אוצר מדרשים, מדרש רותOtzar Midrashim, Midrash on Ruth
א׳זוהר רות מדרש נעלם
1
ב׳[ס' ילקוט הרועים 246]
2
ג׳א׳) ויהי וגו׳ – כד הוה רשב״י במערתא דהוי בה רעיא מהימנא שאיל מניה שאילתא דא, ודאי כולא אורייתא ונביאין וכתובין ומגילתא ברזא איהו, ומה אית רזא בהאי מגילתא דרות? אותיב ליה רעיא מהימנא: אנת בוצינא קדישא נהורא רברבא, ליך מתגליין כולן רזין דקשוט, לך יאה לגלאה מילין דעתיק יומין. פתח בוצינא קדישא ואמר, כמה סתימין אודנין וסגירין עיינין דבני אנשא ולא בעיין לארכין אודניהון לשמע מילין ורזין דאורייתא דאיהו קשוט סגי רזין אית בהו, ואית טפשין דאמרי סיפורא דאורייתא איהו גופי דאורייתא, תיפח רוחיה דיליה דאומר כדין. תא חזי כמה רזי אית בהא מגילתא דרות, דאיהי אימתלא לאיתתא, כדאוקימנא, תא חזי מאן דאית דידע חכימא דרזי ורזי דרזין דאית בחכימא ומרמזא לן לבני אינשי היאך למעבד בהאי עלמא בגין למיזכא עלמא דאתי, ובגין דאית בכולי אורייתא וכולי נביאין וכתובין בלשנא רזא, הה״ד פשטתי את כתנתי, וקב"ה חדי כמאן דידע רזי דאורייתא, דבספורא אתרמזת רזא דאוריתא, אבל זכאה איהו מאן דידע רזא דאורייתא דאיהו שמא דקב״ה, ובהאי עובדא דרות אית רזין טמירין עילאין. תא חזי, ויהי ודאי וי הוא כד יתיב קוב"ה בראש השנה ויומא דכיפורא והושענא רבא בדינא רבא לעיוני בדינא דעלמא, וכדין יתבין מרי דיניא ברקיע למדבר חוביא דבני עלמא. וכדין בעי בר נש למילף אורייתא ולמיתב בכפנא בגין למדכר זכותא דאבהתא דאיהו אדון כולא, וכדין כד מתעורר האי בר נש למיתב בתיובתא, וכדין זכי למקרי איש בגין דאזיל מביתיה לבי כנישתא ויתיב ולא אכיל נהמא בהאי שעתא. וכדין מתחברי ארעא קדישא בשמא קדישא דאיהו דרגא רביעא. וכד האי בר נש בעי למתגר בחקלא דאבהתן דא רזא דמערתא כפלתא איהו ונשמתא דיליה איהו אשא דקב״ה ותרין בנוהי דאינון יצרא טבא ויצרא בישא, בגין דאוף יצרא בישא מתהפך לטבא כד האי בר נש אותיב תיובתא וכדין.
3
ד׳ב׳) ושם – ושמא דהאי בר נש אלימלך ודאי בגין דאיהו אמר אלי מלך. ושמא דנשמתיה נעמי בגין דעובדיהון נעימין ויאין, ושמא דתרין בנוהי מחלון וכליו בגין דהאי בר נש עביד חולי לגופיה וכליון לעובדין בישין דעביד עד האי שעתא, וכדין האי בר נש מתעורר תרין עפרין, דאברהם אבוהון דאיהו אמר ואנכי עפר ואפר, ועפרא דיצחק וכולא דא בגין דעבד לנפשיה כפנא ולא אכיל לחמא אלא עביד עסקיה באוריתא דאיהי לחמא דיהודה כדאוקימנא, וכדין שדר האי בר נש לתרין בנוהי לאסהד עלוה קמיה קב"ה דאיהו עביד תיובתא וכדין אתיין אינון תרין בנוהי להאי חקלא דאבהונן, ובכין תמן קמיהון ומתיבין אבהונן לא מיפטר האי בר נש אוף דעביד תיובתא סגיא עד דאיתמסר נפשיא למיתא בגין דמגזר עליה מבי דינא דלעילא דימות, כדין עביד האי ב״נ תיובתא סגי ואתי שעתא דימות האי בר נש בתיובתא דיליה.
4
ה׳ג׳) וימת – וכדין פקיד האי ב״נ ואמר אנא מית ואנא מותיב בתיובתא דלית אלהא בר אלהין כדאוקימנא, ואנא מתפרש מלותיך אנת נשמתאי וכדין כד חמית האי נשמתא קדישא והאי גופא קדישא מתפריש מינה ומתרין בנוהי כדאוקימנא.
