אוצר מדרשים, מדרש ויושע ז׳Otzar Midrashim, Midrash Vayosha ('And He Saved') 7
א׳וברוב גאונך, אמרו חז״ל עשר מכות הביא הקב״ה על המצריים במצרים, מכה ראשונה הביא עליהם דם, ולמה הביא עליהם דם, מפני שהיו המצריים מונעין בנות ישראל מלעשות טבילה לכך הביא עליהם דם. מכה שניה הביא עליהם צפרדעים שהיו נופלות במשארותם ובחדרי משכיותם ומשכבם, והיו מקרקרין בפניהם, והיתה מכת צפרדעים קשה מכולן, ולמה הביא עליהם צפרדעים? לפי שהיו המצריים אומרים לישראל לכו צודו לנו דגים (נ״א שקצים ורמשים) מן הים ולכך הביא עליהם צפרדעים. מכה שלישית הביא עליהם כנים, והיו הכנים ברום אמה על הארץ, וכשהיו המצריים לובשים בגדיהם נקיים מיד נתמלאו כנים, ולמה הביא עליהם כנים? לפי שהיו המצריים אומרים לישראל לכו וטאטאו את בתינו ואת חצרינו והשווקים, לכך נהפכה עפר הארץ לכנים. מכה רביעית הביא עליהם ערוב אריות וזאבים ודובים ונמרים, ונכנסים בבתיהם והמצריים סוגרים דלתותיהם, והקב״ה שלח להם חיה מן הים ושמה סילוני והיתה נכנסת בחלונות ופותחת הדלתות והיו החיות נכנסין ואוכלות המצריים, ומפני מה הביא עליהם ערוב? לפי שהיו המצריים אומרים לישראל לכו וצודו לנו חיות מן השדה, לכך הביא עליהם ערוב. מכה חמישית הביא הקב״ה עליהם דבר, ומפני מה הביא עליהם דבר? לפי שהיו המצריים אומרין לישראל לכו ורעו לנו בהמתנו, לכך הביא עליהם דבר שמתו כל בהמתם. מכה ששית הביא הקב״ה עליהם שחין באדם ובבהמה, ומפני מה הביא עליהם שחין? לפי שהיו המצריים אומרים לישראל לכו תקנו לנו מרחצאות לעדן עצמנו, ולכך הביא עליהם שחין שהיה מחמם את בשרם. מכה שביעית הביא הקב״ה עליהם ברד על האדם ועל הבהמה, מפני מה? לפי שהיו המצריים אומרים לישראל לכו חרשו וזרעו את שדותינו וארצנו, ולכך הביא עליהם ברד ששבר את האילנות והזרעים, ואמרו חז״ל בשעה שנשא משה ידיו להקב״ה עמד הברד בין השמים ובין הארץ, שנאמר ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרוש כפיו אל ה׳ ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה, אלא הוטל בין שמים וארץ, עד שבא יהושע ונלחם עם אותן שלשים ואחד מלכים והשליכם הקב״ה עליהם, שנאמר רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב (יהושע י׳ י״א). והנשאר ימטיר הקב״ה על גוג ומגוג שנאמר ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב (זכריה י״ד ג׳). מכה שמינית הביא הקב״ה עליהם ארבה שהיו שיניו כשיני אריה ומתלעות לביא לו, מפני מה הביא עליהם ארבה? מפני שהיו המצריים אומרים לישראל לכו ונטעו לנו אילנות ושמרו פירותיהם, לפיכך הביא עליהם ארבה ואכל מה שנשאר מן הברד. מכה תשיעית הביא עליהם הקב״ה חשך של גיהנם, ומי שהיה יושב לא יכול לעמוד ומי שהיה עומד לא היה יכול לישב מפני כובד החשך, ומפני מה הביא עליהם חשך מפני שהיו פושעים בישראל ובקש הקב״ה להמיתם בשלשת ימי אפלה כדי שלא יראו המצריים במפלתם וישמחו עליהם, לפיכך הביא עליהם חשך. ומכה עשירית זו מכת בכורות, וקודם שבאה המכה הלך משה אצל בכורי מצרים ואמר להם כה אמר ה׳ כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים. מיד הלכו כל בכורי מצרים לאביהם ואמרו להם תדעו שכל המכות שאמר משה כולם באו ועכשיו אמר ומת כל בכור בארץ מצרים, ענו להם אביהם לכו אצל פרעה כי הוא בכור ג״כ, וכן עשו, ואמרו לו שלח את העם הזה ואם לא תשלחם ימות כל בכור בארץ מצרים. אמר פרעה לעבדיו אני אמרתי או נפשי תצא או נפשם תצא (פי׳ אמות אני או ימותו ישראל בטרם אשלחם), ואמר לעבדיו הכום בכל מיני מרדות. מיד הלכו כל בכורי מצרים ונטלו איש חרבו והרגו אבותיהם שנאמר למכה מצרים בבכוריהם, ועל כל זאת בחצי הלילה נהרג כל בכור מצרים, לכך נאמר וברוב גאונך תהרוס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש.
