פסחים ע״וPesachim 76

א׳אָסוּר. צוֹנֵן לְתוֹךְ צוֹנֵן — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. חַם לְתוֹךְ צוֹנֵן, וְצוֹנֵן לְתוֹךְ חַם, רַב אָמַר: עִילָּאָה גָּבַר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: תַּתָּאָה גָּבַר.

ב׳תְּנַן: נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר אֵלָיו — יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ בְּחֶרֶס צוֹנֶנֶת. בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר ״עִילָּאָה גָּבַר״, מִשּׁוּם הָכִי יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ — דְּאָזֵל רוֹטֶב מַרְתַּח לֵיהּ לְחֶרֶס, וְהָדַר חֶרֶס מַרְתַּח לֵיהּ לְרוֹטֶב. וְכִי הָדַר רוֹטֶב אַפֶּסַח — קָא מִטְּוֵי פֶּסַח מֵחֲמַת חַמִּימוּתָא דְחֶרֶס, וְרַחֲמָנָא אָמַר ״צְלִי אֵשׁ״, וְלֹא צָלִי מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר.

ג׳אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר ״תַּתָּאָה גָּבַר״, חֶרֶס כֵּיוָן דְּצוֹנֵן הוּא — אַקּוֹרֵי מֵיקַר לֵיהּ לְרוֹטֶב, אַמַּאי יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ? כִּדְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּסוֹלֶת רוֹתַחַת, הָכָא נָמֵי בְּחֶרֶס רוֹתֵחַ.

ד׳תְּנַן: נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ בְּסוֹלֶת צוֹנֶנֶת. בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר ״עִילָּאָה גָּבַר״, מִשּׁוּם הָכִי יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ — דְּמַרְתַּח לַהּ לְסוֹלֶת דְּהָדַר הוּדְרָנֵיהּ, וְהָדְרָא סוֹלֶת וּמַרְתְּחָא לֵיהּ לְדִידֵיהּ, וְקָא מִטְּוֵי רוֹטֶב מֵחֲמַת חַמִּימוּתָא דְסוֹלֶת, וְרַחֲמָנָא אָמַר ״צְלִי אֵשׁ״, וְלֹא צָלִי מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר.

ה׳אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר ״תַּתָּאָה גָּבַר״, סוֹלֶת כֵּיוָן דְּצוֹנֶנֶת הִיא — אַקּוֹרֵי קָא מֵיקַר לֵיהּ, לְמָה לִי יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ? (תִּסְגֵּי לֵיהּ בְּיִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ!) אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּסוֹלֶת רוֹתַחַת.

ו׳תְּנַן: סָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, אִם חֲבוּרַת כֹּהֲנִים — יֹאכֵלוּ. אִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אִם חַי הוּא — יְדִיחֶנּוּ, אִם צָלִי הוּא — יִקְלוֹף אֶת הַחִיצוֹן. בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר ״עִילָּאָה גָּבַר״, אַמְּטוּ לְהָכִי סַגִּי לֵיהּ בִּקְלִיפָה, מִשּׁוּם דְּעִילָּאָה צוֹנֵן הוּא.

ז׳אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר ״תַּתָּאָה גָּבַר״, כֵּיוָן דְּחַם הוּא — מִבְלָע בָּלַע, אַמַּאי סַגִּי לֵיהּ בִּקְלִיפָה? נִיתְּסַר לִגְמָרֵי! שָׁאנֵי סִיכָה, דְּמַשֶּׁהוּ בְּעָלְמָא הוּא דַּעֲבִידָא.

ח׳תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: חַם לְתוֹךְ חַם — אָסוּר. וְכֵן צוֹנֵן שֶׁנָּתַן לְתוֹךְ חַם — אָסוּר. חַם לְתוֹךְ צוֹנֵן וְצוֹנֵן לְתוֹךְ צוֹנֵן — מֵדִיחַ.

ט׳חַם לְתוֹךְ צוֹנֵן מֵדִיחַ — כֵּיוָן דְּחָם הוּא, אַדְּמֵיקַר לֵיהּ — אִי אֶפְשָׁר דְּלָא בָּלַע פּוּרְתָּא, קְלִיפָה מִיהָא נִיבְעֵי! אֶלָּא אֵימָא: חַם לְתוֹךְ צוֹנֵן — קוֹלֵף, צוֹנֵן לְתוֹךְ צוֹנֵן — מֵדִיחַ.

