פרשת דרכים ד׳Parashat Derakhim 4
א׳דֶּרֶךְ מִצְרַיִם
1
ב׳וּבוֹ שְׁנֵי דְרוּשִׁים
2
ג׳הַדְּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן (דרוש ד): בּוֹ יִתְבָּאֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ דָן אֶת הָאָדָם כִּי אִם לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם; אֲבָל לְעִנְיַן הַטּוֹבָה אֵינוֹ כֵּן, דְּצוֹפֶה וּמַבִּיט וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב. / בָּזֶה נוֹתֵן טַעַם לְשֵׁבֶט לֵוִי אַמַּאי לֹא נִשְׁתַּעְבֵּד. / וְעוֹד לוֹ דְבָרִים בְּגוֹ, דְּכֵיוָן דְּשֵׁבֶט לֵוִי לֹא הָיָה לוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ לֹא הוּטַל עָלָיו פְּרִיעַת חוֹב הַשְּׁטָר דְּ'כִי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ'. / מְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת הַמִּדְרָשִׁים דְּלָמָּה לֹא הָיוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מְרֻבִּים כִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים.
3
ד׳הַדְּרוּשׁ הַשֵּׁנִי (דרוש ה): יְסוּדָתוֹ סוֹבֵב הוֹלֵךְ דְּבִשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ, וּמְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת הַמְפָרְשִׁים הֵיכָן נִתְקַיֵּם גְּזֵרַת 'וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'. / הַבְטָחַת 'וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל' מִדִּין הַעֲנָקָה הוּא.
4
ה׳דְּרוּשׁ רְבִיעִי
5
ו׳שְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ה סימן ך): "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה משֶׁה וְאַהֲרֹן" (שמות ה, ד). מַהוּ 'לָמָּה'? אָמַר לָהֶם: אַתֶּם לָמָּה וְדִבְרֵיכֶם לָמָּה? "לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם" (שם). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי פָּנוּי הָיָה מֵעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ. עַד כָּאן.
6
ז׳עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ דָן אֶת הָאָדָם כִּי אִם בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, וְאַף שֶׁעָתִיד לַחֲטֹא — לֹא יַחְשֹׁב הַשֵּׁם לוֹ עָוֹן לְפִי זְמַנּוֹ, וּגְמוּלוֹ יָשִׁיב בְּרֹאשׁוֹ לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. אֲבָל לְעִנְיַן הַטּוֹבָה אֵינוֹ כֵּן, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת. כַּאֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ, הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ, בְּטַעַם הַדָּבָר אַמַּאי שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא הָיָה בִּכְלַל הַשִּׁעְבּוּד. וְזֶה לְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ: לְפִי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה עָתִיד שֵׁבֶט לֵוִי לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לְפִיכָךְ לֹא נִתַּן בְּשִׁעְבּוּד פַּרְעֹה. עַד כָּאן.
7
ח׳גַּם בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ב סימן א) אָמְרִינַן וְזֶה לְשׁוֹנָם: "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמשֶׁה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו וְגוֹ', אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד" (תהלים קג, ז-ח). 'אֶרֶךְ אַפַּיִם' — שֶׁהֶאֱרִיךְ אַף עִמָּהֶם; 'וְרַב חָסֶד' — שֶׁהוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְנִסְתַּכֵּל בַּטּוֹב וְלֹא בָּרַע שֶׁהָיוּ עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת. עַד כָּאן. וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה נִדְחַק בְּמַאֲמָר זֶה, מַהוּ כַּוָּנָתָם בְּאָמְרָם נִסְתַּכֵּל בַּטּוֹב וְלֹא בָּרַע.
8
ט׳וְיֵרָאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַה שֶּׁאָמְרוּ בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ג סימן ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיֹּאמֶר יְיָ רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי" (שמות ג, ז). הָדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יא, יא): "כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן". כֵּיצַד? אַתָּה מוֹצֵא, בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְתָה הָגָר מִבֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, מַה כְּתִיב שָׁם (בראשית כא, טו): "וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת". אָמַר רַבִּי סִימוֹן: בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַטְרְגוֹ. אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם שֶׁעָתִיד לְהָמִית אֶת בָּנֶיךָ בַּצָּמָא אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ אֶת הַבְּאֵר?! אָמַר לָהֶם: אֵינִי דָן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁעָתוֹ וְכוּ'. וְכֵן כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, דִּכְתִיב: "וַיֹּאמֶר יְיָ רָאֹה רָאִיתִי" — זוֹ רְאִיַּת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְכוּ'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵינִי דָנָם לְפִי הַמַּעֲשִׂים הָעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת. הַיְנוּ דִכְתִיב: כִּי שָׁמַעְתִּי אֶת צַעֲקָתָם, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְתִּי מַכְאוֹבָיו. יוֹדֵעַ אֲנִי כַּמָּה עֲתִידִין לְהַכְאִיבֵנִי בַּמִּדְבָּר וְכוּ', וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינִי נִמְנָע מִלְּגָאֳלָם. הַיְנוּ דִכְתִיב: "וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן". עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, שֶׁאַף שֶׁיּוֹדֵעַ הַשֵּׁם שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא אֵינוֹ נִמְנָע מִלְּהֵיטִיב עִמָּהֶם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דָן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁעָתוֹ.
