אוצר מדרשים, מדרש לעולם ז׳Otzar Midrashim, Midrash 'Leolam' 7
א׳פרק שביעי, בענין גמילות חסדים:
1
ב׳לעולם יגמול אדם חסד אפילו עם מי שהרע לו, ולא יהיה נוקם ונוטר שנאמר לא תקום ולא תטור (ויקרא י״ח י״ח). וזה דרכן של ישראל הקדושים, אבל הגוים האכזרים וערלי לב נוקמין ונוטרין ועברתם שמורה לנצח. וכה״א על הגבעונים שלא מחלו לשאול ולבניו, והגבעונים לא מבני ישראל המה.
2
ג׳לעולם ישתדל אדם להיות גומל חסד עם החיים והמתים כדי שיעשה הקב״ה עמו חסד שנאמר יעש ה׳ עמכם חסד וגו׳ (רות א׳ ח׳), וגדולה גמ״ח שאדם עושה מן הצדקה, שהצדקה בממונו וגמ״ח בגופו ובממונו, והצדקה עם החיים וג״ח עם החיים ועם המתים; הצדקה עם העניים בלבד וג״ח עם העניים והעשירים.
3
ד׳לעולם יהא אדם ערום ביראה ומשיב חמה ומרבה שלום עם אחיו וקרוביו ועם כל אדם כדי שיהיה אהוב למעלה ונחמד למטה, ומקדים שלום על הבריות ואפילו על נכרי בשוק.
4
ה׳לעולם ידבק אדם בג׳ דברים ואלו הן: הבאת שלום בין אדם לחבירו, ובהבאת שלום לאנשי ביתו ובאהבתו של הקב״ה.
5
ו׳לעולם יתרחק אדם משלשה דברים ואלו הן: המיאונין והפקדונות והערבות.
6