פסיקתא רבתי, הוספה א ב׳Pesikta Rabbati, Supplement A 2
א׳ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' (שמות י"ב כ"ט).
1
ב׳ילמדנו רבינו תפלת הערב עד היכן היא, כך שנו רבותינו תפלת הערב אין לה קבע (ברכות פ"ד מ"א) אלא כל שעה שאדם מבקש להתפלל יתפלל, למה עונים הם לתפלה, ר' חנינא בר פפא שאל לר' שמואל בר' (יצחק) [נחמן] מהו סכתה בענן לך מעבור תפלה (איכה ג' מ"ד) א"ל ר' שמואל בר' נחמן עתים הם לתפלה, לפיכך דוד אמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון (תהלים ס"ט י"ד) באותה העת ששערי תפלה פתוחין, אבא שאול אומר מכאן לתפלה אדם מכוון (בלבו) [לבו] בתפלה יהי' מבושר שתפלתו נשמעת שנאמר תכין לבם תקשיב אזנך (תהלים י' י"ז), אמר (לו) דוד [הואיל] ויש עתים לתפלה אף אני איני זז מתפלתי בחצות הלילה שנאמר חצות לילה אקום וגו' (תהלים קי"ט ס"ב) אמר (לו) חייבים אנו להודות לך על הנסים שעשית לנו שהרגת בכורי מצרים ואת שונאים בלילה, אף סנחריב לא פרעת הימנו אלא בלילה ויהי בלילה ההיא ויצא מלאך ה' וגו' (מלכים ב' י"ט ל"ה), בלשצר לא פרעת הימנו אלא בלילה בה בליליא קטיל וגו' (דניאל ה' ל'), אף המצרים לא פרע מהם הקדוש ברוך הוא אלא בלילה, מנין, ממה שקרא בענין ויהי בחצי הלילה (וגו') וה' הכה וגו'.
2
ג׳ויהי בחצי הלילה כך פתח ר' תנחומא זש"ה חצות לילה אקום וגו' (תהלי' קי"ט) דוד אמר הפסוק הזה, לומר שבחו של דוד שהיה מורה להקדוש ברוך הוא בכל יום ובכל שעה, ולא תאמר ביום בלבד אלא אפילו בלילה חצות לילה אקום וגו', א"ר פנחס הכהן בן חמא בשם ר' אלעזר בן מנחם בשעה שהיה דוד ישן בלילה תולה הכנור במטתו והיה נוער משנתו בחצי הלילה ונוטלו ומקיש בו, וכל עומלי תורה עומדים משנתם ויגעים בתורה, שהיו אומרים אם המלך דוד נוער משנתו אין אנו צריכין לעמוד, [זה] שהוא אומר עורה כבודי הנבל וכנור אעירה שחר (תהלים נ"ז ט') אמר דוד בנוהג שבעולם השחר מעיר את כל בני האדם אבל אני מעיר השחר. דבר אחר חצות לילה וגו' אמר (לו) דוד רבש"ע (אודות) [אודה] לך על חצי הלילה שעשית עם רות זקנתי בגורן שנאמר ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת (רות ג' ח'), על משפטי צדקך (תהלים קי"ט) אם משפט למה צדקה אם צדקה למה משפט אמר (לו) דוד רבון העולמים על משפטי על מה שכתבת בתורה לא יבא עמוני ומואבי בקהל (דברים כ"ג ד'), מהו צדקך, בשבילי עשית צדקה ואמרת עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. דבר אחר חצות לילה וגו' על אותו חצי הלילה שהרגת את הבכורות במצרים ויהי בחצי הלילה וה' הכה וגו', על משפטי צדקך שעשית צדקה עם ישראל והוצאת אותם ממצרים ושפטת את המצרים והרגת את בכוריהם ויהי בחצי הלילה וה' הכה וגו'.
3
ד׳דבר אחר ויהי בחצי הלילה זש"ה חבורות פצע תמרוק ברע ומכות חדרי בטן (משלי כ' ל') כל מכות המרדות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים בשביל למרקם מן הרעה, כדי שיוציאו [המצריים] את ישראל (המצרים) מאצלם שנאמר חבורות פצע תמרוק ברע, לא בקשו המצריים לשלחם ואימתי שלחו אותם [על ידי] מכות חדרי בטנם [זו] מכות בכורות ויהי בחצי הלילה וה' הכה וגו'.
4
ה׳דבר אחר ויהי בחצי הלילה [כך] פתח ר' תנחומא שז"ה רגע ימותו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו (ויתירו) [ויסירו] אביר לא ביד (איוב ל"ד כ'), מדבר בבכורי מצרים שהכם הקדוש ברוך הוא ברגע שנאמר רגע ימותו וחצות לילה, כמה הוא רגע ר' אבין הלוי ב"ר אומר כהרף עין. יגעשו עם ויעברו אלו ישראל שהיו מתגעשים ועוברים לצאת ממצרים. (ויתורו) [ויסירו] אביר לא ביד מתמה, אמר הקדוש ברוך הוא לא הייתי מתרה בהם בכל שעה שישלחו את בני ולא היו מבקשים שנאמר כי אם אינך משלח את עמי (שמות ח' י"ז) עד מתי מאנת לענות מפני (שמות י' ג'). דבר אחר ויסירו אביר לא ביד פותח כנגד כל ישראל, אמר הקב"ה צדקה עשיתי עם ישראל בשעה שהוצאתי אותם ממצרים מפני שלא היו בידם מעשים שנאמר ויסירו אביר לא ביד, אימתי עשה [הקב"ה] צדקה (הקב"ה על) [עם] ישראל בלילי מכות בכורות ויהי בחצי הלילה וה' הכה וגו'.
