פרשת דרכים כ״דParashat Derakhim 24

א׳דֶּרֶךְ צַדִּיקִים

ב׳וּבוֹ דְרוּשׁ אֶחָד בְּהֶסְפֵּדָן שֶׁל צַדִּיקִים

ג׳גַּבְרָא רַבָּה דְּמוֹרֶה הוֹרָאָה עָדִיף מִסֵּפֶר תּוֹרָה. / כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה לֹא נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין יַד הָאֻמּוֹת שׁוֹלֶטֶת בְּיִשְׂרָאֵל. / לֹא זָזָה שְׁכִינָה מֵאֵצֶל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. / בִּירוּשָׁלַיִם אֲפִלּוּ צַדִּיק אֶחָד הָיָה מֵגֵן עָלֶיהָ. / הַמְהַנֶּה תַּלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו חֲשִׁיב כְּאִלּוּ אִיהוּ גוּפֵהּ צֻרְבָּא מֵרַבָּנָן.

ד׳דְּרוּשׁ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים

ה׳כְּתֻבּוֹת פֶּרֶק בָּתְרָא (קיא ע"ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עַמֵּי הָאָרֶץ אֵינָן חַיִּים לֶעָתִיד לָבוֹא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: לָא נִיחָא לְמָרַיְהוּ דְּאָמְרַת לְהוּ הָכֵי. אָמַר לוֹ: מִקְרָא אֲנִי דוֹרֵשׁ (ישעיה כו, יט): "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ"; כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה — אוֹר תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה — אֵין אוֹר תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ. כֵּיוָן דְּחַזְיֵהּ דְּקָא מִצְטַעֵר, אֲמַר לֵהּ: רַבִּי, מָצָאתִי לָהֶם רְפוּאָה מִן הַתּוֹרָה (דברים ד, ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם". וְכִי אֶפְשָׁר לִדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה? וַהֲלוֹא כְּתִיב (שם שם, כד): "כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא". אֶלָּא כָּל הָעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַמְהַנֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו — כְּאִלּוּ מִדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה. וּכְתִיב: "חַיִּים כֻּלְּכֶם", אַלְמָא עַל יְדֵי דִּבּוּקָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יִזְכּוּ לִחְיוֹת. עַד כָּאן.

ו׳לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת מָצִינוּ, שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעֹנֶשׁ הַמִּתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדָן שֶׁל צַדִּיקִים, לְפִי שֶׁקָּשֶׁה סִלּוּקָן כַּיּוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בּוֹ הַלּוּחוֹת (רש"י דברים י, ז). וְהִנֵּה הַמְקוֹנֵן, בִּהְיוֹתוֹ מֵצֵר בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַבְּכִי וְהָאֲנָחָה עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר עַל סִלּוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים, וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב (איכה ב, ט-י): "טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ, מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה, גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵיְיָ. יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן הֶעֱלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם" וְגוֹמֵר. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ הֵם אָמְרוּ, דְּ'מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ' הַיְנוּ הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּכְדִכְתִיב (משלי ח, טו-טז): "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ". וְכֵן קְרָא דְ'יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן' דָּרְשׁוּ אוֹתוֹ עַל הַסַּנְהֶדְרִין, שֶׁהִגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַל אֲשֶׁר הִתִּירוּ שְׁבוּעָתוֹ שֶׁל צִדְקִיָּהוּ, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק תְּשִׁיעִי דִנְדָרִים (סה ע"א). הֲרֵי שֶׁעִקָּר מַה שֶּׁהָיָה מִצְטַעֵר מֵחֻרְבַּן הַבַּיִת וְהַגָּלוּת הָיָה עַל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָלְכוּ בַּגּוֹלָה.

