פרשת דרכים י״חParashat Derakhim 18
א׳דְּרוּשׁ שְׁמוֹנָה עָשָׂר
1
ב׳בַּמִּדְרָשׁ: דָּרַשׁ רַבִּי לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב (ישעיה סג, א): "מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה, זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ, אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ"? לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹת אֶת הָאֻמּוֹת מִן הָעוֹלָם, בָּאִים כָּל הַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה וְאוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם יֵשׁ לְפָנֶיךָ מַשּׂוֹא פָנִים?! מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? הַלָּלוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים וְהַלָּלוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים, הַלָּלוּ מְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְהַלָּלוּ מְגַלֵּי עֲרָיוֹת, הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִיכָאֵל סָנֵגוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל: הַחֲזֵר לָהֶם תְּשׁוּבָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִיכָאֵל סָנֵגוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּתֵּק, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, א): "בָּעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל שַׂרְכֶם"; וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לב, טז): "עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִיכָאֵל: נִשְׁתַּתַּקְתָּ, אֲנִי מְדַבֵּר. שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה". בְּאֵיזֶה זְכוּת אֲנִי גוֹאֲלָם? בִּשְׁבִיל הַצְּדָקָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, שֶׁאִלְמָלֵא הַצְּדָקָה לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. הֱוֵי: "אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ". עַד כָּאן.
2
ג׳הֲלוֹא מֵרֹאשׁ מוּדַעַת זֹאת גֹּדֶל מַעֲלַת הַצְּדָקָה כִּי רַבָּה הִיא. וְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ וְזֶה לְשׁוֹנָם: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ" (דברים כו, טו). בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה, שֶׁמְּהַפֶּכֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים. שֶׁהֲרֵי כָּל הַשְׁקָפָה שֶׁבַּתּוֹרָה הִיא לְרָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, טז): "וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם", וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים ה, כח): "נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא", חוּץ מִזּוֹ שֶׁהִיא לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ". לְלַמֶּדְךָ, שֶׁגָּדוֹל כֹּחַ שֶׁל מַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁמְּהַפֶּכֶת מִדַּת הָרֹגֶז לְמִדַּת רַחֲמִים. עַד כָּאן. וּבָזֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שְׁמִינִי דְעֵרוּבִין (פו ע"א): דָּרַשׁ רָבָא בַּר מָרִי: "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ" (תהלים סא, ח). אֵימָתַי 'יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים'? בִּזְמַן שֶׁ'חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ'. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמַה חִדֵּשׁ רָבָא בְּפַשְׁטֵהּ דִּקְרָא, דַּהֲרֵי מִקְרָא מָלֵא כְּתִיב: "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ". וְיֵרָאֶה לְיַשֵּׁב עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרַשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה וְזֶה לְשׁוֹנָם: "בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (בראשית ב, ד). בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּדִין, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּדִין שִׁתֵּף עִמּוֹ מִדַּת הָרַחֲמִים. הֱוֵי: "בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם". וּלְפִי זֶה הֻקְשָׁה לוֹ לְרָבָא: הֵיכִי קָאָמַר קְרָא 'יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים'? דְּהֵיכִי מַשְׁכַּחַת לַהּ שֶׁיִּתְקַיֵּם וְיִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, שֶׁהוּא מִדַּת הַדִּין, וְהָא אָמְרִינַן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּדִין. לָזֶה אָמַר רָבָא: אֵימָתַי 'יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים'? בִּזְמַן שֶׁ'חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ', שֶׁהִיא הַצְּדָקָה שֶׁמְּהַפֶּכֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים, וְאִם כֵּן אֲפִלּוּ בְּלֹא שִׁתּוּף בְּמִדַּת הָרַחֲמִים יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי הַצְּדָקָה אֵין כָּאן דִּין.
3
ד׳וּבָזֶה יִתְבָּאֵר מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג, יד) — כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה הֹוֶה עִמִּי, כָּךְ אֲנִי הֹוֶה עִמָּךְ: אִם פּוֹתְחִין אֶת יְדֵיהֶם וְעוֹשִׂים צְדָקָה, אַף אֲנִי אֶפְתַּח אֶת יָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, יב): "יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב"; וְאִם אֵינָן פּוֹתְחִים אֶת יְדֵיהֶם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, מַה כְּתִיב שָׁם (איוב יב, טו): "הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ" וְגוֹמֵר. וּכְבָר הֵבִיא הָרַמְבַּ"ן אַגָּדָה זוֹ בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה פָּרָשַׁת שְׁמוֹת, יְעֻיַּן שָׁם. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּלָמָּה פָּרַט מִצְוַת הַצְּדָקָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר מִצְוֹת? וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמַה הִתְיַחֲסוּת יֵשׁ לִתְשׁוּבָה זוֹ לְמַה שֶּׁשָּׁאַל משֶׁה רַבֵּנוּ וְאָמַר (שמות ג, יג): "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם", וְהֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם: "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: אִם פּוֹתְחִין אֶת יְדֵיהֶם וְעוֹשִׂים צְדָקָה, אַף אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת יָדִי וְכוּ'. וְלִכְאוֹרָה אֵין קֶשֶׁר לַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ.