5
ו׳ד') וישאו – וכדין אינון תרין בנוהי ונשמתא קדישא נסיבן להון לאסהד עליהון תרין סהדין דקשוט דאיתעבד תיובתא כמה דעבדין אבהונן ואזלין לעילא לאסהיד עליה דאיהו עביד תיובתא ושמא דסהדא חדא קדמאה – ערפה, דא יצרה בישא דאוף איהו מסהיד לטבא, כד האי בר נש עביד תיובתא ושמא דיצרא טבא תנינא – רות, דא תור, וכדין מסהידין עליה דהאי ב״נ דאיהו עביד תיובתא שלימתא עשרה יומין דבין ר״ה ליומא דכיפורא לעורר עשר ספירין עילאין.
6
ז׳ה׳) וימותו – וכדין סליקת נשמתא לנהר דינור למצטבע ולמנער מינה כולא אתדבקותא בישא דאיתדבק ביה בהאי בר נש ודא מותא תניינא ואוף תרין בנוהי כדאוקימנא אוף אינון מצטבעין בהאי נהרא קדישא אבל אינון משתארין תמן עד שעתא דמתקריין לאסהיד קמיה מריה מלכא קב"ה וכדין אשתארת האי נשמתא בלחודה מתרין בנוהי ומגופה.
7
ח׳ו׳) ותקם – וכדין מתעורר רחמי מקב"ה ומתקריא קמי קב"ה איהי ותרין בנוהי דאינון כלותיה ודאי תרין כלין דבלו לאוטבא בישין בגין דעברו תיובתא בגין למיזכא בהאי חקלא קדישא דאבהונן כדאוקמינא וכד שמעית האי נשמתא קדישא קלא דא דכולא קריבותא בגין דעבדת תיובתא למיזכא אתרא בחקלא דאבהונן בגין דתמן דכיר קב"ה כולא עמא צדיקיא למיהב לון אגרא ובגין דטריחא באורייתא דאיהי לחמא טבא.
8
ט׳ז׳) ותצא – וכדין אזלית האי נשמתא מאתר דהוית תמן כדאוקמינא, ונטלית תרין בנוהי דאינון כלוהי דילה לאסהיד עלה כדאוקמינא, ותיזלון בארחא דאורייתא ובתיובתא דכולא חדא איהו כדאוקמינא למיסדר מילין האיך דאיתחברו ארעא קדישה ושמא כדאוקמינא על ידי תיובתא.
9
י׳ח׳) ותאמר – וכד הוין בהאי ארחא וכדין אמרית נשמתא קדישא לתרין כלוהי זילו ותסהידו דעביד האי גברא תיובתא בגין למזכא אשאי דא אנא נשמתא למיתב במתיבתא דשכינתא ההיא אימא עילאה כדאוקימנא בגין דתמן אתר ביה מותב דמרי תיובתא ואפשר כד אתיהב לי קב"ה חנא וחסדא ואוליף עלייכון זכותא ותזכו דתיהב לכון קוב"ה חסדא דלא תתהדר למתגלגל בהאי עלמא בגין דעבדיתי חסדא עמוהי ואוף עם האי גופא קדישא דמית.
10
י״אט׳) יתן – וכדין אמרית האי נשמתא: יהא רעוא דהוה קודשא ב״ה ברחמין דיליה לכון דתשתכחון מנוח בגינתא דעדנא כל חדא מנכון למיהדר יתכון לאתר דאתנטילו יתכון מאשא דקב״ה. וכדין אתון אינון לאתר דמתקרין וחמין מאן דחמין ותיבו להאי גופא קדישא כד איהו במרעיה בגסיסיא וכדין מגלין ליה אינון כל רזין דחמינון ומנשקין ליה דא רזא דנשיקא קדמאה וכדין נטלין קליהון ובכין לקב״ה בתיובתא שלימתא.
11
י״בי) וַתֹּאמַרְנָה – וכדין תאמרין אינון תרין בנוהי לנשמתא במטו ממך אנן עמיך איזילו לאסהיד על האי גופא קדישא דעביד תיובתא בעמיך דא כ״י קדישא ובגין דא תיובתא איהו למהוי לקיים פקודין דאורייתא.
12
י״גי״א) ותאמר – וכדין מתיבא להון האי נשמתא קדישא, ברתן האי תיובתא איתידעית לעילא ובגין מה בעיין למיזל עמי דלא מתבטיל גזירותא מיניה דלא תהדר למעבד לעורר בישותא אלא במטו מינכון דתסהידון עלי דלא אית מאינון גברין כלום דאינון בנין בישין דהויין במעוהי. דהוויין לכון מן קדמת דנא לבעלין בישין.
