אוצר מדרשים, מדרשי חסר ויתר ב׳Otzar Midrashim, Midrashim on Missing and Extra Letters 2

א׳מדרש חסרות ויתרות

ב׳[הוספה מנסחאות של רש"א ווערטהיימר (הוספתי פה רק הדרשות המתחילים במלת ״כל״ שלא נמצאו בנוסחת ר״א ברלינר בפליטת סופרים)]

ג׳כל רודף שבמקרא חסר וי״ו חוץ מן ב׳ מלאים: וילכו בלא כח לפני רודף (איכה א׳ ו'), יהודה בר׳ סימון בשם ר׳ לוי בן פרטא: כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום הם מתוספין כח וגבורה כמו שנאמר באלהים נעשה חיל (תהלים ס׳ י״ד), ואם לאו וילכו בלא כח לפני רודף, מלא, הוא (הרודף) מתגבר ומתוסף גבורה. אמר ר׳ אחא כשם שגלו ברודף מלא כך נגאלים בגואל מלא, ובא לציון גואל (ישעיה נ״ט כ׳) גואל מלא בכל המקרא; אחרי מי אתה רודף (ש״א כ״ד י"ד) מלא, ללמדך שכל הרודף השעה דוחקתו (מלא וגדוש).

ד׳כל אמלוך שבמקרא חסר חוץ מן אחד שהוא מלא: חי אני נאם ה׳ אלהים אם לא ביד חזקה וזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם (יחזקאל כ׳ ל״ג) שהוא מלא, ולמה? אלא אמר הקב״ה לישראל אני הוא שהמלכתם אותי בסיני בששה בחדש [סיון]. כל תמלוך שבמקרא חסר חוץ מן אחד: עתה ידעתי כי מלך תמלוך (ש״א כ״ד כ״א) מלא, שאין מלכותו פוסקת לעולם, ועל תנאי שאם ישמרו בניך את בריתי וגו׳ (תהלים קל"ב י״ב).

ה׳כל צדיקים שבתורה צדקים כתיב חסר יו״ד חוץ מן אחד באלה המשפטים ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים (שמות כ״ג ח׳) מלא, שאפילו צדיק גמור ונוטל שוחד הוא מסיתו. כל ראשנה שבמקרא חסר חוץ מן ג׳ שהם מלאים: והביא אותם אל הכהן והקריב אשר לחטאת ראשונה (ויקרא ה׳ ח׳) מלא, למה? אלא כדי להדר קרבנו של עני מפני חלישת דעתו; ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי (ירמיה ט״ז י״ח) מלא, כשם שברכתי אותם בארץ וקראתי אותם ארץ חפץ (מלאכי ג׳ י״ב) כך אכם בארץ ואקללם בארץ, שכשם שאמרתי תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה (דברים י״א י״ב) כך אקללם בראשית בשביל כך ושלמתי ראשונה משנה עונם. כי לקחו מבנותיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש וגו׳ ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה (עזרא ט׳ ב') מלא, למה? שאם לא יחטאו וימעלו השרים תחלה אין הקטנים עושים כלום, ולפי שמעלו השרים והגדולים ראשונה לכך הוא שלם (מלא וי״ו).

ו׳כל קרבן חסר וי״ו למה? שהוא קרבן של ישראל, כענין שנאמר ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב (זכריה י״ד ג׳) וקרבן שהיו ישראל מקריבין הוא היה מלחמתן של ישראל, וכן מצינו שכל זמן שהיו ישראל מקריבין קרבנות היו יוצאין במלחמה ונוצחין, וכן הוא אומר ויקח שמואל טלה חלב אחד וגו׳ מה נאמר ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים וגו׳ (ש"א ז׳ ט׳), וכשהיו נמנעין מלהקריב קרבנות היו יוצאין ונופלין בחרב לפני אויביהם, וכן הוא אומר גם סגרו דלתות האולם וגו׳ (דהי״א כ״א י״ח) מה נאמר אחריו והנה נפלו אבותינו בחרב וגו׳. דבר אחר קרבן למה חסר? לפי שהוא קרובן מלשון קרוב, לפי שהקרבן מקרב את ישראל לפני השכינה, וכן מצינו בנח הצדיק שלא נתקרב להקב״ה עד שהקריב קרבן, שנאמר ויבן נח מזבח לה׳ (בראשית ח׳ כ׳), וכן אברהם ויבן שם אברהם את המזבח, וכן יצחק בנו ויבן שם מזבח ויקרא בשם ה׳, וכן יעקב ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק (שם מ״ו א׳). בדוד מה נאמר ומלאך ה׳ אמר אל גד לאמור כי יעלה דוד להקים מזבח לה׳ (דהי״א כ״א י״ח) ואחריו מהו אומר ויעל דוד בדבר גד. וכן באליהו מהו אומר ובשאר נביאים וכל ישראל, וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללויה (תהלים קמ״ח).