4
ה׳אַךְ בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְנוּ יִתְיַשֵּׁב. וְהִנֵּה הָרַב מוֹהֲרַ"שׁ יָפֶה בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ג סימן ז ד"ה אבל במרובים וכו') כָּתַב, כִּי שְׁאֵלַת 'מַה שְּׁמוֹ' הַיְנוּ אִם הַגְּאֻלָּה בְּמִדַּת הַדִּין אוֹ בְּמִדַּת רַחֲמִים? כְּלוֹמַר, שֶׁאִם הִיא בְּמִדַּת הַדִּין דַּוְקָא — הֵם חוֹשְׁשִׁים אוּלַי יֶחֶטְאוּ וְנִחָם הַשֵּׁם; אֲבָל אִם בְּמִדַּת רַחֲמִים — יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁגּוֹאֲלָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לִגְאֻלָּה וְהוּא אוֹמֵר שֶׁעָתִיד לְגָאֳלָם, לְפִי שֶׁדָּן אוֹתָם בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְרַחֲמֵי הַשֵּׁם הֵם לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו. וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר. שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ שָׁאַל: "מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם", כְּלוֹמַר, אִם הַגְּאֻלָּה הִיא בְּמִדַּת הַדִּין אוֹ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וּכְדִכְתַבְנָא. לָזֶה הֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם, דְּמָה אִכְפַּת לְהוּ בָּזֶה אִם אֲנִי דָן אוֹתָם בְּמִדַּת הַדִּין, מִכָּל מָקוֹם אֲנִי "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", כְּלוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה הֹוֶה עִמִּי, כָּךְ אֲנִי הֹוֶה עִמָּךְ; אִם פּוֹתְחִין אֶת יְדֵיהֶם וְעוֹשִׂים צְדָקָה, אַף אֲנִי אֶפְתַּח אֶת יָדִי. כְּלוֹמַר, שֶׁבְּיָדָם הוּא לַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂים, וְאִם כֵּן לְעוֹלָם אֲנִי מִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וּכְדִכְתַבְנָא.
5
ו׳וּבָזֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה ח סימן ג): אָמַר רַבִּי סִימוֹן: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּתִּין כִּתִּין וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, מֵהֶם אוֹמְרִים אַל יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים יִבָּרֵא. הָדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יא): "חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ". אֱמֶת אוֹמֵר: אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים. חֶסֶד אוֹמֵר: יִבָּרֵא, שֶׁהוּא גוֹמֵל חֲסָדִים. שָׁלוֹם אוֹמֵר: אַל יִבָּרֵא, דְּכֻלֵּהּ קְטָטָה. צֶדֶק אוֹמֵר: יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ. הָדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ח, יב): "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה". אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס שֶׁלְּךָ? תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ. הָדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יב): "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף". עַד כָּאן.
6
ז׳וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמָר זֶה, וְכִי לֹא יָדַע כָּל אֶחָד בְּטַעֲנַת חֲבֵרוֹ, וֶאֱמֶת לֹא יָדַע שֶׁהוּא גוֹמֵל חֲסָדִים וְעוֹשֶׂה צְדָקוֹת? וָעוֹד, אַמַּאי לָא קָאָמַר חֶסֶד כִּי אִם מִצְוָה זוֹ דִגְמִילוּת חֲסָדִים, וְכִי אֵינָם מְקַיְּמִין יִשְׂרָאֵל כִּי אִם מִצְוָה זוֹ דִצְדָקָה? וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּסוֹף הַמַּאֲמָר, דְּקָאָמַר דְּנִתְרַצֶּה הַשֵּׁם לְטַעֲנַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָמַר "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", מַהוּ זֶה שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב וְאָמַר "וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף"? דְּהָא צֶדֶק בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד, שֶׁהִסְכִּימָה דַעְתּוֹ לְדַעַת עֶלְיוֹן וְאָמַר: יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת; וְאִם כֵּן, לְאֵיזֶה תַּכְלִית נִשְׁקַף מִשָּׁמַיִם בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ? וָעוֹד, אַמַּאי קָאָמַר לְשׁוֹן הַשְׁקָפָה, הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר 'וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִרְאָה'?
7
ח׳וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה (ד ע"ב): אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא לִיצַלֵּי אֱנָשׁ צְלוֹתָא דְמוּסְפֵי בִּתְלָת שָׁעֵי קַמָּיָתָא בְּיוֹמָא קַמָּא דְרֵישׁ שַׁתָּא בְּיָחִיד, דִּלְמָא כֵּיוָן דְּמִפְּקַד דִּינֵהּ מְעַיְּנִין בְּעוֹבָדֵהּ וְדָחוּ לֵהּ מִדְחֵי. וְהִקְשׁוּ: וְהָא אָמְרַת: שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה? וְתֵרְצוּ: תּוֹרָה, דִּכְתִיב בַּהּ אֱמֶת, דִּכְתִיב (משלי כג, כג): "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר" — אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בָּהּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין; דִּין, דְּלָא כְּתִיב בֵּהּ אֱמֶת — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. עַד כָּאן. לָמַדְנוּ מִכָּאן, דֶּאֱמֶת אֵין בָּהּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אֶלָּא הִיא דִין גָּמוּר. וּבְפֶרֶק שְׁנֵים עָשָׂר דְּשַׁבָּת (קד ע"א) אָמְרִינַן: מַאי טַעְמָא שִׁקְרָא אַחֲדָא כַּרְעָא, וֶאֱמֶת מְלַבַּן לַבּוֹנָא? קֻשְׁטָא קָאֵי, שִׁקְרָא לָא קָאֵי. כְּלוֹמַר, שֶׁאֵין לַשֶּׁקֶר קִיּוּם.