ז׳וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁהִקְדִּים הַמְקוֹנֵן לוֹמַר "טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ", דְּמָה עִנְיָן לָזֶה עִם "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם", דְּהַיְנוּ הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁגָּלוּ. וְתוּ קָשֶׁה, לָמָּה זֶה בָּכָה עַל הַשְּׁעָרִים וְלֹא עַל כָּל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֲרֵי עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּאָמְרוֹ "אֵין תּוֹרָה", דְּאִם הַכַּוָּנָה לוֹמַר דְּמֵאַחַר שֶׁהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָלְכוּ בַּגּוֹלָה לֹא נִשְׁאֲרָה תּוֹרָה — מִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא, וּדְבָרִים הַלָּלוּ לֹא נִתְּנוּ לִכָּתֵב. וְרַשִׁ"י זַ"ל פֵּרֵשׁ: 'אֵין תּוֹרָה' — אֵין בָּהֶם מוֹרֵה הוֹרָאָה. עוֹד קָשֶׁה בְּסֵיפֵהּ דִּקְרָא "גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵיְיָ", מַה קֶּשֶׁר לוֹ עִם הַקּוֹדֵם? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁחָזַר וְאָמַר "יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן", דְּהַיְנוּ הַסַּנְהֶדְרִין, דְּמֵאַחַר שֶׁאָמַר "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם", שֶׁהֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, לְמַאי אִצְטְרִיךְ לִבְכּוֹת עַל הַסַּנְהֶדְרִין בִּפְנֵי עַצְמָם? וַהֲרֵי הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל 'מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ'.

ח׳וְנִרְאֶה דְּיָבוֹא הַכֹּל לִכְלַל יִשּׁוּב עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בְּאֵיכָה רַבָּתִי (פרשה ב סימן יז): "טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ". אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי: שְׁעָרִים חָלְקוּ כָּבוֹד לָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כד, ז): "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם", לְפִיכָךְ לֹא שָׁלַט בָּהֶם אוֹיֵב, אֶלָּא "טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ". עַד כָּאן.

ט׳עוֹד נַקְדִּים מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי דְמַכּוֹת (כב ע"ב): כְּמָה טַפְּשָׁאֵי שְׁאָר אֱנָשֵׁי, דְּקָיְמִי מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה וְלָא קָיְמִי מִקַּמֵּי גַבְרָא רַבָּה. דְּאִלּוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה כְּתִיב (דברים כה, ג): "אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ", וַאֲתוֹ רַבָּנָן וּבַצַּרוּ חֲדָא. נִלְמַד מִזֶּה, דְּיוֹתֵר רָאוּי לַחֲלֹק כָּבוֹד לְתַלְמִיד חָכָם יוֹתֵר מִלְּסֵפֶר תּוֹרָה. וְהִקְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, דְּמִסֻּגְיָא דְקִדּוּשִׁין (לג ע"ב) מַשְׁמַע דְּסֵפֶר תּוֹרָה עָדִיף מִתַּלְמִיד חָכָם. וְזֶה מִדְּאִבַּעְיָא לָן הָתָם: מַהוּ לַעֲמֹד מִפְּנֵי סֵפֶר תּוֹרָה? וְאָמְרוּ: קַל וָחֹמֶר! מִפְּנֵי לוֹמְדֶיהָ עוֹמְדִין, מִפָּנֶיהָ לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! וּמַהֲרִימַ"ט זַ"ל בְּחִדּוּשָׁיו לְקִדּוּשִׁין כָּתַב בְּשֵׁם רַבִּי יְשַׁעְיָה זַ"ל, דִּלְעוֹלָם סֵפֶר תּוֹרָה עָדִיף מִתַּלְמִיד חָכָם, וְהַהִיא דְמַכּוֹת דְּאָמְרִינַן: כְּמָה טַפְּשָׁאֵי שְׁאָר אֱנָשֵׁי דְּקָיְמִי מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה וְלָא קָיְמִי מִקַּמֵּי גַבְרָא רַבָּה, הָכֵי פֵּרוּשׁוֹ: כְּלוּם לָמַדְנוּ קִימָה לְסֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא מִקַּל וָחֹמֶר דְּגַבְרָא רַבָּה, וְאֵיךְ יִתָּכֵן דְּקָיְמִי מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה וְלָא קָיְמִי מִקַּמֵּי גַבְרָא רַבָּה? דְּאִם בַּמְלַמֵּד לָא קָיְמִי, הֵיכִי נִלְמַד סֵפֶר תּוֹרָה? וְהָרַב זַ"ל דָּחָה פֵּרוּשׁ זֶה, דְּהָתָם בְּמַכּוֹת יָהֵב טַעְמָא: דְּאִלּוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה כְּתִיב "אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ", וַאֲתוֹ רַבָּנָן וּבַצַּרוּ חֲדָא; אַלְמָא מִשּׁוּם עֲדִיפוּת שֶׁיֵּשׁ לְתַלְמִיד חָכָם עַל סֵפֶר תּוֹרָה הוּא דְקָרֵי לְהוּ טַפְּשָׁאֵי. וְהוּא זַ"ל יִשֵּׁב הַשְּׁמוּעוֹת הַלָּלוּ בְּאֹפֶן זֶה: דְּהַהִיא דְקִדּוּשִׁין, דְּאָמְרִינַן מִפְּנֵי לוֹמְדֶיהָ עוֹמְדִין מִפָּנֶיהָ לֹא כָּל שֶׁכֵּן, מַיְרֵי בְּלוֹמְדֶיהָ דְּלָאו גַּבְרָא רַבָּה, אֶלָּא שֶׁהוּא בַּעַל שְׁמוּעוֹת וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ, וְזֶהוּ זָקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (ויקרא יט, לב): "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן", וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמְרִינַן תּוֹרָה עַצְמָהּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן, שֶׁהֲרֵי אֵין אָנוּ חוֹלְקִין לוֹ כָּבוֹד אֶלָּא מִפְּנֵי תּוֹרָתוֹ. וְהַהִיא דְמַכּוֹת, דְּעָבֵד קַל וָחֹמֶר מִסֵּפֶר תּוֹרָה, מַיְרֵי בְּגַבְרָא רַבָּה, דְּהַיְנוּ מוֹרֵה הוֹרָאוֹת, דְּעָדִיף מִסֵּפֶר תּוֹרָה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְפָרֵשׁ הַתּוֹרָה, וְכִדְקָאָמַר: וַאֲתוֹ רַבָּנָן וּבַצַּרוּ חֲדָא. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּתַב הָרַב עַצְמוֹ בִּדְרָשׁוֹתָיו פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר (דרוש א), יְעֻיַּן שָׁם. נִמְצִינוּ לְמֵדִין מִדִּבְרֵי הָרַב זַ"ל, דִּסְתַם תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ מוֹרֵה הוֹרָאָה — סֵפֶר תּוֹרָה עָדִיף מִנֵּהּ, אֲבָל גַּבְרָא רַבָּה שֶׁהוּא מוֹרֵה הוֹרָאָה — עָדִיף מִסֵּפֶר תּוֹרָה.

