פרי צדיק, שלח י״דPeri Tzadik, Sh'lach 14
א׳בשבת בכל הסעודות מזכירין מהאור והוא על ידי אתערותא דלתתא. בלילה מפורש על ידי המנורה והנרות שמדליקין זוכין לאור כמו שאומרים ובמנרתא טבתא דנהרא על רישין. והיינו שזוכין על ידי הנרות לאור הראשון כמו דאיתא בגמרא (נדה ל:) על הפ' בהלו נרו עלי ראשי ונר דלוק על ראשו ומביט בו מסוף העולם ועד סופו. ובגמרא (חגיגה י"ב.) אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו וזהו הפי' על רישין. ובבוקר גם כן אומרים נהורי' ישרי בה שהוא גם כן אור הראשון על ידי אור השכינה כמו שאמרנו הפי' ויתרבי חילא ותיסק עד רישא (ונת' במא' הקודם). ובסעודה ג' אומרים למיחזי זיו דז"א והוא כמו שאומרים בתפלת מנחה יעקב ובניו ינוחו בו. שהתפלות הם גם כן מעין קדושת הסעודות כמ"ש (בתיקונים תי' י"ח) שאז הוא היחוד (וכמו"ש בס' מטה משה) ומש"ה אומרים אתה אחד ושמך אחד היינו זיווג קוב"ה ושכינתי'. יעקב ובניו ינוחו בו ע"ד מה שנאמר ומצאן מנוחה אשה בית אישה. וזהו מנוחה שלימה מנוחת אמת ואמונה וכמו"ש בזוהר הקדוש (רע"מ פנחס ר"ח א') איהו אמת ואיהי אמונה. יעקב ובניו כמו"ש (פסחים נ"ו.) כשם שאין בלבך אלא אחד והיינו בבחינת אמת כמו שנאמר תתן אמת ליעקב כך אין בלבנו אף שאינו מאיר אצלינו מפורש בבחינת אמת מכל מקום על ידי אמונה גם אצלינו מבורר ואמר בשכמל"ו מלכות שמים בחינת כנסת ישראל וזוכין אז למיחזי זיו דז"א והוא רק בני היכלא שקיימו הג' סעודות שנקראו בני היכלא כמו"ש (זח"ב פ"ח ב') דכסיפין על ידי החשק והרצון למחזי הזיו. וכמו"ש נודע בשערים בעלה ואיתא בזוה"ק (ח"א ק"ג ב') דא קוב"ה דאיהו אתידע ואתדבק לפום מאי דמשער בליבי' כו':
1
ב׳ובזוה"ק (פ' זו קנ"ט ב') כשחשב הג' עלמין איתא ואתקשר בריש ירחי ושבתא בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הה"ד והי' מדי חודש בחדשו בחדשו אמאי אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא וכו' לאנהרא מן שמשא. והיינו כמו שאמרנו מכבר שבכל חודש יש קדושה חדשה שלכן נקרא חודש לשון חידוש שמקבלת הלבנה בכל חודש אור חדש מהשמש. מה שאין כן השנה שנקרא שנה מלשון שונה וכופל שבכל שנה חוזר ומקיף והוא האור שהיה מקודם וזהו פי' בחדשו. ומדי שבת בשבתו אף דקדושת שבת קביעא וקיימא מכל מקום בכל שבת יש קדושה חדשה מהדברי תורה של הפרשה של אותו שבת. ואמר בזוהר הקדוש מדי שבת דא סיהרא והיינו מדת מלכות בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. והוא דשבת דליליא שבת דמעלי שבתא נקראה בלשון נקבה כמו מחללי' וגו' כל העושה בה מלאכה והוא שבת של ישראל. ושבת דיממא שהוא שבת עלאה (וכמו"ש בהק' בזוה"ק ה' ב') הוא שבת של הש"י וזהו שבת בשבתו שבת הוא שבת של ישראל בחי' סיהרא שבתו דמקבל משמשא שבת של השי"ת. וזהו שבתו שבת ו' והיינו דברי תורה שכל שבת מקבל הקדושה מפרשה שלו בתורה שבכתב ונקרא שמש כמו שנאמר כי שמש ומגן ה"א דקוב"ה תורה איקרי ואין תורה אלא קוב"ה (זח"ב ס' א') ובסעודה ג' שהוא כנגד יעקב ויעקב הוא בחינת שמש כמו שנאמר והנה השמש וגו' הבוא נבוא אני וגו' ובמד' (ב"ר פ' ס"ח) כי בא השמש אתא שמשא וכו' מי גילה לו ששמי שמש. ובניו הנק' סיהרא כנסת ישראל ומקבלת משמשא ואז יעקב ובניו ינוחו בו. ובעולם הזה לא חייבה תורה בכל חודש ושבת לבא להשתחוות מפני הטורח וכמו שא' (תנחו' פנחס ט"ו) בשמיני עצרת שהיתה ראוי להיות אחר החג נ' יום כשם שעצרת אחר פסח רק אמר הקב"ה חורף הוא וכו' מה שאין כן לעתיד שיבואו העננים וטוענים אותן ומביאין אותן לירושלים ומשתחוים (כמו"ש ריש פסיקתא לשבת ור"ח) אז יהיה חיוב בכל חודש ושבת. ובעולם הזה הוא רשות וכמו שמצינו לא חודש ולא שבת ולמדו בגמרא (ר"ה ט"ז:) שחייב להקביל פני רבו ברגל שחיוב אינו בכל שבת