8
ט׳וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר. דִּכְשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָאָדָם, אָמַר אֱמֶת שֶׁאַל יִבָּרֵא, לְפִי שֶׁאֱמֶת אֵין בָּהּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְכֵיוָן דְּלֵיכָּא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם. וְכִדְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם בּוֹרֵא אֲנִי אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין, אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אֱמֶת: אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים. כְּלוֹמַר, שֶׁפְּעֻלּוֹתָיו דּוֹמִים לוֹ, דִּכְשֵׁם דְּאֵין לַשֶּׁקֶר קִיּוּם, כָּךְ אֵין לָאָדָם קִיּוּם, כֵּיוָן שֶׁאֵין עוֹשִׂים לוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וְלָזֶה הֵשִׁיב חֶסֶד שֶׁיִּבָּרֵא, לְפִי שֶׁהוּא גוֹמֵל חֲסָדִים, וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים מְהַפֵּךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, וְעוֹשִׂים עִמּוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְאִם כֵּן יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. וְהִנֵּה נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶאֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ עַל שֶׁאָמַר אַל יִבָּרֵא. וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁאָמְרוּ לְפָנָיו מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לָמָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס שֶׁלְּךָ, וְאָמַר תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ, וְעָלָה אֱמֶת, וּכְדִכְתִיב: "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", אָז "וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף". כְּלוֹמַר, שֶׁאָמַר לוֹ: אַל יַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ דְּבִשְׁבִיל שֶׁעָלִיתָ תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ לָדוּן דִּין גָּמוּר בְּלֹא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, לְפִי שֶׁאֲנִי בִּמְקוֹמִי אֲנִי עוֹמֵד, וּפְעֻלָּתִי הִיא אַף בְּהַשְׁקָפָה שֶׁהִיא לְרָעָה, לְפִי שֶׁאֲנִי מְהַפֵּךְ מִדַּת הָרֹגֶז לְמִדַּת רַחֲמִים. וְזֶה שֶׁאָמַר: "וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף".
9
י׳וּבָזֶה יוּבְנוּ דִבְרֵי רַשִׁ"י זַ"ל בְּפֶרֶק קַמָּא דְבָתְרָא (יא ע"א), עֲלַהּ דְּהַהִיא דְאָמְרִינַן: תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּמוּנַבַּז הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּזְבֵּז אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת. וְחָבְרוּ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו, אָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ גָנְזוּ אוֹצָרוֹת וְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁל אֲבוֹתָם, וְאַתָּה בִּזְבַּזְתָּ אוֹצְרוֹתֶיךָ וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצָרוֹת לְמַטָּה, וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצָרוֹת לְמַעְלָה; שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף". עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כְּשֶׁאֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, אַף מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף הַצֶּדֶק לְשַׁלֵּם גְּמוּל. 'נִשְׁקָף' — מַבִּיט, כְּמוֹ: "נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב". כְּלוֹמַר, זְכוּת הַצְּדָקָה מַבִּיט וּמִסְתַּכֵּל לְמַטָּה. עַד כָּאן. וְהִנֵּה מוֹהֲרַ"שׁ יָפֶה בְּסֵפֶר יְפֵה מַרְאֶה פֶּרֶק קַמָּא דְפֵאָה (מאמר ג) תָּמַהּ בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י הַלָּלוּ וְכָתַב: וְאֵינוֹ נוֹחַ לִי, דְּוַדַּאי כָּל גְּמוּל שָׂכָר הוּא מֵאֵת הַשֵּׁם מִן הַשָּׁמַיִם, וּמַה נִּשְׁתַּנָּה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה מִכָּל הַמִּצְוֹת? וּמִלְּבַד זֶה יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י שֶׁכָּתַב: כְּשֶׁאֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, אַף מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף הַצֶּדֶק לְשַׁלֵּם גְּמוּל, אֵיךְ הוּא מַקְבִּיל לִצְמִיחַת אֱמֶת מִן הָאָרֶץ מַה שֶּׁצֶּדֶק נִשְׁקָף מִן שָׁמַיִם? וָעוֹד, בַּמֶּה שֶׁהֵבִיא רְאָיָה לְמִלַּת 'נִשְׁקָף' מִקְּרָא דְ'נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא'.
10
י״אוּבַמֶּה שֶׁכָּתַבְנוּ הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָן. שֶׁמּוּנַבַּז הַמֶּלֶךְ רָצָה לוֹמַר שֶׁהַצְּדָקָה עוֹשָׂה פְּעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּהַפֶּכֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מִצְוֹת. וְהֵבִיא רְאָיָה לָזֶה מִקְּרָא דִכְתִיב: "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כְּשֶׁאֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, כְּלוֹמַר, דְּמִפְּקַד דִּינָא בְּאַרְעָא, דְּזֶה מוֹרָה מִלַּת אֱמֶת, וְלֵיכָא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אַף מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף צֶדֶק לְשַׁלֵּם גְּמוּל. וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב: 'נִשְׁקָף' — כְּמוֹ "נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב". דְּהַיְנוּ דְּמִלַּת הַשְׁקָפָה הִיא לְרָעָה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִשְׁקָף לְשַׁלֵּם גְּמוּל, לְפִי שֶׁהַצְּדָקָה מְהַפֶּכֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים.
11
י״בוּבָזֶה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל הַמַּאֲמָר הַפּוֹנֶה קָדִים. וְיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת, דְּאֵיךְ עָלָה בְּדַעְתָּם שֶׁל הָאֻמּוֹת לוֹמַר מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, וַהֲלוֹא בִּשְׁבִיל שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה, וְכַמָּה מִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת וְחֵרוּפִין וְגִדּוּפִין סָבַלְנוּ לְאַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַגּוֹיִם הֵם שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנַנִּים. וְעוֹד יֵשׁ לִתְמֹהַּ עַל מִיכָאֵל סָנֵגוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּמַה זּוֹ שְׁתִיקָה? וְכִי לֹא יָדַע הַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהוּא כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ?! וְתוּ, דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלִּמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל לֹא מָצָא שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּינֵינוּ לְבֵין הָאֻמּוֹת כִּי אִם מִצְוַת הַצְּדָקָה. וְעוֹד צָרִיךְ לָדַעַת, מָה הַמִּצְוָה הַזֹּאת וּמַה טַּעַם יֵשׁ בָּהּ סְגֻלָּה פְּרָטִית שֶׁבַּעֲבוּרָהּ לִמֵּד סָנֵגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל.