י׳וְעַל זֶה תָּמַהּ הַמְקוֹנֵן וְאָמַר: "טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ" — שֶׁחָלַק לָהֶם הַשֵּׁם כָּבוֹד שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָּהֶם הָאוֹיְבִים בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁחָלְקוּ כָּבוֹד לָאָרוֹן; וּ"מַלְכָּה וְשָׂרֶיהָ", שֶׁהֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, "בַּגּוֹיִם" — אֶתְמְהָא! וַהֲלוֹא הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים רְאוּיִים לְכָבוֹד יוֹתֵר מִסֵּפֶר תּוֹרָה. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם "אֵין תּוֹרָה", כְּלוֹמַר, אֵין שׁוּם מוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁיְּשִׁיבֵנוּ עַל זֶה. "גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵיְיָ" לְיַשֵּׁב קֻשְׁיָא זוֹ. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (נדרים פא ע"א): דָּבָר זֶה נִשְׁאַל לַחֲכָמִים וְלַנְּבִיאִים וְלֹא פֵּרְשׁוּהוּ, הָכָא נָמֵי לֹא מָצָא הַמְקוֹנֵן מַעֲנֶה לִתְמִיהָתוֹ לֹא מֵהַחֲכָמִים וְלֹא מֵהַנְּבִיאִים, וְכֹל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִתְמַ"הּ, דְּאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁחָלַק הַשֵּׁם כָּבוֹד לַשְּׁעָרִים שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָּהֶם הָאוֹיְבִים בִּשְׁבִיל שֶׁחָלְקוּ כָּבוֹד לָאָרוֹן, וּמַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ, שֶׁהֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, בַּגּוֹיִם? וַהֲלוֹא כְּבוֹד הַתַּלְמִיד חָכָם יוֹתֵר גָּדוֹל מִסֵּפֶר תּוֹרָה. וְכִי תֹּאמַר: מֶה חָרַדְתָּ עָלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת, וַהֲלוֹא מִסֻּגְיָא דְקִדּוּשִׁין מוּכָח דְּסֵפֶר תּוֹרָה עָדִיף מִתַּלְמִיד חָכָם, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: מִפְּנֵי לוֹמְדֶיהָ עוֹמְדִין, מִפָּנֶיהָ לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, אֵין זֶה מִן הַתֵּמַהּ אִם חָלַק הַשֵּׁם כָּבוֹד לַשְּׁעָרִים וְלֹא חָלַק כָּבוֹד לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים. לָזֶה אָמַר: "יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן". כְּלוֹמַר, עַל כָּרְחִין אִית לָן לְמֵימַר כְּדֵי לְיַשֵּׁב שְׁמוּעָה זוֹ נָאָה עִם אוֹתָהּ סֻגְיָא דְמַכּוֹת, דְּיֵשׁ חִלּוּק בֵּין תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ מוֹרֵה הוֹרָאָה לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁמּוֹרֵה הוֹרָאָה וָבָא, דְּאוֹתוֹ שֶׁמּוֹרֵה הוֹרָאָה עָדִיף מִסֵּפֶר תּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב מַהֲרִימַ"ט. וְאִם כֵּן אֵפוֹא אֶתְמְהָא: לָמָּה זֶה יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן, שֶׁהֵם הַסַּנְהֶדְרִין אֲשֶׁר עַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע, וְאֵיךְ וְלָמָּה חָלַק הַשֵּׁם כָּבוֹד לַשְּׁעָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁחָלְקוּ כָּבוֹד לָאָרוֹן, וְלַסַּנְהֶדְרִין דַּעֲדִיפִי מִסֵּפֶר תּוֹרָה לֹא חָלַק לָהֶם כָּבוֹד? זוֹ רָעָה חוֹלָה קָשָׁה כִּקְרִיעַת יַם סוּף.