13
י״די״ב) שבנה – בגין דא תסהידו ברתן דעבידנא תיובתא בגין למירת עלמא דאתי ואוף דהאי תיובתא הוית כד איתקשאי האי גופא קדישא. אוף הכי אית לותי מיסברא. אוף דהוה האי גופא בהאי עלמא דדמיא ללילא ואוף דעביד עובדין בישין ואוליד בנין בישין בסטרא מסאבא כד אושיד זרעיה לארעא אבל בתיובתא שלימתא אוליף אורייתא כולא ימחל ליה.
14
ט״וי״ג) הלהן – היכמא דאתון ידעתון. דאינון בנין בישין איתפרשי כבר בתיובתא רברבא והא אינון איתאבידו מהאי גופא קדישא דלא לאיתדבק ביה עוד. אסהידו עילוהי ברתחוי וכי לא כדין איהו. אבל מרה הוית לי מנכון מאד מקדמת דנא קדם דעביד האי גופא קדישא תיובתא בגין דאזלית בי דרועה דקב״ה למיקרב לגביה ויהיב בליביה דהאי גופא למעבד תיובתא דלא למיהדר למעבד עובדין בישין.
15
ט״זי״ד) ותשאנה – וכדין נטלין במימרא דא ומסהדין על האי גופא דסינאה ליה עובדין בישין וכדין בכיין בקוליהון עוד לקביל שכינתא נשקין דין לדין האי יצרא בישא דהוה מקדמת דנא לנשמתא דאיהי חימא כלומר חמה בגין אתעוררתא דאורייתא ותיובתא. לקבל יצרא טבא דאיתדבק בהו. ודא רזא דנשיקה תנינא וכדין יצרא בישא אזיל לנהר דינור דתמן אתריה.
16
י״זט״ו) ותאמר – וכדין אמרית נשמתא לקביל יצרא טבא כען בגין דעבידנו תיובתא. אנא אזל להאי אתרא עילאה דמתקרייא (יבמ"ה) דתמן זיווגא דקב״ה ובגין דא אוריך הכא צבחר ליצרא תניינא עד דאסהיד אנא למרא דיינין על האי גופא דעביד תיובתא. וכדין אנת ויצרא תניינא יזכו למחמי אוף הכי האי אתר דמתקרייא (יבמ"ה) דתמן אתר בית מותבא דילך.
17
י״חט״ז) ותאמר – וכדין מותיב יצרא טבא ואמר. יאין מלוליך אבל דלא איתחברון אינון סטרין בישין דאינון פגעין בהאי שעתא כד אנת אתערית מנאי. ובגין דא אוף אנא איזיל עמיך ואסהיד על האי גופא דעביד תיובתא ותיב מס"א. ובג"ד לאתר דאנת תזיל אוף אנא איזיל. ובאתר דאנת מבית בההוא עלמא אוף אנא מבית. ובאתר דאנת איתפקיד בגין עמא קדישא אוף אנא הכי בגין דאלהיך אלהי וכלא מה דעביד קב"ה לטב עביד.
18
י״טי״ז) באשר – ואוף כד אנת טבלית ואיצטבעית בנהר דינור אוף הכי אנא בגין דדא רזא דמיתה דמארי תיובתא וי״ב ירחין אוף אנא נייחא ביה קברא לגבי האי גופא קדישא אבל אנת תעייל לאתרא עילאה מאתר דאיתנטילתא מתמן מבורסיה דקב״ה וכדי יתרברב רבותיך סגי כדין יוסיף קב"ה וכדין יעביד קב"ה אוף הכי לותי בגין דהאי מיתא תנינא עבידא פרודא ביננא.
19
כ׳י״ח) ותרא – וכדין כד חמיתא נשמתא כד האי יצרא מיתקפת לחדא לאיתחבר לגבוהי למיזל לאסהיד עמה וכדין פסיקא למילל עמו בגין דסמא דכלא משתוקתא וכדין חמין מאי דחמין ומית האי בר נש.
20
כ״אי״ט) ותלכנה – ותאזלין אינון עד האי אתר דאולפין תמן אורייתא עם מאריה תיובתא לאליל לגופא אתר בית נייחא ותיתן תמן ותמהינן כולא ביה מתיבתא דרקיע עליהון וכדין תאמרין הדין נשמתא דעובדיה נעמין ויאין.
