פרי צדיק, האזינו ו׳Peri Tzadik, Ha'Azinu 6
א׳שבענו מטובך אין טוב אלא תורה (כמ"ש ע"ז י"ט:) ואיך אנו מבקשים על שביעה בד"ת וכתיב אוהב כסף לא ישבע כסף ודרשו (ויק"ר) אוהב תורה לא ישבע תורה ובסוף ברכות איתא ת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל והקשה מוהרש"א ז"ל הא חיי עוה"ב שזוכין לה ת"ח הוא כולו מנוחה כמ"ש ליום שכולו שבת ומנוחה לחי העולמים ובאמת בגמ' (ר"ה ל"א.) ליתא הגרסא ומנוחה לחי העולמים יע"ש. אך במשנה סוף תמיד גרסינן ומנוחה לחי העולמים ובתוי"ט בשם הרע"ב גרס לחי העולמים יע"ש. אך באמת אצל השי"ת הנייחא הוא בהתבטל היצה"ר כמו"ש וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ודרשו (בב"ר) ששמח בעולמו והיינו שבשבת הי' הכל טוב היצה"ר והמות והיסורין. ואמר הלואי שיהי' מעלה חן לפני תמיד כן ולעתיד כשיתבטל כל היצה"ר ששוחטו (כמ"ש סוכה נ"ב.) אז יהי' להשי"ת נייחא וזהו ליום שכולו שבת ומנוחה לחי העולמים. אבל הצדיקים ילכו מחיל אל חיל ופירש"י מישיבה לישיבה וממדרש למדרש אך מסיום הפסוק יראה אל אלהים בציון נראה שהוא עפמ"ש והי' מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחות לפני. וחיל היינו קבוצת חכמים וזה בכל שבת ושבת. וזה ילכו מחיל אל חיל משבת לשבת והיינו שבכל שבת ושבת ילכו ממדרגה למדרגה בכל השבוע עד שבת. אבל אצל השי"ת יהי' נייחא תמיד כשיתבטל היצה"ר והרע. וכן בעוה"ז כל שמשיג ד"ת יותר יחסר לו יותר כי ארוכה מארץ וגו' ואין שביעה בד"ת רק ע"י מצות שבת שהוא מעין העתיד כמ"ש ליום שכולו שבת ומנוחה וכתיב אז תתענג על ה' ודרשו בזוה"ק למעלה מאותיות השם הקדוש בקוצו של יו"ד וענין עונג הוא שלימות כי אם יחסר מה אינו עונג לכן אנחנו מבקשים שביעה בד"ת שבענו מטובך שמנוחה הוא נייחא ושביעה ומנוחה לחי העולמים:
1