מתהו בהו, למעלה מבהו חושך, למעלה מחושך מים, למעלה ממים חרבה, למעלה מחרבה יאורים וכל אגמי מים שנאמר ונתתי יאורים חרבה, ע״כ תהום השלישית. למעלה מן חרבה תהום, למעלה מן תהום תהו ובהו ומים, למעלה ממים יבשה, וביבשה ימים ונהרות וכל מקוה מים שנאמר אשר לו הים והוא עשהו, ע״כ תהום הרביעית. למעלה מן היבשה תהום למעלה מתהום תהו ובהו וחושך ומים, למעלה ממים ארקא, ובארקא שאול תחתית ואבדון ובור שאון ובאר שחת וטיט היון ושערי מות ושערי צלמות ובהם נדונים בגיהנם, ושם נדונים רשעים ומלאכי חבלה ממונים עליהן, ושם אוצרות חושך, ורשעים בחושך ידמו. מדור העליון של גיהנם שאול וגבהו ת״ק שנה וארכו ת״ק שנה ורחבו ת״ק שנה, מדור השני אבדון ת״ק שנה ארכו ות״ק שנה רחבו ות״ק שנה גבהו, מדור השלישי בור שאון, מדור הרביעי באר שחת, מדור החמישי טיט היון, מדור הששי שערי מות, מדור השביעי שערי צלמות ומדת כל אחד כמדת הראשונים, נמצא גיהנם הילוכה עולה י׳ אלפים ות״ק שנה. והאש שבגיהנם חזקה היא אחת מששים מאש של שערי צלמות, האש שבשערי צלמות קשה היא מששים מאש של שערי מות וכן כולם זו למעלה מזו כל אחד קשה יותר אחד מששים משל חבירו. וכל מדות הללו שבגיהנם לכופרים בה׳ לאפיקורסים למוסרים ולכופרים בתורה ולכופרים בתחיית המתים, ושנתנו חתיתם בארץ החיים אלו פרנסי הדור שמטילין אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים, ושפשטו ידיהם בזבול מה שהחריבו בית המקדש, ושחטאו והחטיאו את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחבריו —יורדין לגיהנם וננעלת בפניהם ונדונין בה לדור דורים שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו', ע״כ מעשה גיהנם. תהום החמישית, למעלה מן ארקים תהום תהו ובהו וחשך ומים, למעלה מן המים תבל, ועל תבל יש הרים וגבעות שנאמר ההרים רעשו ממנו והגבעות תתמוגגנה, ובה אפיקים וגיאיות וכל יושביהן, ויש בתבל שס״ה מיני בריות, ויש מהם בני אדם שראשם דומה לשור וגופיהם דומה לשור והם מדברים כבני אדם, ויש מהם שיש לו שני ראשים וד׳ אזנים וד׳ עינים וב׳ חוטמין וב' פיות וד׳ ידים וד׳ רגלים וגופיהם אחד, וכשהם יושבים דומים לשני בני אדם וכשהם הולכים דומים לאדם אחד, ובשעה שאוכלים ושותים מריבים זה עם זה לומר אתה אכלת יותר ממני ואתה שתית יותר ממני, ושמא תאמר רשעים הם, ח״ו אלא צדיקים הם. ועל תבל עתיד הקב״ה לעמוד ולהקים פגרי אדם של אותם שעשו עצמם כאילו שוכנים בעפר, ומחיה אותם ומעמידם על רגליהם ומודיע להם נסים וגבורות ונפלאות כדי שיודו להקב״ה שהוא מחיה מתים. ואח״כ יושב ומחלק להם שכר טוב וחלק טוב ונחלה מכסא הכבוד שנאמר וכסא כבוד ינחילם כי לה׳ מצוקי ארץ וישת עליהם תבל, ע״כ. תהום הששית, למעלה מן תבל תהום, למעלה מן תהום תהו ובהו וחשך וים ומים, למעלה ממים חלד, ועל חלד יש בני אדם ובהמות וחיות השדה ועוף השמים וימים ונהרות ודגי הים וכל מיני שקצים ורמשים, ושם ישראל תורה ומצות ומע״ט וצדיקים ויראי ה׳, ושבעים אומות ומהם רשעים וצדיקים וישרים. ומדבריות הרים וגבעות שדות וכרמים וגנות ופרדסים ויערות, וכל הישוב שנאמר האזינו כל יושבי חלד, ע״כ תהום השביעי וע״כ שיעור התחתיים.
10
י״א[נתחיל שיעור עיליים] למעלה מן חלד וילון ואינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשי בראשית, ומנין שנקרא שמים שנאמר הנוטה כדוק שמים וגו׳. ולמה נקרא שמו וילון לפי שהוא דומה לסימן של מלכים שמכניסין אותו בפתח פלטין של מלך, בשעה שהמלך נכנס בפלטירין שלו הם מכניסין אותו ובשעה שהוא יוצא הם מעבירין אותו, אף כך וילון בשעה שעלה עמוד השחר ותצא חמה לשמש בעולם הוא נמתח בעולם ומכסה פני רקיע מפני גלגל חמה שמהלכת בעולם, וכשהחמה נכנסת גוללין ומעבירין אותו כדי שתעלה הלבנה וכוכבים ומזלות להאיר על פני הארץ, והוא רחוק מן וילון ת״ק שנה. למעלה מן וילון שמים הנקרא רקיע שנאמר השמים מספרים כבוד אל וגו', ושמה חמה ולבנה וכוכבים ומזלות קבועים שנאמר ויתן אותם ברקיע השמים וגו׳, ומלאכים קדושים ושרים נכבדים ממונים עליהם ואלה שמותם: (חסר פה, והמעתיק רשם ע״כ מצאתי)
11