21
כ״בכ') ותאמר – ומתיבת נשמתא להון לא קריאו לי נעמי אוף דעבידנא תיובתא אלא קריאו לי מרא בגין דמקדמת דנא הוית לי מרא מהאי גופא קדם דעביד תיובתא. ופגים בהאי ברית קדישא דאיהו (שדי) וקב"ה עביד ברחמנותיה ויהיב בלבא דהאי גופא למעבד תיובתא. וכדין אנא אסהיד עליה דהאי גופא דאיהו עבד תיובתא שלימתא על אינון עובדין בישין דהויין ליה.
22
כ״גכ״א) ותשב – וכדין יהבין מארי מתיבתא אתר בית מותבא לנשמתא ואוף ליצרא טבא באתריה בגין זכו דתיובתא דתבו כמה דתבו אבהונן. וכדין חמין אינון מרזא קדישא. וכד האי נשמתא אזלית לעילא. לא אעלית אלא בצפרא דבהאי שעתא עסיקין בשיעורא דתרי"ג פקודין דאורייתא בגו מחצדי חקלא עילאה בגינתא דעדנא עילאה.
23
כ״דכ״ב) ולנעמי – ולהאי נשמתא איתיידע מקדמת דנא קדם דאתית לעלמא דין להאי גופא קדישא. דקב״ה בכלא עידן ועידן דאין בני אנשא לעילא למיהב להון חילא טבא וחלקא טבא למארי תיובתא והאי אתר מתקריא ביחוסא בספירין עילאין (אלימלך) בדאוקמינן דאיהו (בועז) ודא אתרא דמתקרייא (אלהים) גבורה תקיפא וכדין אמרית האי נשמתא ליצרא טבא אנא אזיל להאי אתר דלית רשו ליך למיזל תמן.
24
כ״הכ"ג) ותאמר – וכדין אמר יצרא טבא לנשמתא ואנא איזל למערתא דכפלתא לאתר דאבהונן. דאוף תמן אית מחצדי חקלין דעסקין ברזי דאורייתא. ואפשר דאשתכח חנא וחסדא בעיניהון ואלקט מנהון מאינון רזין ובשעתא דאותבינן אנת ואנא לגופא קדישא קדם דיקבר וכדין מתגליין אנן ליה כולא אינון רזין. וכדין מתיבת נשמתא זיל ברתי.
25
כ״וכ״ד) ותלך – ותזיל בארח זעירא עד דאתית ותטיילת בחקלא דא גבי מחצדי תקלא אינון וקריאת מקראן ומפקודין דאורייתא ומרזין דמגליין אינון מחצדי חקלא מרזא דשמא דאלהי׳ דאיהו בועז דאיהו מהאי יחוסא דספירן דמתקרי (אלי מלך).
26
כ״זכ״ה) והנה – וכדין אתא שעתא דמתעורר דינא. דאיהי שעתא תליתאי על יומא לבתר דמשתעשע קב"ה בגינתא דלעילא ברזי דאורייתא. וכדין אמר ברת קלא לאינון יצרין טבין דתמן במערתא כפלתא דא לאינון מחצדין רזי רחמין דקב״ה עמכון. ומתיבן כולין ואמרין תא מלכא קדישא דאתי שעתא דמגלי לן מרזין דכהנא רבא דאיהו מנהיר בוצינא בכל יומא ומברך ברכתא דכהנא ברזא דאתוון יברכך יי׳ ואוף לעתיד יקום כהנא רבא ויברך ברכתא דא וינהיר בוצינא דמנרתא.
27
כ״חכ״ו) ויאמר – וכדין מותיב ברת קלא ואמר בהורמנא דדינא רבא לדין נער. דא סנדלפון דאיהו ממונא רבא על אינון מחצדי חקלא כדין ושאיל ליה למען יצרא טבא דא ואוף דקב״ה ידע אבל מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא כולא בדינא איהו.
28
כ״טכ״ז) ויען – וכדין מותיב סנדלפון האי ממונא רבא דקאים על מחצדי חקלא האינון. ואמר יצרא טבא דין איהו מהאי גופא קדישא דתב בתיובתא ואתי זמנא דהא גופא למיעדא מעלמא ואתא האי יצרא טבא במערתא דכפלתא דאבהון למשמע מאינון רזין בגו מחצדי חקלא. ונשמתא קדישא דהאי גופא אוף הכי עובדין נעימין ויאין. ואיהי בגינתא דעדן ולעילא קמיתי למשמע מילין עילאין ברזא דאבהון עילאין וכולא חדא איהו לאיתחברא עילאה ותתאה.
