פניני הלכה, העם והארץ, הקדמהPeninei Halakhah, The Nation and the Land, Introduction

א׳בשנים האחרונות עסקתי במסגרת כתיבת ספרי 'פניני הלכה' בכתיבת נושאים שלמים – הלכות פסח, הלכות שבת א', הלכות תפילה, תפילת נשים, הלכות זמנים – לעומת הנושאים המלוקטים שהופיעו בארבעת כרכי פניני הלכה הראשונים (שיצאו בין השנים תשנ"ד-תשנ"ח). במשך הזמן, כרבע מההלכות שהופיעו בארבעה הראשונים כבר נדפסו באופן שלם יותר בהלכות תפילה, ועלה הצורך להוציא מהראשונים את ההלכות שנדפסו באחרונים.

ב׳ובעצם התעוררה שאלה, האם יש טעם להמשיך להדפיס את הראשונים, שהואיל והם היו מבוססים על פינת ההלכה ששודרה בערוץ שבע, ההלכות מופיעות בהם בפחות פירוט ודקדוק הלכתי, ובעזרת ה' אני מקווה לבאר כל אחד מהנושאים המובאים שם באופן שלם יותר בספרים החדשים, ועל כן התלבטתי אם נכון להמשיך להדפיסם כצורתם הישנה, ושמא יש בכך הונאה כלפי הקונים שיקנו ספרים שבעתיד יצאו בהוצאה שלמה יותר.

ג׳אך כיוון שעוד יעברו שנים רבות עד שאוכל להשלים בעז"ה את כתיבתם בשלמות, ובינתיים אפשר להפיק תועלת גם מצורתם הנוכחית, בעצת חברים ותלמידים החלטתי לסדרם מחדש עם מעט הוספות ותיקונים.

ד׳תוך כך נתרגשה עלינו פורענות הגירוש וחורבן הישובים היקרים בגוש קטיף וצפון השומרון, ועל כן בחרתי לעסוק תחילה בהלכות הקשורות לארץ ישראל ועם ישראל. ליקטתי את כל ההלכות הקשורות לעם ולארץ, ועוד הוספתי בירורים מחשבתיים והלכתיים בתחומים הקשורים לכך. (חלק מהתוספות נדפסו ב'רביבים' שבעיתון 'בשבע' וחלק ב'לאור ההלכה' שבגיליון 'מעט מן האור'). כיוון שספר זה אינו מתיימר להקיף באופן שלם תחום מרכזי זה, על כן קראתיו 'ליקוטים בענייני העם והארץ'.

ה׳שני הפרקים הראשונים עוסקים בענייני אמונה ומחשבה, ומבארים את ערכה של ארץ ישראל ודרכי ישובה. הפרק השלישי עוסק בהרחבה במצוות ישוב הארץ. כלולות בו הלכות שנדפסו בחלק א' עמודים 90-99, והלכות שנדפסו בחוברת מיוחדת שיצאה לפני כארבע שנים, ועוד הלכות על גבולות הארץ וחיבתה.

ו׳הפרק הרביעי – 'מהלכות צבא ומלחמה' – עדיין לא נדפס במסגרת 'פניני הלכה', ורובו ממאמרים והלכות שכתבתי בהזדמנויות שונות. הפרק החמישי עוסק ב'שמירת הארץ' ובו גם הלכות מגורי נוכרים בארץ, וגם איסור נסיגה, ובירור פסק ההלכה על 'סירוב פקודה'. חלקו נדפס בסוף חלק ראשון וחלק שלישי מפניני הלכה. הפרק השישי – 'מהלכות מדינה' – חציו נדפס בסוף חלק ב', וחציו נוסף כאן. הפרק השביעי – 'ערבות הדדית' – חלקו נדפס בהלכות הצלת נפשות שבחלק שלישי, ומקצתו נוסף כאן. הפרק השמיני על 'עבודה עברית' נדפס בחלק הראשון, וכאן נוספו הערות ספורות וסעיף מעשי לסיום. הפרק התשיעי – 'הלכות זכר למקדש', נדפס ברובו בסוף חלק ראשון, ושתי הלכות על ברכת 'מציב גבול אלמנה' נדפסו בחלק שלישי. הפרק העשירי 'הלכות גרים', נדפס בחלק שני, וצירפתיו לכאן מפני חשיבותו לדורנו.

