פרי צדיק, לראש השנה ג׳Peri Tzadik, Rosh Hashanah 3
א׳מה שנוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ומבקשים שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. ולמה בחרו דוקא בתפוח ולא בשאר דברים. הענין דאי' (אדרא נשא קל"ג ב') פסיק שערא ואתחזיין ב' תפוחין וכו'. והוא ע"פ שא' (בר"ר פ' כ"ז) גדול כחן של נביאים שמדמים צורה ליוצרה וכן רשב"י ג"כ מתאר השי"ת כביכול בצורת אדם שתחת שערות הדיקנא יש ב' תפוחים דהיינו עגול כפרי. ואמר (שם) כתפוח בעצי היער וגו' מה תפוח וכו' ובגיניהון אתקיים באור פני מלך חיים ותאנא מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא וכו' כתיב יאר ה' פניו אליך וכו' פנים דלבר וכו' וכתיב ויחנך יתן לך חן. וחן משמע אף שאינו ראוי כמו שמצינו (בר"ר פ' כ"ח) על ונח מצא חן לא שהי' כדאי אלא שמצא חן. וכן משרע"ה ביקש ובמה יוודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך וגו' שלא רצה לתלות במעשיו רק במציאות חן לחון במתנת חנם אף אם אינו כדאי. וכן כתיב כה אמר ה' מצא חן במדבר וגו' שאף שהי' קטרוג על הדור ההוא ביצמ"צ ובקריעת י"ס הללו וכו' והללו כמו"ש (שמו"ר פ' כ"א ועוד) מ"מ מצא הדור המדבר חן בעיניו. והנה בעובדא דלתתא אתער לעילא כמו"ש בזוה"ק (ח"ג צ"ב א' וש"מ) לכן אוכלים בר"ה תפוח לעורר לעילא האור פני מלך מהני תרין תפוחין כנ"ל וע"י ההארת פנים יהי' ויחנך שנזכה למתנת חנם ע"י מציאת חן. שאם ע"י משפט מי יוכל לומר זכיתי לבי ויש קטרוגים ע"ז רק ע"י מציאות חן נוכל לבקש מתנת חנם. ובר"ה דאי' בתיקונים (תי' ל"ו) ויהי אור דא ר"ה וכו' שבר"ה כבר יש להאיר פני מלך הווי' וקיום אז הזמן לבקש על האור שיאר לנו פניו ועי"ז נזכה למציאת חן. ואי' (מדרש תהילים פ׳:ד׳) אנו אין לנו אלא הארת פניך הושיעני ונושעה שע"י ההארת פנים נזכה לישועה ע"י מתנת חנם. וכתיב אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון שבר"ה ע"י התקיעות שופר זוכין ג"כ להארת פנים. לכן אוכלים תפוח לעורר האור פני מלך ומבקשים שתחדש עלינו שנה טובה היינו האור כי טוב (כמו שנת' במא' הקודמים) שכן בפעם הראשון טוב שבתורה נאמר וירא אלהים את האור כי טוב ואח"כ נא' בכל מעשה בראשית בכל יום וירא אלהים כי טוב שראה השי"ת שבכל מעשה בראשית יש בחי' האור שנקרא כי טוב. וראש השנה שהוא הראש של השנה כמו שאנו אומרים מה שנקרא ראש חודש ולא ראשון של חודש שהוא הראש של החודש ובתר רישא גופא אזיל (כמ"ש עירובין מ"א.) לכן יכולים לזכות בר"ה שיהי' כל השנה טובה שנזכה בו להאור כי טוב:
1
ב׳ובגמ' (שבת פ"ח.) נדרש כתפוח בעצי היער על ישראל שנמשלו לתפוח מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. וכבר דקדקנו דמצינו (חולין צ"ב.) אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים עלין שבה אלו ע"ה וכו' דאלמלא עליא לא מתקיימין אתכליא. ולפ"ז הבעלי מעשים נקראו בשם עלים ות"ח הם הפירות וכאן אמרו על שהקדימו נעשה לנשמע שהוא כתפוח שפריו קודם לעליו משל הפריו על שם נעשה. אך ענין נעשה ונשמע שאמרו אף שלא יצוייר שיהי' המעשה קודם השמיעה רק הפי' הוא ע"ד שא' (סנהד' צ"ט:) כאלו