ז׳כל לאמר שבמקרא חסר ו׳ חוץ מן ג׳ שהן מליאין: ויברכם ביום ההוא לאמור (בראשית מ״ח כ') מלא, שבירכן ברכה שלימה; ויהי דבר ה׳ אל ירמיהו לאמור וגו׳ אם תפרו את בריתי היום וגו׳ (ירמיה ל״ג י״ט) מלא, שכשם ששמים וארץ אינן בטלים לעולם כך מלכות בית דוד לא יבטל, שנאמר גם בריתי תופר את דוד עבדי וגו' (שם). לא כאילו שמים וארץ שהן עכשיו אלא כשמים וכארץ העתידין להבראות שנאמר כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' (ישעיה ס״ו כ״ב); ויהי דבר ה' אלי לאמור הכיוצר הזה לא אוכל לעשות (ירמיה י״ח ה') מלא, כשם שהיוצר הזה יוצר כלום מן החומר כך הקב"ה ברא את העולם בששת ימי בראשית העליונים והתחתונים בלא יגיעה שנאמר בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע (ישעיה מ' כ״ח).

ח׳כל ויסר כתיב בסמ"ך חוץ משלשה: וישר אבימלך (שופטים ט׳ כ״ב), וישר אל מלאך (הושע י״ב ה'), וישר במגרה (דהי״א כ' ג'), שהיתה להן שמחה כשעת שירה. שרים כתיב בשי״ן שאם זכו יוצאים מן העולם בשירים ואם לאו סרים מחיים למיתה מעדן לגיהנם.

ט׳כל יהושע חסר וי״ו האחרון חוץ מג' מליאים: ואת יהושוע צויתי (דברים ג' כ״א) למה מלא? אלא באותה שעה נתעטר יהושע בשש עטרות הנוי והכח והעושר והחכמה והנשיאות והנבואה. הנוי דכתיב ונתת מהודך עליו (במדבר כ״ז כ'), והכח דכתיב נטה בכידון אשר בידך וגו' כי לך אתננה (יהושע ט' י"ח), והעושר מביזת סיחון ועוג דכתיב וכל הבהמה ושלל הערים בזזנו לנו (דברים ג' ו'), והחכמה דכתיב ויהושע וגו' מלא רוח חכמה (שם ל״ד ט'), הנבואה דכתיב כי עמך ה' אלהיך וגו' (יהושע א' ט'), הנשיאות דכתיב ויעבדו את ה' כל ימי יהושע (שופטים ב' ז'). ועוד ב' מלאים: אשר האריכו ימים אחרי יהושוע (יהושע כ״ד ל״א), ויעבדו העם את ה׳ כל ימי יהושוע (שופטים ב' ז'), לפי שעבד להקב״ה בלב שלם.

י׳כל ראש שבתורה כתיב באל״ף חוץ מאחד, ענבימו ענבי רוש (דברים ל״ב ל״ב) ווי יין (עי' סנהדרין ע' ע״א י״ג ווין נאמרו ביין). כל יעקב חסר חוץ מחמשה, למה כנגד ד' מלכיות (שנזכרו בדניאל ב') לכשיכלו ותבא הנחמה יהא מלא, ובנין אב לכולן הנני שב שבות אהלי יעקוב (ירמיה ל' י״ח) שהוא מלא.

