אוצר מדרשים, מדרש הַלֵל הנקרא ספר המעשים ו׳Otzar Midrashim, Midrash on Hallel 'Sefer HaMa'asim' 6
א׳מה אשיב לה׳, כמה גמילות יש לו עלי, גמלני מפרעה מסיסרא ומסנחריב מבבל וממדי ומיון, אף בזו כוס ישועות אשא, אינו אומר ישועה אחת אלא ישועות הרבה, לפי שפותחין את פיהם ומשבחים ואומרים כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא.
1
ב׳נדרי לה׳ אשלם, ר׳ מאיר אומר טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם, שאם ידור ולא ישלם תבוא עליו מות, שכן יבוא בגימטריא מות (כנראה חסר מלה או מלים אחר יבוא), טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר, ר׳ יהודה אומר טוב מזה ומזה שהוא נודר ומשלם, שנאמר נדרו ושלמו לה׳ אלהיכם.
2
ג׳יקר בעיני ה׳ המותה לחסידיו, עשרה דברים נקראו יקרים, התורה שנאמר יקרה הוא מפנינים, ישראל שנאמר הבן יקיר לי אפרים, עושר שנאמר הון אדם יקר חרוץ, דעת שנאמר וכלי יקר שפתי דעת, נבואה שנאמר ודבר ה׳ היה יקר, תבונה שנאמר יקר רוח איש תבונות, סכלות שנאמר יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט, צדיקים שנאמר ולי מה יקרו רעיך אל, חסד שנאמר מה יקר חסדך אלהים, ומיתת צדיקים שנאמר יקר בעיני ה׳ המותה לחסידיו. ד״א, יקר בעיני ה׳ המותה לחסידיו, משל למלך ששלח שלטון שלו לגבות טימיא שלו, והלך וחנה אצל בעל הבית אחד עשרה ימים, שיכן לו מאה מנה בכל יום הרי עשר ריבוא (זוז), אמר כל עצמו אינו חייב אלא חמשים זוז האיך אני תובעם? כך אמר הקב״ה קשה בעיני לומר לצדיקים שימותו, אומר לאברהם שימות שהקנני שמים וארץ וירד בכבשן האש לשמי וקדש שמי בעולם? אלא אברהם הוא ביקש מיתה שנאמר ויאמר אברם ה׳ אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, יצחק בקש מיתה שנאמר ואברכך לפני ה' לפני מותי, יעקב הוא בקש מיתה שנאמר אמותה הפעם, משה אמר כי אנכי מת בארץ, דוד אמר אנכי הולך בדרך כל הארץ, יונה אמר ועתה ה' קח נא את נפשי ממני, הא אלולי ששה הצדיקים האלה לא בקשו מיתה בפיהם לא היו מתים לעולם. ולמה שאלו מיתה בפיהם? אלא אמר הקב״ה יסתלקו אלו מפני אלו, אם היה אברהם קיים האיך היה יצחק מנהג שררה, אלו היה יעקב קיים האיך היה משה מנהג שררה, אלו היה משה קיים איך היה יהושע מנהג שררה, ואלו היה יהושע קיים איך היו שמואל ודוד המלך נוהגין שררה? אלא אמר הקב״ה יסתלקו אלו מפני אלו. ד״א יקר בעיני ה׳ המותה לחסידיו, משל למלך ששלח איפרכון וניהג שררה יפה וכשהשלים זמנו נתן לו איפרכיה אחרת, אלו שיצא מאצלם מקלסין אותו שגיהנם יפה ואלו שנכנס אצלם מקלסין אותו שינהגם יפה, כך כשהצדיקים מתים הבריות מצטערין עליהן, וכל זמן שהצדיקים ביניהם הם מקלסין ומצטערין כשמסתלקין מן העולם, ומלאכי השרת שמחין עליהם שהם באים ושכרן לפניהם. כשהצדיקים מסתלקין מן העולם שלש כתות של מלאכים יוצאין לקראתם, ראשונה אומרת יבוא שלום, שניה אומרת ינוחו על משכבותם, שלישית אומרת הולך נכוחו; וכשהרשעים מסתלקין מן העולם ג׳ כתות של מלאכי חבלה יוצאין לקראתם; ראשונה אומרת אין שלום, שניה אומרת אמר ה׳ לרשעים, שלישית אומרת למעצבה תשכבון. ד״א, יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, משל למלך שיצא לטייל ועמד על גב תוך הארמון שלו ואמר מן כל אלו מי יתן לי קילסון אחד, וכשהגיע לישב במשתה בא אסטרטיון אחד עמד לפני המלך, אמר המלך מי אתה, אמר לו אני הוא שנתתי אליך קילוסון במדבר, אמר לו הרי אתה עשני שלטון, אמר לו לכך נתתי לך, א״ל הרי אתה כיוצא בי או יותר ממני אתה מבקש לעשות? כך אמר הקב״ה לצדיקים הרי אתם כיוצא בי או שמא יותר ממני אתם מבקשים לעשות. כך אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, הא מה אני בורא עולמות אף אתם מחיים מתים.
3
ד׳אנא ה׳ כי אני עבדך, משורר דוד היה משפיל עצמו בכל מקום שנאמר דוד בן עבדך ישי.
4
ה׳אני עבדך בן אמתך, ולא דומה עבד תרבות לעבד שהוא לוקח מן השוק, אני הוא בנה של רות שאמרה ופרשת כנפיך על אמתך.
5
ו׳פתחת למוסרי, פתחת אסורי מתמר התרת אסורי מרות.
6
ז׳לך אזבח זבח תודה, שכל מי שחייב חטאת מביא חטאת, אשם מביא אשם, אבל אני אזבח תודה.
7
ח׳ובשם ה׳ אקרא, מלמד שהיה דוד מחזיר בכל גבול ומחנה שבחו של הקב״ה בשעה שהיו עולים לירושלם, שנאמר בחצרות בית ה׳ בתוככי ירושלם הללויה.
8