עשאו לד"ת והוא ע"ד שמצינו בפסח שני שאמר להם משרע"ה עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם ואמרנו שפי' עמדו בתפלה היינו ע"י הצעקה שצעקו מעומק לבם למה נגרע וגו' אף שלא היו ראוים לקרבן פסח רק ע"י החשק שלהם עשאו לד"ת וזכו לפרשה זו. וזה שנא' עמדו בצעקה זו לפני השי"ת למה נגרע ועי"ז אשמעה מה יצוה ה' לכם (ונת' במ"א) וע"ד שא' (סנהד' ח'.) ראוי' וכו' אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן. וזה שאמרו מקודם נעשה שע"י החשק שלנו נעשה לד"ת היינו שיאיר ה' לידע הד"ת והמעשה אשר נעשה. כמו שמצינו באאע"ה שקיים כל התורה עד שלא נתנה (כמ"ש יומא כ"ח:) ומהיכן למד התורה אלא שהאיר השי"ת בלבו וידע מעצמו כל הד"ת כמו שא' (בר"ר פ' ס"א). וזהו שא' (שם פ' ב') יהי אור זה אברהם שהוא הי' הראשון שזכה להאור. וזה שא' שנמשלו לתפוח כיון שהקדימו נעשה לנשמע שהוא שע"י החשק נזכה להאור תורה והוא פריו קודם לעליו שהד"ת אלו קודם להמעשה והשמיעה לעשות. וכתיב בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי היינו בצלו שהוא אור פני מלך חיים ופריו מתוק לחכי וכמו שנא' ומתוק האור וטוב וגו'. וזה שאומרים שנה טובה ומתוקה שנזכה בכל השנה להאור כי טוב ומתוקה שנרגיש טעם בד"ת כמו שנא' ומתוקים מדבש וגו' (ונת' לעיל). ומצינו בד' שנכנסו לפרדס (חגיגה י"ד:) בן זומא ועליו הכ' אומר דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו שלפעמים יכול לקבל יותר מהראוי לו בס"ת שע"ז א' (שם י"ג.) דבש וחלב תחת לשונך דברים המתוקים מדבש יהו תחת לשונך. וע"ז א' ומתוקה שהשי"ת יאיר לנו בהארת פנים לקבל רק ד"ת הראוים לנו שיהי' ומתוק האור שיאיר בלב הד"ת לא יותר מהראוי. ועיקר הד"ת הוא האור כמו שמצינו (שהש"ר פ' ישקני) שכששמעו ישראל אנכי ה' אלהיך נתקע ת"ת בלבם וכו' אף שלא שמעו רק מאמר אנכי ה' אלהיך רק כשהאיר בלבם באמת שהוי"ה הוא אלהיך שהשי"ת הוא בעל הכוחות שלהם זה הוא האור פני מלך ועי"ז זכו לכל הד"ת כמו שזכה אאע"ה והשכיל מדעתו לקיים כל הד"ת עד שלא נתנה. וע"ז מורה התפוח שפריו קודם לעליו שיהי' נעשה לד"ת. וכן מצינו דכתיב אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו והוא דיום ר"ה נקרא בתיקונים (ריש תי' מ"א) דרועא תנינא יום תנינא וכו' אשתאר ר' ראש השנה עי"ש. והוא דחג הזה הוא נגד יצחק אע"ה ובו מצינו שאמר לעשו ועשה לי מטעמים ויצחק הי' סבור שיש קדושה בעשו אבל עיקר המטעמים היו עבור יעקב דאי' בזוה"ק (ח"ג ק' א') ויעקב אתער לתתא בצלותין ובעותין. וזה שנא' אשרי העם יודעי תרועה ואי' במד' (ויק"ר פ' כ"ט) וכי או"ה אין יודעין להריע כמה קרנות יש להם כמה בוקינות וכו' אלא שהם יודעין לפתות את בוראן בתרועה. וע"ז מסיים ה' באור פניך יהלכון שעי"ז זוכין להאור פני מלך להאור כי טוב. כי קדוש היום לאדונינו שאין אוכלים רק לכבוד קדושת היום וזה ושתו ממתקים שיהי' כמו שנא' ומתוק האור שנרגיש טעם מתיקות בד"ת ולקבל האור בצמצום כראוי שיהי' אכול דייך כנ"ל. ולזה אוכלים תפוח מתוק בדבש שבאתערותא דלתתא יהי' אתער לעילא הב' תפוחין האור פני מלך חיים שיהי' כל השנה שנה טובה ומתוקה כאמור:
2