י״אעוֹד רָאִינוּ לְהַמְקוֹנֵן שֶׁנִּצְטַעֵר עַל סִלּוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים, אָמַר מַר (איכה א, טו): "סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי, קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי". וְהִנֵּה 'אַבִּירַי' הַכָּתוּב כָּאן הֲלוֹא הֵמָּה הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְכִדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שֵׁנִי דִבְרָכוֹת (יז ע"ב): "שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב" (ישעיה מו, יב). מָאן אַבִּירֵי לֵב וְכוּ', שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִזּוֹנִין בִּצְדָקָה וְהֵם נִזּוֹנִין בִּזְרוֹעַ. וְכָל הַמְפָרְשִׁים זַ"ל נִתְעוֹרְרוּ בְּפָסוּק זֶה, דַּהֲוָה לֵהּ לְמֵימַר 'סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי מִקִּרְבִּי', דִּ'בְקִרְבִּי' אֵין לוֹ מוּבָן, וּכְבָר הֶאֱרַכְתִּי בָּזֶה בְּדֶרֶךְ הָעֲרָבָה וּבְדֶרֶךְ עֹצֶב (דרוש כב ודרוש כג), יְעֻיַּן שָׁם.

י״בעוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין עִם אוֹתָהּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא ויקהל ט) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" (שמות לח, כא). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: מִשְׁכָּן זֶה אֲנִי עָתִיד לְמַשְׁכְּנוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים בִּשְׁבִיל עֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַיְנוּ דִכְתִיב: "הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכָּן". אָמַר לוֹ משֶׁה: תִּינַח בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? אָמַר לוֹ: אֲנִי לוֹקֵחַ צַדִּיק אֶחָד מִבֵּינֵיהֶם וּמְכַפֵּר עַל הַדּוֹר. עַד כָּאן.

י״געוֹד נַקְדִּים מַאי דְּאָמְרִינַן בִּפְתִיחָתָא דְאֵיכָה רַבָּתִי (פתיחתא לב) עַל פָּסוּק (ירמיה ח, יח) "מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן עָלַי לִבִּי דַוָּי". "הַיְיָ אֵין בְּצִיּוֹן אִם מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ" (שם שם, יט) — אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיוּ גוֹלִים. וְהָכֵי אִיתָא בִּפְתִיחְתָּא דְ'מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן' (פתיחתא כד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר: כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי בְּתוֹכוֹ אֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם נוֹגְעִים בּוֹ, אֲסַלֵּק שְׁכִינָתִי מִמֶּנּוּ וְאֶעֱלֶה לִמְכוֹנִי הָרִאשׁוֹן. הָדָא הוּא דִכְתִיב (הושע ה, טו): "אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנָי". עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה שָׁם לֹא הָיָה נֶחֱרָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

