אוצר מדרשים, מדרש שלשה וארבעה ד׳Otzar Midrashim, Midrash Shelosha v'Arba'ah 4
א׳עשרה:
1
ב׳נ״ט) עשרה נתחיבו בנפשותם ונתקדש בהם הקב"ה, ואלו הן: מקושש, נדב ואביהוא, נוקב, מרגלים, קרח ועדתו, עכן, עוזא, אדוניה בן חגית, עדו הנביא, עוזיה המלך.
2
ג׳ס׳) עשרה נסים נעשו לישראל על ים סוף: נבקע הים – שנאמר ויבקעו המים (שמות י״ד:כ״א), ונעשה כמין כיפה – שנאמר נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָיו (חבקוק ג' י"ד), ונעשה יבשה – שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, ונעשה חומר למצרים – שנאמר דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים (חבקוק שם ט"ו), ונעשה כסלעים – שנאמר שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם (תהלים ע"ד י"ג), ונעשה פירורין – שנאמר אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם (שם), ונעשה להם כמין בולס של זכוכית והיו רואין זה את זה – שנאמר חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים (ש"ב כ"ב י"ב), ונעשו מחיצות של מים שהיו זכים כשחקים, ויצא להם מים מתוקים מתוך מים מלוחים – שנאמר נצבו כמו נד נוזלים (שמות ט״ו:ח׳), ואותן המים כיון שמסתפקין מהם קופאין – שנאמר קפאו תהומות בלב ים.
3
ד׳ס״א) עשרה דברים נאמר בהן ברית: הקשת, המילה, השבת, ע״ז, תלמוד תורה, שחרור עבדים, כהונה, לויה, מלכות בית דוד, וארץ ישראל. הקשת – שנאמר את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית (בראשית ט׳:י״ג), המילה – שנאמר והיתה בריתי בבשרכם (שם י״ז), השבת – שנאמר לעשות את השבת לדורותם ברית עולם (שמות ל״א:ט״ז), ע״ז – שנאמר ושמרתם את בריתי (שם י״ט), זו ברית ע״ז, ותלמוד תורה – שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית (שם ל״ד), שחרור עבדים – שנאמר אנכי כרתי ברית את אבותיכם (ירמיהו ל״ד:י״ד) ונאמר מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים וגו׳ (שם), הכהונה – שנאמר ברית מלח עולם היא (במדבר י״ח:י״ט), לויה – שנאמר להיות בריתי את לוי (מלאכי ב׳:ד׳), מלכות בית דוד – שנאמר כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי (תהלים פ"ט ד'), ארץ ישראל – שנאמר ביום ההוא כרת ה׳ את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים וגו׳ (בראשית ט״ו:י״ח).
4
ה׳ס״ב) עשרה מלכים מלכו מסוף העולם ועד סופו, ואלו הן: המלך הראשון – זה הקב״ה שהוא מלך בשמים ובארץ, שנאמר אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מ״ד). המלך השני – זה נמרוד שמלך מסוף העולם ועד סופו, ולא עוד אלא שהיו כל הבריות במקום אחד יראים מפני המבול (צ״ל במקום אחד בבבל יראים ממנו) ונמרוד היה מלך עליהם, שנאמר ותהי ראשית ממלכתו בבל (בראשית י'). המלך השלישי – זה יוסף, שנאמר וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף כי חזק הרעב וגו׳ (שם מ״א). המלך הרביעי – זה שלמה, שנאמר ושלמה היה מושל בכל הממלכות מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים (מ״א ה׳). המלך החמישי – זה אחאב, שנאמר חַי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ (שם י"ח י'). המלך הששי – זה נבוכדנצר, שנאמר ובכל די דיירין בני אנשא וחיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנת רישא די דהבא (דניאל ב׳). המלך השביעי – זה כורש, שנאמר כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה׳ אלהי השמים (דהי״ב ל״ו). המלך השמיני – זה אלכסנדרוס מוקדון, שנאמר ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על כל הארץ (דניאל ח׳). המלך התשיעי – זה מלך המשיח, שנאמר וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ (תהלים ע״ב). המלך העשירי – חוזרת המלכות לבעליה, והוא הקב״ה, שנאמר אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים (ישעיה מ״ד) וכתיב והיה ה׳ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד (זכריה י״ד).
