פרי צדיק, וישלח ט׳Peri Tzadik, Vayishlach 9
א׳ויבא יעקב שלם עיר שכם וגו' ויקן את חלקת השדה וגו'. ואי' במד"ר ע"ז זה א' מג' מקומות שאין או"ה יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם מערת המכפלה ובהמ"ק וקבורתו של יוסף שהוא שכם שקנו אותם בדמים. והיינו שלקבוע מקום קדושה צריך להיות בכסף ובמחיר וכמ"ש בזוה"ק (ח"ב קכח א) אשתדלותא דקוב"ה דקיימא בעובדא כו' לאמשכא עליה רוח דקודשא באגר שלים. וכאן שבא לשכם וכ' ויחן את פני העיר שאמרו שקבע תחומין דהיינו שקבע המקום בקדושה מעין קדושת שבת וזה היה בשכם בראשית כניסתו לארץ הקדושה וע"כ קנה המקום באגר שלים. והענין עפמ"ש (סנהדרין קב.) דשכם מקום מזומן לפורענות בשכם עינו את דינה בשכם מכרו את יוסף בשכם נחלקה מלכות בית דוד. ויעאע"ה בא לתקן את המקום בקדושת הארץ להשריש בה קדושת הג' אבות שהם השורש של חיי העולם. וממילא בהכרח לתקן ג' הפגמים הקנאה התאוה והכבוד שהם מנגדים לקדושת ג' האבות והם מוציאין את האדם מחיי העולם. ובשכם היה ביחוד המקום המוכן לג' פגמים אלו. עינו את דינה פגם התאוה. ומכרו את יוסף בא מקנאה כש"נ ויקנאו בו אחיו. וגם אי' (מכות י.) בשכם נמי שכיחי רוצחים דכ' דרך ירצחו שכמה וכעס ורציחה בא מפגם הקנאה. ונחלקה מלכות ב"ד מצד פגם הכבוד כי רחבעם לא רצה לפגום בכבודו לאמר קטני עבה ממתני אבי ובירבעם אי' (סנהדרין קא:) גסות הרוח שהיה בו בירבעם טרדתו מן העולם כו' ע"ש. והגם שכל הקלקולים היה אחר שקנה יעקב שכם וקבע בו קדושה אמנם פעל בזה יעקב אע"ה להכניעם שיהיה בכח נפשות ישראל להתגבר ולהתעצם בכדי להגיע לשורש החיים. וזה ע"י כח קדושת שבת שזוכין לקדושת הג' אבות בקדושת ג' סעודות שבת ונכנעים הג' פגמים הנ"ל:
1
ב׳וזכר מערת המכפלה ובהמ"ק שקנאו בדמים. דבהמ"ק שהוא לעשות מקום לה' צריך להיות באגר שלים וכמ"ש בזוה"ק (שם) וכמו שהיה בעשיית המשכן שצוה השי"ת מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי ובודאי לא נחסר להקב"ה כסף וזהב רק לקבוע מקום קדושה צריך להיות במחיר ונדבות לב ומזה נעשה המשכן. וכן אמר דוד לארונה כשקנה מקום המקדש לא כי קנו אקנה מאותך במחיר וגו'. ומערת המכפלה שאז לא נתקדש עדיין מקום המקדש היה השראת השכינה במקום קבורת הצדיקים וכמו שמצינו (סוטה לד:) שפירש כלב וכו' והלך ונשתטח על קברי אבות כו' ע"ש דשם היה מקום מקודש לתפלה. וכיון שראה אאע"ה דשם היה קבורת אדה"ר ובאמת מקודם היה משכן אדה"ר בג"ע שהיה מלובש בגוף מזוכך ושם היה השראת השכינה ואחר הקלקול כתיב משנה פניו ותשלחהו ונשאר הג"ע משכן הנשמות והיינו דשם מתלבשים הנשמות בגוף מזוכך כתנות אור כמו אדה"ר קודם הקלקול. ואיתא במד"ר (במדבר פ' ד) לבש בגדי כהונה גדולה כו' בגדי שבת היו כו' והיינו שאף לאחר הקלקול שנתלבש במשכא דחויא כמ"ש בזוה"ק מ"מ במקדש ושבת זוכין לכתנות אור כמו אדה"ר קודם הקלקול וז"ש (ב"ר ס"פ כ) בתורתו של ר"מ מצאו כ' כתנות אור. וכן זכה לזה אדה"ר במערת המכפלה וכיון שהיה מקום מקודש קנאו ג"כ בדמים. וכן יעקב שבא לשכם בע"ש וקבע שם קדושת שבת כאמור וכאן קבע ג"כ מקום לה' וכמש"נ ויצב שם מזבח וגו' קנאו ג"כ בדמים. וקראו במד"ר קבורתו של יוסף שזה היה אחר שנולד יוסף שטנו של עשו שהוא כנגד קליפת עמלק. דיוסף מרכבה למדת צדיק והיינו שהם קשורים בשורש בהשי"ת ולכן מזרעו יכולים לכבוש עמלק ראשית גוים כתרין דמסאבותא. וכל ישראל נקראים על שמו שארית יוסף. וכאן בשכם שהיה מקום מוכן לג' קליפות הקנאה והתאוה והכבוד וקבע יעקב אע"ה הקדושה שיוכלו ישראל להכניעם והוא ע"י כח יוסף שהוא מברר את ישראל ועמך כולם צדיקים:
2