י״דוְעַל פִּי הַקְדָּמָה זוֹ יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּפֶרֶק כָּל כִּתְבֵי (שבת קיט ע"ב לפי גירסת עין יעקב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב כָּהֲנָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּטְּלוּ בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. וְיֵרָאֶה לְיַשֵּׁב בְּהַקְדִּים עוֹד מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּאֵיכָה רַבָּתִי (פרשה א סימן לג) בְּפָסוּק (איכה א, ה) "כִּי יְיָ הוֹגָהּ עַל רֹב פְּשָׁעֶיהָ", וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין תִּינוֹקוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין וְלֹא גָלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם, גָּלוּ מִשְׁמָרוֹת וְלֹא גָלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ תִּינוֹקוֹת גָּלְתָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם. הָדָא הוּא דִכְתִיב (שם): "עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר", מִיָּד (שם שם, ו) "וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ". עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה אֵינָהּ זָזָה לְעוֹלָם מֵאֵצֶל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. וּכְבָר אָמַרְנוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֵין כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן יְכוֹלִין לִשְׁלֹחַ יָד בּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַב כָּהֲנָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּטְּלוּ בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. כְּלוֹמַר, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הָיְתָה הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם וְלֹא יָכֹל הָאוֹיֵב לִכָּנֵס שָׁם, וְכֵיוָן שֶׁבִּטְּלוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה וְנִתַּן כֹּחַ לָאוֹיְבִים לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

ט״ווְאֶל זֶה סוֹבֵב הוֹלֵךְ כַּוָּנַת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ סֵדֶר תּוֹלְדֹת (פרשה סה סימן יו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" (בראשית כז, כב). אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: לֹא עָמְדוּ פִילוֹסוֹפִין בָּעוֹלָם כְּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר וּכְאַבְנִימוּס הַגַּרְדִּי. נִתְכַּנְּסוּ כָּל הָאֻמּוֹת אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ: תֹּאמַר שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהִזְדַּוֵּג לְאֻמָּה זוֹ? אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְחִזְרוּ עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וְעַל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁלָּהֶן, וְאִם מְצָאתֶם שָׁם תִּינוֹקוֹת מְצַפְצְפִים בְּקוֹלָם — אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִזְדַּוֵּג לָהֶם. שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָם אֲבִיהֶם הַזָּקֵן וְאָמַר לָהֶם: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" וְגוֹמֵר; בִּזְמַן שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מָצוּי בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת — אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, וְאִם לָאו — הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו וְאַתֶּם יְכוֹלִים לָהֶם. עַד כָּאן. וְהַיְנוּ טַעְמָא כְּדִכְתַבְנָא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹקוֹת מְצַפְצְפִים בְּקוֹלָם הַשְּׁכִינָה הִיא עִמָּהֶם וְאֵינָהּ זָזָה מֵאֶצְלָם, וְכָל עוֹד שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמָּנוּ אֵין שׁוּם אֻמָּה יָכוֹל לְהִזְדַּוֵּג, וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה.

