פרי צדיק, שלח י״בPeri Tzadik, Sh'lach 12
א׳ישדר לן שופרי' ונחזי ביקריה וכו' בפי' הזמירות לר' ישראל סרוק זצ"ל כתב שופרי' שופר שלו וכו' והוא היה מגורי האריז"ל ומן הסתם שמע שהאריז"ל אמר שופרי' בחולם. והענין דשופר גדול היינו בינה וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"ג רס"ו ב') וסעודה השניה דשבת נקראה בזוהר הקדוש סעודתא דעתיקא וברע"מ (זח"ב צ"ב א') שבת עלאה שהוא בינה והכל אחד שבסעודה זו שהוא דעתיקא מבקשים ישדר לן שופרי' שמדת עתיקא ישלח לן שופר שלו היינו שופר גדול שהוא בינה. והיינו דבסעודת ליל שבת בא היראה לכל אחד מישראל שהוא סעודתו של יצחק אבינו ע"ה פחד יצחק. וכמו שאומרים בברכת מגן אבות לפניו נעבוד ביראה ופחד ועל ידי היראה בא לתשובה וכמו שא' (ע"ז י"ט.) אשרי איש ירא את ה' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש. וכן (ברכות י"ז.) תכלית חכמה תשובה וכו' שנאמר ראשית חכמה יראת ה' וגו' ובינה לבא היינו כשנכנס היראה למעמקי הלב כמו שנאמר אז תבין יראת ה' ואז זוכה לתשובה עלאה. וזה שאומרים בסעודה ב' שהוא דעתיקא ישדר לון שופר שלו שהוא שופר גדול בינה וזה שאמר בפירוש הנזכר לעיל שופר שיתקע מלך המשיח והיינו שבמאמר בראשית שלא נאמר בו ויאמר שהוא נעלם מכל רעיון כתיב בי' ורוח אלהים מרחפת על פני המים שנדרש (ב"ר פ"ב) זה רוחו של מלך המשיח על פני המים בזכות התשובה שנמשלה למים וכו' והיינו שמשיח יהיה יחיד שעשה תשובה שמוחלין בשבילו לכל העולם כמ"ש (יומא פ"ו:) ובודאי לא יועיל תשובת היחיד לכל העולם בלא שום התעוררות תשובה. רק המכוון שהוא יכניס הרהור תשובה על ידי תשובתו בלב כל העולם וזה יהיה משיח שדוד הוא הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה (כמ"ש מו"ק ט"ז:) וכתיב ודוד עבדי נשיא להם לעולם והוא בעצמו משיח ויהיה הוא יחיד ששב שיכניס תשובה לכל העולם כולו וימחלו בשבילו לכל העולם וזהו שופר גדול שיתקע בו מלך המשיח. ונרמז במאמר בראשית שהוא כנגד כ"ע עתיקא וכתיב בי' וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקריבוהו וגו' לכן מבקשים בסעודתא דעתיקא ישדר לן שופרי' שופר שלו בינה תשובה עלאה. וכתיב אם תבקשנה וגו' אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא. מציאה היינו שלא מדעת כמו מציאה שבא בהיסח הדעת והיינו שמחיבור חו"ב מוחא ולבא בא הדעת אלהים ללב. וזה שאומרים ונחזי ממילא בתורת מציאה ביקרי' היינו קדושת עתיקא כמו שנאמר וכל יקר ראתה עינו ואמרו במדרש (רבה ותנחו' חקת) זה רע"ק וחבריו דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וחבריו. והואשער הנ' מנ' שערי בינה שהוא הדעת והוא לבעל תשובה תשובה עלאה והוא פנימיות מכ"ע והוא קרקפתא דתפילין ונקרא יקר כמו"ש (מגילה ט"ז:) ויקר אלו תפילין. ורבי עקיבא שהיה מ' שנה שאמר על עצמו כשהייתי ע"ה וכו' כמ"ש (פסחים מ"ט:) נגלה לו שער הנ' והוא שורש תורה שבעל פה הרב חכמה לתקן הרב כעס. מה שאין כן משה רבינו שכשנולד נתמלא הבית אור שלא ידע מרע כלל לו נגלו רק מ"ט שערי בינה (כמ"ש ר"ה כ"א:) ויחזי לן סתרי' היינו האור הראשון שנגנז לצדיקים כמו שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. על זה מתפללין ויחזי לן וכו' דאתאמר בלחישא. הוא על פי מה שאמרו (ב"ר פ"ג) מהיכן נבראת האורה אמר לו מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבהיק זיו הדרו וכו' אמרה לי' בלחישה אמר לו מקרא מלא הוא עוטה אור כשלמה ואת אמרת לי בלחישה אתמהה אמר לו כשם שקבלתיה בלחישה כך אמרתי לך בלחישה. וצריך להבין מה זה תשובה לשאלתו מפני שקבלה בלחישה. אך ענין לחישה הוא על דרך מה שאמרו בזוהר הקדוש (אמור פ"ח ב') אמירה בלחישו וכעין מ"ש (זח"א רל"ד ב') ויאמר כד"א ואמרת בלבבך אמירה בחשאי שיהיה מרגיש בעומק הלב והיינו שבזה שאמר לו מלמד שנתעטף כו' על ידי זה הכניס בו הרגשה בלב מהאור הראשון. וזה שאמר כשם שקבלתי' בלחישה הייונ שהופיע בלבו להרגיש האור כי טוב כך אמרתי לך בלחישה אף שהוא מקרא מלא שעל ידי זה ירגיש גם הוא האור בלב. וכמו שאמרנו כמה פעמים מרבינו הק' זצוקלל"ה שאף בתורה שבכתב יש כח בחינת תורה שבעל פה מההוא רוכל (ויקרא רבה פ' ט"ז) שאמר לו רבי ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיעו וכו'. אף שאמר לו רק הפסוק כצורתו אבל מפני שהרוכל היה מקולקל בענין זה ואחר התשובה הרגיש אור מחודש לכן רבי ינאי אף ששמע ממנו רק הפסוק הזה הרגיש גם כן אותו האור המחודש. ואמרנו ראי' ממה ששנה רבי במשנה (פ"ד דאבות) שמואל הקטן אומר בנפול וגו' והיינו שמי ששמע משמואל הקטן הפסוק הרגיש בו אור מחודש מבחינת תורה שבעל פה וזהו סתרי' דאתאמר בלחישא:
1