אוצר מדרשים, מעשיות שונות, הביצה השלוקהOtzar Midrashim, Selection of Various Tales, The Boiled Egg

א׳מעשה שהיה מעבדי דוד המלך שהיו יושבין בסעודה והיו אוכלין שם ביצים, והיה אחד רעב ביותר ואכל חלקו הניתן לו קודם חביריו, והיה מתבייש מפני שאין לפניו כלום. אמר לחברו היושב אצלו: "הלוויני ביצה אחת."

ב׳אמר לו: "לא אלוה לך עד שתדור לי בפני עדים שתתן לי אותה וכל הריווח שיכול אדם להרוויח מביצה אחת עד אותו זמן שאשאלהו לך."

ג׳אמר לו: "הן." ונתנה לו בפני עדים.

ד׳לאחר זמן מרובה בא ושאלה ממנו.

ה׳אמר לו: "אין לך עלי אלא ביצה אחת."

ו׳הלכו לפני דוד המלך ומצאו שלמה יושב פתח השער, שכך היה מנהגו של שלמה שהיה יושב פתח שער המלך וכל מי שבא לידון לפני המלך היה שואלו מה טיבך אצל המלך.

ז׳אמר לו: "כך וכך היה מעשה ביני ובין פלוני."

ח׳וכשבא זה שלווה הביצה מחברו אמר לו שלמה: "מה טיבך אצל המלך?"

ט׳אמר לו: "כך וכך היה מעשה."

י׳אמר לו: "לך לפני המלך וכשתחזור ספר לי מה שיאמר לך המלך."

י״אנכנסו לפני המלך דוד. הביא התובע עדים שכך היה התנאי ביניהם לשלם לו הריווח שיכול אדם לעשות מביצה אחת מאותו זמן עד עכשיו.

י״באמר לו המלך דוד: "לך ושלם לו."

י״גאמר לו: "איני יודע כמה."

י״דנתן החשבון לפני המלך בשנה אחת אפרוח אחד, בשנה שנייה אותו אפרוח יכול להוליד עד שמונה עשרה אפרוחים, בשנה שלישית אלו י"ח אפרוחים מביא כל אחד ואחד י"ח אפרוחים, וכן בשנה רביעית עד שעלה החשבון לממון גדול.

ט״ומיד יצא זה בפחי נפש. פגע בו שלמה ואמר לו: "מה אמר לך המלך?"

ט״זאמר לו: "כך חייבני המלך ועולה לחשבון גדול."

י״זאמר לו: "שמע בקולי ואני איעצך עצה טובה."

י״חאמר לו: "לחיים."

י״טאמר לו: "לך וקנה לך פולין ותבשלם, וביום פלוני רוצה המלך לילך במקום פלוני, ותעמוד לו על הדרך ובכל שעה שגדודי המלך עוברים לפניך תזרע הפולין על שדה חרושה שעל הדרך, וכל מי שישאל אותך מה אתה זורע, אמור לו פולין מבושלין אני זורע, ואם יאמרו לך מי ראה מעולם פולים מבושלים נזרעים? אמור לו: ומי ראה מעולם ביצה מבושלת שיצא ממנה אפרוח?"

כ׳מיד הלך ועשה כן והיה עומד על הדרך וזורע, וכשבאו גדודי המלך אמרו לו: "מה אתה זורע?"

כ״אאמר להם: "פולין מבושלים אני זורע."

כ״באמרו לו: "ומי ראה מעולם [פולין מבושלין נזרעים]?"

כ״גאמר להם: "ומי ראה מעולם ביצה מבושלת שיצא ממנה אפרוח?"

כ״דוכן היה אומר לכל גדוד וגדוד עד שבא הדבר לפני המלך. כיון ששמע המלך כן אמר לו: "ומי לימדך דבר זה?"

כ״האמר לו: "אני בעצמי."

כ״ואמר לו דוד: "יד שלמה היתה עמך בדבר זה."

כ״זאמר לו: "בחייך, אדוני המלך, הוא ציווני לעשות כדבר הזה מראש ועד סוף."

כ״חשלח המלך אחרי שלמה. אמר לו המלך: "מה תאמר בדבר זה?"

כ״טאמר לו שלמה: "היאך הוא חייב בדבר שלא בא לעולם? אותה ביצה מבושלת היתה, ולא היתה ראויה לאפרוח."

ל׳אמר לו: "ילך ויפרע לו ביצה אחת."

ל״אועל זאת נאמר: 'לשלמה אלקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך'.