אוצר מדרשים, מדרש שלשה וארבעה ג׳Otzar Midrashim, Midrash Shelosha v'Arba'ah 3
א׳חמשה:
1
ב׳מ״ה) חמש ערלות הן בעולם, ארבע באדם ואחד באילן. ארבע באדם מנין? ערלת אזן, ערלת שפתים, ערלת לב, ערלת בשר. ערלת אזן – שנאמר עַל מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמָעוּ הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב (ירמיה ו' י'), ערלת שפתים – שנאמר ואני ערל שפתים (שמות ו׳:י״ב), ערלת הלב – שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם (דברים י׳:ט״ז), ערלת בשר – שנאמר וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו (בראשית י״ז:י״ד), כי כל הגוים ערלים (ירמיהו ט׳:כ״ה). ערלת האילן – שנאמר וערלתם ערלתו את פריו (ויקרא י״ט:כ״ג).
2
ג׳מ״ו) אין ישראל נגאלין לעתיד לבא אלא מתוך חמשה דברים, וכולם בפסוק אחד: בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ וגו' (דברים ד' ל') – הרי צרה, וְשַׁבְתָּ – הרי תשובה, כִּי אֵל רַחוּם – הרי רחמים, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ – הרי זכות אבות, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים – הרי הקץ.
3
ד׳מ״ז) חמשה דברים אין אדם רשאי להלך בהן: קנאה, נקימה, גיאות, עזות, ועלילה.
4
ה׳מ״ח) חמשה דברים העושה אותן דמו בראשו: האוכל שום קלוף, בצל קלוף, ביצה קלופה, והשותה מים ומשקין מגולין שלן עליהם הלילה, והלן בבית הקברות. ויש אומרים אף הנכנס לבית פתאום, ואפילו לביתו. והמקיז דם ומשמש מטתו [באותו היום].
5
ו׳מ״ט) חמשה דברים העושה אותם דמו בראשו:השותה המים שהולכין ודקל ביניהם, והישן בצל הדקל יחידי, והנפנה בין הדקל לכותל, והמוציא מים ברשות הרבים ומהלך עליהם, והשותה מים מגולים.
6
ז׳ששה:
7
ח׳נ׳) ששה דברים עתיד הקב״ה לחדש לעתיד לבא, ואלו הן: שמים, וארץ, ולב, ורוח, ושמה של ירושלם, ושמו של משיח. שמים וארץ – שנאמר כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה (ישעיהו ס״ה:י״ז), לב ורוח – שנאמר ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה (יחזקאל ל״ו:כ״ו), שמה של ירושלם – שנאמר וקרא לך שם חדש (ישעיהו ס״ב:ב׳), שמו של משיח – שנאמר יהי שמו לעולם ולפני שמש ינון שמו (עי׳ פסחים נ״ד.).
8
ט׳נ״א) ששה זוגות שנותיהם שוות: רבקה וקהת, לוי ועמרם, יוסף ויהושע, שאול ושלמה, משה והלל הזקן, יוחנן בן זכאי ור״ע.
9
י׳נ״ב) שש הלכות נעלמו ממשה רבנו: דין המקלל, ודין פסח שני, ודין הקנאות (של פנחס), ודין המקושש, ודין טהרת כלי מתכות (עי׳ פסחים ס״ו:), ודין בנות צלפחד.
10
י״אנ״ג) ששה שהועילה עצתן, ואלו הן: עבדי פרעה – שנאמר ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים (שמות י׳). ועבדי נעמן – שנאמר ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלא תעשה. ועבדי דוד – שנאמר ויאמרו אליו עבדיו יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה (מ״א א׳). ועבדי שאול – שנאמר ויאמרו עבדי שאול אליו יאמר נא אדונינו עבדיך לפניך יבקשו איש יודע מנגן בכנור (ש״א ט״ז). ועבדי מלך ארם – שיעצו להדבק במלך ישראל, שנאמר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עֲבָדָיו הִנֵּה נָא שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם נָשִׂימָה נָּא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוּלַי יְחַיֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ (מ"א כ' ל"א). ועבדי אחשורוש – שנאמר ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה (אסתר ב׳).