י״אכל מצות שבתורה מצות כתיב (חסר וי״ו שניה), כשם שהמצה הזאת אסור לשהותה (בעיסה) כך כשתבא מצוה לידך אסור לשהותה (שלא תחמיץ). כל בקר שבמקרא חסר, למה? לפי שאין בוקרו של עוה״ז בוקר, עד שיבא בוקרו של עוה״ב, שנאמר אמר שומר אתא בוקר וגם לילה (עי' פסחים ב: וחגיגה י״ב:). ד״א בשביל שאדם לא בן ביקר (בוקר?) עד שנחשב כבקר, שנאמר אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות (עי׳ סנהדרין ל״ח:). ד"א למה בקר חסר לפי שאדם צריך לבקר מעשיו בכל שעה. ד״א למה בקר חסר וי״ו לפי שהכל צריכין דרבן כבקר.

י״בכל זרה כתיב בה״א חוץ מאחד באל״ף והיה לכם לזרא (במדבר י״א כ') ולמה באל״ף? מלמד שהיו אוכלין אכילה אחת ונתזרין ממנה ומתין שנאמר לא זרו מתאוותם וגו' ואף אלהים עלה בהם (תחלים ע"ח ל'). כל משה חסר ו' ולמה, לפי שנחסר לו שער אחד מן החכמות שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים (תהלים ח' ו') לפי שחמשים שערי בינה הן, מ״ט ניתנו למשה בסיני ואחד לא ניתן לו. ואיזה הוא זה שער סיום הספר, (שמונת פסוקים אחרונים שבתורה שכתבם בדמע) ואחר מיתתו נתעלם מיהושע שער אחד ונשתיירו מ״ח שערים. וכמה נתבקש שלמה עליו (על שער נ' בבינה) ולא היה יכול לו שנאמר ביקש שלמה למצוא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת (קהלת י״ב י'), אמר הקב״ה כבר כתבתי על ספרן של ישראל זו תורה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (דברים ל״ד י'). ואהרן למה חסר ו'? אלא אינו דין שיהא משה חסר ואהרן מלא. כל כהן וכהנים חסר ו׳ למה? לפי שנתחלק מביניהם אליהו זכור לטוב (עי׳ לעיל טעם אחר). כל מעלות במעלות מלאין בר מן א' לא תעלה במעלת (שמות כ׳ כ״ג) חסר וי״ו ולמה? שאפילו עלה מעלה אחת נפסלת. כל מכשול שבמקרא מלא, בר מן א' חסר, ולפני עור לא תתן מכשל (ויקרא י״ט י״ד) לפי שאינו מכשול ממש אלא שלא תדבר דבר שחבירך נכשל בו, כענין שנאמר לכן כה אמר ה' הנני נותן אל העם הזה מכשולים (ירמיה ו' כ״א), כל חק חסר וי״ו למה? שאם יעברו ישראל על החוקים יתייסרו בשש צרות כנגד ו' של חוק שחסר (והן הנזכרים באיוב ה׳ י"ט).

י״גכל אומר חסר ו' בר מן א': אם ארעב לא אומר לך (תהלים נ' י״ב), אמר הקב״ה לאדם הראשון אילו בקשתי לחכמתך הרי כל מה שנברא בששת ימי בראשית שלי הוא, אלא שהמשלתי אותך עליו כענין שנאמר תמשילהו במעשה ידיך כל שתה תחת רגליו (שם ה' ז'). כל שמע חסר ו' אפילו של הקב״ה שמע תפלה עדיך (שם ס"ה ג') שפעמים התפלה נשמעת ופעמים אינה נשמעת, ושומע של כל אדם למה חסר? שאילו היה שומע רגש המלאכים שיש עמו לא היה יכול לחיות. ד״א שמע תפלה למה חסר, שאין הקב״ה שומע אלא תפלת אומרי שמע ישראל אבל תפלת הגוים אינן כלום, שכן כתיב הן גוים כמר מדלי וגו' כל הגוים כאין נגדו (ישעיה מ׳), ופסוק אחר אומר הן אתם מאין ופעלכם מאפע (שם מ״א כ״ד).