אוצר מדרשים, (מסכת כלים (של בית המקדש א׳Otzar Midrashim, Tractate Keilim (Vessels of the Temple) 1
א׳מסכת כלים
1
ב׳[מהקדמת רב פעלים 16]
2
ג׳(משנה א׳) אלו הם כלים המקודשים והגנוזים כשחרב ביהמ״ק, המשכן ופרכת מנורת הקדש וארון העדות, ציץ הזהב נזר הקדש לאהרן הכהן חשן המשפט וחצוצרות כסף, הכרובים ומזבח העולה והפרכת לאהל מועד המזלגות והקשוות, השלחן ומסך השער, מזבח הנחשת, והבגדים הקדושים לאהרן שהיה מלובש הכהן הגדול ביום הכפורים, פעמונים ורמונים שהיו על שולי המעיל, וכלי הקדש שעשה משה בהר סיני במצות הקב״ה, המטה וצנצנת המן.
3
ד׳(משנה ב׳) אלו כלי הקדש וכלי ביהמ״ק שהיו בירושלם ובכל מקום קדש כתבום שימור הלוי וחביריו על לוח נחשת, וכל כלי בית קדש הקדשים שעשה שלמה בן דוד, ובמקום שימור היו עמו חזקיה צדקיה חגי הנביא וזכריה בן ברכיה בן עדו הנביא.
4
ה׳(משנה ג׳) אלו הכלים לקחה הארץ, הבריחים והיתדות, הקרשים והטבעות ועמודי החצר, אלו הכלים מזרקי כסף מאה ועשרים רבוא, מזרקי זהב חמשת רבוא, ושל זהב טוב ששים רבוא, ושל כסף טוב ק"כ רבוא, וחמשה אלו כתבו אלו המשניות בבבל ושאר נביאים שהיו עמהם, ועזרא הכהן הסופר.
5
ו׳(משנה ד׳) מאה ושלשים מהלוים נהרנו, ומאה נמלטו עם שימור הלוי וחבריו והם גנזו קערות של זהב טוב חמשים רבוא, ושל כסף מאה ועשרים רבוא, ועל כל קשוה וקשוה מרגליות חמשה ואבנים טובות שתים ודמי כל אחת ואחת של אבן טובה ככר זהב, כל דמי המרגליות מאתים אלפים ככרי זהב, חצוצרות זהב ל״ו. כל אלו החביאו וגנזו במגדל בארץ בבל בכרך ושמה בגדת (בגדאד). מנורה של זהב טוב עשרה רבוא, וז׳ נרות על כל אחת ואחת, כ״ו אבנים טובות על כל מנורה ומנורה ומרגליות על כל אחת מהן לא נודע דמיה, ובין כל אבן ואבן מאתים אבנים (ר״ל מספר כל האבנים מאתים) ג"כ לא נודע דמיהן.
6
ז׳(משנה ה׳) שלחנות של זהב שבעים ושבעה וזהבם מקירות של גן עדן שנתגלה לשלמה ומזהירין כזהר חמה ולבנה שמזהירין ברום עולם, וכל כסף וזהב שהיו בעולם מששת ימי בראשית עד יום שמלך צדקיה לא היו שוים ערך הזהב שהיה מצופה על היכל הבית מבית ומחוץ. אין חקר ואין שיעור ואין קצבה ואין משקל לאותו הזהב שהיה מצופה על ההיכל ועל פני ההיכל, ועוד שבעה אלפים ככרי זהב. כל אלו החביאום וגנזום בסגל חבר. אבנים טובות שהיה ההיכל בנוי בהן ונדבכין שלשה של אבני יקר ונדבך אחד של עצי אלמוגים והשלשה נדבכין הם מאבנים טובות, ואורך אבן טובה אחת שבע באמה ורוחב חמש באמה שתיקן דוד, ואורך מרגלית אחת עשר באמה. כל אלה הכין דוד לבית הגדול לשלמה בנו.
7
ח׳(משנה ו׳) מנין של אבנים ל״ו אלף ומנין המרגליות כך, כל אלו היה ההיכל בנוי בהם. ג׳ נדבכין ונדבך אחד של עצי אלמוגים, והיו מחופים זהב טוב ונתונים בבנין, כל אלו החביאום הכשרים שבישראל מפני נבוכדנצר, והאלמוגים מזהירים כזהר הרקיע.
8
ט׳(משנה ז') אבנים טובות ומרגליות שהקדיש דוד המלך לבית הגדול אלף אלפים ככרי זהב ומאת אלפים ככר זהב, אילנות של זהב פרוים שהיו עושים פירות. שש מאות וששים ושש רבוא ככרי זהב טוב שהיה מתחת עץ החיים בגן הקדש. כל אלו נגלו לחלקיהו הסופר ומסרם לשמשיאל המלאך שישמרם עד שיקום המלך דוד וימסור בידו הכסף והזהב עם הזהב שהתנדב שלמה ועמהם ככרי זהב ואבנים טובות שאין להם דמים (שלא נודע שווין). כל אלו גנוזים ונסתרים ושמורים מפני חיל הכשדים במקום הנקרא בורסיף.
