פרי צדיק, נשא י״טPeri Tzadik, Nasso 19
א׳שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום הוא כמו שאמרנו שהברכה מברכת כהנים שכנגד סעודה ג' הוא ישא ה' פניו וגו' ומסיים הברכה וישם לך שלום שסעודה זו נגד יעקב אבינו ואיתא בזוה"ק (ח"ג י"ג ב') שלום דא יעקב דכתיב תתן אמת ליעקב וכתיב והאמת והשלום אהבו דאמת ושלום קשיר דא בדא. דשלום הוא מדת יוסף הצדיק שבו כתיב ויכר יוסף את אחיו ואיתא במ"ר (ב"ר פ' צ"א) בשעה שנפלו בידו ויכר יוסף את אחיו בשעה שנפל בידם והם לא הכירוהו דכתיב בהם ולא יכלו דברו לשלום. וזה הוא עיקר שורש הגליות שמי שאינו נקי מפגם זה לא יוכל להשיג מדת שלום. ושם אצל השבטים התחיל הבירור שהוא חשד אותם שנותנין עיניהם וכו' והם סברו דכיון דהם נקיים בזה בודאי הוא אינו נקי ע"פ הכלל דכל הפוסל במומו פוסל (קידושין ע:) ולכן אמרו נלך ונתפוס דרכו של עולם כנען שחטא לא לעבד נתקלל אף זה לכו ונמכרנו כמו"ש (ב"ר פ' פ"ד) וכנען היה מחם ששימש בתיבה שהוא מפגם הזה ונתקלל לעבד (ונת' כ"פ) ואז נתברר יוסף במצרים באמת. וכן כל הגליות בשביל שנאת חנם היפך השלום שעל ידי זה היה חורבן בית שני גם כן (כמ"ש יומא ט:) וכן כל העבדות הוא מסתעף מפגם הברית (כמו שנת' במק"א) והנקי מפגם זה מדתו שלום. וכן סיום המשניות שהוא תורה שבעל פה שהוא אור הראשון מה שגנז הקב"ה בתורה שבעל פה (כמו"ש בס' הבהיר ובתנחומא נח) וכתיב אור זרוע לצדיק נסתיים גם כן במאמר לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום וכו'. וכן כל מחלוקת שבש"ס אפילו אב ובנו רב ותלמידו שעוסק בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה לזה ואינם זזים משם עד שנעשו אוהבים זה את זה (כמ"ש קידושין ל:). ובמחלוקת ב"ש וב"ה איתא (יבמות י"ד:) ללמדך שחיבה וריעות נוהגין זה בזה לקיים מה שנאמר האמת ושלום אהבו והיינו שאי אפשר להיות אמת רק כשיהיה אחר כך שלום דאמת ושלום קשיר דא בדא. ובסעודה שלישית שהוא כנגד יעקב וגוף וברית כחדא חשבינן כמו"ש בזוה"ק אומרים שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום. וגם בסעודה זו שכבר עבר יום השבת בשמירה ואלמלי משמרין ישראל שבת אחד או ב' שבתות מיד נגאלין (וכמו שנת' כ"פ) שבמדת שלום ניצול מעבדות ושעבוד מלכיות וכל נפש בפרט מיד נגאל:
1
ב׳ובב' סעודות הראשונות דשבת תקנו חז"ל קידוש על היין ובסעודה ג' לא תקנו וכ' האריז"ל הטעם דיין הוא בחי' בינה וסעודה זו הוא בחי' רחמים פשוטים שהוא יותר במעלה מבינה. וכונתו גם כן כמו שאמרנו דיין הוא מרמז ליינא דאורייתא דבעל פה כמ"ש ברע"מ (עקב רע"א ב') ובינה פי' שמבין דבר מתוך דבר והוא גם כן בחי' תורה שבעל פה שמבין מתוך החכמה שהוא תורה שבכתב ולכן נתקן קידוש על היין שעל ידי זה נזכה לאור יינא דאורייתא דבעל פה. אבל בסעודה שלישית שהוא זיווא דז"א אמת ורחמים פשוטים בלא טעם כדברנו לעיל לכן לא נתקן קידוש על היין בסעודה זו:
2