י׳תַּנְיָא אִידַּךְ: בָּשָׂר רוֹתֵחַ שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ חָלָב רוֹתֵחַ, וְכֵן צוֹנֵן שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ חַם — אָסוּר. חַם לְתוֹךְ צוֹנֵן וְצוֹנֵן לְתוֹךְ צוֹנֵן — מֵדִיחַ. חַם לְתוֹךְ צוֹנֵן מֵדִיחַ — כֵּיוָן דְּחַם הוּא, אַדְּמֵיקַר לֵיהּ — אִי אֶפְשָׁר דְּלָא בָּלַע פּוּרְתָּא, קְלִיפָה מִיהָא נִיבְעֵי! אֶלָּא אֵימָא: חַם לְתוֹךְ צוֹנֵן — קוֹלֵף, צוֹנֵן לְתוֹךְ צוֹנֵן — מֵדִיחַ.

י״אאָמַר מָר: צוֹנֵן לְתוֹךְ צוֹנֵן — מֵדִיחַ. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מְלָחוֹ, אֲבָל מְלָחוֹ — אָסוּר. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ. כָּבוּשׁ הֲרֵי הוּא כִּמְבוּשָּׁל.

י״באָמַר רָבָא: הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ (וְכוּ׳) — לֹא (אֲמַרַן) [שָׁנוּ] אֶלָּא שֶׁלֹּא נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ, אֲבָל נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ — לֹא.

י״גהָהוּא בַּר גּוֹזָלָא דִּנְפַל לְכַדָּא דְּכַמְכָּא, שַׁרְיֵיא רַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִפַּשְׁרוּנְיָא.

י״דאָמַר רָבָא: מַאן חַכִּים לְמִישְׁרֵא מִילְּתָא כִּי הָא, אִי לָאו רַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִפַּשְׁרוּנְיָא, דְּגַבְרָא רַבָּה הוּא. אָמַר לְךָ, כִּי אָמַר שְׁמוּאֵל מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ — שֶׁאֵין נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ, הַאי נֶאֱכָל מֵחֲמַת מִלְחוֹ.

ט״ווְהָנֵי מִילֵּי חַי, אֲבָל צָלִי — בָּעֵי קְלִיפָה. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית בֵּיהּ פִּילֵי, אֲבָל אִית בֵּיהּ פִּילֵי — אָסוּר. וְאִי מְתוּבַּל בְּתַבְלֵי — אָסוּר.

ט״זאָמַר רַב:

י״זבְּשַׂר שְׁחוּטָה שָׁמֵן, שֶׁצְּלָאוֹ עִם בְּשַׂר נְבֵילָה כָּחוּשׁ — אָסוּר. מַאי טַעְמָא — מִפַּטְּמִי מֵהֲדָדֵי.

י״חוְלֵוִי אָמַר: אֲפִילּוּ בְּשַׂר שְׁחוּטָה כָּחוּשׁ, שֶׁצְּלָאוֹ עִם בְּשַׂר נְבֵילָה שָׁמֵן — מוּתָּר. מַאי טַעְמָא — רֵיחָא בְּעָלְמָא הוּא, וְרֵיחָא לָאו מִילְּתָא הִיא. עָבֵיד לֵוִי עוֹבָדָא בֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא בִּגְדִי וְדָבָר אַחֵר.

י״טמֵיתִיבִי: אֵין צוֹלִין שְׁנֵי פְסָחִים כְּאֶחָד מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבֶת. מַאי לָאו — תַּעֲרוֹבֶת טְעָמִים, וְקַשְׁיָא לְלֵוִי! לָא, מִפְּנֵי תַּעֲרוֹבֶת גּוּפִין.

כ׳הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: אֲפִילּוּ גְּדִי וְטָלֶה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִפְּנֵי גּוּפִין — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי אֲפִילּוּ גְּדִי וְטָלֶה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִפְּנֵי תַּעֲרוֹבֶת טְעָמִים, מָה לִי גְּדִי וְטָלֶה מָה לִי גְּדִי וּגְדִי.