12
י״גוְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ סֵדֶר אֱמֹר (פרשה כו סימן ח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל בֵּינֹת לַגַּלְגַּל אֶל תַּחַת לַכְּרוּב וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי אֵשׁ וּזְרֹק עַל הָעִיר" (יחזקאל י, ב). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין: שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ אוֹתָם גֶּחָלִים עוֹמְמוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, בִּקֵּשׁ לְזָרְקָן בְּחֵמָה וּלְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: גַּבְרִיאֵל גַּבְרִיאֵל, לְהוֹנָךְ לְהוֹנָךְ. כְּלוֹמַר, אַל תִּזְרְקֵם בְּחֵמָה אֶלָּא בְּנַחַת. לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם שם, ח): "וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם"; וְאֵין יָד אֶלָּא צְדָקָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים טו, יא): "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ". אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה: מִי מַעֲמִיד הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים? הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂים בַּיָּד. הָדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עא, יט): "וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם". עַד כָּאן.
13
י״דוְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַאֲמָר זֶה טוּבָא. דְּוַדַּאי גַּבְרִיאֵל כְּבָר יָדַע שֶׁעוֹשִׂים צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. דְּאִם תִּמָּצֵא לוֹמַר דְּנֶעְלַם זֶה מִגַּבְרִיאֵל — זֶה לֹא יִתָּכֵן, דְּמִי שֶׁיָּדַע שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה אֵיךְ לֹא יֵדַע שֶׁעוֹשִׂים צְדָקָה? אֶלָּא עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּיָדַע, וְעִם כָּל זֹאת בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹתֵיהֶם הִסְכִּימָה דַעְתּוֹ לְהִנָּקֵם בְּחֵמָה וּלְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָם. וְאִם כֵּן, מַה הֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם: יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים צְדָקָה וְכוּ'? וְכֵן יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם הַמַּאֲמָר: מִי מַעֲמִיד הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים — הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂים בַּיָּד, דְּמַה סְּגֻלָּה יֵשׁ בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה שֶׁמַּעֲמֶדֶת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר תַּרְיָ"ג מִצְוֹת?
14
ט״ועוֹד מָצָאנוּ בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קד ע"ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "לֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ" (איכה א, יב). אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: עֲשָׂאוּנִי כְּעוֹבְרֵי עַל דָּת. דְּאִלּוּ בִּסְדֹם כְּתִיב (בראשית יט, כד): "וַייָ הִמְטִיר עַל סְדֹם", וְאִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּתִיב (איכה א, יג): "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי"; וּכְתִיב (שם ד, ו): "וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם", וְכִי מַשּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר?! אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִדָּה יְתֵרָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּסְדֹם, דְּאִלּוּ בִּסְדֹם כְּתִיב (יחזקאל טז, מט): "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְגוֹ' וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה", וְאִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּתִיב (איכה ד, י): "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת" וְגוֹמֵר. עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: וְכִי מַשּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר — הוֹאִיל וְיִשְׂרָאֵל רָעִים יוֹתֵר מִסְּדֹם, כְּדִכְתִיב: "וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם", לָמָּה מַשּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר, דְּהָתָם כְּתִיב 'וַייָ הִמְטִיר' — הוּא עַצְמוֹ, וְהָכָא 'מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ' — עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, מַה זּוֹ הָרַעַשׁ שֶׁהִרְעִישׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁאָמַר עֲשָׂאוּנִי כְּעוֹבְרֵי עַל דָּת, בִּשְׁבִיל דְּבִסְדֹם נִפְרַע מֵהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְאִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם נִפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְכֵן בַּמֶּה שֶׁהִקְשׁוּ וְכִי מַשּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר, דְּמַה מַּשּׂוֹא פָנִים שַׁיָּךְ? מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִפְרַע מֵהֶם, מַה לִּי עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה לִּי עַל יְדֵי שָׁלִיחַ?
15
ט״זתּוּ יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת בַּמֶּה שֶׁתֵּרְצוּ: מִדָּה יְתֵרָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּסְדֹם, דְּאִלּוּ בִּסְדֹם כְּתִיב: "יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה", וְאִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּתִיב: "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מִדָּה יְתֵרָה לְטוֹבָה, דְּבִירוּשָׁלַיִם כְּתִיב: "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ" — שֶׁהָיְתָה מַזְמֶנֶת חֲבֶרְתָּהּ וְאוֹכֶלֶת בְּנָהּ, אַלְמָא רַחֲמָנִיּוֹת הָיוּ, וְאִלּוּ בִּסְדֹם כְּתִיב: "יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה". עַד כָּאן. וַאֲנִי תָּמֵהַּ בָּזֶה טוּבָא, שֶׁהֲרֵי אֵין רִבּוּי הָעֲוֹנוֹת וּמִעוּטָם מוֹרֶה עַל שֶׁזֶּה רָשָׁע מִזֶּה, שֶׁהֲרֵי לִפְעָמִים מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲוֹנוֹת מְרֻבִּים הוּא צַדִּיק גָּמוּר, לְפִי שֶׁבְּשִׁקּוּל אֵל דֵּעוֹת זְכֻיּוֹתָיו מְרֻבִּים מֵעֲוֹנוֹתָיו, וְאוֹתוֹ שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מוּעָטִים הוּא רָשָׁע גָּמוּר, לְפִי שֶׁבְּשִׁקּוּל אֵל דֵּעוֹת עֲוֹנוֹתָיו מְרֻבִּים מִזְּכֻיּוֹתָיו וְהוּא רָשָׁע גָּמוּר. וְאֵין הֶפְרֵשׁ בָּזֶה בֵּין אָדָם פְּרָטִי לִמְדִינָה כּוֹלֶלֶת אוֹ לְכָל הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי אִם הָעֲוֹנוֹת יְתֵרוֹת עַל הַזְּכֻיּוֹת — הֲרֵי אוֹתוֹ הָאִישׁ אוֹ אוֹתָהּ הַמְּדִינָה חַיֶּבֶת, וְאִם הַזְּכֻיּוֹת יְתֵרוֹת עַל הָעֲוֹנוֹת — הֲרֵי אוֹתוֹ הָאִישׁ אוֹ אוֹתָהּ הַמְּדִינָה צַדֶּקֶת, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר כָּל זֶה הָרַמְבַּ"ם בְּרֵישׁ פֶּרֶק שְׁלִישִׁי מֵהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה, יְעֻיַּן שָׁם.