29
ל׳כ״ח) ותאמר – וכדין אמר האי יצרא טבא באתפקדותא דנשמתא אזיל אנא ואלקט צבחר באינון רזי דעומר בגו מחצדי חקלא דא. דאיהו רזא דשבעה ספירין עד רזא דבוקר בגין תמן רזא דשבעה שבועות וכדין קם האי יצרא טבא למינדע בהאי רזא עד כאן. ומסהיד תיובתא דעביד האי גופא לא מיומין סגיאין אלא מיומין זעירין ביומין דאזדקין.
30
ל״אכ״ט) ויאמר – וכדין מותיב ברת קלא מאתרא דדינא קדישא ליצרא ואמר הא שמעית ברתי דסהדותא דאנת סהיד סהדותך קשוט ובגין דאוף עברית ואזלית בחקלא דסטרא אחרא קדם דעבד האי גופא תיובתא אבל בגין דעבדית תיובתא בגין דא קאים הכא ולא תיזיל מכאן ותהוי ליך איתדבקא עם שארי יצדין טבין ומלאכין עילאין.
31
ל״בל׳) עיניך – עיינין דיליך תהון בהאי רזא דהאי חקלא דאינון מחצדין ותיזלית אחריהון באינון רזין הא פקדית ית מלאכיא דתיזלון עמיך לנטרא מסטרא אחרא דלא ינגעוך ואיתתקפית ואזלית ברזא דמנא דאורייתא והוית אולפית תמן מאינון פלפולא חריפתא דשאלה מלאכיא וצדיקייא.
32
ל״גל״א) ותפול – וכדין ותצלי ותפול יצרא טבא על אפוהי ותסגיד לארעא קדישא ואמיר לברת קלא בגין מה אשתכחת חינא בעיניך לזביניני לאחסנתיך ואנא אזלה מקדמת דנא בתר סטרא אחרא ולא צייתית לעשרן דיברין.
33
ל״דל״ב) ויען – וכדין ענא ברת קלא ואמר ליצרא טבא הוגד לי בבית דינא רבתא ובבית דינא זוטא כולא מה דאנת עבידית עם נשמתא בתר דאיתעדת אנת ואיהי מגופא ואנת שבקת אבוך ואמך דא סטרין בישין וארעא מסאבא דאתילדת תמן דעובדין בישין ובתר דנא עבידת תיובתא ואזלית כען בתר עיטא דצדיקיא בגו עמא קדישא ואנת לא אשתמודעא מה חולקיהון דאינון ירתין גנתא דעדן דאיהו איתברי תלת אלפין שנין קדם דאיתברי עלמא ולא אתין אינון לגיהנם דאיתברי אלף שנין קדם דאיתברי עלמא.
34
ל״הל״ג) ישלם – ובגין דא ישלם קב"ה ברחמנותיה ליך כעובדך טבין דעבדית כען עבידתין איתגליין קדם קודשא ב״ה סבא דישראל בגין דאתית לאיתכסאה תחות גדפוהי דיליה ואיהו אשתזיב ליך.
35
ל״ול״ד) ותאמר – וכדין אמר יצרא טבא רבון עלמין אישתכחית חנא בעיני שכינתא בגין מילין דנחמתא דמללית על לבוהי דאמהותיך דא נשמתא ואנא לא עבדינן עובדין טבין כחדא מן אמהותיך דיתבין כאן.
36
ל״זל״ה) ויאמר – וכדין אמר ברת קלא מדינא רבא ליצרה טבא בשעתא דאיתבללו אינון מחצדי חקלא באורייתה אוף אנת קריב לגביהון ותתכלל מן רזין דאורייתא ותצטבעי׳ בנהרא דנגיד ונפיק דא נהר דינור ותמלא פומיך בסתימין דאורייתא בלי פגימא דא חמ"ץ סטרא מסאבא וכדין תיתב בצדו דחקלא האילין ואיתתקף בפלפולא דרזין דאורייתא דאיהי נהורא טבא ותתכליל ברזין ושבעית ביתיר רבו.
37
ל״חל״ו) ותקם – וכדין ותיקום לאוליף באינון רזין בליקוטי בתר ליקוטי דמארי אולפין וכדין פקיד ברת קלא מדינא רבא למלאכין למימר למחצדי חקלא אוף בגו רזא דעומר דא רזא דשבע שבועות גלו ליה ותוליפו ליה ולא תנזיפו ליה על עובדין בישין דעביד מקדמת דנא.