9
י׳וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק עַל זֶה מִמַּאי דְּאָמְרִינַן בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ג סימן ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ג, יא). אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִכָּנֵס לִמְקוֹם הוֹרְגֵי נְפָשׁוֹת וְכוּ'. "וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" — מַה זְּכוּת יֵשׁ בְּיָדָם שֶׁאוּכַל לְגָאֳלָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שם שם, יב): "כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ". וּמַה שֶּׁאָמַרְתָּ מַה זְּכוּת יֵשׁ בְּיָדָם, "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שם). הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁבִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁהֵם עֲתִידִים לְקַבֵּל הֵם נִגְאָלִים. עַד כָּאן. הֲרֵי מוּכָח מִמַּאֲמָר זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָאָדָם עַל הֶעָתִיד, שֶׁאַף שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים לִגְאֻלָּה גָּאַל אוֹתָם בִּשְׁבִיל שֶׁעֲתִידִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וְהֵיכִי קָאָמַר שֶׁאֵינוֹ דָן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁעָתוֹ?
10
י״אאַךְ הַתֵּרוּץ לָזֶה הוּא מְבֹאָר, שֶׁבִּכְלַל רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מִתְנַהֵג עִם בְּרִיּוֹתָיו הוּא זֶה: שֶׁאִם עֲתִידִים לִהְיוֹת צַדִּיקִים — הוּא מִסְתַּכֵּל בֶּעָתִיד וּמֵיטִיב עִמָּהֶם, אַךְ אִם עֲתִידִים לַחֲטֹא — אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִים לַחֲטֹא, וְאֵינוֹ דָן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁעָתוֹ. וְהַיְנוּ דִכְתִיב: "וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן" — דַּוְקָא אָוֶן לֹא יִתְבּוֹנָן, אֲבָל מַה שֶּׁעֲתִידִים לְהֵיטִיב יִתְבּוֹנָן. וּמִשּׁוּם הָכֵי נִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וּגְאָלָם, וְלֹא נִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא בַּמִּדְבָּר, לְפִי שֶׁלְּהָרַע אֵינוֹ דָן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁעָתוֹ. וּרְאָיַת הַדָּבָר מְבֹאָר בְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: בּוֹא וּרְאֵה כֵּיצַד מִתְנַהֵג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם בְּרִיּוֹתָיו! בְּשָׁעָה שֶׁצּוֹפֶה שֶׁעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ — הוּא מֵיטִיב עִמָּהֶם, וּבְשָׁעָה שֶׁצּוֹפֶה שֶׁעֲתִידִים לַחֲטֹא — אֵינוֹ מַעֲנִישׁ אוֹתָם. הַיְנוּ דִכְתִיב: "וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן". עַד כָּאן.
11
י״בוְזֶהוּ כַּוָּנָתָם בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה א סימן מב): "וַיַּרְא אֱלֹהִים" (שמות ב, כה). אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁרָאָה שֶׁעֲתִידִים לְהַמְרוֹת עַל יַם סוּף, דִּכְתִיב (תהלים קו, ז): "וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף". "וַיֵּדַע אֱלֹהִים" (שמות שם) — שֶׁהֵם עֲתִידִים לוֹמַר "זֶה אֵלִי" (שמות טו, ב). רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: רָאָה שֶׁעֲתִידִין לוֹמַר "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שם לב, ד). "וַיֵּדַע אֱלֹהִים" — שֶׁעֲתִידִין לְהַקְדִּים נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע (שם כד, ז). עַד כָּאן. וְהִנֵּה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל פֵּרֵשׁ, שֶׁכַּוָּנָתָם הוּא: אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע שֶׁעֲתִידִים לְהַמְרוֹת בְּיַם סוּף, מִכָּל מָקוֹם רָאָה מַה שֶּׁעֲתִידִים לוֹמַר 'זֶה אֵלִי', וּבָא זֶה וְכִפֶּר עַל זֶה. וְכֵן אַף שֶׁרָאָה שֶׁעֲתִידִין לוֹמַר 'אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל', 'וַיֵּדַע אֱלֹהִים' שֶׁעֲתִידִים לְהַקְדִּים נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע, וּבַעֲבוּר זֶה לֹא הִשְׁגִּיחַ הַשֵּׁם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְהֻקְשָׁה לוֹ לָרַב זַ"ל עַל זֶה, דִּבְלָאו הָכֵי לָמָּה יַשְׁגִּיחַ עַל הֶעָתִיד, וְהִנֵּה אֵין רָאוּי לָדוּן אֶלָּא אַמַּעֲשֶׂה דְהַשְׁתָּא, וְכִדְאָמְרִינַן: "בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם" (בראשית כא, יז), וְנִדְחַק בָּזֶה, יְעֻיַּן שָׁם.