16
י״זוְהַשְׁתָּא אִיכָּא לְעַיּוֹנֵי, כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם", מַה הִיא הַכַּוָּנָה? אִם לוֹמַר שֶׁעֲוֹנוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְרֻבִּים מֵחַטַּאת סְדֹם — זֶה לֹא יִתָּכֵן כְּלָל. לְפִי שֶׁעֲדַיִן אֶפְשָׁר, שֶׁאַף שֶׁאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם עֲוֹנוֹתֵיהֶם מְרֻבִּים הֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, לְפִי שֶׁזְּכֻיּוֹתֵיהֶם מְרֻבִּים בְּשִׁקּוּל אֵל דֵּעוֹת, וְאַנְשֵׁי סְדֹם אַף שֶׁאֵין לָהֶם כָּל כָּךְ עֲוֹנוֹת הֵם רְשָׁעִים גְּמוּרִים, וְאִם כֵּן מַהוּ זֶה שֶׁתָּמַהּ הַכָּתוּב "וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם"? אֶלָּא עַל כָּרְחִין לוֹמַר שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ "וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי" הוּא, שֶׁשָּׁקַל הַשֵּׁם עֲוֹנוֹת יְרוּשָׁלַיִם עִם זְכֻיּוֹתֶיהָ וַעֲוֹנוֹת סְדֹם עִם זְכֻיּוֹתֶיהָ, וְגָדְלָה הַכְרָעַת עֲוֹנוֹת יְרוּשָׁלַיִם נֶגֶד זְכֻיּוֹתֶיהָ יוֹתֵר מֵהַכְרָעַת עֲוֹנוֹת סְדֹם נֶגֶד זְכֻיּוֹתֶיהָ, וְעַל זֶה תָּמַה הַכָּתוּב וְאָמַר: "וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם". וְאִם כֵּן עַל כָּרְחִין לוֹמַר, כְּשֶׁשָּׁקְלוּ עֲוֹנוֹת סְדֹם הָיָה בַּכְּלָל מַה שֶּׁלֹּא הֶחֱזִיקָה יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן, וּכְשֶׁשָּׁקְלוּ זְכֻיּוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָיָה בַּכְּלָל מִצְוַת הַצְּדָקָה, וְאִם כֵּן מַה תְּשׁוּבָה הֵשִׁיב רַבִּי יוֹחָנָן: מִדָּה יְתֵרָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּסְדֹם, דְּאִלּוּ בִּסְדֹם כְּתִיב: "יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה", וְאִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם כְּתִיב: "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת"? וַהֲלוֹא כָּל זֶה הָיָה בְּכַף מֹאזְנַיִם בְּשִׁקּוּל אֵל דֵּעוֹת, וְעִם כָּל זֶה צָוַח קְרָא וְאָמַר: "וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם".
17
י״חאָמְנָם עַל פִּי הַקְדָּמָתֵנוּ יֹאמַר נָא, דִּשְׁלשָׁה הַמַּאֲמָרִים הַלָּלוּ כַּוָּנָה אַחַת לָהֶם. שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֵר גֹּדֶל מַעֲלַת הַצְּדָקָה שֶׁמְּהַפֶּכֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים. וּכְבָר הָרְאֵיתָ לָדַעַת, שֶׁכֹּל שֶׁהָעֹנֶשׁ הוּא עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הוּא בְּתַכְלִית מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, לְפִי שֶׁבָּא בְּמִשְׁפָּט חָזָק. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרִי: "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם" (דברים לב, לה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁאֶפָּרַע מִכֶּם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרַעְתִּי מִפַּרְעֹה עַל יְדֵי משֶׁה וּמִסַּנְחֵרִיב עַל יְדֵי מַלְאָךְ; אֲבָל לֶעָתִיד — אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם". עַד כָּאן. וּכְמוֹ שֶׁנַּאֲרִיךְ בִּפְרָט זֶה בְּדֶרֶךְ עֹצֶב (דרוש כג), יְעֻיַּן שָׁם.
