פרי צדיק, לראש השנה כ״דPeri Tzadik, Rosh Hashanah 24
א׳בזוה"ק (ח"ב נ"ב א') אשכחנא ברזא דא בתקיעותא דרב בבבל תלת ובכן ובכן ובכן לקבלי הני תלת וכו' היינו דבכן גימ' ע"ב שמרמז לע"ב שמות היוצאים מהג' פסוקים ויסע ויבא ויט ואמר בזוה"ק לעיל שהם עטורא דאבהן. וזה שאמר לקבלי הני תלת. וכתב האריז"ל הפי' ובכן יתקדש הוא נגד אברהם אע"ה שקידש שם שמים בכבשן האש. ובכן תן פחדך כנגד יצחק אע"ה שמדתו פחד יצחק. ובכן תן כבוד כנגד יעקב אע"ה שאמר בשכמל"ו. והנה מה שאמר על ובכן יתקדש ובכן תן פחדך שהם נגד אברהם ויצחק מובן אך מה שאמר על ובכן תן כבוד שהוא כנגד יעקב יש להבין השייכות. הענין ע"פ שא' בפסיקתא (לר"ה ד"ה ילמדנו) הריעו לאלהי יעקב כך פתח ר' תנחומא לא הביט און ביעקב ונו' מה ראה בלעם להזכיר ליעקב ולא לאברהם ולא ליצחק וכו' ראה שעמד מאברהם פסולת וכו' מיצחק פסולת וכו' אבל יעקב כולו קודש לפיכך לא הזכיר לאחד מן האבות אלא ליעקב הריעו לאלהי יעקב סלה. והנה זה הדרש יובן על מה שנא' לא הביט און ביעקב וגו' מפני שכולו קודש שמטתו שלמה אבל מה זה טעם למה שנא' הריעו לאלהי יעקב. אך אי' בפסיקתא (שם ד"ה דבר אל בנ"י) שכך התקנתי לכם שתהיו תוקעין בשופר בר"ה כשתהיו חרדים מתקיעת השופר להתקין עצמכם לתשובה. והיינו שהשופר הוא כדי להחריד הלב כמו שנא' היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו וע"י היראה והפחד באין לתשובה כמו שא' (ע"ז י"ט.) אשרי איש ירא את ה' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש וכו'. והיינו כשישים אל לבו שממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו מיד יגיע אליו היראה והפחד (כמ"ש הג"ה ריש או"ח) ואז מתוך היראה מתבייש על העבר ועושה תשובה. וזה עסק התקיעת שופר לעורר כל לבבות ישראל לתשובה והוא ע"י שמטתו שלימה היינו שישראל קשורים בשורש בהשי"ת כמו שא' (ברכות י"ז.) גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך וכו'. וזה שא' (ויק"ר פ' כ"ט) אשרי העם יודעי תרועה וכי או"ה אין יודעין להריע כמה קרנות יש להם וכו' אלא שיודעין לפתות את בוראם בתרועה. ולכאורה הלא ישראל נצטוו על מצוות שופר ואם היו גם האו"ה מצוון על מצות תקיעת שופר ג"כ היו תוקעין שיש להם כמה קרנות ובוקינוס ולמה אין בהם יודעי תרועה. רק ההתעוררות שע"י קול השופר מועיל רק בישראל שקשורים בשורש בהשי"ת שרצונינו לעשות רצוניך. וזה ענין שפעל יעקב בזה שמטתו שלמה משא"כ באו"ה אף שהיו מצוון על השופר והיו תוקעין לא היו מועיל להם הקול שופר כלל. וזה שנא' לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל אמר ליעקב וישראל שמטתו שלמה כמו שכתב בפסיקתא. וכתיב בתרי' ותרועת מלך בו ואי' בתיקונים דתרועה מסטרא דתרוייהו והיינו עמודא דאמצעיתא כמו שכ' שם שהוא מדת יעקב. וכ"כ בפי' בתיקונים אח"כ ותרועת מלך בו הרי לך תרועה איהו ביעקב. וזה שא' בפסיק' לפיכך לא הזכיר לאחד מהאבות אלא ליעקב הריעו לאלהי יעקב שעיקר תועלת מהתקיעת שופר מועיל רק לישראל שהם זרע יעקב שמטתו שלמה כאמור:
1
ב׳וזה כונת האריז"ל שא' ובכן תן כבוד נגד יעקב אע"ה שאמר בשכמל"ו והיינו כבוד תתאה בחי' שכינתא. וזאת אמר יעקב כשאמרו לו בניו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר בשכמל"ו (כמ"ש פסחים נ"ו.). והיינו שכבוד מלכות שמים מתגלה רק כשיש אומה שלמה כנס"י שמכירין ומקבלין עול מלכותו ית"ש. וזה שמבקשים מהשי"ת ובכן תן כבוד ה' לעמך וכו' ותקוה טובה לדורשיך ע"ד שנא' כי דורשיך לעולם לא יכשלו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך. והיינו כמו שנא' אלהי בושתי ונכלמתי להרים פני אליך כי עונותינו רבו עד למעלה ראש וגו' שע"י החטאים בא הבושה והכלימה להרים פנים לפני השי"ת. וע"ז אמר כי דורשיך לעולם לא יכשלו היינו שינצלו מהיצה"ר לעולם ע"ד שא' (סוכה נ"ב.) ישעי' קראו מכשול וכו' וממילא ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך. וכן מבקשים כאן ותקוה טובה לדורשיך אך יצרו של אדם מתגבר ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו (כמש"ש ע"ב) וצריך תפלה לזה. ולפעמים גם כח התפלה אין לו שיוכל להתפלל לפניו ע"ז מבקשים ופתחון פה למיחלים לך ע"ד שנא' אדני שפתי תפתח וגו' שהשי"ת יפתח שפתינו בתפלה שנוכל להתפלל לפניו. ועי"ז נזכה להגאולה שיהי' שמחה לארצך וכו' וצמיחת קרן לדוד עבדך. וכמו"ש שע"י השם ע"ב עתידין להגאל והיינו ע"י תשובה כימי צאתך מארמ"צ אראנו נפלאות. והזמן ע"י תשובה הוא באמת בכל יום כמו שאז"ל היום אם בקולו תשמעו. רק עיקר הזמן בר"ה שאז מתעוררין ע"י השופר לתשובה. וכמו שאמרנו מהפסיקתא שבר"ה נגאלים ממה"מ. וזה ענין מ"ש בזוה"ק הנ"ל דג' ובכ"ן שהם גימ' ע"ב נגד הג' אבות המרומז בפסוקי ויסע ויבא ויט כאמור. והנה ובכן הד' ובכן צדיקים וכו' אי' בפע"ח שהוא כנגד דוד המע"ה. והוא ע"פ שא' בתיקונים (תי' כ"ב) ודא איהו רזא דשבת ש' דאינון ויסע ויבא ויט דאתכלילן בבת וכו' ודוד המע"ה מרכבה למ' מלכות בחי' בת. ונראה שכמו בשבת שא' (זח"ב ר"ד א') ש' ב"ת בת מתעטרא באבהן כן גם בר"ה ג"כ בת מתעטרא באבהן. ומבקשים ובכן צדיקים יראו וישמחו אף דאמרו (תענית ט"ו.) ולא הכל לשמחה צדיקים לאורה וכו' אך ע"ז נא' אור צדיקים ישמח שע"י האור זוכין לישר הלב ואז לישרי לב שמחה. וז"ש וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו רנה הוא התגלות השמחה ואז ועולתה תקפץ פיה והרשעה כולה כעשן תכלה שאז יבולע היצה"ר והשטן והמה"מ וכמו"ש בפסיקתא שבר"ה נגאלים ממה"מ כאמור ואז ותמלוך אתה הוא ה' אלהינו לבדך:
2