12
י״גאַךְ נִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הוּא עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ, שֶׁבָּא לְהוֹדִיעַ כַּמָּה הֵם חַסְדֵי הַשֵּׁם. דְּמִלְּבַד שֶׁכְּבָר כָּתַבְנוּ שֶׁהַשֵּׁם מַשְׁגִּיחַ עַל הַטּוֹב שֶׁעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת וּמֵיטִיב עִמָּהֶם וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הָרַע שֶׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת לְהָרַע עִמָּהֶם, עוֹד הִפְלִיא חַסְדּוֹ, שֶׁאִם רוֹאֶה שֶׁעֲתִידִין לְהָרַע וּלְהֵיטִיב — מֵיטִיב עִמָּהֶם בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁעֲתִידִין לְהֵיטִיב, וְאֵינוֹ נִמְנָע מִלְּהֵיטִיב בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁעֲתִידִין לְהָרַע, מֵאַחַר שֶׁעֲתִידִין גַּם כֵּן לְהֵיטִיב. וְהִנֵּה פֵּרוּשׁ 'וַיֵּדַע אֱלֹהִים' תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס: וַאֲמַר בְּמֵימְרֵהּ לְמִפְרַקְהוֹן. וְזֶהוּ כַּוָּנָתָם: 'וַיַּרְא אֱלֹהִים' מַה שֶּׁעֲתִידִין לְהַמְרוֹת בְּיַם סוּף, וְאַף עַל פִּי כֵן 'וַיֵּדַע אֱלֹהִים' מַה שֶּׁעֲתִידִין לוֹמַר 'זֶה אֵלִי', וּגְאָלָן בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁעֲתִידִין לוֹמַר 'זֶה אֵלִי' אַף שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא בְּיַם סוּף, וְדָן אוֹתָם כְּפִי הַטּוֹב שֶׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת אַף שֶׁעֲתִידִין גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת הָרַע. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נָמֵי הָכֵי סְבִירָא לֵהּ, וְהָכֵי קָאָמַר: רָאָה שֶׁעֲתִידִין לוֹמַר 'אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל', וְאַף עַל פִּי כֵן 'וַיֵּדַע אֱלֹהִים' מַה שֶּׁעֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וּגְאָלָם בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁעֲתִידִין לְהֵיטִיב, וּכְדִכְתִיב: "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה", וְנִסְתַּכֵּל בַּטּוֹב שֶׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת וְדָן אוֹתָם עַל הֶעָתִיד אַף שֶׁעֲתִידִים לַחֲטֹא.
13
י״דוְזֶהוּ כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר שֶׁכָּתַבְנוּ: "אֶרֶךְ אַפַּיִם" — שֶׁהֶאֱרִיךְ אַף עִמָּהֶם; "וְרַב חָסֶד" — מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְנִסְתַּכֵּל בַּטּוֹב וְלֹא בָּרַע שֶׁהָיוּ עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת. כְּלוֹמַר, דִּכְשֶׁנִּסְתַּכֵּל בָּרַע שֶׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת — 'אֶרֶךְ אַפַּיִם', הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ וְלֹא הֶעֱנִישׁ אוֹתָם. 'וְרַב חָסֶד' מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד — וּכְשֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְנִסְתַּכֵּל בַּטּוֹב שֶׁהָיוּ עֲתִידִין לְהֵיטִיב, דְּהַיְנוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ לוֹמַר 'זֶה אֵלִי', וּגְאָלָם; וְלֹא נִסְתַּכֵּל בָּרַע שֶׁעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁעֲתִידִין לְהַמְרוֹת בְּיַם סוּף אוֹ בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵגֶל.
14
ט״ווּבָזֶה יוּבַן פָּסוּק אֶחָד בְּפָרָשַׁת בָּלָק (במדבר כג, כא-כב): "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם" וְגוֹמֵר. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, מֶה הָיְתָה כַּוָּנַת בִּלְעָם בְּאָמְרוֹ "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל"? וְרַשִׁ"י זַ"ל פֵּרֵשׁ: לֹא הִבִּיט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָוֶן שֶׁבְּיַעֲקֹב; כְּשֶׁהֵם עוֹבְרִים עַל דְּבָרָיו, אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם לְהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹנָיוֹת שֶׁלָּהֶם וּבַעֲמָלָן שֶׁהֵם עוֹבְרִים עַל דָּתוֹ. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בָּזֶה, דְּהֵיכִי קָאָמַר דִּכְשֶׁהֵם עוֹבְרִים עַל דְּבָרָיו אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם, וְאִפְּכָא אָמְרִינַן (ירושלמי שקלים פ"ה ה"א): כָּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְּרָן — יִוַּתְּרוּ בְּנֵי מֵעָיו. וְאָמְרִינַן: "וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" (דברים י, יז) — שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ שֹׁחַד שֶׁל מִצְוֹת, אֶלָּא נִפְרָע מֵהָעֲבֵרוֹת וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר עַל הַמִּצְוֹת. וּבִפְרָט בְּיִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב בְּהוּ (עמוס ג, ב): "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם". וְהֵיכִי קָאָמַר שֶׁאֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם כְּשֶׁהֵם עוֹבְרִים עַל דְּבָרָיו? וּכְבָר כָּתַבְנוּ כַּוָּנָה אַחַת בְּפָסוּק זֶה בְּדֶרֶךְ הָעֲרָבָה (דרוש כב), יְעֻיַּן שָׁם. אַךְ כְּפִי דַרְכֵּנוּ נֹאמַר בְּעִנְיָן אַחֵר, וּנְדַקְדֵּק עוֹד בַּמֶּה שֶּׁסִּיֵּם בִּלְעָם דְּבָרָיו וְאָמַר: "אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם", דְּמַאי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן, דְּמִי לָא יָדַע בְּכָל זֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל נִתְעוֹרְרוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא בלק יד): "אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם". אַתָּה אָמַרְתָּ לִי (במדבר כב, ה): "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם" — מֵעַצְמָן, וְאֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא הַשֵּׁם הוֹצִיאָם. וּכְבָר הֵבִיא רַשִׁ"י זַ"ל אַגָּדָה הַלֵּזוּ בְּפֵרוּשׁוֹ.