18
י״טוְזֶהוּ כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר: "לֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ" — עֲשָׂאוּנִי בָּנַי כְּעוֹבְרֵי עַל דָּת, דִּכְתִיב: "וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם", דְּאִלּוּ בִּסְדֹם כְּתִיב: "וַייָ הִמְטִיר עַל סְדֹם" — הוּא בְּעַצְמוֹ, אַלְמָא בָּא עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק, וְאִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ חַטָּאִים יוֹתֵר מִסְּדֹם נִפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כְּדִכְתִיב: "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ", אַלְמָא שֶׁלֹּא בָּא עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק. וְעַל זֶה הִקְשׁוּ: וְכִי מַשּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר, שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ חַטָּאִים בְּיוֹתֵר לֹא בָּא עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק, וּסְדֹם בָּא עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק. וְלָזֶה הֵשִׁיב רַבִּי יוֹחָנָן: מִדָּה יְתֵרָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם וְכוּ'. כְּלוֹמַר, דִּסְדֹם לֹא הָיוּ עוֹשִׂים צְדָקָה, וּבִירוּשָׁלַיִם הָיוּ עוֹשִׂים צְדָקָה. כְּלוֹמַר: דִּסְדֹם, אַף שֶׁלֹּא הָיוּ חַטָּאִים כְּאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים כְּפִי הַדִּין הַגָּמוּר — בָּא עֲלֵיהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק וְנִפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי עַצְמוֹ, לְפִי שֶׁכָּךְ חִיְּבָה מִדַּת הַדִּין; אֲבָל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, אַף שֶׁהָיוּ חַטָּאִים יוֹתֵר מִסְּדֹם, וּכְפִי מִדַּת הַדִּין הָיָה רָאוּי לִפָּרַע מֵהֶם עַל יְדֵי עַצְמוֹ וְלָבוֹא עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק, מִכָּל מָקוֹם לֹא בָּא עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק וְנִפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, לְפִי שֶׁהָיָה בָּהֶם מִצְוַת הַצְּדָקָה שֶׁמְּהַפֶּכֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים.
19
כ׳וְהָכֵי אָמְרִינַן בְּמִדְרַשׁ אֵיכָה (פרשה ד סימן יג) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן". רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא הִנִּיחוּ אוֹתִי לִפְשֹׁט יָדִי בְּעוֹלָמִי. כֵּיצַד? הָיְתָה לְאִשָּׁה אַחַת מֵהֶם כִּכָּר אֶחָד, וְהָיָה בּוֹ כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּהוּ הִיא וּבַעְלָהּ יוֹם אֶחָד, וְכֵיוָן שֶׁמֵּת בְּנָהּ שֶׁל שְׁכֶנְתָּהּ הָיְתָה נוֹטֶלֶת אוֹתוֹ הַכִּכָּר וּמְנַחֶמֶת אוֹתָהּ בּוֹ, וְהֶעֱלָה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִלּוּ בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן לְמִצְוֹת. הָדָא הוּא דִכְתִיב: "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן", וְכָל כָּךְ לָמָּה? בִּשְׁבִיל שֶׁ"הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ". עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ מַהֲרַ"שׁ יָפֶה: לֹא הִנִּיחוּ אוֹתִי לִפְשֹׁט יָדִי בְּעוֹלָמִי, דִּרְאוּיִים הָיוּ לְבִלְתִּי הַשְׁאִיר מֵהֶם פְּלֵיטָה, וְעַל יְדֵי כֵן נִמְצָא פּוֹשֵׁט יָדוֹ בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁבְּאִבּוּדָן הָיָה הָעוֹלָם אָבֵד, שֶׁהֵם הַמְקַיְּמִים אוֹתוֹ, אֶלָּא עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁעָשׂוּ לֹא הִנִּיחוּ מָקוֹם לְמִדַּת הַדִּין לַעֲשׂוֹת כָּךְ. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְהֵן הֵם הַדְּבָרִים שֶׁכָּתַבְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי מִצְוַת הַצְּדָקָה הָפְכוּ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, וְלֹא הִתְנַהֵג הַשֵּׁם עִמָּהֶם בְּמִדַּת הַדִּין כִּי אִם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים.
20
כ״אוּבָזֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן בְּרַבָּה פָּרָשַׁת אֱמֹר (פרשה כט סימן ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה" (ירמיה מו, כח). אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם מְכַלִּים שְׂדוֹתֵיהֶם — אֶעֱשֶׂה כָלָה; אֲבָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין מְכַלִּין שְׂדוֹתֵיהֶם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יט, ט): "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ" — לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְכוּ'. אֵימָתַי? "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (שם כג, כד). עַד כָּאן. וְהִקְשָׁה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, דְּמַה טַּעַם לְכִלְיוֹן הָאֻמּוֹת עִם מַה שֶּׁהֵם מְכַלִּים שְׂדוֹתֵיהֶם? וּלְפִי דַרְכֵּנוּ הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָן. דְּמִצְוַת פֵּאָה, שֶׁהִיא מַתְּנַת עֲנִיִּים, גּוֹרֶמֶת שֶׁאֵינוֹ בָּא עִם יִשְׂרָאֵל בְּמִדַּת הַדִּין אֶלָּא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ עוֹשֶׂה עִמָּהֶם כָּלָה; אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁאֵין בָּהֶם צְדָקָה וּמְכַלִּים שְׂדוֹתֵיהֶם, בָּא עִמָּהֶם בְּמִדַּת הַדִּין וְעוֹשֶׂה אוֹתָם כָּלָה. וּמַה שֶּׁסִּיֵּם הַמִּדְרָשׁ: אֵימָתַי? "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" — הַכַּוָּנָה הִיא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, שֶׁמַּה שֶּׁקָּבַע הַשֵּׁם יוֹם הַדִּין בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הוּא לְטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁקֹּדֶם לָזֶה הוּא זְמַן אֲסִיפַת הַפֵּרוֹת וְנוֹתְנִים לַעֲנִיִּים לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, וּכְשֶׁיּוֹשֵׁב לָדוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ דָן אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִדַּת הַדִּין אֶלָּא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, לְפִי שֶׁגָּדוֹל כֹּחַ שֶׁל מַתְּנַת עֲנִיִּים שֶׁמְּהַפֶּכֶת מִדַּת הָרֹגֶז לְמִדַּת רַחֲמִים, וּכְדִכְתַבְנָא.