9
י׳(משנה ח׳) פרכת של זהב שבעה שנכנס בהן י״ב אלפים ככרי זהב, מלבושי הלוים ואבנטים שלהם י״ב אלף, מלבושים ואפוד של כהן גדול שהיה משרת בהן ומעילו, חוץ ממלבושי הכהנים שבעים אלף ואבנטיהם ומצנפותיהם ומכנסיהם, כל אלו שעשה דוד להם לרצון על ישראל, ולקחום הכשדים בסוד, שנתגלה להם כל התשמיש הזה להיותם לעתיד לרצון על ישראל.
10
י״א(משנה ט׳) כנורות שעשה דוד אלף ונבלים ז׳ אלפים לרצון על ישראל, צלצלים לשיר ולתשבחות להודות ולהלל לאלהי ישראל שנתנו לו למשה מסיני וכתוב עליהם "מתחת רגלי כסא הכבוד אבן ספיר דמות כסא", והכנורות מעצי אלמוגים היו מצופים זהב טוב ואבנים חמשה על כל כנור וכנור, שהיו מביאין אותן עננים ושעירים ורוחות שהיו משועבדים לשלמה, ועל כל כנור וכנור היה פעמון של נחשת קלל מלפני כסא הכבוד, ואבן אחת טובה ויקרה ומעולה שחצב משה בהר סיני מתחת כסא הכבוד של אבן ספיר. הכל צפונים וגנוזים בפני הצדיקים שהיו יודעים הכשדים בסוד שיפלו ח״ו ביד צר שהיה שונא לישראל. שבלים הללו אין משתמשים בהם אלא לרצון על ישראל, והיו גונזים אותם ברוך וצדקיה שהכשדים לא ישתמשו בהם ח״ו, והטמינום עד יום שישובו ישראל לקדמותם ויקחו כבוד ויקרת עולם כשימצא להם איש דוד בן דוד שמו ויתגלה לו הכסף והזהב כשיתקבצו ישראל כלם ויעלו עלייה שלמה לירושלם אמן.
11
י״ב(משנה י׳) ואלו הן משקלי כסף הגנוזים בעין כחל ע״י ברוך וצדקיה, ככרי כסף ק״כ רבוא, של כסף טוב ק״ס רבוא, כלים של נחשת סירים של נחשת טוב מאתים רבוא ושל כחל ק״י רבוא, ושפתים שאין להם מצוקים ומצוקים של נחשת סביבות שער הנחשת, כרובים שאין להם משקל, כיורים של נחשת שאין להם משקל, מתכת של זהב טוב ג׳ אלפים, ושלחנות של זהב טוב מתחת עץ החיים העומד בגן הקדש שבעים שהיה עליהם לחם הפנים אין ערך לדמיהם. שקמים של זהב שכל מיני מעדנים תלוים בהם, והם של זהב מזוקק שזקק דוד המלך ע״ה, כל אלו גנזם צדקיה.
12
י״ג(משנה י״א) ואוצרות של זהב וכסף בימי דוד ועד צדקיה ועד שגלו ישראל לבבל, מנינים של זהב רבוא רבבות ושל כסף שאין להם מדה, מרגליות ואבנים טובות אלף אלפים ושלש מאות אלפים ונ״ג אלף, כל אלה צפונים וגנוזים בחומת בבל ובתל ברוק תחת ערבה גדולה שבבבל שהיו תולים עליהם כנורותיהם. ומבית יער הלבנון לקחו זהב מדת בוריין אלף אלפים ותשעה אלפים. וכל הנביאים וכל החכמים והסופרים לא יוכלו לחשב העושר והכבוד שהיה בירושלים.
13
י״ד(משנה י״ב) ועוד י״ב אבנים טובות ביד חילוק בן שימור הלוי נמסרו בידו להצניעם ולהחזירם לשבטים, שהיו שמות השבטים חקוקים עליהם, שהיו מאירות על ראשי השבטים, מעולות ויקרות בדמיהן זו למעלה מזו, ואלו, מלך ונביא ואיש לא ידעו באיזה מקום גנזם אלא חילוק בן שימור הלוי, ושאר עושר וכבוד שהיו בירושלם לקח אותם שמשיאל המלאך וחזרו והביאו אותם שימור וחילוק וחבריהם הלוים למיכאל וגבריאל, וכל ישראל החביאו כליהם עד שיקום מלך צדק לישראל, ולא עוד אלא שנשבעו שבועה גדולה אלו לאלו שלא יגלו הכלים עד שיקום דוד בן דוד וימסרו בידו כלי כסף וכלי זהב שהטמינו בשעה שיתקבצו גליותיהם של ישראל מארבע רוחות העולם, ויעלה לגדולה ומעלה מעלה על א״י. ובעת ההיא יצא נהר גדול מבית קדש הקדשים ששמו גיחון וישטוף עד המדבר הגדול והנורא ויתערב בנהר פרת ומיד יעלו ויתגלו כל הכלים.
14
ט״וסליק המשניות
15