אוצר מדרשים, שמחזי ועזאלOtzar Midrashim, Shamchazai & Azael
א׳שמחזאי ועזאזל
1
ב׳[בית המדרש חדר ד' 127]
2
ג׳שאלו תלמידיו את רב יוסף, מהו עזאזל? א״ל כיון שעמדו דור המבול ועבדו ע״ז היה הקב״ה מתעצב, מיד עמדו שני המלאכים שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו, רבש״ע! הלא אמרנו לפניך כשבראת עולמך, מה אנוש כי תזכרנו. א״ל, ועולם מה יהא עליו? א"ל, רבש״ע היינו מסתפקין בו. א״ל, גלוי וידוע לפני אם אתם שרויין בארץ היה שולט בכם יצר הרע והייתם קשים מבני אדם. א״ל, תן לנו רשות ונדור עם הבריות, ותראה איך אנו מקדשין שמך. א״ל, רדו ותדורו עמהן. מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות ולא יכלו לכבוש את יצרן. מיד ראה שמחזאי ריבה אחת ושמה איסטהר, נתן עיניו בה, אמר השמעי לי. אמרה לו, איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה עולה בו לרקיע בשעה שאתה זוכרהו. למדה אותו שם והזכירה אותו ועלתה לרקיע ולא קלקלה. אמר הקב״ה, הואיל ופרשה עצמה מן העבירה, לכו וקבעוה בין שבעה כוכבים הללו כדי שתזכר בהן לעולם, ונקבעה בכימה. כיון שראו שמחזאי ועזאל כך, עמדו ונשאו נשים והולידו בנים – היווא והייא, ועזאל היה נמנה על מיני צבעונין ועל מיני תכשיטין של נשים שמפתים את בני האדם להרהור עבירה. מיד שגר מטטרון שליח לשמחזאי וא״ל עתיד הקב״ה להחריב עולמו ולהביא מבול לעולם. מיד עמד בבכי והיה מצטער על העולם ועל בניו, מה יעשו בניו ממה יאכלו אם העולם חרב, שכל אחד ואחד היה אוכל אלף גמלים ואלף סוסים ואלף שורים. בלילה ראו היווא והייא שניהם חלומות. אחד מהן ראה אבן גדולה פרוסה על הארץ כשלחן והיתה הארץ חרותה וכתובה שיטות שיטות, והיה מלאך יורד מהרקיע ובידיו כמין סכין, והיה גורר ומוחק כל אותן השיטות ולא היה משייר בהן אלא ארבע תיבות. והאחד ראה פרדס גדול נטוע משובח מכל מיני אילנות והיו בהן מלאכים ובידן קרדומות, והיו מקצצין כל האילנות ולא שיירו בו אלא אילן אחד של ג׳ ענפים. כיון שננערו, עמדו בבהלה ובאו אצל אביהם. אמר להם, עתיד הקב״ה להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו. כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין. א״ל אל תצטערו, ששמותיכם לא יכלו מן הבריות, שכל זמן שגוזר גזירות או מעלה אבנים או ספינות שמותיכם הם מזכירים היווא והייא. מיד נתקררה דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין השמים [לארץ] ראשו למטה ורגליו למעלה, ועדיין הוא תלוי בתשובה בין ארץ לשמים. עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיני צבעונין של נשים. ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביוה״כ איל אחד לה׳ שיכפר על בני ישראל, ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל, והוא עזאזל שבתורה.
3