38
ל״טל״ז) וגם – וגלו ליה רזא ומטמרי דסטרא אחרא דאיהו ממונה רבה דשכחה בגין דאוף איהו שכיח למעבד עוד עובדין בישין בגין דא שביקין ליה לאוליף מכולא רזין ומרזין דמתני' דנשיאין דאינון עגלין צב אוף הכי אינון הוין בימא דשלמא ודא רזא דטבילה וקידו״ש דמקוה ושביקו ליה ולא תאמרו ביה בנזיפותא עובדין בישין.
39
מ׳ל״ח) ותלקט – וכדין אוליף האי יצרא טבא ברזא בחקלא דא עד רמשא דאתי שעתא להאי גופא לאיתפריש מעלמא ותסדר ליה יצרא כל רזין דאורייתא והויין בידיה כמה דהויין בידיה דיוסף דאיתמר ביה איפה אוף הכי ידע מאינון רזין דעומר כדאוקמינא האיך מה דהויין ידעין ישראל במדברא דלגביהון אתמר אפוא ודא כולא הוה ברזא דשעורין דאורייתא.
40
מ״אל״ט) ותשאו – כדין נטלת כל רזין אילין ואתית לקרתא דא האי גופא ואוף נשמתא אתית מגנתא דעדנא להאי גופא וכדין כד חמית נשמתא דאתא יצרא טבא וכולא רזין בידא דלקיט ביני מחצדי חקלא וכדין מסיר יצרא טבא כלא רזין אילין לנשמתא ואוף אמיר דאית עוד רזין סגיאין ברבו סגי ויתיר דאתקבלית אנא ושבעית ותתיר לחדא.
41
מ״במ׳) ותאמר – וכדין נשמתא דאיהי בהאי שעתא בחימה בגין מרעין דגופא דאיתפרש מינה. אמרית ליצרא טבא ארי אנת חמינא דאתגלו ליך מרזין דאיתמר בהן איפה אבל אין אתרך דעבידת תמן יומא דין יהא רעוא דזבנינך דזבין יתיך יהא שמיה מבורך לעלם וכדין אמר יצרא טבא לנשמתא כולא עובדא דעבידת איהו תמן בזבו דנשמתא. וסימנא דא לשטא דהא, בדת קלא דטליל עמיה בדת קלא דדינא רבא דמתקדייא (בועז).
42
מ״גמ״א) ותאמר, וכדין אמרית נשמתא ליצרא טבא בריך שמיה דה׳ דלא שביק חסדא מחייא ועתיד לאחייא מתיא. וכדין אמרית עוד האי נשמתא ליצרא טבא, תא חזי אי עבידו ישראל תיובתא כען קריבו יומא דפורקנא ואוף קב"ה יפריק אותנן מבירא דשחת דא אתרא דגיהנם.
43
מ״דמ״ב) ותאמר – וכדין אמיר יצרא טבא לנשמתא מילין אילין ת״ח דגלין לי רזי דאבהון ואוף רזין טמירין דסטרא אחרא דלבתר יומין זעירין יאביד האי סטרא בישא מעלמא ואוף אשתכחית חנא בעיניה דקב״ה ואמיר לי למיתב לגבי מחצדי חקלא ולגבי מלאכיא דיליה ולאיתדבק בהון עד דייתי פורקנא ותפסקו מחצדי חקלא לאוליף בטמיר אלא באתגלאה.
44
מ״המ״ג) ותאמר – וכדין אמרית נשמתא ליצרא טבא. טבא מלא דא ברתי אם תיזול עם צדיקייא ועם מלאכיא דסטרא קדישא וכדין לא יעבדון ליך שום בישא מאינון מלאכין בישין דסטרא אחרא דחקלא מסאבא.
45
מ״ומ״ד) ותדבק – ואנת תיזכי לאיתדבקא בצדיקייא ומרי דינא דהאי אתרא דאיתקרייא (בועז) לילקט באינון רזין סגיאין דאורייתא עד שעתא דעלמא דאתי בגו מחצדי חקלא קדישא למינדע רזין דבכורים ורזין דעומר כדאוקמינא וכולא דא בגין דאנת אסתייעית להאי גופא למעבד תיובתא דאיהו כען במרעי סגי ואנת תיזכי למיתב עמי בגינתא עילאה.
46
מ״זמ״ה) ותאמר – ואוסיפה עוד נשמתא למימר ליצרא טבא תא חזי ברתי הא אליל ליך ולגופא אתרא ביה נייחא אוף הכי בקברא באתרא דיוטיב לכון.