21
כ״בוְרָאִיתִי בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה כח סימן ה): אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: נַעֲשָׂה בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשָׂה בִּסְדֹם. בִּסְדֹם כְּתִיב (בראשית יח, כ): "וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד", וּבְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין כְּתִיב (יחזקאל ט, ט): "עֲוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה גָּדוֹל בִּמְאֹד מְאֹד". אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא: אִית לָן קְרָא חֳרִי (איכה ד, ו): "וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם". וְאוֹתָם לֹא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵיטָה, וְאֵלּוּ נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵיטָה. אֶלָּא אוֹתָהּ "הַהֲפוּכָה כְמוֹ רָגַע" (שם) לֹא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּמִצְוֹת — "וְלֹא חָלוּ בָהּ יָדָיִם" (שם). אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא: לָא חָלַת יָד לְיָד. אֵלּוּ פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּמִצְוֹת — "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן", כָּל כָּךְ לָמָּה? "הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ". עַד כָּאן. וְהִנֵּה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה הֵבִין בְּאָמְרָם לֹא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּמִצְוֹת — סְתַם מִצְוֹת. וְכֵן מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא לָא חָלַת יָד לְיָד, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא חָלְתָה בְּמִצְוֹת. וְעַל זֶה הִקְשָׁה מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ בְּסוֹטָה (כא ע"א), דַּעֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוָה. וְאָמְרִינַן נָמֵי: "וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" (דברים י, יז) — שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל שֹׁחַד שֶׁל מִצְוֹת. וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה, יְעֻיַּן שָׁם. וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ נִרְמַז בְּאָמְרוֹ "וְלֹא חָלוּ בָהּ יָדָיִם" שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּמִצְוֹת. וָעוֹד, מַה חִדֵּשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּאָמְרוֹ לָא חָלַת יָד לְיָד.
22
כ״גאֲשֶׁר עַל כֵּן נִרְאֶה, דְּאַגָּדָה זוֹ וְאַגָּדָה דְפֶרֶק חֵלֶק הֵם שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים בְּעִקַּר הַקֻּשְׁיָא וּבְתֵרוּצָהּ. דְּמַה שֶּׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה דְּבִסְדֹם לֹא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵיטָה, הַיְנוּ מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק דְּבִסְדֹם נִפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי עַצְמוֹ, וְכֵיוָן דְּנִפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי עַצְמוֹ בָּא עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵיטָה; וְאִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם נִפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וּמִשּׁוּם הָכֵי לֹא בָּא עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק וְנִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵיטָה. וְעַל זֶה תָּמְהוּ דְּאַמַּאי, מֵאַחַר דִּכְתִיב "וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם". וְתֵרְצוּ: "וְלֹא חָלוּ בָהּ יָדָיִם" — לֹא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּמִצְוֹת. וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא: לָא חָלַת יָד לְיָד. כְּלוֹמַר, דְּבִסְדֹם לֹא הָיוּ עוֹשִׂים צְדָקָה. וּפֵרֵשׁ 'יָדָיִם' הַיְנוּ יָד לְיָד, שֶׁהִיא הַצְּדָקָה שֶׁנִּקְרָאת יָד לְיָד, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּדֶרֶךְ כְּרָמִים (דרוש טז) בְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ, אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם; שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז, ה): "יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה", יְעֻיַּן שָׁם. ולְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹשִׂים צְדָקָה בָּא עִמָּהֶם בְּדִין גָּמוּר. אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּמִצְוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים צְדָקָה וְהָפְכוּ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, וּמִשּׁוּם הָכֵי לֹא בָּא עֲלֵיהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק. וְהוּא הַתֵּרוּץ עַצְמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בָּאַגָּדָה דְפֶרֶק חֵלֶק.
23
כ״דבְּאֹפֶן שֶׁכָּל הָאַגָּדוֹת הָאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים אֲחָדִים, אֵין בָּהֶם הֶפְרֵשׁ כִּי אִם בְּפֵרוּשׁ "וְלֹא חָלוּ בָהּ יָדָיִם". דִּלְפִי אַגָּדָה דְפֶרֶק חֵלֶק, מַאי דִּכְתִיב "וְלֹא חָלוּ בָהּ יָדָיִם" הוּא מֵעִקַּר הַקֻּשְׁיָא דְ"וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם", וְעִם כָּל זֶה בִּסְדֹם לֹא חָלוּ בָהּ יָדָיִם, כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ; וְאִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם חָלוּ בָהּ יָדָיִם, כְּלוֹמַר, שֶׁנִּפְרַע מֵהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וּמִשּׁוּם הָכֵי לֹא בָּא עֲלֵיהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק. וּבָא הַתֵּרוּץ לָזֶה: "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת", כְּלוֹמַר, דְּבִירוּשָׁלַיִם הָיוּ עוֹשִׂים צְדָקָה. אַךְ כְּפִי הָאַגָּדָה דִבְרֵאשִׁית רַבָּה, מַאי דִּכְתִיב "וְלֹא חָלוּ בָהּ יָדָיִם" הוּא תֵּרוּץ הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשָׁה הַכָּתוּב: "וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם", וְאֵלּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵיטָה, וְאֵלּוּ נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵיטָה. לָזֶה תֵּרֵץ הַכָּתוּב דְּבִסְדֹם לֹא חָלוּ בָהּ יָדָיִם, כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא עָשׂוּ צְדָקָה, וְאִם כֵּן נִשְׁאֲרָה מִדַּת הַדִּין בִּמְקוֹמָהּ, וְחִיְּבָה מִדַּת הַדִּין שֶׁלֹּא יִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵיטָה; אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיָה בָּהֶם מִצְוַת הַצְּדָקָה, הָפְכוּ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים וְנִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם פְּלֵיטָה. הַכְּלָל הָעוֹלֶה: דִּלְכָל הָאַגָּדוֹת, בִּירוּשָׁלַיִם לֹא הִתְנַהֵג בָּהֶם בְּמִדַּת הַדִּין כִּי אִם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים.