ט״זוּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ, הֱבִיאוּהוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין (לג ע"ב ד"ה ואימא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" (דברים כה, יז-יח), הַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁקָלוֹת, וְעַל עָו‍ֹן זֶה בָּא עֲמָלֵק, דְּבָתַר פָּרָשַׁת מִשְׁקָלוֹת כְּתִיב "זָכוֹר אֵת עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" בְּפָרָשַׁת כִּי תֵצֵא. וְהַיְנוּ דִכְתִיב בְּמִשְׁלֵי (יא, א): "מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְיָ, וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ", וּסְמִיךְ לֵהּ (פסוק ב): "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן". כְּלוֹמַר, שֶׁעַל עָו‍ֹן זֶה בָּא זָדוֹן וְקָלוֹן שֶׁל עֲמָלֵק. עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמָה עִנְיַן עָו‍ֹן זֶה דְמִשְׁקָלוֹת לְבִיאַת עֲמָלֵק? אָמְנָם עַל פִּי הָאָמוּר נִיחָא. דְּאָמְרִינַן בְּסִפְרִי פָּרָשַׁת קְדשִׁים וְזֶה לְשׁוֹנָם: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל" (ויקרא יט, לה). אִם לְדִין, כְּבָר נֶאֱמַר (שם שם, טו): "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט", וּמַהוּ מִשְׁפָּט הַשָּׁנוּי כָּאן? הִיא הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל וְהַמְּשׂוּרָה. מְלַמֵּד, שֶׁהַמּוֹכֵר נִקְרָא דַיָּן, שֶׁאִם שִׁקֵּר בַּמִּדָּה — הֲרֵי הוּא כִּמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין וְכוּ', וְגוֹרֵם לַחֲמִשָּׁה דְבָרִים הָאֲמוּרִים בְּדַיָּן וְכוּ', וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה. עַד כָּאן. וּכְבָר נִתְבָּאֵר, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמָּנוּ אֵין הָאוֹיְבִים יְכוֹלִים לִשְׁלֹט בָּנוּ. וְלָזֶה אָמְרוּ שֶׁעַל עֲו‍ֹן הַמִּשְׁקָלוֹת בָּא עֲמָלֵק, דְּכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ בַּמִּשְׁקָלוֹת נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה וְנִתַּן רְשׁוּת לַעֲמָלֵק לָבוֹא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

י״זוְהִנֵּה מָצִינוּ, שֶׁקֹּדֶם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶהֶרְגוּ כַּמָּה חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר גָּלוּ שְׁתֵּי שָׁנִים קֹדֶם הַחֻרְבָּן. וְעַל זֶה הָיָה תָּמֵהַּ הַמְקוֹנֵן בְּאָמְרוֹ: "סִלָּה כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי". כְּלוֹמַר, בְּעוֹד שֶׁהַשֵּׁם בְּקִרְבִּי, דְּהַיְנוּ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם. וְזֶה תֵּמַהּ. דְּבִשְׁלָמָא אִם כְּבָר הָיָה חָרֵב — כָּךְ הוּא הַמִּדָּה, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל צַדִּיק אֶחָד בִּשְׁבִיל עֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל; אֲבָל בְּעוֹד שֶׁהַשֵּׁם בְּקִרְבִּי, דְּהַיְנוּ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וְכִדְאָמְרִינַן דְּכָל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה הָיְתָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל לֹא נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אִם כֵּן אֵפוֹא לָמָּה זֶה סִלָּה כָל אַבִּירַי, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, אֶתְמְהָא! דְּכֵיוָן דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אֵינוֹ בְּדִין לַהֲרֹג צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ לְכַפֵּר עַל הַדּוֹר, כַּדָּבָר הָאָמוּר לְעֵיל.

י״חגַּם הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִצְטַעֵר עַל הַצַּדִּיקִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. הַהוּא אָמַר (ישעיה לג, יח-כ): "לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה, אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים. אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה, עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ, נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה. חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ, עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן" וְגוֹמֵר. וְיֵרָאֶה לְפָרֵשׁ כַּוָּנַת פְּסוּקִים אֵלּוּ עִם מַאי דְּאָמְרִינַן פֶּרֶק שֵׁנִי דַחֲגִיגָה (טו ע"ב): 'אַיֵּה סֹפֵר' — שֶׁהָיוּ סוֹפְרִים לְכָל אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה; 'אַיֵּה שֹׁקֵל' — שֶׁהָיוּ שׁוֹקְלִים כָּל קַלִּין וַחֲמוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה; 'אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים' — שֶׁהָיוּ שׁוֹנִים שְׁלשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בַּאֲוִיר. עַד כָּאן.

י״טעוֹד נַקְדִּים, דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ סֵדֶר וַיֵּרָא (פרשה מט סימן כה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה" (בראשית יח, לב). וְלָמָה עֲשָׂרָה? כְּדֵי כְּנִיסָה לְכֻלָּם וְכוּ'. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: כָּאן עֲשָׂרָה, וּבִירוּשָׁלַיִם אֲפִלּוּ אֶחָד הָיָה מֵגֵן עָלֶיהָ, כְּדִכְתִיב (ירמיה ה, א): "שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּרְאוּ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ". עַד כָּאן. וְכָתַב שָׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל, דְּהַטַּעַם הוּא: דְּשָׁנֵי יְרוּשָׁלַיִם דַּהֲוָה בַּהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִשּׁוּם הָכֵי בְּחַד סַגִּי לְהַצִּיל אֶת כֻּלָּהּ; אֲבָל בִּשְׁאָר הָעוֹלָם בָּעֵינַן כְּדֵי כְּנִיסָה, דְּהַיְנוּ עֲשָׂרָה.

