פרי צדיק, מטות ד׳Peri Tzadik, Matot 4
א׳במ"ר ר"פ זו הה"ד ונשבעת חי ה' באמת במשפט ובצדקה וכו' אפי באמת אין אתה ראשי להשבע בשמי אלא אם כן יהיה בך כל המדות האלו את ה' אלהיך תירא שתהא כאותן שנקראו יראי אלהים אברהם איוב ויוסף וכו'. ויש להבין למה צייר דוקא שתהא כאותן ומה חסר מהפסוק לבד את ה' אלהיך תירא שתהיה ירא אלהים. אך כונתו שיראה כזו שלפי שעה הוא ירא מה יוכל להועיל ופן יתקלקל אחר כך. אך כאותן שכבר נקראו יראי אלהים היינו שכבר הוא אצלם באמת בקביעות בשורש שכבר נקראו כן. וחשב כאברהם דכתיב בי' כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. וזה נכתב בנסיון עשירי שזה מורה שנקבע צלו בשורש מכל וכל שעל זה מורה מספר עשר. והקדים כאן איוב ליוסף דאף דלרוב הדעות יוסף קודם לאיוב אך באיוב כתיב תם וישר תם היינו ע"ד מה שנאמר ויעקב איש תם גבר שלים ובאברהם אבינו דכתיב בי' התהלך לפני והי' תמים על מצות מילה אף שהיה קודם נסיון העשירי היינו שאז כבר התחיל להזריח ממנו בנין כנסת ישראל וזה תמים תם י"ם ים מורה על מ' מלכות בחינת כנסת ישראל אבל עיקר השלימות היה אחר כך בנסיון העשירי שנתברר במ' היראה בקביעות. ובאיוב כתיב תם ואחר כך וישר שזה מורה כשמתיישר הלב שיהיה לב אחד לאביו שבשמים כמו שנת' כ"פ וכמו שא' (תענית ט"ו.) ישרים לשמחה לישרי לב שמחה ואחר כך כתיב וירא אלהים היינו שנקבע אצלו היראה וגם הוא נולד כך מעיקרו כעין מה שנאמר ביעקב אבינו איש תם גבר שלים. אך אחר כך קלקל איוב והוצרך לתשובה ויסורין. מה שאין כן ביוסף שמתחלה כתיב ותתפשהו בבגדו ואמרנו שזה מורה שהיה לה בו איזה תפיסה כרגע ועל זה אמר שפת לא ידעתי אשמע. רק השי"ת שמרו וכבש יצרו וינס ויצא החוצה. ועל זה נאמר עדות ביהוסף שמו אתקשר בה בשכינתא האי ה' דאתוסף בי' ואחר כך כשנעשה מושל במצרים ונתברר שנעשה מרכבה למדת צדיק אז אמר את האלהים היינו ה' אלהים אני ירא והיינו שזכה על ידי תשובה בחינת ה' עלאה שיוקבע בו היראה לעולמי עד ומשום זה נחשב הוא בסוף. וזהו את ה' אלהיך תירא והוא נגד מה שנאמר ונשבעת חי ה' באמת וכתיב שפת אמת תכון לעד והיינו מה שנאמר את ה' אלהיך תירא שיהיה היראה בקביעות לעולמי עד:
1
ב׳ואמר אחר כך במדרש ואותו תעבוד אם אתה מפנה עצמך לתורה ולעסוק במצות ואין לך עבודה אחרת. אמר בתורה מפנה עצמך היינו שיהיה לבו פנוי מעניני עולם הזה ואז יזכה לתורה שישפיע לו השי"ת מצדו. ובמצות תפס לשון עסק ולעסוק במצות שזה מצד האדם. וזהו נגד מה שנאמר בפסוק הנ"ל במשפט ובצדקה משפט בחינת קוב"ה וצדקה צדק ה' צדק מלכותא קדישא עם ה'. וזה נגד תורה ומצוה דאינון בן ובת (זח"ג קכ"ג רע"ב) וזה כנגד קדושת יצחק ואברהם מדת פחד יצחק זה שנאמר את ה' אלהיך תירא שהיראה יהיה בקביעות לעולמי עד כאמור. ובמשפט ובצדקה נגד אברהם אבינו ע"ה שהיה הראשון שקיים כל התורה כולה ולמד תורה שפינה עצמו לדברי תורה (כמ"ש יומא כ"ח:) ואחר כך כתיב ובו תדבק וזהו כנגד יעקב אבינו ע"ה שמדתו הדביקות כעין מה שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם. ובמ"ר (בר"ר פ' פ') בדביקה ואתם הדבקים ואנו למדים וכו' ותדבק נפשו והיינו דשדי בה זוהמא (יבמות ק"ג רע"ב). וביעקב אבינו דכתיב תתן אמת ליעקב אמת זו תורה אין שאלה וכי יכול אדם לידבק בשכינה והלא כבר נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה כיון שהדברי תורה שהוא בחינת קוב"ה תורה איקרי (זח"ב ס' ע"א) הוא אש אוכלה אש. אך כיון דהפ' ובו תדבק נאמר לכל ישראל אף למי שאינו דבוק בד"ת ע"ז שאל המדרש וכי יכול אדם לידבק בשכינה ועל זה אמר כל המשיא בתו לתלמוד שהוא קורא ושונה וכו' שזה תקנה לכל אחד מישראל (כמ"ש כתובות קי"א:) וזה שא' אם יש בך כל המדות האלו אתה רשאי להשבע וזה שנאמר ובשמו תשבע ולא כתיב תשבע (כמו שנת' במ"א). ונגד זה אמר בירמיה והתברכו בו גוים והיינו כיון שיזכו להיות ובו תדבק אז הגוים יתברכו בישראל מלשון המבריך והמרכיב. והיינו כמו לעתיד שמה שיושאר מהם יהיו גרים גרורים (כמ"ש ע"ז כ"ד.) ונברכו בישראל. וכן בנסיון העקידה הובטח והתברכו בזרעך כל גויי הארץ. ובנסיון הראשון הובטח על זה על לעתיד ונבכו בך וגו' וכתיב ובו יתהללו על דרך מה שנאמר כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע ה' מן השכל מרמז על ה' עלאה י' מן וידוע הוא בריח התכון והוא מדת יעקב אבינו ע"ה דכתיב תתן אמת ליעקב אות ו' דאיקרי אות אמת והוא מדת הדעת כמ"ש (זח"ב י"ד ב') ליעקב ברזא דדעת. והג' מתנות טובות שחשב הם גם כן כנגד הג' אבות (כמו שנת' במ"א) ובשבת הזמן לזכות להם מכח גבורתו של הקב"ה:
2