אוצר מדרשים, פרק צדקות א׳Otzar Midrashim, Perek Tzedakot 1
א׳פרק צדקות
1
ב׳[בתי מדרשים ח״ג דף כ״ה]
2
ג׳פרק א׳— (חסר בכ״י בתחלתו עד סימן ד׳) [לעולם יכניס אדם ת״ח לתוך ביתו ויאכילהו וישקהו, שהרי השונמית מת] בנה והתפלל אלישע והחיה את בנה. מי גרם לו להחיות את בנה? מפני שקבלתו לתוך ביתה. הא למדת שכל מי שהוא מכניס ת״ח לתוך ביתו ומאכילו ומשקו ומהנהו מנכסיו כאלו נדבק בשכינה.
3
ד׳ה׳) דבר אחר, גדולה פרוסה שעליה נדחו ב׳ אומות מן העולם, שנאמר לא יבא עמוני וגו' (דברים כ״ג:ד׳), מפני מה, על דבר וגו'. וכי מה היו ישראל צריכין להם, והלא כל אותן מ׳ שנה שהיו במדבר היתה הבאר עולה והמן יורד והשלו מצוי וענני כבוד מקיפין עליהם, אלא אמרה התורה על דבר אשר לא קדמו אתכם וגו׳.
4
ה׳ו׳) גדול שימוש תורה יותר מלימודה, שכן מצינו ביהושע, שנאמר ויען יהושע בן נון – תלמידו של משה אין כתיב כאן אלא משרת משה. ומה שירות היה משרתו? היה נוטל את הדלי ואת הבלנרים (כלים של הבלן) ומוליכו לפניו לבית המרחץ.
5
ו׳ז׳) ד״א, משרת משה – מה שירות היה משרתו? היה משכים בכל יום ובורר את הגס הגס שבמן ואומר זה לרבי משה, זה לרבינו משה.
6
ז׳ח) ד"א גדול שימושה של תורה יותר מלימודה, שכן מצינו באלישע, שנאמר וַיֹּאמֶר פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ (מ״ב ג׳ י"א) – אשר למד אין כתיב כאן, אלא אשר יצק מים ע״י אליהו, הא למדת שגדול שימושה יותר מלימודה.
7
ח׳ט׳) יששכר החמישי לשבטים היה והקריב שני למלך, שנאמר ביום השני וגו׳, ומפני מה? שהיה בן תורה, שנאמר וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל (דהי״א י״ב ל"ג), מלמד שהיו הם שואלים אותם דבר והיו משיבים להם הלכה כהלכה למשה מסיני.
8
ט׳י׳) ראשיהם מאתים וגו' – מלמד שמאתים סנהדריות היו מעמידין שבט יששכר בלבד. מי גרם לו ליששכר להיות כן? זבולון אחיו, שנאמר זבולון לחוף ימים ישכון וגו׳, מלמד שהיה עוסק בפרקמטיא שלו ומאכיל את יששכר. ומנין שהיה יששכר אוכל משתי נחלות? שנאמר יששכר חמור גרם וגו׳, מהו חמור גרם שכתוב? חמורו של זבולון גרם ליששכר להיות בן תורה (עי׳ ב״ר פצ״ח).
9
י׳י״א) לפיכך בא משה והקדים ברכתו של זבולון ליששכר, ואמר שמח זבולון וגו׳ (דברים ל״ג:י״ח), ויש אומרים אהליו של יששכר קודם לאהליו של זבולון (שנאמר שמח זבולון בצאתך ולא נזכר באהליך והם קודמים במעלה).
10
י״אי״ב) אמר ר׳ הונא, כל הרואה חלום ומתירא ממנו מה יעשה? ישכים ויעסוק בתורה, אם רגיל לשנות פרק אחד – ישנה שנים, אם רגיל לקרות דף אחד – יקרא שנים, אם אינו יודע לקרות ולא לשנות – יעשה עצמו כגבאי צדקה וכפרנסי צבור ויחיה.
11
י״בי״ג) אילו היה כתוב ארור אשר לא ילמד את התורה הזאת, לא היתה תקומה לשונאי ישראל, אלא אשר לא יקיים וגו׳ (דברים כ״ז:ג׳). לא נאמר עץ חיים היא ללומדים בה, אלא למחזיקים בה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה וגו׳ (משלי ג׳:י״ח). סליק פרקא.
12
י״גפרק ב׳ —גדולים מעשיו של מלך מ״ה ברוך הוא שאין להם סוף ואין להם חקר, מה אם ירצה אדם לחשוב במדותיו של הקב״ה שהוא דן בהן דין, אינו יכול לחשוב וכו׳ (פה מחוק ומטושטש, ואיזה שורות שהעתיק ווערטהיימער פה אין להם שום חיבור ולא כוונה).
13
י״דוְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת – חסד שעשה אברהם אבינו – חטאת הוא לאו״ה, אמר הקב״ה לאו״ה לא היה אחד מכם שבנה מזבח לשמי עד שבא אברהם ובנה מזבח לשמי, שנאמר ויבן שם אברהם מזבח וגו׳ (בראשית כ״ב:ט׳).
14
ט״ודבר אחר, וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת – חסד שעשה אבינו יצחק היא עמדה לבניו במדבר, שנאמר כה אמר ה׳ מצא חן במדבר וגו׳ (ירמי׳ ל״א).
15
ט״זדבר אחר, וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת – חסד שעשה ליעקב אבינ עמדה לבניו במצרים, שנאמר וארד להצילו וגו'.
16
י״זדבר אחר, וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת – חסד שעשה בן הדד הוא היתה חובה לאחזיהו בן אחאב, בן הדד כשחלה שלח מלאכים אצל אלישע, האחיה מחלי זה? ואחזיה נופל בסוסטרה (השבכה) שלו שלח לשאול בבעל זבוב אלהי עקרון, מיד ניטלה המלכות משמרון ונתנה לדמשק, שנאמר כֹּה אָמַר ה׳ כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי וגו׳ (עמוס ג׳ י"ב).
17
י״חדבר אחר, וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת – חסד שעשו אנשי נינוה, היא היתה תוכחה לישראל. אמר להם הקב״ה לישראל, כלום יש לכם לעשות תשובה לפני כדרך שעשו אנשי נינוה, כמה שנאמר ויתכסו שקים וגו׳ ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה וגו'.
18
י״טסליק פרק צדקות
19