15
ט״זוְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא שם): "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב". אָמַר בִּלְעָם: אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בָּעֲבֵרוֹת שֶׁבָּהֶם, וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל אֶלָּא בַּמִּצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, מֶה הָיְתָה כַּוָּנַת בִּלְעָם בָּזֶה לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בָּעֲבֵרוֹת וְהוּא מִסְתַּכֵּל בַּמִּצְוֹת. וְנִרְאֶה, דְּזֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא בלק ט): "כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלשׁ רְגָלִים" (במדבר כב, כח). אָמְרָה לוֹ: אֻמָּה זוֹ עֲתִידָה לָחֹג שָׁלשׁ רְגָלִים בַּשָּׁנָה, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְעָקְרָהּ מִן הָעוֹלָם?! וּכְבָר הֵבִיא רַשִׁ"י זַ"ל אַגָּדָה הַלֵּזוּ בְּפֵרוּשׁוֹ. וְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא בלק יג): "וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה" (במדבר כג, יד). קוֹסֵם גָּדוֹל הָיָה בָּלָק, רָאָה פִּרְצָה גְדוֹלָה שֶׁעֲתִידָה לְהִתְפָּרֵץ שָׁם. וְהַיְנוּ שֶׁמֵּת שָׁם משֶׁה רַבֵּנוּ. וְהוּא לֹא יָדַע זֶה, אֶלָּא רָאָה הַפִּרְצָה וְסָבוּר שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל שָׁם לַחֲטֹא, וְרָצָה שֶׁיְּקַלְלֵם שָׁם בִּלְעָם כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם הַקְּלָלָה.
16
י״זוְהִנֵּה כַּוָּנַת בָּלָק בָּזֶה הָיְתָה, לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁהַשֵּׁם מָנַע אֶת בִּלְעָם מִלְקַלְלָם לְפִי שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לָחֹג לְפָנָיו שָׁלשׁ רְגָלִים בַּשָּׁנָה, וְאִם כֵּן נִמְצִינוּ לְמֵדִין שֶׁהַשֵּׁם דָּן אֶת הָאָדָם עַל הֶעָתִיד, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁעֲתִידִין לָחֹג לְפָנָיו שָׁלשׁ רְגָלִים מָנַע לְבִלְעָם מִלְּקַלְלָם, וְלָזֶה הֵבִיא לְבִלְעָם רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁעֲתִידִים לַחֲטֹא שָׁם, וְיַעֲנִישׁ אוֹתָם עַל הֶעָתִיד. כִּי הֵיכִי דְמִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִין לְהֵיטִיב וּמֵיטִיב עִמָּהֶם, הָכֵי נָמֵי יִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא וְיַעֲנִישׁ אוֹתָם עַל הֶעָתִיד. לָזֶה בָּא בִּלְעָם וְאָמַר לוֹ: אַל יַעֲלוּ דְבָרִים אֵלּוּ עַל לְבָבְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אֹפִי אֻמָּה זוֹ עִם אֱלֹהֶיהָ. "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב" — אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בָּעֲבֵרוֹת שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא, וְאֵינוֹ דָן אוֹתָם אֶלָּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם; אֲבָל בַּמִּצְוֹת מִסְתַּכֵּל הוּא בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִין לְהֵיטִיב וּמֵיטִיב עִמָּהֶם, וַ"ייָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ". וְאִם כֵּן, אַף שֶׁנִּסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִים לָחֹג שָׁלשׁ רְגָלִים, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא בְּרֹאשׁ הַפִּסְגָּה. וְכִי תֵּימָא מְנָלַן זֶה, דְּהָווּ תַּרְתֵּי דְּסָתְרָן אַהֲדָדֵי. לָזֶה אָמַר: "אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם" — מִשָּׁם יִתְבָּרֵר לְךָ דְּמִסְתַּכֵּל בַּמִּצְוֹת שֶׁעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בָּעֲבֵרוֹת שֶׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל זֶה יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וַהֲלוֹא לֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם זְכוּת, אֶלָּא שֶׁנִּסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה; וַהֲלוֹא תֵּכֶף וּמִיָּד אַחַר מַתַּן תּוֹרָה עֲתִידִין לוֹמַר "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל", אֶלָּא עַל כָּרְחִין לוֹמַר שֶׁדָּן אוֹתָם עַל הַמִּצְוֹת שֶׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת וְאֵינוֹ דָן אוֹתָם עַל עֲבֵרוֹת שֶׁעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת, וְאִם כֵּן אֵין לְךָ שׁוּם תּוֹעֶלֶת בְּזֶה הַמָּקוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה שֶׁרָאִיתָ שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא שָׁם.
17
י״חוּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר הַפּוֹנֶה קָדִים: אַתֶּם לָמָּה וְדִבְרֵיכֶם לָמָּה? דְּלִכְאוֹרָה אֵין מוּבָן לִדְבָרִים אֵלּוּ. וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל נִדְחַק בְּפֵרוּשׁוֹ, יְעֻיַּן שָׁם. וְלִי נִרְאֶה דְּהָכֵי פֵּרוּשׁוֹ, דְּהִנֵּה אָמְרוּ זַ"ל בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה א סימן מב) שֶׁמִּדַּת הַדִּין הָיְתָה מְקַטְרֶגֶת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל. וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּזֶה, לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, וּכְדִכְתִיב (איוב יא, יא): "וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן". עוֹד נִתְבָּאֵר, דְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא נִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם מִשּׁוּם שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת שֵׁבֶט זֶה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. וְהִנֵּה פַּרְעֹה חָכָם גָּדוֹל הָיָה וְרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲתִידִין לוֹמַר "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל", וּמִשּׁוּם הָכֵי כְּשֶׁרָאָה לְמשֶׁה שֶׁבָּא לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל תָּמַהּ בָּזֶה וְאָמַר: אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהוּא רוֹצֶה לְגָאֳלָם מֵאַחַר שֶׁהֵם עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל? וְכִי תֹּאמַר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶלָּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם — זֶה לֹא יִתָּכֵן, שֶׁהֲרֵי שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא נִשְׁתַּעְבֵּד בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁעֲתִידִין לִהְיוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְאִם כֵּן מוּכָח מֵהָכָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָאָדָם אַף עַל הֶעָתִיד. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: אַתֶּם לָמָּה? כְּלוֹמַר, לָמָה אַתֶּם פְּנוּיִים? עַל כָּרְחִין לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן עַל הֶעָתִיד, וְרָאָה שֶׁאַתֶּם עֲתִידִים לִהְיוֹת תַּחַת עֲבוֹדָתוֹ לְשָׁרֵת בְּשֵׁם הַשֵּׁם, וּמִשּׁוּם הָכֵי פָּטַר אֶתְכֶם מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם. אִם כֵּן אֵפוֹא דִּבְרֵיכֶם לָמָּה? שֶׁאַתֶּם בָּאִים בְּמַאֲמַר הַשֵּׁם לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, וַהֲלוֹא עֲתִידִין הֵם לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל וְאֵינָם רְאוּיִם לִגְאֻלָּה. וְהוּא לֹא יָדַע דַּרְכֵי הַשֵּׁם, שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא, וְאֵינוֹ דָן אוֹתָם אֶלָּא לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל לְעִנְיַן הַטּוֹבָה מִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁעֲתִידִין לְהֵיטִיב וְדָן אוֹתָם עַל הֶעָתִיד.