ז׳שלמי תודה לאבי מורי ואמי מורתי היקרים, ולאשתי שסייעה רבות בהוצאת הספר. כאן המקום להוקיר תודה לרב יונדב זר שמלווה את הוצאת כל הספרים, ועזרתו עצומה בעצה והגהה, יהי רצון שימשיך להוציא אל הפועל את כשרונותיו הברוכים למען בניין התורה, העם והארץ. כמו כן הנני מודה לחברי החכם הכולל הרב זאב סולטנוביץ' על הערותיו המחכימות; ולרב שלומי בדש, שלמרות עיסוקיו הרבים בחינוך וצרכי הכלל מצא זמן לעבור על הספר ולהעיר את הערותיו; ולרב מאור קיים על הגהותיו היסודיות והרחבותיו. אזכיר לברכה את תלמידי הישיבה היקרים שסייעו בהגהות והערות ושאלות מחכימות. במיוחד עלי להודות לשלו קיים על עיצוב המפות, לדוד ברלינר על הקלדת התשובות והגהותיהם, וכן לנתן לוין ויואל ברגר.

ח׳ימים קשים וכואבים עברו עלינו. ישובים שהוקמו במסירות נפש הוחרבו על ידי ממשלת ישראל, יושביהם גורשו בחרפה, וגדל הכאב על שהמעשים הרעים הללו נעשו על ידי אחים מרשיעים. מעט נחמה נוכל לשאוב מכך שהתמיכה במעשים הרעים הללו נעשתה מתוך חוסר הבנה בערכו ושליחותו של עמנו על הארץ הקדושה שה' הנחיל לאבותינו ולנו. מתוך כך מוטלת עלינו חובה להעמיק בתורה ולסלול בהדרכתה אורחות חיים לתיקון עולם. בלילות הכואבים, בהם לא ניתן היה לישון מרוב צער, ספר זה נכתב ונערך. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שכל המתנחלים המגורשים, וכל אסירי ציון, ימצאו את דרכם להוסיף חיים וברכה. ומתוך הצרה נזכה כולנו לדעת עד כמה אנו נזקקים לאורה של תורה, ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.

ט׳אליעזר מלמד, אלול תשס"ה

י׳פתיחה למהדורת תשע"ח

י״אא. מאז הודפס ספר הליקוטים בענייני העם והארץ בשנת תשס"ה עברו כשלוש עשרה שנים. רוב ניכר של ההלכות המובאות בו לוקטו מהמהדורות הראשונות של 'פניני הלכה', שהראשון שבהם הודפס בשנת תשנ"ג והאחרון תשנ"ח, והם שוכתבו מהלכות שנאמרו כמה שנים קודם ב'פינת ההלכה' שב'ערוץ שבע'. כך שעיקר ההלכות שהיו עד כה בליקוטים בענייני העם והארץ הם מלפני כעשרים וחמש שנה. כבר במהדורת תשס"ה התלבטתי האם ראוי לפרסם הלכות אלו שהם ליקוטים במסגרת סדרת 'פניני הלכה' שנועדה להקיף כל נושא בשלימות. לבסוף, בעצת חברים ותלמידים הוסכם להדפיסם, וכיוון שכך, הוספתי לכתוב כהקדמה את שני הפרקים הראשונים המחשבתיים, והוספתי הלכות שכתבתי במשך השנים בענייני צבא ומלחמה.