כ׳וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַפְּסוּקִים: "לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל" וְגוֹמֵר, שֶׁהֵם תְּאָרִים לַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, כְּלוֹמַר, לֹא נִמְצָא אֶחָד מֵאֵלּוּ. שֶׁאִם הָיָה נִמְצָא, פְּשִׁיטָא דְ"אֶת עַם נוֹעָז", דְּהַיְנוּ עַזֵּי פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַדָּ"ק, "לֹא תִרְאֶה", דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא הָיִיתָ מַשְׁגִּיחַ בָּרְשָׁעִים. וְכֵן בְּ"עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ" וְ"נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה" לֹא הָיָה מַשְׁגִּיחַ בָּהֶם אִם הָיָה נִמְצָא צַדִּיק אֶחָד כַּהֹגֶן. וְכִי תֵּימָא: הָא בָּעֵינַן כְּדֵי כְּנִיסָה? הָא לֵיתָא, מִשּׁוּם דְּהָיִיתִי אוֹמֵר "חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ", וּבִירוּשָׁלַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲפִלּוּ בְּאֶחָד סַגִּי, וּכְדִכְתִיב: "שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם" וְגוֹמֵר, כַּדָּבָר הָאָמוּר.

כ״אהֲלוֹא מֵעַתָּה הִנְנִי בָּא לְבָאֵר מַאֲמָר הַנִּצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו. וְאִיכָּא לְמֵידַק, דְּכֵיוָן דְּמֵעִקָּרָא הוֹכִיחַ מִקְּרָא דְ'כִי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ' דְּעַמֵּי הָאָרֶץ אֵינָם חַיִּים, הֵיכִי קָאָמַר בָּתַר הָכֵי מָצָאתִי לָהֶם רְפוּאָה וְכוּ', דְּאִם כֵּן קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי. וְיֵרָאֶה לְיַשֵּׁב בְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פסחים נג ע"ב): כָּל הַמְהַנֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּמֵטִיל מְלַאי לְכִיסָן — זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ז, יב): "כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל: בִּמְחִצַּת הֶחָכָם יִכָּנֵס בַּעַל הַכֶּסֶף שֶׁהוּא מְהַנֶּה אוֹתוֹ מִנְּכָסָיו. וְטַעְמָא דְמִלְּתָא, דְּהַמְהַנֶּה תַּלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו שֶׁזּוֹכֶה לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה שֶׁיּוֹשֵׁב בַּמְּחִצָּה שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִים בָּהּ, שֶׁהוּא מָקוֹם אָיֹם וְנוֹרָא, שֶׁעָלָיו אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות לד ע"ב) שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ישעיה סד, ג): "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ", הַיְנוּ מִשּׁוּם דְּכֵיוָן שֶׁהוּא מְהַנֶּה אוֹתוֹ נִמְצָא דִּבְסִבָּתוֹ עוֹסֵק הַתַּלְמִיד חָכָם בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכֵיוָן שֶׁהוּא סִבָּה לְלִמּוּד הַתּוֹרָה חֲשִׁיב כְּאִלּוּ אִיהוּ גוּפֵהּ צֻרְבָּא מֵרַבָּנָן.