5
ו׳דבר אחר ויהי בחצי הלילה ובמקום אחר כתוב ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה (שמות י"א ד'), מהו כן, אלא משה ע"י שהוא בשר ודם ואין בו"ד יכול לחלוק את הלילה לפיכך הוא אומר כחצות הלילה בחסר ויתיר, אבל הקדוש ברוך הוא שברא את הלילה הוא יודע עתיו ורגעיו לפיכך (כך) הוא חלקו כראוי, הוי ויהי בחצי הלילה. דבר אחר ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אמר ר' אחא אמר ר' חלבו הקב"ה אמר הגיע אותו כה שאמרתי לאברהם כה יהיה זרעך (בראשית ט"ו ה'), שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם כה יהיה זרעך חמשה עשר בניסן היה, בשעה שבאו (המלאכים) [המלכים] ושבו את לוט אחי אברהם שהיו סבורים שהוא אברהם, והלך אברהם והצילו מהם מה כתב שם ויחלק עליהם לילה (בראשית י"ד ט"ו), רבותינו אמרו הקדוש ברוך הוא חלק אותו הלילה ור' בנימין בן יפת בשם ר' יוחנן אומר הלילה חלק עצמו שנאמר ויחלק עליהם לילה, רבותינו אמרו אותה השעה אמר הקב"ה לאברהם אתה יגעת עמי בהריגת המלכים חצי הלילה חייך אני פורע לבניך במצרים שנאמר ויהי בחצי הלילה. וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק (בראשית י"ד) א"ר לוי [אמר] ר' אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא ג' מילין היו פסיעותיו של אברהם ור' יהודה בר' סימון אמר מיל א', א"ר וחוניא בשם ר' וחוניא ב"ר בנייה אפילו [אבק] לא עלה על רגלו של אחד מאוכלוסיו של אברהם באותה השעה שנאמר ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבא (ישעיה מ"א ג') לפיכך אמר לו יגעת עמי חצי הלילה חייך שאני פורעו לבניך במצרים חצי הלילה.
6
ז׳ויהי בחצי הלילה [וה' הכה וגו'] ובמקום אחר כתב כחצות הלילה [אני יוצא בתוך מצרים] וגו' (שמות י"א ד') וכי יש יציאה לפני הקב"ה [והא] כתיב בזעם תצעד ארץ (חבקוק ג' י"ב) ומה שכתב אני יוצא א"ר כביכול כאדם שפורע שטרו ויוצא לחירות, אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ופרעתי את השטר שהייתי חייב לאברהם זקינם שאמרתי וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי (בראשית ט"ו י"ד) הריני יוצא בראש גלוי שנאמר ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא וגו', א"ר יודן בשם ר' יעקב בר אבינא דרש ר' אבוהו בכנסת של כפר של טבריא ואמר אעלה אתכם מעני מצרים (שמות ג' י"ז) דבר קשה, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ואני ובניי שותפין בצרה בדין הוא שאפרע משונאיהם.
7
ח׳ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור מהו כל בכור, בכור לאיש בכור לאשה, ואפילו נקיבות הבכורות מתו באותו הלילה לכך נאמר כל בכור. דבר אחר כל בכור (ולא) [אילו] הבכורות מתו בלבד למה כתב כי אין בית אשר אין שם מת (שמות י"ב ל'), וכי לא היו בתים שאין שם בכורות מהו שכתב כי אין בית וגו', א"ר אבא בר חמא בית שלא היה בו בכור הקדוש ברוך הוא היה נוגף את גדול הבית שנאמר ויך כל בכור במצרים ראשית לכל אונם (תהלים ק"ה ל"ו) כענין שנאמר שמרי הראש כי לא היה בכור (דהי"א כ"ו י').
