אוצר מדרשים, מדרש לעולם ב׳Otzar Midrashim, Midrash 'Leolam' 2
א׳פרק שני, בענין התפלה:
1
ב׳לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם עשרה ראשונים, שאפילו מאה באין אחריו הוא נוטל שכר כלם, שכר כלם סלקא דעתך? אלא נוטל שכר כנגד כלם. לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים ואח״כ יתפלל שנאמר אשרי אדם שומע וגו׳ לשמור מזוזות פתחי (משלי ח׳ ל״ד) פתח לא נאמר אלא פתחי שני פתחים.
2
ג׳לעולם יהיה אדם זהיר בתפלתו, ויתפלל תמיד עם הצבור כדי שתקובל תפלתו שנאמר ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון (תהילים פ״ט י״ד), אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין.
3
ד׳לעולם ישב אדם בביהכ״נ ואח״כ יתפלל שנאמר אשרי יושבי ביתך וגו׳ ואחר התפלה ישב שנאמר ישבו ישרים את פניך (שם ק״ח י״ד).
4
ה׳לעולם יתפלל אדם במקום קבוע שנאמר אל המקום אשר עמד שם (בראשית י״ט:כ״ז) ואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמוד פנחס ויפלל (תהלים ק"ו ל׳).
5
ו׳לעולם ישתדל אדם להתפלל ג׳ פעמים בכל יום ערבית שחרית ומנחה, שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה וגו׳ (שם נ״ה י״ח).
6
ז׳לעולם יסדר אדם תפלתו ואח״כ יתפלל, והני מילי תפלת ר״ה ויו״כ ושל מועדים ושל פרקים שהם לשלשים יום ולהלן.
7
ח׳לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח״כ יתפלל לבקש צרכיו שנאמר ואתחנן אל ה׳ וגו׳ וכתיב אתה החילות הרי שבחו של הקב״ה ואח"כ אעברה נא (דברים ג׳ כ״ג) הרי בקשת צרכיו. לעולם יכוין אדם את עצמו אם יוכל לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל.
8
ט׳לעולם לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות.
9
י׳לעולם לא ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית שאין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מה״ש מכירין לדבר ארמית.
10
י״אלעולם לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך שנאמר ממעמקים קראתיך ה׳ (תהלים ק״ל א׳).
11
י״בלעולם יתפלל אדם במקום שיש בו חלונות שנאמר וכוין פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם (דניאל ו׳ י״א).
12
י״גלעולם לא יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו, תניא רבי אלעזר בן חסמא אומר כל המתפלל כנגד רבו או אחורי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל.
13
י״דלעולם יקדים אדם תפלה לצרה שאלמלא הקדים אברהם ע״ה תפלה לצרה בין בית אל ובין העי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט.
14
ט״ולעולם יבקש אדם שיהיו הכל מאמצין אותו מלמטה ולא יהיו לו צרים מלמעלה.
15
ט״זלעולם אל ימנע אדם עצמו מן הרחמים ואפילו חרב פשוטה ומונחת לו על צוארו שנאמר הן יקטלני לו איחל (איוב י״ג ט״ו).
16
י״זלעולם ליבעי אדם רחמי עד זיבולא בתרייתא דלהוי ליה שלמא.
17