י״בבינתיים עברו שנים, ובכל שנה ההתלבטות גברה האם ראוי להדפיס עוד מהדורה ועוד מהדורה, כאשר חוסר השלימות שבסגנון הליקוטים לעומת שאר הסדרה נעשה בולט יותר. במיוחד שמדובר בנושאים אקטואליים וסגנון הליקוטים שמכוון לבעיות השעה בזמן כתיבתם נעשה פחות קולע ומכוון, הואיל והשיח הציבורי הולך ומשתנה משנה לשנה. בנוסף לכך, מעגל השומעים ב'ערוץ שבע' ובעת הופעת הספרים בעבר היה של חוג מתיישבי יש"ע ותומכיהם, ואילו כיום מעגל לומדי 'פניני הלכה' התרחב לחוגים נוספים, ואף החלו לתרגמם לארבע שפות: אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית, עד שמספר הספרים שהודפס מלפני שלוש עשרה שנה ועד היום הוא פי עשרה ממה שהודפס לפני כן. לדוגמא, כאשר התייחסתי לנוכרים או ערבים (בפרקים חמישי ושמיני), לאנשי יש"ע היה ברור שהדברים אינם נכתבים מתוך שנאה לזר אלא כחלק ממלחמה או מאבק, כאשר מנגד ברורים גם כל ערכי המוסר, החסד והשלום, כפי שידוע לכל מי שמכיר את המציאות שככלל המתנחלים נוהגים בכבוד לשכנים ולעובדים הערבים, ואנשי הרפואה שבישובים מתנדבים להצילם. אולם קוראים רחוקים שמושפעים מהעלילות האנטישמיות המושמעות בתקשורת כנגד המתנחלים, ועל אחת כמה וכמה לומדי התרגומים, עלולים להבין את הדברים בצורה אחרת לחלוטין. וכך כשהגיעה הדרישה לתרגם ספר זה לרוסית, בקשתי להמתין עד שאעבור עליו שוב וארחיב בכמה נושאים מורכבים שצריכים תוספת ביאור עבור הלומדים המעמיקים, וכדי להתאימו במידה מסוימת גם ללומדים שאינם מכירים את השיח הפנימי של בית המדרש ומתיישבי יהודה ושומרון. בתוך כך הוספתי עוד הלכות שביררתי במשך השנים במסגרת הטור 'רביבים' שבעיתון 'בשבע'. כמו כן הוספתי ללטש את הסגנון, ולקרבו מסגנון דיבור של 'פינת ההלכה' לסגנון כתיבה. לצערי הספר עדיין רחוק מלהקיף ולבטא כראוי את הנושאים שהוא עוסק בהם, ולכן הוא נקרא ליקוטים.

י״גבפרק הראשון הוספתי מעט רעיונות יסודיים בעניין העם כדי לבאר שערך העם קודם לערך הארץ, ואף שם הפרק שונה ל'מעלת העם והארץ'. (הנה דוגמא, המכירים את השיח הפנימי יודעים שהעם קודם לארץ, אבל אנשים רחוקים בשגגה או בזדון מעדיפים להטיח שעמדתנו שהארץ קודמת לעם). בפרק השלישי (ג, יד-כא) העמקתי ודייקתי בגבולות הארץ, ואף המפות שודרגו. בפרק רביעי נוספו שלוש הלכות בביאור מצוות אשת יפת תואר (ד, טז-יח). בפרק החמישי הרחבתי בביאור היחס למגורי נוכרים בארץ (ה, א-ה), הן כדי שיובן שאין בהלכות אלו שנאת זרים, אלא ביטוי לחזון של הקמת מדינת מופת אור לגויים שכל תושביה שותפים לגילוי האידיאלים האלוקיים, ובתוך כך גם התייחסתי באופן מפורט למצב שלנו כעת. עוד נוספה התייחסות הלכתית להריסת בתים ביהודה ושומרון על פי החלטת בית המשפט (ה, יג).