8
ט׳דבר אחר ויהי בחצי הלילה מהו כתיב למעלן מן הענין וירדו כל עבדיך אלה אלי (שמות י"א ח') (ועבדיך) [עבדיך] אלו הקנטורים, כל אלו הכו (לייד) [לירד] בים, ומהו שכתב אלה, אמר משה לפרעה אלו החיים ואלו המתים ע"י שהם בכורות לכך נאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי, כיון ששמעו מצריים שאמר משה שהבכורות מתים אמרו הרי יש לכל אחד ממנו [יותר] מארבעה ומחמשה בנים, אם ימותו הבכורות הרי השאר כולם חיים, כיון שראו הבכורות שנתיאשו אבותיהם מהם, הלכו אצל פרעה, אמרו מרי בבקשה ממך ראה היאך לפלטנו, אמר להם פרעה עד שאני מפלט אתכם (נפלט) [אפלט] את עצמי, כיון שראו הבכורות שנגפם פרעה (מנד) [מיד] נזדווגו והרגו באבותיהם ששים רבוא. א"ר יוסי בר חנינא בטכסיס של מלכות בא הקדוש ברוך הוא על המצריים, כיצד, בנוהג שבעולם מדינה מורדת על המלך מהו המלך עושה לה, תחלה הוא (שובר) [סוכר] את המים שלה, כך עשה (המים) הקדוש ברוך הוא, תחלה עשה מימיהם דם שנאמר ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם (שמות ז' י"ט). מה המלך עושה על אותה המדינה, עושה להם בסאטה בתוך הארץ, כך עשה להם הקדוש ברוך הוא שנאמר והך את עפר הארץ והיה לכנים (שמות ח' י"ב). מה המלך עושה על אותה המדינה, מביא עליהם לגיונות, אף הקדוש ברוך הוא הביא על המצריים את הערוב שנאמר ומלאו (בתיך) [בתי מצרים את הערב] וגו' (שמות ח' י"ז). מה המלך עושה על אותה המדינה, עושה (אנדרלומיה) [אנדרולומוסיא] הורג את הטובים ואת הרעים, ואף (אמר) הקדוש ברוך הוא הביא דבר על המצריים כי עתה שלחתי את ידי [ואך אותך ואת עמך בדבר] (שמות ט' ל"ד). מה המלך עושה לאותה המדינה, מביא עליהם את הנפט, ואף הקדוש ברוך הוא הביא עליהם את השחין שהוא כנפט. מה המלך עושה לאותה המדינה, מביא בליסטרא, ואף הקדוש ברוך הוא הביא על המצריים ברד. מה המלך עושה לאותה המדינה, מביא עליהם כובשים, אף הקדוש ברוך הוא הביא על המצריים במצרים את הארבה שנאמר בעד החלונים יבואו כגנב (יואל ב' ט'). מה המלך עושה לאותה המדינה, נותן אותם בבית האסורים, ואף הקדוש ברוך הוא כך עשה למצרים לא ראו איש את אחיו (שמות י' כ"ג). מה המלך עושה לאותה המדינה הורג את גדוליהם, ואף הקב"ה הרג את גדולי מצרים.
9
י׳ויהי בחצי הלילה א"ר לוי בר חנינא ראה מה כתיב כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צור (ישעיה כ"ג ה') מהו כן, אלא כל צור מלא שכתב במקרא בצור המדינה הוא מדבר, וכל צר [חסר] שכתב במקרא באדום הוא מדבר, שכשם שנפרע מן המצרים בכל אלו הפורעניות כך הקב"ה עתיד ליפרע מהם כמה שכתוב כאשר שמע למצרים.
10
י״אדבר אחר ויהי בחצי הלילה זש"ה כי יש אדם שעמלו בחכמה [ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו וגו' (קהלת ב' כ"א) כי יש אדם שעמלו בחכמה] זה הקב"ה ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג' י"ט), ובדעת בדעתו תהומות נבקעו (משלי ג' כ'), ובכשרון א"ר ברכיה בשם ר' יהודה בן פזי בדבר ה' שמים נעשו (תהלים ל"ג ו') אמר [הקב"ה שמים] (והעולם בשביל ישראל) נעשו, וכבר נעשו, [והעולם בשביל ישראל] והרי הם מסורים למצרים, ולארם שלא עמל בו [יתננו חלקו] ומי הוא מצרים שנ' מצרים אדם ולא אל (ישעיה ל"א ג'), כי כל ימיו מכאובים (קהלת ב' כ"ג) שהיו משעבדים בהם כל ימיהם, וכעס [ענינו] (קהלת ב') שהיו מכעיסים [אותם] רבה היה מיתתם להם בחייהם, א"ר שמעון בן יוחי היו נותנים עבודת האיש לאשה ועבודת האשה לאיש, מהו גם בלילה [לא שכב לבו] (קהלת ב') שאפילו בלילה היו משעבדים בהם, [גם זה הבל הוא] (קהלת ב') אומרים תכוון לפני ע"ז, אמר הקב"ה אף בלילה אתם משעבדים בהם בבני חייכם (אני) [איני] פורע מכם אלא בלילה ויהי בחצי הלילה.
11
י״בדבר אחר ויהי בחצי הלילה (זש"ה) ר' אבין הלוי פתח מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים (ישעיה מ"ד כ"ו), מקים דבר עבדו זה משה שנאמר לא כן עבדי משה (במדבר י"ב ז'), ומה קיים גזירתו, אלא אמר לו הקב"ה עוד נגע אחד [אביא] על [פרעה ועל] מצרים (שמות י"א א') הלך משה ופירש משלו ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה, א"ר אבין הלוי ב"ר אמר לו הקב"ה אני לא פרשתי ואתה אמרת כחצות הלילה חייך שאני מקיים גזירתך ויהי בחצי הלילה וה' הכה וגו'.
12