פסחים צ״טPesachim 99
א׳מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים, קַל וָחוֹמֶר לַטִּפְּשִׁים. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב״.
1
ב׳שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִּסְחֵיהֶם וְכוּ׳. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא: ״וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה״, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה קַיָּים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא!
2
ג׳אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד, מֵעִיקָּרָא לְאַמְנוֹיֵי אַחֲרִינָא בַּהֲדֵיהּ קָאֵי, וּכְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה דָּמֵי.
3
ד׳אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְיקָא, דְּקָתָנֵי: וְכֵן חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה. שֶׁל חֲמִשָּׁה — אִין, אֲבָל שֶׁל חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעָה — לָא, לָאו מִשּׁוּם דְּלָא פָּיֵישׁ חַד מִבְּנֵי חֲבוּרָה גַּבֵּיהּ? שְׁמַע מִינַּהּ.
4
ה׳
הַדְרָן עֲלָךְ מִי שֶׁהָיָה טָמֵא וּסְלִיקָא לַהּ פֶּסַח שֵׁנִי
הַדְרָן עֲלָךְ מִי שֶׁהָיָה טָמֵא וּסְלִיקָא לַהּ פֶּסַח שֵׁנִי
5
ו׳מַתְנִי׳ עֶרֶב פְּסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. אֲפִילּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב, וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וַאֲפִילּוּ מִן הַתַּמְחוּי.
6
ז׳גְּמָ׳ מַאי אִירְיָא עַרְבֵי פְסָחִים? אֲפִילּוּ עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים נָמֵי. דְּתַנְיָא: לֹא יֹאכַל אָדָם בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא תַּאֲוָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.
7
ח׳אָמַר רַב הוּנָא: לָא צְרִיכָא אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ — הָנֵי מִילֵּי בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אֲבָל בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, מִשּׁוּם חִיּוּבָא דְמַצָּה מוֹדֶה.
8
ט׳רַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, הָתָם בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה הוּא דַּאֲסִיר, סָמוּךְ לַמִּנְחָה שְׁרֵי. אֲבָל בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, אֲפִילּוּ סָמוּךְ לַמִּנְחָה נָמֵי אָסוּר.
9
י׳וּבָעֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַמִּנְחָה שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: לֹא יֹאכַל אָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא תַּאֲוָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.
10
י״אאָמַר מָר זוּטְרָא: מַאן לֵימָא לַן דִּמְתָרַצְתָּא הִיא?
11