5
ו׳שנים עשר:
6
ז׳ס״ג) על שנים עשר עמודים ארץ עומדת, שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל (דברים ל״ב), ויש אומרים – על שבעה עמודים שנאמר חצבה עמודיה שבעה (משלי ט׳), וי״א – על עמוד אחד ושמו צדיק, שנאמר וצדיק יסוד עולם (שם י׳), וי״א – על עמוד אחד ושמו בלימה, שנאמר תולה ארץ על בלימה (איוב כ״ו).
7
ח׳שלשה עשר:
8
ט׳ס״ד) ר' נחמיה אומר י"ג דברים נאמרו בארבה: פיו סתום שאלמלא הוא פתוח אין כל בריה יכולה לעמוד לפניו, רוקו ממית ומבאיש שנאמר ויסר מעלי המות הזה (שמות י׳), שניו ברזל שנאמר שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה (יואל א' ו'), ולא עוד אלא הברזל קוצץ ומעלה חליפין והם קוצצין ואין מעלין חליפין, שנאמר כִּי גוֹי עָלָה עַל אַרְצִי (יואל א' ו'). קרניו דומין לקרן השור, כנפיו דומין לכנפי נשר, כפיו דומות לאריה, עיניו דומות לעגל, צוארו דומה לצואר הסוס, לבו דומה ללב אדם, גבו דומה לגב הדג, זנבו דומה לזנב הנחש, ירכותיו דומות לירכתי הגמל, שוקיו דומות למשור (מגרה), לבוש שריון וכתוב חי״ת על לבו מפני שהוא חילו של מקום, שנאמר אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם חֵילִי הַגָּדוֹל (יואל ב' כ"ה).
9
י׳שמונה עשר:
10
י״אס״ה) "כאשר צוה ה׳ את משה" שבאלה פקודי המשכן שמונה עשר פעמים, כנגד שמונה עשרה ברכות שבתפלה, לומר לך שהתפלה במקום עבודה היא. וכנגד י"ח חוליות שבשדרה, לקיים מה שנאמר כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך (תהילים ל״ה:י׳). דבר אחר – כנגד י"ח מזמורות שבראש ספר תהלים עד יהיו לרצון אמרי פי (תהילים י״ט:ט״ו). וסמיך ליה יענך ה׳ ביום צרה, כשאדם מתפלל אומרים לו תתעני בצלותך, כך יהיו לרצון אמרי פי – וסמיך ליה יענך ה׳ ביום צרה (עי׳ ירושלמי ברכות פ״ד). דבר אחר – כנגד י״ח פסוקים שבשירת הים.
11
י״בארבעה ועשרים:
12
י״גס״ו) כ״ד מיני שחין הביא הקב״ה על המצרים, רפואתו של זה מכתו של זה ומיתתו של זה רפואתו של זה. ומנין שהיו כ״ד מין? שכן הוא אומר והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פורח (שמות ט׳), ואומר ויהי שחין אבעבועות, ואומר ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה מפני השחין, ואומר כי היה השחין. ולהלן הוא אומר יככה ה׳ בשחין מצרים, ואומר יככה ה׳ בשחין רע (דברים כ״ח), הרי ששה פעמים הזכיר השחין, וכל אחד ואחד ד׳ מינין כנגד ארבעה יסודות – חום, לח, קור, יבש – נמצאו ארבעה ועשרים.
13
י״דשבעים:
14
ט״וס״ז) שבעים שם נקראו לתורה, ומאן דאמר עשרה שמות לתורה וניתנה לישראל בעשרת הדברות, ולישראל עשרה שמות והעולם נברא בעשרה מאמרות, אמר הקב״ה מוטב שאזווג בין ישראל שיש להם עשרה שמות. ואלו הן שמות התורה: תורה, תמימה, לקח טוב, עץ חיים, שירה, עצה, תושיה, כבודה, בת מלך, אש דת. ושמות ישראל: ישראלים, קדושים, מלכים, כהנים, נזירים, עבדים, בנים, בכורים, אפרתים, גבורים (עי׳ במד"ר פי"ד כ"ד).
15