פרי צדיק, חג הסכות ל״בPeri Tzadik, Sukkot 32
א׳שייכות קריאת עשר תעשר לשמע"צ. ולא נזכר בו כלל שמע"צ רק חג הסכות. ושמע"צ רגל בפ"ע ואנכה"ג קבעו בתפלה וקידוש יום שמע"צ החג הזה. אך בגמ' (סוכה מ"ח.) נדרש והיית אך שמח לרבות לילי יו"ט האחרון אך הא גופא קשיא. איך נרבה לילי יו"ט האחרון שאינו נקרא כלל חג הסוכות. ובגמ' שמרבין לילי יו"ט האחרון שיש שמחה לפניו. וכיון שי"ל שם אחר מוכרחין לרבות ליל יו"ט ראשון אף שאין שמחה לפניו. אך הענין שבגמ' שם חג סתם על חג הסוכות (כמ"ש ר"ה ו'. וש"מ) והיינו שאז נקבע הקדושה מלוחות אחרונות. ומש"ה הוי ס"ד דגם שבועות נקרא חג סתם שאז הי' זמן מ"ת. וכ' אני אמרתי א' אתם. ואם לא הי' מתקלקל הי' אז התיקון. וכ' בהפטורה ויעש שלמה בעת ההוא את החג וגו' שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום. ומה שייכות לקרוא חג חנוכת הבית חג. והל"ל שבעת ימים חנוכה ושבעת ימים חג. אך חג הסוכות ע"ש כי בסוכות הושבתי את בנ"י ענני כבוד הי' כמ"ש (סוכה י"א.) והיינו ענני כבוד בזכות אהרן כמ"ש (תענית ט'.) וכשעשו המקדש וכ' והענן מלא את בית ד' גו' ה' אמר לשכון בערפל הרגישו ישראל קדושת החג שהוא קדושת ענני כבוד וענני דאהרן דכ' כי עין בעין נרא"ה אותיות אהרן ועננך עומד עליהם (כמ"ש זח"ג ק"ג רע"א) וזה הטעם שעשו החג י"ד יום ולא התענו ביוה"כ. וכי לא הי' אחד שיאמר לשאול לסנהדרין. אך הרגישו קדושת החג. ואח"כ יצאה ב"ק כולכם מזומנין לחיי עוה"ב כמ"ש (מו"ק ט.) וז"ש ויעש שלמה את החג גו' ארבעה עשר יום. ובאמת כ' לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דיבר ביד משה עבדו. ומשה רבינו ע"ה הזכיר טובה העתיד לבוא ג"כ בשירה. אך אז סברו שכבר התיקון ושלמה הוא משיח. וכן כ' למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים גו' וזה יהי' לעתיד שידעו הכל כי ה' הוא האלהים. והי' לבבכם שלם ב' הלבבות. אף היצה"ר ללכת בחוקיו שיוחקק בלב ולשמור מצותיו כיום הזה. יום אור כש"נ ויקרא א' לאור יום. הזה שיהי' מפורש לעין. וכן מסיים ההפטורה שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו. והיינו כל הטובה העתיד לבוא לדוד עבדו. דוד הוא משיח כש"נ ודוד עבדי נשיא להם לעולם (ע' סנהדרין צ"ח סע"ב) והנה באמת מופיע קדושת החג וענני כבוד בכל החודש. וכן כ' ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים בחג הוא החודש השביעי ובתרגום יונתן בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה כו' וכען הוא ירחא שביעאה והיינו דקודם מ"ת הי' נקרא חודש הראשון דס"ל בתשרי נברא אדה"ר כר"א רק כען אחר מ"ת נקרא החודש השביעי דניסן ראש החדשים. אך למה נזכר כלל בירח האיתנים בחג. אך כל החודש מופיע בו קדו' החג שהוא זמן שמחתינו לתקן כל פגם אדה"ר ולהיות תשרי ירחא קדמאה וכן שמע"צ נקרא חג כמ"ש שמיני עצרת החג הזה. אבל מר"ה מרגישין קדושת החג. מר"ה ההתחלה הפחד לתשובה לתקן ואח"כ מתחיל השמחה עד זמן שמחתינו ושמע"צ וכן אמרו בגמ' (ר"ה ד':) שמיני רגל בפ"ע לענין פז"ר קש"ב ולענין תשלומין ד"ה תשלומין דראשו ששמע"צ ג"כ נקרא חג שקדושת החג מופיע בכל החודש כאמור. ושפיר דרשו ממש"כ והיית אך שמח לרבות לילי יו"ט האחרון שיש שמחה לפניו וקורין בפ' זו בשמע"צ:
1