כ״בוּבָזֶה יוּבַן מַאי דְּאָמְרִינַן פֶּרֶק רְבִיעִי דִפְסָחִים (נג ע"א): אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: תּוֹדוֹס אִישׁ רוֹמִי הִנְהִיג אֶת בְּנֵי רוֹמִי לֶאֱכֹל גְּדָיִים מְקֻלָּסִים בְּלֵילֵי פְּסָחִים. שָׁלְחוּ לוֹ: אִלְמָלֵא תּוֹדוֹס אִישׁ רוֹמִי אַתָּה, גּוֹזְרָנוּ עָלֶיךָ נִדּוּי. וּבַגְּמָרָא (שם ע"ב) נִסְתַּפְּקוּ: תּוֹדוֹס אִישׁ רוֹמִי גַּבְרָא רַבָּה הֲוָה אוֹ בַּעַל אֶגְרוֹפִין הֲוָה? תָּא שְׁמַע. עוֹד זוֹ דָרַשׁ תּוֹדוֹס אִישׁ רוֹמִי: מָה רָאוּ חֲנַנְיָה וְכוּ'. שְׁמַע מִנַּהּ גַּבְרָא רַבָּה הֲוָה. רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין אָמַר: מֵטִיל מְלַאי לְכִיס תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֲוָה. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמֵּטִיל מְלַאי לְכִיס תַּלְמִידֵי חֲכָמִים — זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. עַד כָּאן. וְהַדָּבָר פָּשׁוּט, דְּמַה שֶּׁצִּדְּדוּ בַּגְּמָרָא אִם תּוֹדוֹס אִישׁ רוֹמִי גַּבְרָא רַבָּה הֲוָה, הַיְנוּ אִם הָיָה תַּלְמִיד חָכָם, וּמִשּׁוּם כְּבוֹד הַתּוֹרָה אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ, וְכִדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין (מו"ק יז ע"א): אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח — אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ; אַךְ מִטַּעַם הֱיוֹתוֹ בַּעַל מַעֲשֶׂה אֵין נִמְנָעִים מִלְּנַדּוֹתוֹ. וְאִם כֵּן קָשֶׁה בְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי, דְּמַאי מְהַנֵּי מַה שֶּׁהָיָה מֵטִיל מְלַאי לְכִיס תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְמַה שֶּׁנִּמְנְעוּ מִלְּנַדּוֹתוֹ? וְתוּ, הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ בְּתוֹדוֹס אִישׁ רוֹמִי מִצְו‍ֹת אֲחֵרוֹת חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיָה מֵטִיל וְכוּ'?! וְלֹא הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר אֶלָּא בַּעַל מַעֲשִׂים הֲוָה. וְתוּ, דְּמַאי רְאָיָה מַיְתִי מִדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל הַמֵּטִיל מְלַאי לְכִיס תַּלְמִידֵי חֲכָמִים — זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה? דִּנְהִי דְזוֹכֶה לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, אַךְ אַכַּתִּי מְנָלַן שֶׁיִּהְיוּ נִמְנָעִים מִלְּנַדּוֹתוֹ בִּשְׁבִיל מִצְוָה זוֹ?

כ״גאֶלָּא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ, וְהָכֵי פֵּרוּשׁוֹ: דְּמִתְּחִלָּה הֵבִיאוּ רְאָיָה דְתוֹדוֹס גַּבְרָא רַבָּה הֲוָה מִמַּה שֶּׁדָּרַשׁ דְּמָה רָאוּ חֲנַנְיָה וְכוּ', וּבָא רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר דְּאֵין צֹרֶךְ לָזֶה, דְּכֵיוָן שֶׁהָיָה מֵטִיל מְלַאי וְכוּ' הֲרֵי הוּא כַּתַּלְמִיד חָכָם עַצְמוֹ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד הַתַּלְמִיד חָכָם חָשׁוּב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ חִדֵּשׁ אוֹתָן הַהֲלָכוֹת. וְהֵבִיא רְאָיָה מִדִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: כָּל הַמֵּטִיל וְכוּ' זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, דְּהַיְנוּ בִּמְחִצַּת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְהַיְנוּ וַדַּאי מִשּׁוּם דְּחָשׁוּב כְּאִלּוּ אִיהוּ גּוּפֵהּ צֻרְבָּא מֵרַבָּנָן, וְאִם כֵּן פְּשִׁיטָא שֶׁנִּמְנָעִים מִלְּנַדּוֹתוֹ, כֵּיוָן דְּחָשׁוּב כַּתַּלְמִיד חָכָם עַצְמוֹ.

כ״דוְעִם זֶה יִתְיַשֵּׁב מַאֲמָר הַקּוֹדֵם. דִּלְעוֹלָם דַּוְקָא מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אוֹר תּוֹרָה חַי לֶעָתִיד לָבוֹא, וּכְדִכְתִיב: "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ"; אֶלָּא דְהַמְהַנֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו, כֵּיוָן שֶׁהוּא סִבָּה שֶׁאֲחֵרִים יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה, קָרֵינַן בֵּהּ 'כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ', וְחַי לָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.