18
י״טעוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר כַּוָּנָה אַחֶרֶת בְּמַאֲמָר זֶה. וְנֹאמַר טַעַם אַחֵר בְּהָא דְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא הָיָה בִּכְלַל הַשִּׁעְבּוּד. וְהָעִנְיָן הוּא בְּהָא דְאָמְרִינַן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה פב סימן יד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב" (בראשית לו, ו). רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (שם טו, יג). עַד כָּאן. וְהִקְשָׁה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְצָרִיךְ עִיּוּן אֵיךְ הָיָה בְּיָדוֹ לְהִנָּצֵל מִפְּנֵי הִפָּרְדוֹ מֵעַל אָחִיו. וְרַשִׁ"י זַ"ל בְּפֵרוּשׁ הַחֻמָּשׁ כָּתַב: אֵלֶךְ לִי מִכָּאן וְאֵין לִי חֵלֶק בַּמַּתָּנָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ וְלֹא בְּפִרְעוֹן הַשְּׁטָר. כַּנִּרְאֶה דִּסְבִירָא לֵהּ לְרַשִׁ"י שֶׁמַּתְּנַת הָאָרֶץ עִם גְּזֵרַת "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" הֵם שְׁנֵי דְבָרִים דְּשָׁיְכִי אַהֲדָדֵי, דְּמִי שֶׁזָּכָה בָּאָרֶץ חַיָּב לִפְרֹעַ הַשְּׁטַר חוֹב, וּמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה בָּאָרֶץ אֵינוֹ חַיָּב לִפְרֹעַ הַשְּׁטַר חוֹב. וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמַר עֵשָׂו: אֵין לִי חֵלֶק בָּאָרֶץ שֶׁנִּתְּנָה לוֹ וְלֹא בְּפִרְעוֹן הַשְּׁטָר. וְהָכֵי אִיתָא בְּסִפְרִי פָּרָשַׁת חֻקַּת: "כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ, יד). מָה רָאָה לְהַזְכִּיר כָּאן אַחֲוָה? אֶלָּא אָמַר: אַחִים אֲנַחְנוּ, בְּנֵי אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ", וְעַל שְׁנֵינוּ הָיָה הַחוֹב לְפָרְעוֹ. "נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ" (שם שם, יז). אֵין לְךָ לְעוֹרֵר עַל הַיְרֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא פָּרַעְתָּ הַחוֹב. עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, דְּמִי שֶׁזּוֹכֶה בָּאָרֶץ חַיָּב לִפְרֹעַ הַשְּׁטָר, וְעֵשָׂו כֵּיוָן שֶׁלֹּא זָכָה בָּאָרֶץ לֹא הוּטַל עָלָיו חוֹב הַשְּׁטָר. וְאִם כֵּן לְפִי זֶה, שֵׁבֶט לֵוִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ, וּכְדִכְתִיב (דברים יח, א): "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל", לְפִיכָךְ לֹא הוּטַל עֲלֵיהֶם פְּרִיעַת הַשְּׁטַר חוֹב דְּ"כִי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ". וְאָמְרִינַן בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה ה סימן כו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר משֶׁה: מִפְּנֵי מָה נִשְׁתַּעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל? אִם בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית טו, ח): "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה", וְאָמַרְתָּ לוֹ: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ"; אִם כֵּן, הֲרֵי עֵשָׂו מִבָּנָיו וְהֵם צְרִיכִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד כְּמוֹהֶם. עַד כָּאן.