1
ב׳וברוח אפיך נערמו מים, אמרו חז״ל כשראו מים של ים אהבה שאהב הקב״ה את ישראל השפילו המים עצמן בשביל כבוד ישראל, ואף הים השפיל עצמו ועשה את עצמו לשנים עשר קרעים (דרכים) כנגד שנים עשר שבטי ישראל, והגביה את גליו למעלה שש מאות אמות (מיל), והקפיא את עצמו מלמטה והמתיק את מימיו, ועשה עצמו כחומה ונעשה בה חלונות שהיו ישראל רואים זה את זה ומהללים להקב״ה בשירות ותשבחות, ומהלכין בתוך הים כאדם שמהלך בביתו עד שיצאו ליבשה, לכך נאמר וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נוזלים קפאו תהומות בלב ים.
2
ג׳אמר אויב, אמרו חז״ל בשעה שרדפו המצריים אחרי ישראל על הים נעשו שלש כתות, כת ראשונה אומרת נטבע עצמנו בים, וכת שניה אומרת נשוב למצרים, וכת שלישית אומרת נערוך עמהם מלחמה; כת שאומרת נטבע עצמנו בים אמר להם משה התיצבו וראו את ישועת ה׳, כת שאומרת נחזור למצרים אמר להם משה לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, כת שאומרת נערוך עמהם מלחמה אמר להם משה ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון. וכיון שנבקע הים נשמע שמועתו מסוף העולם ועד סופו, וגבהו המים אלף ושש מאות מיל (בתרגום יונתן פ׳ בשלח איתא: תלת מאה מילין), ונבהלו כל העולם ואחזם אימה ורעדה. באותה שעה עמדו כל השבטים על שפת הים והיו אומרים מי ירד בים תחלה, עד שקפץ שבט בנימין וירד תחלה וכל השבטים אחריו, לפיכך זכה בנימין ויצא ממנו מרדכי הצדיק שנפדו ישראל על ידו מן מות לחיים. כיון שראו המצריים שנכנסו ישראל לים סוף, אף הם נחלקו לשלש כתות, כת ראשונה אומרת נחזירם למצרים, כת שניה אומרת נהרוג אותם, כת שלישית אומרת נפשיטם ונעזבם ערומים. כת שאומרת נחזירם למצרים נשף הקב״ה עליהם ברוחו וכסה אותם הים שנאמר נשפת ברוחך כסמו ים, וכת שאומרת נהרגם טבעם הקב״ה שנאמר ומבחר שלישיו טבעו בים סוף, וכת שאומרת נפשיטם ונעזבם ערומים ניער הקב״ה אותם בים שנאמר וינער ה׳ את מצרים בתוך הים. כיון שראו המצריים שהתחיל בהם הפורענות אמרו אלהיהם של ישראל גדול הוא מאד נחזור ונברח למצרים, כיון שראה הקב״ה כך שגר לפניהם מלאך בדמות סוס נקבה ונכנסה לים ורצו אחריה כל הסוסים ונכנסו לים בעל כרחם, מיד אמר הקב״ה למשה נטה ידך על הים וישובו המים על מצרים, ויט משה את ידו על הים, ומיד בזזו ישראל את ממונם של מצרים, לכך נאמר אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי.
3