11
י״בנ״ד) וששה שלא הועילה עצתן, ואלו הן:חנון בן נחש בעת ששלח דוד מלאכים לנחמו, ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדוניהם המכבד דוד את אביך בעיניך וגו׳ (ש״ב י׳). ועצת זרש להמן, שנאמר ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשו עץ (אסתר ה׳). ואחיתופל שאמר אל אבשלום בוא אל פילגשי אביך (ש״ב ט״ז). ואשת איוב, שנאמר כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי (איוב ב' י'). ועבדי צדקיהו שיעצו בהריגת ירמיהו, שנאמר ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה (ירמיה ל״ח). ושמעיה בן דליה שיעץ לנחמיה ללון בהיכל, שנאמר נִוָּעֵד אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל (נחמיה ו' י') לפיכך נהפך שמו ונקרא נוֹעַדְיָה (שם) כמו הנועדים על ה׳, ונתכנה הַנְּבִיאָה (שם) בלשון נקבה, שיעץ עצת הנשים.
12
י״גשבעה:
13
י״דנ״ה) בשביל שנתן אברהם אבינו לאבימלך שבע כבשות, שנאמר וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן (בראשית כ"א כ"ח), הרגו פלשתים מבניו שבעה צדיקים, ואלו הן: שאול, ושלשת בניו, וחפני ופנחס בני עלי, ושמשון. דבר אחר – לכך הציב שבע כבשות הצאן לבדהן, מפני שארון הברית היה אצלם שבעה חדשים (ש״א ו׳). דבר אחר – מפני שעתידין להחריב שבעה היכלות, ואלו הן: אהל מועד, וגלגל, ונוב, ושילה, וגבעון, ובית עולמים שנים.
14
ט״ונ״ו) אדם נחלק לשבעה שמות: אדם – שם אדם הראשון, ואדם – שם אשתו, ואדם – כל בניו, ואדם – עמי הארץ, ואדם – איש לא אשה, ואדם – אשה לא איש, ואדם – שם עיר.
15
ט״זאדם – זה אדם הראשון ואשתו, שנאמר ויקרא את שמם אדם (בראשית ה׳), ואדם – כל בניו, שנאמר אדם ילוד אשה (איוב י״ד), ואדם – עמי הארץ, שנאמר אכן כאדם תמותון (תהלים פ״ב), ואדם – איש ולא אשה, שנאמר וכל בכור אדם בבניך תפדה (שמות י״ג), ואדם – אשה ולא איש, שנאמר כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת (ישעיה מ"ד י"ג), ואדם – שם עיר, שנאמר הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר (יהושע ג' ט"ז).
16
י״זנ"ז) שבע נביאות הן: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, ואסתר. שרה – שנאמר אבי מלכה ואבי יסכה (בראשית י״א), ואמר ר׳ יצחק יסכה זו שרה, ולמה נקרא שמה יסכה? שהיתה סוכה ברוח הקדש, וכן הוא אומר כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה (שם כ״א). דבר אחר – שהכל סוכין ביפיה. מרים – שנאמר ותקח מרים הנביאה אחות אהרן (שמות ט״ו), אחות אהרן ולא אחות משה? אלא מפני שהיא נביאה ראשונה [קודם שנולד משה]. דבורה – שנאמר וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת (שופטים ד׳). חנה – שנאמר ותתפלל חנה ותאמר רמה קרני בה׳ (ש״א ב׳), ותרגומא וצלאת חנה ברוח נבואה מן קדם ה׳. אביגיל – שנאמר והיה היא רוכבת על החמור ויורדת בסתר ההר והנה דוד וגו' כי עשה יעשה ה׳ לאדוני בית נאמן (ש״א כ״ב). (חולדה ואסתר חסרים)
17
י״חתשעה:
18
י״טנ״ח) תשעה פעמים נמנו ישראל ועשירית לעתיד לבא. ראשונה – כשירדו למצרים, שנאמר ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, שניה – כשיצאו ממצרים, שנאמר ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלי (שמות י״ב), שלישית – במחצית השקל, שנאמר כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל׳), רביעית – על ידי משה ואהרן במדבר סיני, שנאמר אלה הפקודים אשר פקד משה ואהרן (במדבר א׳), חמישית – ע״י משה ואלעזר הכהן, ששית ושביעית – ע״י שאול, ששית בבזק שנאמר ויפקדם בבזק (ש״א י״א), שביעית בטלאים שנאמר ויפקדם בטלאים (שם ט״ו), שמינית – ע״י דוד (ש״ב כ״ד), תשיעית – ע״י עזרא (עזרא ב׳ ס״ד), ועשירית – לעתיד לבא, שנאמר עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה אָמַר ה׳ (ירמיה ל"ג י"ג).
19