19
כ׳וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר. דְּפַרְעֹה כְּבָר יָדַע שֶׁגְּזֵרַת הַשֵּׁם הָיְתָה שֶׁיִּהְיוּ גֵרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְעַכְשָׁו רָאָה לְמשֶׁה שֶׁרוֹצֶה לִגְאֹל אוֹתָם וַעֲדַיִן לֹא הָיוּ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם כִּי אִם רְד"וּ שָׁנָה. חָשַׁב פַּרְעֹה, אוּלַי עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ לוֹמַר, דְּכֵיוָן דְּחוֹב זֶה הָיָה מוּטָל עַל כָּל זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וּכְבָר פָּרְעוּ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּחֲצִית הַחוֹב, שֶׁרָאוּי שֶׁיִּגְאַל אוֹתָם וְיָבוֹא עֵשָׂו וְיִפְרַע הַמֶּחֱצָה הָאַחֵר. וְעַל זֶה בָּא פַּרְעֹה וְהִקְשָׁה לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן קֻשְׁיָא חֲזָקָה וְאָמַר לָהֶם: אֵיךְ עָלָה בְּדַעְתְּכֶם שֶׁאֵין עֲלֵיכֶם לִפְרֹעַ כִּי אִם מַחֲצִית הַחוֹב, וּמִשּׁוּם הָכֵי אַתֶּם סְבוּרִים שֶׁכְּבָר נִשְׁלַם הַקֵּץ וְאֵין עוֹד חוֹב לִפְרֹעַ, אִם כֵּן אֵפוֹא אַתֶּם לָמָּה? כְּלוֹמַר, לָמָה אַתֶּם פְּנוּיִים מִשִּׁעְבּוּד? וְכִי אֵין אַתֶּם בִּכְלַל "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ"?! אֶלָּא עַל כָּרְחִין לוֹמַר שֶׁהַטַּעַם הוּא לְפִי שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ וּלְפִיכָךְ לֹא הוּטַל עֲלֵיכֶם פְּרִיעַת הַשְּׁטַר חוֹב, אִם כֵּן וְדִבְרֵיכֶם לָמָּה? שֶׁאַתֶּם בָּאִים לוֹמַר שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ הַקֵּץ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּטַעֲנָה שֶׁכְּבָר פָּרְעוּ הֵם חֶלְקָם וְיָבוֹאוּ בְּנֵי עֵשָׂו וְיִפְרְעוּ חֶלְקָם, וַהֲלוֹא כֵּיוָן שֶׁבְּנֵי עֵשָׂו לֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּב לִפְרֹעַ הַשְּׁטָר, כְּמוֹ שֶׁאֵין עֲלֵיכֶם חִיּוּב כְּלָל לְפִי שֶׁלֹּא נְטַלְתֶּם חֵלֶק בָּאָרֶץ.
20
כ״אעוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר כַּוָּנָה אַחֶרֶת בְּמַאֲמָר זֶה עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בִּשְׁמוֹת רַבָּה (פרשה מג סימן ו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר משֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל: רִבּוֹן הָעוֹלָם, כָּךְ אָמַרְתָּ בְּסִינַי (שמות כ, ב): "אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ". 'אֱלֹהֵיכֶם' לֹא נֶאֱמַר. לֹא לִי אָמַרְתָּ?! שֶׁמָּא לָהֶם אָמַרְתָּ? וַאֲנִי בִּטַּלְתִּי אֶת הַדִּבּוּר?! אֶתְמְהָא. עַד כָּאן. וְהִקְשָׁה מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל, דְּאִם כֵּן מַאי (שם) "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"? וַהֲלוֹא משֶׁה לֹא נִשְׁתַּעְבֵּד מֵעוֹלָם וְלֹא הֻצְרַךְ לְהוֹצִיאוֹ. וְתֵרֵץ, דְּשֶׁמָּא עַל מַה שֶּׁבָּרַח תְּחִלָּה מִפְּנֵי פַּרְעֹה וְעַל מַה שֶּׁנִּתְגַּדֵּל בְּבֵיתוֹ וְלֹא בָּא לִכְלַל שִׁעְבּוּד. עַד כָּאן. וְהַנִּרְאֶה שֶׁהָרַב זַ"ל רָצָה לְתָרֵץ שְׁנֵי תֵּרוּצִים. הָאֶחָד הוּא, דְּפֵרוּשׁ 'אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ' הוּא עַל שֶׁבָּרַח תְּחִלָּה מִפְּנֵי פַּרְעֹה. וְזֶה הוּא דֹחַק גָּדוֹל בְּמַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב כַּמְבֹאָר. וְהַתֵּרוּץ הַשֵּׁנִי הוּא, דִּלְעוֹלָם 'אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים' הוּא כִּפְשׁוּטוֹ, וְהַכַּוָּנָה בְּאָמְרוֹ 'אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ' הוּא שֶׁסִּבַּבְתִּי שֶׁתִּתְגַּדֵּל בְּבֵיתוֹ וּמִטַּעַם זֶה לֹא בָּאתָ לִכְלַל שִׁעְבּוּד. וְגַם תֵּרוּץ זֶה קָשֶׁה בְּעֵינַי, שֶׁהֲרֵי כָּל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא הָיָה בִּכְלַל הַשִּׁעְבּוּד, וּמֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁמּשֶׁה יִשְׁתַּעְבֵּד? וְלוֹמַר דְּהַטַּעַם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבֵּד שֵׁבֶט לֵוִי הָיָה בִּשְׁבִיל משֶׁה שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּבֵית פַּרְעֹה וּבִשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ פָּטְרוּ כָּל הַשֵּׁבֶט, זוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ. וְהַנָּכוֹן אֶצְלִי, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן בְּלִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מִן הַטְּעָמִים הָאֲמוּרִים לְעֵיל, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם. וְאִם כֵּן עִקַּר הַסִּבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם הָיְתָה זֹאת, וְשַׁפִּיר קָאָמַר 'אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ', שֶׁהוּא הָיָה הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה.