47
מ״חמ״ו) ועתה – וכען תא חזי הא האי ברת קלא דדינא רבא דמתקרייא (בועז) דאנת אישתמודעה גביה דאנת הוית עם צדיקיא ומלאכייא בגו מערתא דכפלתא הא איהו כולא לילא מתעורר דינא וכדין איהו דכיר בזכו דיעקב דאיתמר גביה גרן האטד וכדין איהו אוליף עם אינון מחצדי חקלא רזין דאורייתא בסידורא רבא.
48
מ״טמ״ז) ורחצת – וכדין הא כען אתי שעתא דאתפרש האי גופא מהאי עלמא כדין כד אתי שעתא דמצטבעין להאי גופא מדכין צביעין ובוסמין ומתלבשין ליה בתכריכין ואוף הכי אנא מתלבש ומתדכת בעובדין טבין דיליה וכדין אנא אזלית לגינתא דעדנא לקביל מרכבתא דיעקב כדאוקמינא וכדין האי מרי דדינא דמתקרייא (בועז) לא אישתמודעא מינאי בגין דאיהו בהאי שעתא אוליף רזין דאורייתא למחצדי חקלא אילין ומתכלל במתיבתיהון ולא אשגח האי מרי דדינא אלא ברחמי.
49
נ׳מ״ח) ויהי – וכד ייתי שעתא דיתפרש האי גופא מעלמא כד נתידיעי׳ אתרא דא בגין דכרוזא כריז קמיה האי גופא דתמן איתקבר ואתית אוף אנת לותי וכדין איגליין ליך רזין דשבע מרגלאין קדישין ותשכבון תמן בנייח וכדין ייתי ברת קלא ויאמר לכון מה תעבדין.
50
נ״אמ״ט) ותאמר – וכדין אמר יצרא טבא לנשמתא כולא מה דאנת מיתפקדית עלוהי אעביד בקושטא.
51
נ״בנ׳) ותרד – וכדין כד מיתפרש האי בר נש מהאי עלמא כדין אזיל האי יצרא טבא לקביל מרכבתא דיעקב ועביד כולא האיך מה דפקידת ליה נשמתא.
52
נ״גנ״א) ויאכל – וכדין כד אתכלל האי ברת קלא דמתקרייא (בועז) עם אינון מחצדי חקלא וכד אתי שעתא דמתפור׳ רחמין דאיהו רזא דטבא ליבא דאיהו רזא דתפאר"ת וכדין כד אתי האי דרגא קדישא לאיתכלל בסייפא דרזין דעומר"ה דא איהו רזא דשבעה שבועות כדאוקימנא וכדין אתי יצרא טבא בחשאי למיעדא מיניה עובדא דלוט וכדין איתגליאון ליה רזין דאינון שבעין מרגלאין והאי גופא שכיב בנייחא.
53
נ״דנ״ב) ויהי – וכדין והוא בפלוגתא דליליא כד איתעורר רחמי ודינא וכדין חמי האי מרא דדינא ית האי יצרא טבא דאוליף ברזין דאורייתא וכען האי נשמתא קדישא אוף הכי אית הכא בגין לידע באינון רזין דמרגלאין לגלאי להאי שכיבא.
54
נ״הנ״ג) ויאמר – וכדין אתי ברת קלא ושאיל ואמיר מאן אנת ואוף דקב״ה ידע כולא אבל למבחן ליה אתי למשאל וכדין מותיב יצרא טבא רבון עלמין אנת ידע כולא מאי דטמירא ולמה אנת שאיל לי הלא אנת ידעית דאנא יצרא טבא דאנא עבידנא תיובתא עם נשמתא אמהתך וכען אתית לאתכסאה תחות גדפוהי דיליך ולאתכסאה על אמהותיך ולאשתזבא ולפרוק גופא דא מבירא עמיקתא בירא דשחת בגין דאנת יכול למפרק ולית אחרא.
55
נ״ונ״ד) ויאמר – וכדין אמר ברת קלא ברוכה אנת ברתי לקב״ה אוטבית חסדך בתראה דעתיד למהוי מטיבותא קדמאי בגין דעבדית תיובתא ולא אזלית לבתר סטרין בישין אוף דחמיתא דאית לצדיקיא עניותא ולרשיעא עתירותא.
56
נ״זנ״ה) ועתה – ובגין דא ברתי לא תיזיל. וכולא מאן דאנת אמיר אנא אעביד בגין דאנת אשתכחית חינא בעובדיך בתראין מן קדמאין בגין דבקדמייתא עבידת תיובתא ולא למדכר למיהך אחרי עובדין בישין למגרע טימך בההוא עלמא ולאתעתר בנהרי אפרסימון וכולן אמאן דאנת תאמר אנא ברחימא אעביד ובגין דידעי כולא רישי מתיבתא דאנת אינתא זקיקא דהאי אתרא דמתקריא חילא דמרא.