וחודש כמו שלא נתחייבו לבא להשתחוות בעולם הזה מפני הטורח ומכל מקום רשות הוא ואם היה חודש או שבת היה בעלה מבין שראוי להקביל. ודכסיפין מי שחשקם ורצונם למיחזי זיוא דז"א יכולין לזכות גם בעולם הזה לשבת בשבתו. דשבת מעין עולם הבא ובלילה הוא סעודתא דחק"ת והיינו ג"ע כמו שאמרו בגמרא (תענית כ"ט : עה"פ כריח שדה אשר ברכו ה' ריח שדה של תפוחים ובמדרש (ב"ר סו"פ ס"ה) נכנסה עמו ג"ע הה"ד אמר לו ראה ריח בני כריח השדה. והוא עלמא תנינא דאיתא בזוהר הקדוש שם ודא הוא ג"ע וזהו מדי שבת וביום הוא בשבתו והוא דאמר בזוהר הקדוש עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים וכו' כמה דכתיב עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו יעשה לשון נסתר ולא כתיב תעשה והיינו עתיקא. וכן יבוא כל בשר להשתחוות לפני לפני היינו עתיקא וזה בבוקר בסעודתא דעתיקא. והעיקר בסעודה ג' אז הוא שבת בשבתו יעקב ובניו וכמו שאמרנו:
2
ג׳ובגמרא (ברכות ל"ד:) כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראהת וגו' ואחר כך כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה וגו' וב' המאמרים מרחב"א אמר ר' יוחנן והכל אחד דמצינו (מנחות כ"ט:) מפני מה נברא העולם הבא בי' מפני שצדיקים שבו מועטים ובמשנה נאמר כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים וגו' ואיך יהיו מועטים הלא יהיה כל ישראל ומכל הדורות. אך צדיק נקרא דנטיר ברית ובזוהר הקדוש (פ' זו קנ"ח א') מה זה רע בגין דהאי לאו מדורי' בקוב"ה ולא יהא לי' חולקא בעלמא דאתי הה"ד כי וגו' לא יגורך רע והיינו על הפוגם בריתו כמו שנדרש פסוק זה בגמרא (נדה י"ג:) אך איתא בגמרא (קידושין מ"ט:) ע"מ שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו ואף שגדר התשובה שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד לזה החטא (רמב"ם פ"ב ה' תשובה) וכאן משמע שעודנו מתנהג ברשעו אך כל שבשעה שהרהר תשובה התחרט באמת שאז היה בגדר בעל תשובה הנ"ל אף שאחר כך התגבר עליו היצר וחזר לסורו מכל מקום בשעת מעשה שהרהר תשובה הי' בגדר צדיק כתנאו לכן מקודשת. וזהו ועמך כולם צדיקים שאין שום אחד מישראל שלא יהיה לו הרהור תשובה ויתקנו ויהיו בכלל ועמך כולם צדיקים. ואיתא (תענית י'.) גן א' מס' לעדן ועדן א' מס' לגיהנם. ואיתא בס' ע"מ להרמ"ע מפאנו שלעתיד יתקדש הגיהנם בקדושת גן עדן והיינו כמ"ש (עירובין י"ט.) הבכא שמורידין דמעות כמעין של שיתין גם ברכות יעטה מורה שמצדיקין וכו' ועל ידי הדמעות מכבין אש של גיהנם וקילוסן עולה מגיהנם ונעשה ג"ע וזה ס' פעמים כמו עדן שהוא לבעלי תשובה שהם מרובין אבל צדיקים גמורים שלא פגמו כלל מימיהם הם מועטים. וזה שאיתא שצדיקים שבו מועטים. וזהו עדן שלא שלטה בו עין כל ברי'. וזה שאמר לעולם הבא עין לא ראתה וכן לצדיקים גמורים עין לא ראתה. ויתכן שמ"ש בגמרא ופליגא דר' אבהו דאמר מקום שבעלי תשובה עומדין וכו' אלו ואלו דברי אלהים חיים דכשם שגן שהוא א' מס' לעדן הוא גם בערך מעלת קדושת עדן על קדושת גן כן עדן שהוא מס' לגיהנם שהגיהנם כשיתקדש בקדושת ג"ע יהיה גם כן מעולה מעדן שהוא לצדיקים גמורים ויש באיזה ענין שמעולה ומכל מקום עדןם מעולה שהוא עין לא ראתה ולא השיגו הנביאים מעלת צדיקים גמורים וזה שאמר בגמרא ופליגא ומכל מקום שניהם אמת וכמו בכל מחלוקת חז"ל אלו ואלו דברי אלהים חיים. וזה שאמר בזוהר הקדוש עלמא תליתאי וכו' גניז וסתים דלית מאן דידע לי' וכו'. ושבת זמן תשובה כמו שנאמר טוב להודות לה' ובפרדר"א כד"א מודה ועוזב ירוחם ועל ידי זה זוכין יבא כל בשר להשתחוות לפני ויוכלו לזכות למיחזי זויא דז"א וכמו"ש (באדרא נשא קל"ו ב') נהירין אנפוי דעתיק יומין באנפוי דזעיר יומין ומתגליא מצחי' וכו' וכדין אתקרי עת רצון:
3