21
כ״בוְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְנוּ שֶׁמִּדַּת הַדִּין הָיְתָה מְקַטְרֶגֶת שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין לְפִי שֶׁעֲתִידִין לוֹמַר "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל". וְהִנֵּה פַּרְעֹה חָכָם גָּדוֹל הָיָה, וְעַל זֶה טָעַן וְאָמַר: אַתֶּם לָמָּה? כְּלוֹמַר, שֶׁאֵין לָכֶם שִׁעְבּוּד. וְכִי תֵּימָא שֶׁכָּךְ הָיְתָה הַגְּזֵרָה בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, אִם כֵּן אֵפוֹא דִּבְרֵיכֶם לָמָּה? שֶׁבָּאתֶם לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, וַהֲלוֹא אֵין לָכֶם טַעֲנָה לִפְטֹר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹן הָעֵגֶל בַּטַּעֲנָה: 'אֱלֹהֵיכֶם' לֹא נֶאֱמַר, לִי אָמַרְתָּ וְלֹא לָהֶם. דְּאִם כֵּן, מַאי 'אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ', וַהֲלוֹא שֵׁבֶט לֵוִי לֹא נִשְׁתַּעְבֵּד? וּכְקֻשְׁיַת הָרַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, וְדוּק.
22
כ״גהַכְּלָל הָעוֹלֶה, דְּשֵׁבֶט לֵוִי לֹא הָיָה בִּכְלַל הַשִּׁעְבּוּד. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב קֻשְׁיָא חֲזָקָה שֶׁהִקְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, הֲלוֹא זֶה הַדָּבָר שֶׁמָּצִינוּ בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר בְּמִנְיַן הַלְוִיִּם, שֶׁמָּנָה אוֹתָם מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה וְהָיוּ שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף (במדבר ג, לט), וּמִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה שְׁמֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים (שם ד, מח). וְהִנֵּה לֹא יַגִּיעוּ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לַחֲצִי שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל הַפָּחוּת שֶׁבְּכֻלָּם, וְזֶה תֵּמַהּ אֵיךְ לֹא יִהְיוּ עֲבָדָיו וַחֲסִידָיו עַם בְּרוּכֵי הַשֵּׁם כִּשְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל נִתְעוֹרְרוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ שֶׁהָיָה הָאָרוֹן מְכַלֶּה בָּהֶם. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן לֹא הָיוּ כִּי אִם בְּנֵי קְהָת, וְאִם כֵּן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי הָיָה לָהֶם לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמָּצִינוּ שֶׁבְּנֵי קְהָת שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הָיוּ מְרֻבִּים מִבְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, וְהוּא פֶּלֶא לְפִי דִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. שׁוּב רָאִיתִי בְּמִדְרַשׁ בַּמִּדְבָּר רַבָּה (פרשה ה סימן א) הַתֵּרוּץ מְבֹאָר, דְּאַדְּרַבָּה בְּנֵי קְהָת הָיוּ מוּעָטִים מִכֻּלָּם בְּסִבַּת הָאָרוֹן. וָהוּא, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת (במדבר ג, כב); וּכְשֶׁחָזַר וּמָנָה אוֹתָם מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁהוּא זְמַן הָעֲבוֹדָה, הָיוּ אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים (שם ד, מ). הֲרֵי שֶׁהָיוּ מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה מֵאָה וּשְׁלשִׁים יוֹתֵר עַל שְׁלִישׁ. וְכֵן בְּנֵי מְרָרִי מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה הָיוּ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם (שם ג, לד); וּמִבֶּן שְׁלשִׁים, שֶׁהוּא זְמַן הָעֲבוֹדָה, שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם (שם ד, מד). הֲרֵי שֶׁהָיוּ מִבֶּן שְׁלשִׁים מֵאָה יוֹתֵר עַל חֶצְיָן. אֲבָל מִשְׁפַּחַת בְּנֵי קְהָת אַתְּ מוֹצֵא מִבֶּן חֹדֶשׁ מְרֻבֶּה מִכָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת, שֶׁהָיוּ שְׁמֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת (שם ג, כח); וּכְשֶׁהוּא מוֹנֶה אוֹתָם מִבֶּן שְׁלשִׁים, שֶׁהוּא זְמַן הָעֲבוֹדָה, הָיוּ אַלְפַּיִם שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים (שם ד, לו). הֲרֵי שֶׁהָיוּ מִבֶּן שְׁלשִׁים פָּחוֹת מֵהַשְּׁלִישׁ מֵאָה וְשִׁשָּׁה עָשָׂר. וְהַטַּעַם לָזֶה, לְפִי שֶׁבְּנֵי קְהָת הָיוּ טוֹעֲנֵי הָאָרוֹן וְהָיָה מְכַלֶּה בָּהֶם, לְפִיכָךְ נִתְמַעֲטוּ מִבֶּן שְׁלשִׁים יוֹתֵר מִכָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת. אַךְ עִקַּר הַקֻּשְׁיָא בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, דְּלָמָּה לֹא הָיוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מְרֻבִּים כִּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים. וְעוֹד תֵּמַהּ עַל רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁעֲדַיִן בְּמִנְיָן זֶה לֹא נָשְׂאוּ הָאָרוֹן שֶׁתִּהְיֶה הַקְּדֻשָּׁה מְכַלָּה בָּהֶם. וּכְבָר הֻקְשָׁה זֶה לָרִאשׁוֹנִים זַ"ל. אַךְ כְּפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְקַמָּן (דרוש ה), שֶׁטַּעַם הָרִבּוּי הָיָה כְּדֵי לְהַשְׁלִים גְּזֵרַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, נִיחָא. דִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ בַּשִּׁעְבּוּד הֻצְרַךְ הַשֵּׁם לְרַבּוֹת אוֹתָם כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִימוּ גְזֵרַת הַשִּׁעְבּוּד, אֲבָל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁלֹּא הָיָה בִּכְלַל הַשִּׁעְבּוּד לֹא הָיָה שׁוּם תּוֹעֶלֶת נִמְשָׁךְ מֵרִבּוּיָם, וְאִם כֵּן הָיוּ פָּרִים וְרָבִים כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.