57
נ״חנ"ו) ועתה – וכדין ברתי אוף דאנא חד מתלת אומנין דעתידין למקרב שיזבותא לעמא דישראל ואוף הכי אית גואלא חדא דאיהו קריב דרגא דיליה לאתר דשכינתא עילאה.
58
נ״טנ״ז) ליני, ובגין דא בייתי כען הכא בהאי אתר דילי וכד ייתי אתרא קדמאה דאיהו בוקר וכדין אם יהיב האי דרגא רחמא בטיבותא דיליה יאי ואם לאו דאיכמר רחמנות עליך לאישתזביך מרוגזא רבא וכדין אנא אשזבי׳ בדרגא דצדיק דנגיד ונפיק מדרגא דיהי׳ ותנייח גופך קדישא עד דתתעורר אתרא דבוקר.
59
ס׳נ״ח) ותשכב – וכדין ובייתית האי יצרא טבא באינון מרגלאין עד דאתא דרגא דבוקר וקם האי יצרא טבא מן קדם דהוה פלפולא דשית סדרי משנה ברזא דתרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין ומליל לויתה האי דרגא דבועז דעד כען לא אתידע להון דאתית נשמתא דנהורא דיליך לאידרא קדישא.
60
ס״אנ״ט) ויאמר – ומליל לה הב לבושך דעליך מאינון רזין דאוליף גופא קדישא באינון רזין דשית סדרי משנה ובהאי זכותא תתקיף ומדיד לה במידיא טבא ויתיב עלוהי וכדין אתא יצרא טבא להאי אתר דעירין קדישין ונחית לות נשמתא דגופא.
61
ס״בס׳) ותבא – וכד אתא האי יצרא טבא לות נשמתא וגופא ואיתמהית עלוהי דלא מכירה מסגי אולפנא דרזא דנחית בהדי ושאילי ליה מאן אנת איזין וברתן ואותיב להון מילין כולא האיך מאי דעביד לגבה האי דרגא דאיש ויהיב ליה רזין דשית סדרי משנה דלא למיהך לגביכון בלא כלום ואותיבה ליה מתון הכא דאשתמודע מילתא בגין דלא תיינח האי דרגא עד דעביד מיליה יומא דין.
62
ס״גס״א) ובועז – ודרגא דבועז עלה לעילא לתרעא קדישא ויתבו וכדין גואל דין עבר בגין דהאי דרגא סליקת לגבי ודין אמר דרגא דבועז חמא תוב כאן לאישתזיב האי נשמתא קדישא דיתיבת ארמלתא מגופא דילה וכדין הדר לגביה ויתיב ונטל עשרה אינשין מצדיקיא עילאה ואמר להון תיבו כאן ותבו אמר דרגא ובועז למשזבא חולקא דחקל תפוחין קדישין ואתרא דקבורתא דאית לאחונא דהדר בתיובתא ולנשמתא נעימה ומסרא האי נשמתא ליצרא טבא ואנא אמרית אסבר אודנין דמרא עלמא דישתזיב להון קדם מרי דינא אילין ואין לא תשתזיב להון ברחמא אנא אחמא מה למעבד בגין דלא אית אחר דקריב מדרגא דיליך ואנא אבתריך ואותיב האי דרגא אנא אשתזיב וכדין אמר בועז ביומא דקניא אנת אינון אתרין ואוף נשמתא ויצרא טבא אוף הכי אנת בעיא למיקנא גופא דלא למתגלגל עוד באתרא אחרא ואותיב קב"ה דא לא תליא בדרגא דילי אלא בדרגא דיליך ודא איהו רזא דאתידעא בישראל מן קדמת דנא על אישתזבותא וגילגולא למיקם כולא נשמתא דשליפא מגופא דלא למנעל תרעא דרחמי. מגביה אי עביד תיובתא כדקא יאות דלא למיהך נשמתא לאתרא אחרא ודא איהו אתידע בישראל סבא דרגא דיליך ובגין דא אנת תשתזיב להון ושליף תרעא דדינא וכדין אמר בועז למרי דדינא וכולא עמא סהדין אתון דאנא בדינא אפרק להון בגין דעבידו תיובתא כדקא יאות וכדין כולא צדיקיא מברכין להון מדברין להון לגנתא דעדנא לאתרא דמשיחא דאתי מדוד זכאה חולקיהון דצדיקייא דידעין ברזא דאורייתא זכאה חולקיהון בעלמא דין ובעלמא דאתי אכי״ר.
63