כ״אאֶלָּא מַאי, עַל כׇּרְחָיךְ מִפְּנֵי תַּעֲרוֹבֶת גּוּפִין הוּא דְּאָסוּר, אֲבָל תַּעֲרוֹבֶת טְעָמִים — שְׁרֵי, לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁצְּלָאוֹ בִּשְׁתֵּי קְדֵירוֹת.

כ״בבִּשְׁתֵּי קְדֵירוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: כְּעֵין שְׁתֵּי קְדֵירוֹת. וְהָכִי קָאָמַר: אֵין צוֹלִין שְׁנֵי פְסָחִים כְּאֶחָד מִפְּנֵי תַּעֲרוֹבֶת. מַאי תַּעֲרוֹבֶת — תַּעֲרוֹבֶת טְעָמִים. וַאֲפִילּוּ כְּעֵין שְׁתֵּי קְדֵירוֹת, דְּלֵיכָּא תַּעֲרוֹבֶת טְעָמִים — אָסוּר מִשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת גּוּפִין, וַאֲפִילּוּ גְּדִי וְטָלֶה.

כ״גאָמַר רַב מָרִי כְּתַנָּאֵי. הָרוֹדֶה פַּת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה — רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּשֶׁל חִיטִּין וְאוֹסֵר בְּשֶׁל שְׂעוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת. מַאי לָאו תַּנָּאֵי הִיא, דְּמָר סָבַר: רֵיחָא — לָאו מִילְּתָא הִיא, וּמָר סָבַר: רֵיחָא — מִילְּתָא הִיא.

כ״דלְלֵוִי, וַדַּאי תַּנָּאֵי הִיא. לְרַב, נֵימָא תַּנָּאֵי הִיא?

כ״האָמַר לְךָ רַב: דְּכוּלֵּי עָלְמָא רֵיחָא מִילְּתָא הִיא, לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ דְּהַהִיא, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּפַת חַמָּה וְחָבִית פְּתוּחָה — דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. בְּפַת צוֹנֶנֶת וְחָבִית מְגוּפָה — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּפַת חַמָּה וְחָבִית חֲתוּמָה, פַּת צוֹנֶנֶת וְחָבִית פְּתוּחָה. וְהָא נָמֵי כְּפַת חַמָּה וְחָבִית פְּתוּחָה דָּמְיָא.

כ״ותָּנֵי רַב כָּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרַב חִינָּנָא סָבָא: פַּת שֶׁאֲפָאָהּ עִם צָלִי בַּתַּנּוּר — אָסוּר לְאׇכְלָהּ בְּכוּתָּחָא. הָהִיא בִּינִיתָא דְּאִיטְּווֹא בַּהֲדֵי בִּישְׂרָא, אַסְרַהּ רָבָא מִפַּרְזִיקְיָא לְמֵיכְלַיהּ בְּכוּתָּחָא. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ בְּמִילְחָא נָמֵי אֲסוּרָה, מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לְרֵיחָא וּלְדָבָר אַחֵר.

כ״זמַתְנִי׳ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בָּאִין בְּטוּמְאָה, וְאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּטוּמְאָה: הָעוֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְּטוּמְאָה נֶאֱכָל בְּטוּמְאָה, שֶׁלֹּא בָּא מִתְּחִילָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה.

כ״חגְּמָ׳ חֲמִשָּׁה. לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי חֲגִיגַת חֲמִשָּׁה עָשָׂר.

כ״טדְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּקׇרְבַּן צִיבּוּר הוּא, וּקְבִיעָא לֵיהּ מוֹעֵד — תִּדְחֵי טוּמְאָה, קָא מַשְׁמַע לַן: כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ תַּשְׁלוּמִין כׇּל שִׁבְעָה — לָא דָּחֲיָא שַׁבָּת, וּמִדְּשַׁבָּת לָא דָּחֲיָא — לָא דָּחֲיָא טוּמְאָה.

ל׳וְנִיתְנֵי נָמֵי שְׂעִירֵי הָרְגָלִים! הָא תְּנָא לֵיהּ זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. אִי הָכִי, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים נָמֵי לָא נִיתְנֵי, דְּהָא תְּנָא זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר! אָמְרִי: