פרי צדיק, ראה י״בPeri Tzadik, Re'eh 12
א׳בברכת החודש בשבת שקודם ר"ח אומרים מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם וכו' הוא יגאל אותנו בקרוב. דמצוה ראשונה ביציאת מצרים הי' קידוש החודש כמו שנא' החודש הזה לכם ושם נמסר רק למשה ואהרן ואח"כ נתנה גם לגדולי ישראל בא"י כמו שא' (ר"ה כ"ד.) ראש ב"ד אומר מקודש וכל העם וכו'. ורק רע"ק שלא הניח כמותו בא"י היה מעבר שנים וקובע חדשים בחו"ל ג"כ (כמו שא' ברכות ס"ג.). ובזמן הזה מה שמברכין החודש בשבת שקודם ר"ח מפני שבשבת כלול כל הקדושות שיבואו בימי המעשה שאחריו כמו שאמרנו כ"פ זה נמסר לכל ישראל ואף בחו"ל. ומתחילין מי שעשה נסים וכו' הוא יגאל אותנו בקרוב. ואח"ז אומרים ויקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ ובנוסח התפלה בש"ע בברכת תקע אומרי' וקבצנו יחד מארבע כנפות וכו'. ואי' מהאר"י הק' שתפלה זו רומז על תיקון פגם הברית שאותיות שקודם האחרונות בהתיבות יחד מארבע כנפות הוא השם הק' חב"ו ר"ת חיל בלע ויקיאנו וס"ת אותיות דע"ת שלתיקון פגם זה צריך הופעה מבחי' דעת שהוא פנימיות הכתר. דשורש היצה"ר הוא היצה"ר של תאוה ואי' (קידושין ל':) בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין היינו שהשי"ת ברא באדם יצר שהוא לשון חשק ובכונה שיהי' חשקו וחפצו רק לד"ת תמיד וזה יושאר גם לעתיד וכמו שא' (זח"א קל"ח א') אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא ליהוי וזה שאמר ובראתי לו תורה תבלין כמו שא' שם משכהו לבהמ"ד למשוך החשק הזה לד"ת רק אתה עושה אותו רע וכמו שא' (תנחו' בראשית ז') למה תינוק היית ולא חטאת וכו'. וזה שנא' כי יצר לב האדם רע מנעוריו ודרשו רז"ל משעה שהוא ננער לצאת ממעי אמו. וכן אמרו בגמ' משעת יציאה וכו' ואף שאז אינו יודע משום רע רק שנברא בו החשק להיות חומד תמיד והיינו להיות לו חמידו דאורייתא ואתה עשית אותו רע. ולתקן זה נצרך לתקן כל הפגם שיבוטל היצר הזה מכל וכל ויהי' בלע המות לנצח והחשק יושאר רק לחמידו דאורייתא. ולכן א' בזוה"ק (ח"א רי"ט ב') לית לך חובא דלא אית לי' תשובה בר מהאי וכו'. והיינו לתקן ע"י תשובה שהוא בחי' בינה זה א"א דלתקן פגם זה צריך שיתוקן עד השורש מכל וכל. וכבר אמרנו שע"י כח התורה יש תיקון גם לפגם זה וכמו שנא' ולכל בשרו מרפא שהתורה שהוא בחי' חכמה הוא למעלה מבינה (ונת' במ"א). וכתיב ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' ובאו וגו' והנדחים בארץ מצרים והיינו אותם המשוקעים בקלי' זו של תאוה שמצרים נקרא ערות הארץ. וע"ז הי' גלות מצרים לתקן זה וע"י השופר גדול יתעוררו הם ג"כ. ומתחילין הברכה בש"ע תקע בשופר גדול וכו' וע"ז אומרים וקבצנו יחד מארבע כנפות שהוא סופי תיבות דע"ת היינו לתקן עד השורש ע"י בחי' הדעת. וכן בר"ח אומרים במוסף ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם פי' תולדותם היינו ג"כ לתקן היצה"ר הזה שהוא מתולדה כמו שנא' יצר לב האדם רע מנעוריו לתקן הכל עד השורש ויהי' אור הלבנה כאור החמה כמו שהי' בתחלה בשעת הבריאה. ולכן בשבת שקודם ר"ח שבשבת יש ג"כ התגלות עתיקא ובתפלה שני' דשבת שאומרים ישמח משה במתנת חלקו ומשה רבינו הוא סוד הדעת כידוע ושבת אי' בזוה"ק שהוא ברזא דברית ואז הזמן ג"כ לתקן פגם הזה. לכך בשבת שקודם ר"ח שכלול בו קדושת ר"ח שיבוא אחר שבת שהוא לתיקון זה כנ"ל אומרים בברכת החודש ויקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ וכמו שנא' והנדחים בארץ מצרים. ושבת הוא מעין עוה"ב כמ"ש (ברכות נ"ז:) ואמרו (ב"ב י"ז.) ג' הטעימן בעוה"ז מעין עוה"ב מדכתיב בכל מכל כל ודרשו אח"כ שלא שלט בהן יצה"ר ושלא שלט בהן מה"מ שהכל אחד. וכן בשבת שהוא מעין עוה"ב ואלמלי שמרו שבת כהלכתה מיד נגאלין מכל וכל אך העולם נידון אחר רובו אבל כל נפש בפרט כשהוא שומר שבת כהלכתו בודאי נגאל מכל וכל לתקן הכל עד השורש:
1