פרי צדיק, לראש השנה כ״וPeri Tzadik, Rosh Hashanah 26
א׳בזוה"ק (ח"ג רל"א ב') תנן ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו יום ביומו מאי הוא אלא הני תרי יומין דר"ה אמאי תרין יומין בגין דאינון תרין בתי דינין דמתחברין כחדא דינא עלאה דאיהו קשיא בדינא תתאה דאיהו רפיא. והיינו בחי' ה' עלאה וה' תתאה שכינתא עלאה ותתאה ושניהם שוכנים בלב כי גם יראה תתאה בחי' מלכות נקרא ג"כ לב כמו שנדרש (יומא עב:) ע"פ ולב אין על מי שיש בו תורה ואין בו יראת שמים. ובינה שהוא בינה לבא כמו"ש (בפתח אליהו) הוא כשכבר נכנס היראה בפנימיות נקודה שבלב והם בחי' תושב"כ ותושבע"פ. ולכן נמצא הרמז הזה על יום ב' של ר"ה בפסוק דבר יום ביומו שנא' בשלמה המע"ה שהוא הי' בחי' תושבע"פ חכמה תתאה חכמת שלמה. וגם הרמז בתורה יום תרועה וזכרון תרועה שאז"ל כאן כשחל בשבת ובאמת מדאורייתא אין חילוק רק לרמז על תושבע"פ מדרבנן. כי גם אסמכתא יש לו שרש גדול בתורה. ולכן גם בזמן המקדש היו עושים שני ימים מטעם שבאו עדים מן המנחה ולמעלה והם כיומא אריכתא. כי באמת שני הבחי' כלולים יחד כמו שנא' דבר יום ביומו דבר נקרא ד"ת כמו שאז"ל דבר ה' זו הלכה גם אמרם ז"ל (סוטה מ"ט.) הלוך ודבר בד"ת. דיום הראשון הוא נגד בחי' תושב"כ כמו בראשית הבריאה שנא' אז והאלהים עשה את האדם ישר ואז נשפע מלעילא הארה גם בפנימיות נקודה שבלב מבחי' עלמא דאתכסיא כדאי' (בזוה"ק שם) על בכסה דא הוא דינא קשיא פחד יצחק דינא דאתכסיא וכו' ותרווייהו אינון כחדא. וביום השני באים ע"י התגלות תושבע"פ ג"כ לבחי' נקודה שבלב כמו שנא' כי ברוב חכמה רוב כעס שכדי להכניע הרוב כעס של היצה"ר הוא ע"י הרוב חכמה שהוא בחי' תושבע"פ. ועי"ז זוכין להארת פנימיות נקודה שבלב וכדאי' (בזוה"ק שם) ע"פ אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון רזא דתרועה כד"א תרועם בשבט ברזל וכל אינון דידעין רזא דתרועה יזכון ויתקרבון למיהך באור פניו דקוב"ה ודא אור קדמאה דגניז קוב"ה לצדיקייא:
1