24
כ״השׁוּב רָאִיתִי הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בְּמִדְרַשׁ חָזִיתָ בְּפָסוּק (שיה"ש א, ד) 'מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה' (פרשה א סימן כו) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל שֶׁנָּהַגְתָּ עִם שְׁכֵנוֹתַי בְּמִדַּת הַדִּין וְעִמִּי בְּמִדַּת רַחֲמִים, אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. וְהֵבִיאוּ עַל זֶה אֶת הָאַגָּדָה דִבְרֵאשִׁית רַבָּה שֶׁכָּתַבְנוּ.
25
כ״ווְזֶהוּ כַּוָּנַת רַבִּי לֵוִי, דְּאָמַר: שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ הַגֶּחָלִים עוֹמְמוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ, בִּקֵּשׁ לְזָרְקָן בְּחֵמָה וּלְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָם, לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁכְּפִי מִדַּת הַדִּין רָאוּי חַס וְשָׁלוֹם לְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָם. וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: גַּבְרִיאֵל גַּבְרִיאֵל, לְהוֹנָךְ לְהוֹנָךְ. כְּלוֹמַר, אַל תִּזְרְקֵם בְּחֵמָה אֶלָּא בְּנַחַת, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים צְדָקָה, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הֵם מְהַפְּכִים מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, וְאֵינִי יָכוֹל לָבוֹא עִמָּהֶם בְּמִדַּת הַדִּין כִּי אִם בְּמִדַּת רַחֲמִים.
26
כ״זוְזֶהוּ נָמֵי כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר שֶׁכָּתַבְנוּ בִּתְחִלַּת הַדְּרוּשׁ. דְּלֶעָתִיד לָבוֹא, כְּשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹת אֶת הָאֻמּוֹת מִן הָעוֹלָם, עוֹמְדִים כָּל הַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה וְאוֹמְרִים: כְּלוּם יֵשׁ לְפָנֶיךָ מַשּׂוֹא פָנִים? מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא עִם מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּפָסוּק 'מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם', דְּלֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ נִפְרָע מִשָּׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְאַחַר כָּךְ מֵעֵשָׂו; שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לד, ה): "כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי", וְאַחַר כָּךְ "עַל אֱדוֹם תֵּרֵד". וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל, דְּאִיתָא בְּסִפְרִי, דְּלֶעָתִיד לָבוֹא נִפְרָע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָאֻמּוֹת בְּעַצְמוֹ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם". וְעַל זֶה עוֹמְדִים כָּל הַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה וְאוֹמְרִים: כְּלוּם יֵשׁ לְפָנֶיךָ מַשּׂוֹא פָנִים? מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? וְהִיא הַקֻּשְׁיָא בְּעַצְמָהּ שֶׁהִקְשָׁה בְּפֵרֶק חֵלֶק. וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב, שֶׁעוֹמְדִים כָּל הַשָּׂרִים וְאוֹמְרִים: "מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה, זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ", שֶׁרוֹאִין שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ לִפָּרַע מִן הָאֻמּוֹת, וְאִם כֵּן בָּא עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק, 'צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ', כְּדֵי לְכַלּוֹתָם לְגַמְרֵי. וְעַל זֶה שׁוֹאֲלִים: וְכִי מַשּׂוֹא פָנִים יֵשׁ לְפָנֶיךָ? וַהֲלוֹא בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ חַטָּאִים בְּיוֹתֵר, נִפְרַעְתָּ מֵהֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ כְּדֵי שֶׁלֹּא לָבוֹא עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק, וּמַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? וְהִיא הַקֻּשְׁיָא עַצְמָהּ שֶׁהִקְשָׁה בְּפֵרֶק חֵלֶק.
27
כ״חוְאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִיכָאֵל: הַחֲזֵר לָהֶם תְּשׁוּבָה. וּמִיכָאֵל מִשְׁתַּתֵּק, לְפִי שֶׁלֹּא מָצָא תְּשׁוּבָה לְקֻשְׁיַת הַשָּׂרִים, לְפִי שֶׁיָּדַע שֶׁיִּשְׂרָאֵל כְּפִי מִדַּת הַדִּין הָיָה רָאוּי לָבוֹא עֲלֵיהֶם בְּמִשְׁפָּט חָזָק, וְעִם כָּל זֶה הִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים. לָזֶה הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה". וְהִיא הַתְּשׁוּבָה בְּעַצְמָהּ שֶׁהֵשִׁיב רַבִּי יוֹחָנָן בְּפֶרֶק חֵלֶק: דְּיִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, הִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים, לְפִי שֶׁהַצְּדָקָה מְהַפֶּכֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים; אֲבָל הָאֻמּוֹת, שֶׁאֵין עוֹשִׂים צְדָקָה, מִתְנַהֵג אֲנִי עִמָּהֶם בְּמִדַּת הַדִּין, וּמִשּׁוּם הָכֵי אֲנִי בְּעַצְמִי 'רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי', וְאַחַר כָּךְ 'עַל אֱדוֹם תֵּרֵד'. בְּאֹפֶן שֶׁלָּמַדְנוּ כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה.
28
כ״טוְאֶל זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל פֶּרֶק קַמָּא דְבָבָא בָּתְרָא (י ע"א): תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נו, א): "כֹּה אָמַר יְיָ שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת". וּכְתִיב (שם א, כז): "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
29