23
כ״דוּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר הַכָּתוּב (שמות יא, ג): "וַיִּתֵּן יְיָ אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם, גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד" וְגוֹמֵר. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּתֹאַר זֶה שֶׁתֵּאֵר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּלְשׁוֹן 'עָם', שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ זַ"ל (תנחומא בלק יז): "וַיָּחֶל הָעָם" (במדבר כה, א). כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'הָעָם' — לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא, וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'יִשְׂרָאֵל' — לְשׁוֹן שֶׁבַח הוּא וְכוּ', יְעֻיַּן שָׁם. וְאִם כֵּן הָכָא בִּשְׁעַת רָצוֹן הָיָה לוֹ לִקְרוֹתָם בְּלָשׁוֹן שֶׁל שֶׁבַח וְלוֹמַר 'וַייָ נָתַן אֶת חֵן יִשְׂרָאֵל'. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ בָּזֶה לְקַמָּן בִּדְרוּשׁ חֲמִישִׁי. תּוּ קָשֶׁה בְּמַאי דְּקָאָמַר "גַּם הָאִישׁ משֶׁה", דְּאֵין לוֹ קֶשֶׁר עִם הַקּוֹדֵם. גַּם מִלַּת 'גַּם' הִיא מְיֻתֶּרֶת. וּכְבָר נִדְחֲקוּ בָּזֶה הָרַב אִבְּן עֶזְרָא וְהָרַמְבַּ"ן וְאָמְרוּ: וְטַעַם "גַּם הָאִישׁ משֶׁה", כִּי הָיוּ רַבִּים מֵהֶם מַשְׁאִילִים אוֹתָם מִפְּנֵי כְּבוֹד משֶׁה. וְלֹא יָדַעְתִּי לְמַאי אִצְטְרִיךְ לָזֶה מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נָתַן הַשֵּׁם אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם.
24
כ״הוְלִי נִרְאֶה דְּהָכֵי פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב. דְּהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְנוּ בִּדְרוּשׁ חֲמִישִׁי, דְּמַה שֶּׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל בְּבִזַּת מִצְרַיִם הָיָה חֵלֶף עֲבוֹדָתָם מִמַּה שֶּׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם, וּכְמַאֲמַר גְּבִיהָא בֶּן פְּסִיסָא (סנהדרין צא ע"א). וְאִם כֵּן, שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁלֹּא הָיוּ בִּכְלַל הַשִּׁעְבּוּד לֹא הָיוּ בִּכְלַל הַחֵן. עוֹד נַקְדִּים מַאי דְּאָמְרִינַן סוֹף פֶּרֶק קַמָּא דִשְׁבוּעוֹת (יג ע"ב): "וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, לג) — זֶה לִפְנַי וְלִפְנִים וְכוּ'; "עַם הַקָּהָל" — אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; "יְכַפֵּר" — אֵלּוּ הַלְוִיִּם. עַד כָּאן. וְאָמְרִינַן הָתָם, דְּאִצְטְרִיךְ קְרָא יַתִּירָא לְרַבּוֹת אֶת הַלְוִיִּם מִשּׁוּם דִּלְוִיִּם לָא אִקְּרוּ עַם. וּמֵהַאי טַעְמָא אָמְרִינַן בְּפֶרֶק הַזְּרוֹעַ (חולין דף קלא) דִּלְוִיִּם פְּטוּרִים מִלִּתֵּן זְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְהַקֵּבָה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב (דברים יח, ג): "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם", וּלְוִיִּם אֵינָם בִּכְלַל עָם. עוֹד נַקְדִּים מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְסוֹטָה (יג, א): בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל משֶׁה רַבֵּנוּ! שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם נִתְעַסְּקוּ בְּבִזָּה, וְהוּא נִתְעַסֵּק בְּמִצְוֹת; שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, יט): "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף".
25
כ״ווְהִנֵּה כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ אָתְיָא שַׁפִּיר אִם הָיָה בִּכְלַל הַחֵן, שֶׁהָיָה יָכוֹל לִשְׁאֹל מֵאֵת הַמִּצְרִים; אֲבָל אִם לֹא הָיָה בִּכְלַל הַחֵן, אֵין כָּאן שֶׁבַח בַּמֶּה שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בְּבִזַּת מִצְרַיִם, דְּאֶפְשָׁר שֶׁאִם הָיָה שׁוֹאֵל כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ. וְלָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר: "וַייָ נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם". וְדִקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר 'עָם', לְמַעֵט שֵׁבֶט לֵוִי שֶׁלֹּא הָיוּ בִּכְלַל הַחֵן. וְכִי תֵּימָא, אִם כֵּן אֵין שֶׁבַח לְמשֶׁה בַּמֶּה שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בַּבִּזָּה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בִּכְלָל הַחֵן. לָזֶה אָמַר: "גַּם משֶׁה הָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד" וְגוֹמֵר, וְאִם הָיָה רוֹצֶה לִשְׁאֹל מֵהֶם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת, אֶלָּא שֶׁהַמִּצְוֹת הָיוּ חֲבִיבוֹת עָלָיו בְּיוֹתֵר וְלֹא רָצָה לְהִתְעַסֵּק בְּבִזַּת מִצְרַיִם אֶלָּא בְּהוֹלָכַת עַצְמוֹת יוֹסֵף, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ (משלי י, ח): "חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת".
26