פרי צדיק, ראה ט״וPeri Tzadik, Re'eh 15
א׳גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. במד' (תנחומא פ' זו ט"ז) לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים וחשב שם בים ועבר בים צרה וכן אחר מ"ת כשעשו אותה מעשה ירד להם המן ונטלו ממנו ואעפ"כ ומנך לא מנעת מפיהם וכן בפסל מיכה ע"ש. המדרש מורה לנו דהישראל המאמין בה' ורואה שאף בשעת החטא ח"ו אעפ"כ אפי' אז השי"ת באותו שעה עמו וכמו שנא' לך ה' הצדקה אז מזה יש לו בושת פנים לפני השי"ת וכמו שנא' אלהי בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך. ועי"ז ממילא השי"ת מרחם עליו ומושיעו. וזה שא' (נדרים כ'.) שמי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני שזה נשאר לנו ממעמד הר סיני שהישראל אף בשעת החטא אינו שוכח לגמרי בהשי"ת וממילא כשרואה ומבין כי לך ה' הצדקה שאף בשעת החטא אעפ"כ השי"ת עמו ומשגיח עליו ומטיב עמו וממילא מזה יש לנו בושת הפנים ליבוש לעמוד לפני השי"ת על מה שעשו נגד רצונו וממילא עי"ז נושע. וזה שנא' גם כי אלך וגו' לא אירא רע כי אתה עמדי היינו מזה שאני רואה ומבין שאפילו בשעת החטא אתה עמדי ועושה לי כל צרכי וכמו שנא' לך ה' הצדקה מזה יש לי בושה גדולה לעמוד לפניך ובושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך עי"ז בטוח אני שתעזרני. וכן בשבת כל א' מישראל רואה ומרגיש שהשי"ת הוא הרועה אותו איך שהוא ובפרט בסעודה ג' שכנגד יעקב אע"ה שאמר האלהים הרועה אותי וגו' וע"ז נאמר ה' רועי לא אחסר שעי"ז שרואין שאף בשעת החטא ה' רועה אותו ולך ה' הצדקה וזה גם כי אלך וגו' כי אתה עמדי. ומזה בא הבושת פנים ואז ממילא בא הישועה. וכן נדרש בתדב"א (ריש סא"ר) הפסוקים אלו על שבת דכתיב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח שבשבת שאז האדם רואה שה' רועי ולך ה' הצדקה מזה נעשה עני ונכה רוח מכל מה שעבר עליו ומלא בושה לפני השי"ת וכמו שנא' ולנו בושת הפנים וממילא עי"ז בנקל לו לתקן מעשיו. וכמו שנא' טוב להודות לה' ונדרש בפרדר"א (פ' י"ט) כד"א ומודה ועוזב ירוחם. ולכן אומרים מזמור זה בשבת:
1