פרי צדיק, במדבר י״זPeri Tzadik, Bamidbar 17
א׳חדו השתא בהאי שעתא דבי' רעוא דרעוין כו' הנה בלילה בסעודה ראשונה אומרים חדו סגי ייתי ובבוקר בסעודה שניה אומרים נהורי' ישרי בה כו' דבי' תחדי נפשא ובסעודה שלישית חדו השתא כו' דבי' רעוא דרעוין. הוא כמו שאמרנו שבלילה בא לכל אחד השמחה מהיראה והוא שמחה גדולה. ובבוקר בא השמחה מהאור שבא להלב כש"נ אור לצדיקים ישמח. ובסעודה ג' אז השמחה דבי' רעוא דרעוין רצון הרצונות מה שהשי"ת בחר בישראל מרצון הפשוט בלא טעם. דבלילה השמחה הוא ישמחו במלכותך שומרי שבת כו' עם מקדשי שביעי כמו שאמרנו. ובבוקר השמחה מהאור וע"ז א' ישבעו ויתענגו מטוב"ך שהוא מהאור כי טוב ובזה יש שביעה כשהוא מעתיקא וכמו שאמרנו. וכאן השמחה מהרצון וע"ז אמר ובשביעי רצית בו וקדשתו. וכן אומרים בתפלה קדשנו במצותיך נגד סעודת הלילה שהקדושה הוא בשמירת שבת במעשה. ותן חלקינו בתורתיך הוא האור כש"נ ותורה אור וה' פעמים אורה שבפ' יהי אור כנגד ה' חומשי תורה (ב"ר פ' ג') ואומרים שבענו מטובך מהאור כי טוב. והוא כנגד סעודת הבוקר סעודתא דעתיקא והוא כנגד אברהם אבינו ע"ה שזכה למדת זקן בחי' עתיקא ואז יש שביעה בהאור כאמור. ושמח נפשינו בישועתך הוא כנגד סעודה ג' שהשמחה בא מהרצון בלא טעם וזהו בישועתך שישועתן של ישראל כביכול ישועתו של הקב"ה והוא כנגד יעקב אבינו ע"ה וכמ"ש (מ"ר פ' זו פ' ב') נרננה בישועתך ויושע ה' וגו' ויושע כתיב ונוכל לקרות ויושע כביכול כאלו הוא נגאל. ובשם אלהינו נדגול שיהיה נכרין כו' עי"ש. והיינו כמו"ש (חגיגה ט"ז.) דגול מרבבה דוגמא הוא ברבבה שלו כו'. והמלאכים כל אחד ניכר בקדושתו וכמו שאמרנו ממ"ש שאין מלאך אחד עושה ב' שליחות. וכן קדושת השבטים שבכל שבט קדושה מיוחדת וזהו שעשאן דגלים שיהיה ניכרים וכמו שאמרנו לעיל וזהו כנגד יעקב כמו שמתחיל המזמור ישגבך שם אלהי יעקב. ישלח עזרך מקודש היינו ד"ת וכמו"ש בזוה"ק (זח"ב קכ"א א') אורייתא מחכמה נפקת מאתר דאקרי קודש. ואיתא בזוה"ק (זח"ג פ"א א') קדושה דאוריי' קדושה דסלקת על כל קדושין וקדושה דחכמתא כו' א"ל לאו אורייתא בלא חכמתא ולאו חכמתא בלא אורייתא וכלא בחד דרגא הוא כו' והיינו דהתורה הוא יראה כמו"ש בזוה"ק למעלה דכתיב ראשית חכמה יראת ה' יראת ה' טהורה. וכתיב הן יראת ה' היא חכמה וזהו ומציון יסעדך והוא בחי' חיילין דמשכנא לראות כמה שיש השראת השכינה והיראה בלב ישראל. ואחר כך נאמר נרננה בישועתך שהוא מהרצון הפשוט בלא טעם וישועתן של ישראל כביכול ישועתו של הקב"ה. והוא קדושת סעודה זו כאמור. וכן בברכת ק"ש באהבת עולם שהוא ברכת התורה שזכו לזה מרוב אהבה (כמו שנת' כ"פ) אומרים והאר עינינו בתורתיך ודבק לבינו כו ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך הוא כנגד קדושת אברהם ויצחק שהוא קדושת ב' סעודות הראשונות קדשנו במצותיך כו' שבענו מטובך כנ"ל. ואחר כך נאמר כי בשם קדשך הגדול והנורא בטחנו נגילה ונשמחה בישועת"ך שהוא כנגד קדושת יעקב אבינו ע"ה וכאמור. ויעקב אבינו ע"ה אמר האלהים הרועה אותי מעודי וגו' שאמר שהוא אין לו מהשתדלותו כלום רק מה שהשי"ת מנהיג אותו ורועה אותו. והוא נרננה בישועתך כביכול ישועתו של הקב"ה. וכן אומרים נגד סעודה זו חמדת הימים אותו קראת שכ' באבודרהם שהוא ע"פ מ"ש בתרגום ירוש' ויכל וחמיד. והיינו כמ"ש בב"ר (פ' ט') עולמי עולמי הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו. וכמו שמצא חן לפניו ימי המעשה שעברו כן חמד לימי המעשה הבאים. והוא מדת יעקב תתן אמת ליעקב שיהיה נשאר כן לעד שפת אמת תכון לעד. וכמו שאומרים בתפלת המנחה ואני תפלתי לך ה' עת רצון שהוא מרצון פשוט. ענני באמת ישעך שיהיה הישועה על דרך אמת שיהיה תכון לעד. ועל זה מבקשים בברכה אמצעית וטהר לבנו לעבדך באמת על ששת ימי המעשה הבאים שיהיה שפת אמת תכון לעד:
1