י״דבפרק השישי (ו, ז-ח) הרחבתי והשלמתי את ההתייחסות לבתי המשפט האזרחיים של מדינת ישראל, הן בהעמקת הביקורת כלפיהם, והן בהבנת הצורך בקיומם, ובתפקיד המוטל על לומדי התורה. בסופו נוספה הלכה ביחס לבחירת נשים. בפרק השביעי דקדקתי יותר בביאור ההלכה ביחס למחבל שנתפס (ז, ט), ועוד הלכה על העריבות והאחריות להיטיב לכל בני האדם (ז, י). בפרק השמיני טרחתי לבאר את כל הלכות העדפת עבודה עברית כמצווה להעדיף קרובים במעגלים שמתרחבים ממשפחה, לשכנים, בני העיר, העם, העמים הקרובים יותר עד כל בני האדם – ולא כניכור כלפי זרים. מבחינה הלכתית כך גם היה כתוב לפני כן, אולם מי שלא גדל על יסודות המוסר שבתורה עלול להבין זאת אחרת. הפרק התשיעי עבר עיבוד משמעותי מסגנון של 'פינת ההלכה' לסגנון קרוב יותר לכתיבה. בעקבות הדיונים הציבוריים, כל הפרק העשירי הנוגע להלכות גרים נכתב מחדש, ונוספו בו ביאורים יסודיים וחשובים.

ט״ואקווה שאזכה לערוך את הנושאים החשובים שכלולים בספר ליקוטים זה בספרים שלמים, הן ביחס של העם והארץ, הן ביחס לסדרי מדינה ומשפט, והן ביחס של ישראל והעמים.

ט״זבמכתבי הרב הגאון שלמה גורן זצ"ל הוספתי מכתב ששלח אלי ונשמט ממני, וזאת בזכותו של הרב מאור הורוביץ. הוא אמנם מצא עוד מכתב, אבל כיוון שהוא עוסק בסוגיה רגישה של דין 'רודף' על ראשי המחבלים, בחרתי שלא להדפיסה במסגרת ספר זה, שציבור רחב לומד בו.

י״זב. כאן המקום להודות לרב מאור קיים על עזרתו בכל בירורי ההלכות ועל כתיבת ההרחבות, ולחברי הרב זאב סולטנוביץ', החכם הכולל, על סיועו בבירור הסוגיות, ולרב יונדב זר על הגהותיו, ולרב יאיר וייץ על בירוריו המדויקים בגבולות הארץ והגהותיו לספר, ולנחמה רוזנשטיין על סידור המפות, ולרב מאור הורוביץ על הגהותיו החשובות וסידור הספר לדפוס. בענייני גבולות הארץ נעזרנו בספרו של מו"ר הרב חיים שטיינר שליט"א 'טובה הארץ'.

י״חשלמי תודה לאבי מורי הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית-אל ולאמי מורתי הרבנית שולמית מנהלת ערוץ שבע, שכל יסודות תורתי והשקפתי מהם. כמו כן תודה מיוחדת לענבל אשתי היקרה שמקדישה את כל כוחותיה להגדלת התורה ולהאדרתה, להצלחת הלימוד ולהוצאת הספרים לזיכוי הרבים. יהי רצון שנזכה לראות את כל בנינו ובנותינו, נכדינו ונכדותינו, מתעלים בלימוד התורה וקיום המצוות, מקימים משפחות טובות ומפוארות, ומרבים אמת, חסד ושלום עד עולם.

י״טאוסיף להודות לכל העוסקים בעבודת הקודש בבניין הישיבה והדפסת הספרים: ר' יעקב וינברגר מנהל הישיבה, יוני בוזגלו והדס פדינקר האחראים על ההדפסה וההפצה. וכן למנהלים והאחראים הקודמים ר' יעקב כץ, ר' דודו סעדה, ישראל סעדיה, שלו קיים, חיים מרגוליס וקרן פוגל. יהי רצון שהש"י יתן לכל העוזרים והמסייעים במלאכה תבונה וכוח להצליח בעבודתם, ויזכו להקים משפחות מפוארות, וימלא ה' כל משאלות לבם לטובה.

כ׳הקדשה והספד לקדוש הרב איתמר בן גל הי"ד "בכ' שבט נהרג על קידוש השם הרב איתמר בן גל הי"ד, מפאר גידולי ישיבתנו. בחייו ובמותו, מסר הרב איתמר את לבבו, נפשו ומאודו, על גילוי תורת ארץ ישראל, ועל החינוך לתורה ומצוות, ועל ישוב הארץ, בקו הראשון של ההתיישבות, בהר ברכה. ספר זה שעוסק בעם ובארץ, מוקדש לעילוי נשמתו. אלו דברי ההספד שאמרתי בהלוויה:"