פרי צדיק, ראה ו׳Peri Tzadik, Re'eh 6
א׳והיה כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה וגו'. בספרי (פ' זו) קבל עליך מצוה האמורה בשכר שתבא ותירש. ואינו מובן שהרי מדבר כשיבואו ויזכו לביאת הארץ וינחילם יהושע. אך בפסוק יש לדקדק שתיבות אשר אתה בא שמה לרשתה מיותר. ומפרש הספרי כי יביאך ה' אל הארץ אשר אתה בא שמה יביאך ה' היינו מצד השי"ת לרשתה פי' שיהי' כירושה שאין לה הפסק (כמ"ש ב"ב קכ"ט:) ויהי' לעולמי עד. וע"ז אמר קבל עליך מצוה האמורה בשכר שתבא ותירש שיהי' כירושה שאין לה הפסק לעולמי עד. אך יש להבין מה שאמר הל' מצוה האמורה על איזה מצוה קאי וכאן לא נזכר רק מצות ונתתה את הברכה וגו' ומה נשתנה מצוה זו שבזכותה יזכו לירושה שאין לה הפסק ויש מצות חמורות ממנה. ואי קאי על מה שנא' בראש הפרשה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם שם כתיב מצות לשון רבים וקאי על כל המצות ובספרי אמר קבל עליך מצוה לשון יחיד. אך נראה דקאי על מה שנא' בסוף פ' העברה כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת וגו' דכתיב ג"כ מצוה לשון יחיד. וע"ז אמר קבל עליך מצוה בשכר שתבא ותירש. אך גם שם יש להבין על איזה מצוה קאי. ובמד' (רבה פ' זו) נחלקו ר' לוי אמר זו ק"ש ורבנן אמרי זו השבת ור' לוי דס"ל זו ק"ש ס"ל דקאי על פרשת והיה אם שמוע דסליק שם מינה. אך שם ג"כ כתיב והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי וגו' לשון רבים וקאי על כל המצות. אבל נראה דהפ' כי אם שמור תשמרון וגו' קאי באמת על כל המצות ואמר לשון יחיד המכוון על כל מצוה ומצוה והפי' כי אם שמור תשמרון את כל המצוה היינו שיהיה המצוה כולה בשלימות ושיוקבע בלב מפורש בכל פרטי'. וזה פי' לשון הזאת היינו שיהי' מפורש לעין כמו מי שמראה באצבע שכן מורה לשון זאת כמו זה. והיינו שיהי' נקבע בלב ע"ד מה שדרשו (מגילה ט"ו:) על מה שנא' וכל זה איננו שוה לי שכל גנזיו של אותו רשע חקוקין על לבו. וכשחקוק בלב הוא מפורש אצלו כמו שעומד לנגד עיניו ומראה באצבע ואומר זה. ואמר אשר אנכי מצוה אתכם אנכי קאי על משה רבינו והוא ע"ד שנא' תורה צוה לנו משה וגו' ולא כתיב כתב לנו משה שהרי השי"ת הוא המצוה. אך משה רבינו הכניס האור תורה בלב כל ישראל כמו שנא' מורשה קהלת יעקב שכל אחד מישראל יש לו חלק בתורה אפי' ע"ה שנקראו בית יעקב (כמ"ש ב"מ ל"ג:). וזה שא' במד' (וי"ר פ' ט') קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא קהלת יעקב והוא לכונה האמורה. וזה שאמר את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה שהמכוון במה שאמר לעשותה ע"ד שא' בגמ' (סנהד' צ"ט:) כאלו עשאו לד"ת וכו' כאלו עשאו לעצמו וכו' והיינו הנר ה' נשמת אדם המשיך הוא בעצמו. וזה שנא' לעשותה כאלו הוא עשה את המצוה כמו כאלו עשאו לד"ת. ולעשות אותה שיהיה נקבע בלב ומפורש לנגד עיניו שיתכן עליו לשון המצוה הזאת. וב' מדרגות אלו כל המצוה. והזאת. שניהם יהי' העשיי' מצדכם. ואח"כ חשב שם לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו ג' אלו הם נגד קדושת ג' האבות לאהבה וגו' נגד קדושת אאע"ה שמדתו האהבה כמו שנא' אברהם אוהבי. וללכת בדרכיו כנגד קדושת יצחק אע"ה שמצדו הוא הד"ת כמו שכ' (זח"ג פ' ב') דהא אורייתא מסטרא דגבורה קא אתיא וכתיב אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. ולדבקה בו זהו קדושת יעקב אע"ה שקדושתו הדבקות בה' כמו שנא' ואתם הדבקים בה' אלהיכם וכמו שא' (בר"ר פ' פ') ואנו למדין מפ' של אותו רשע ותדבק נפשו והיינו כמו שם שהי' לו דבקות בנפש שהטיל בו זוהמא כמו שא' (יבמות ק"ג:) כן ואתם הדבקים בה' דביקות בנפש וזהו מקדושת יעקב אע"ה. וכתיב אח"כ והוריש וגו' וירשתם וגו' שיהי' כירושה שאין לה הפסק. וכתיב כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה וגו' פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה וגו'. ומה שייך אשר תדרכו והלא יהושע הוא הכובש ומנחיל לישראל ומחלק להם. אך זהו מקדושת יעקב אבינו דכתיב בי' ופרצת ימה וקדמה וגו' והיינו בכל מקום שידרוך יהי' בו קדושת א"י. וזה נחלת יעקב נחלה בלא מצרים שזוכין ע"י שמירת שבת. וזה שסיים כאשר דבר לכם שבת דיבור איקרי (זח"א ל"ב א'). ואח"כ מתחיל הפ' זו ראה אנכי נותן לפניכם היום וגו' את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום ולפשוטו דקאי על כל המצות לא יתכן לשון היום. אך קאי על מה שנא' לעיל כי אם שמור תשמרון וגו' אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה וכמו שאמרנו שהמכוון לעשות לד"ת ושיהי' מפורש המצוה לנגד עיניו כמו שמורה לשון הזאת. וע"ז קאי אשר אנכי מצוה אתכם היום במכוון הזה. וזה שנא' אח"כ והי' שהוא לשון שמחה כי יביאך ה' אלהיך שמורה על יחוד קוב"ה ושכינתי' (כמ"ש האריז"ל) שכן מורה שם ה' אלהיך שהשם הוי"ה הוא בעל הכוחות שלך. אל הארץ אשר אתה בא שמה. יביאך היינו השי"ת מצידו לרשתה שתזכה להיות לעולמי עד כירושה שאין לה הפסק. וע"ז א' בספרי קבל עליך מצוה האמורה לא אמר עשה מצוה וכדרך שאמר בספרי בפ' כי ירחיב עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה ירחיב וכו' וכאן אמר קבל עליך מצוה האמורה. והיינו מה שנא' כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת שהוא לעשות להד"ת ושיהי' המצוה הזאת שיוקבע בלב עד שיהי' כמפורש לעין וכמו שאמרנו. בשכר שתבא ותירש כמו שנכתב למעלה והוריש ה' את כל הגוים וגו' וירשתם גוים וגו' שיהי' לעולמי עד כירושה שאין לה הפסק ולזכות לקדושת יעקב אע"ה וכמו שאמרנו:
1
ב׳ואמר עוד להלן ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר ה' אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח. הוא כעין מה שנא' (בפ' בחקותי) וישבתם לבטח בארצכם וכתיב בתרי' ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד ובתו"כ שם שמא תאמר אם אין שלום אין כלום ת"ל ונתתי שלום וגו'. ועיקר שלום הוא מהיצה"ר כמו שנאמר אין שלום בעצמי מפני חטאתי וזה שנא' ונתתי שלום בארץ ואז ושכבתם ואין מחריד שהאדם יש לו רוגז וחרדה ממלחמת היצה"ר וכשזוכין לשלום מהיצה"ר ושכבתם ואין מחריד. וכן אמר הכ' כאן וישבתם בארץ אשר ה' אלהיכם מנחיל אתכם ע"פ מ"ש (ר"ה י"ב:) מה נחלה אין לה הפסק והניח לכם מכל אויביכם היינו מהיצה"ר שנקרא סתם אויב כמו שנדרש (בר"ר ר"פ נ"ד) גם אויביו ישלים אתו זה יצה"ר. מכל אויביכם היינו מכל הג' קליפות קנאה תאוה וכבוד ג' שרשי הקליפות ואז וישבתם בטח ע"ד שנא' ושכבתם ואין מחריד. והיינו שזוכין לשבת עלאה שיהי' אתפני מתמן יצה"ר (כמ"ש תי"ז תי' מ"ח) ואין שום חרדה ורוגז היצה"ר וישבתם בישיבה ונייחא בטח:
2