פרקי דרבי אליעזר ל״וPirkei DeRabbi Eliezer 36
א׳״בְּלֶכְתְּךָ לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל״ (משלי ד, יב).
1
ב׳לֹא צָרוּ צְעָדָיו שֶׁל יַעֲקֹב וְלֹא נִכְשַׁל כֹּחוֹ, וּכְגִבּוֹר גָּלַל הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהָיְתָה הַבְּאֵר עוֹלָה וְשׁוֹפַעַת מַיִם חוּצָה לָהּ, וְרָאוּ הָרוֹעִים וְתָמְהוּ, שֶׁכֻּלָּם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְגָלוֹל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאָבֶן״.
2
ג׳רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁהוּא נִכְנָס לָעִיר וּמָצָא נְעָרוֹת יוֹצְאוֹת לְפָנָיו – דַּרְכּוֹ מַצְלַחַת לְפָנָיו. וּמִנַּיִן תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן? בֹּא וּרְאֵה מֵאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִכְנַס לָעִיר וּמָצָא נְעָרוֹת יוֹצְאוֹת לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הַנַּעֲרָה הַיֹּצֵאת״. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי״.
3
ד׳וְעוֹד מִמִּי אַתָּה לָמֵד? מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנַס לָעִיר מָצָא נְעָרוֹת יוֹצְאוֹת לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת״, וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ וְגָאַל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וּמִנַּיִן תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן? בֹּא וּרְאֵה מִשָּׁאוּל, עַד שֶׁלֹּא נִכְנַס לָעִיר מָצָא נְעָרוֹת יוֹצְאוֹת לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵמָּה עוֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר״ וְכוּ', וְהִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ וְעָלָה לַמְּלוּכָה. וּמִנַּיִן? מִיַּעֲקֹב, עַד שֶׁלֹּא נִכְנַס לָעִיר מָצָא נְעָרוֹת יוֹצְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה״.
4
ה׳רַב הוּנָא אָמַר: הַכֹּל צָפוּי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. קֹדֶם שֶׁיָּבֹא יַעֲקֹב לְחָרָן, מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? שָׁלַח מַגֵּפָה בְּצֹאנוֹ שֶׁל לָבָן וְנִשְׁתַּיְּרוּ מִמֶּנּוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, מַה שֶּׁהָיְתָה רָחֵל רוֹעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רֹעָה הִיא״. וּמִנַּיִן שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר מְעַט מֵהַרְבֵּה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרוֹת״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַנּוֹתָרוֹת מִן הַמַּגֵּפָה. ״וַיְבָרֶךְ ה' אֹתְךָ לְרַגְלִי״, וְכִי רַגְלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְהַפְרוֹת וּלְהַרְבּוֹת צֹאנוֹ שֶׁל לָבָן? אֶלָּא מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ רֶגֶל לְאָדָם מְבֹרֶכֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבָרֶךְ ה' אֹתְךָ לְרַגְלִי״, וְכֵן לָבָן אָמַר לְיַעֲקֹב: ״נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ״.
5
ו׳כְּשֶׁשָּׁמַע לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וְכֹחַ גְּבוּרָתוֹ שֶׁעָשָׂה עַל הַבְּאֵר, רָץ לִקְרָאתוֹ לְנַשְּׁקוֹ וּלְחַבְּקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כט יג): ״וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ״ וְכוּ'. ״וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם״ (בראשית כט טו), וְכִי אָחִיו הָיָה? וַהֲלֹא בֶּן אֲחוֹתוֹ הָיָה! אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁבֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל אָדָם קָרוּי כִּבְנוֹ וּבֶן אָחִיו שֶׁל אָדָם כְּאָחִיו. מֵאַיִן אָנוּ לְמֵדִים? מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ״. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר: ״וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו״. וְכִי אָחִיו הָיָה? וַהֲלֹא בֶּן אָחִיו הָיָה! אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּנֵי אָחִיו שֶׁל אָדָם כְּאֶחָיו.
6
ז׳וּבְנֵי בָנָיו שֶׁל אָדָם כְּבָנָיו, מִנַּיִן שֶׁהֵם כְּבָנָיו? מִיַּעֲקֹב, שֶׁאָמַר: ״אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי״. וְכִי בָּנָיו הָיוּ? וַהֲלֹא בְּנֵי בָנָיו הָיוּ! אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּנֵי בָנָיו שֶׁל אָדָם כְּבָנָיו.
7
ח׳הִתְחִיל יַעֲקֹב לַעֲבֹד בָּאִשָּׁה שֶׁבַע שָׁנִים. לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים, עָשָׂה מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים וְלָקַח אֶת לֵאָה, וְעוֹד הוֹסִיף שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וְלָקַח אֶת רָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ״מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת״ וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת, וְנֶאֶסְפוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לִגְמֹל חֶסֶד עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ״וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה״.
8
ט׳אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם גְּמַלְתֶּם חֶסֶד עִם יַעֲקֹב עַבְדִּי, אַף אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם וְלִבְנֵיכֶם שְׂכַרְכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָרְשָׁעִים נַחַת לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם״ וְכוּ'.
9
י׳לָבָן לָקַח אֶת שְׁתֵּי שִׁפְחוֹתָיו וְנָתַן לִשְׁתֵּי בְנוֹתָיו. וְכִי שִׁפְחוֹתָיו הָיוּ? וַהֲלֹא בְּנוֹתָיו הָיוּ? אֶלָּא בְּנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מִפִּילֶגֶשׁ נִקְרְאוּ שְׁפָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ״.
10
י״ארַבִּי לֵוִי אוֹמֵר: רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצָרָתָהּ שֶׁל לֵאָה וְנָתַן לָהּ הֵרָיוֹן בֶּטֶן וְנִחוּמִין לְנַפְשָׁהּ, וְיָלְדָה אִישׁ טוֹב תֹּאַר וְחָכָם, וְאָמְרָה: ״רְאוּ בֵּן שֶׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתַּהַר וַתֵּלֶד לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן״. וְעַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ רְאוּבֵן.
11
י״ברַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשִּׁבְעָה חֳדָשִׁים יָלְדָה לֵאָה אֶת בָּנֶיהָ, וּלְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים נוֹלְדוּ לְיַעֲקֹב אַחַת עֶשְׂרֵה בָּנִים וּבַת אַחַת, וְכֻלָּם נוֹלְדוּ וְזוּגוֹ עִמּוֹ, חוּץ מִיּוֹסֵף שֶׁלֹּא נוֹלְדָה זוּגָתוֹ עִמּוֹ שֶׁהָיְתָה אָסְנַת בַּת דִּינָה רְאוּיָה לוֹ לְאִשָּׁה, וְחוּץ מִדִּינָה שֶׁלֹּא נוֹלְדָה זוּגָהּ עִמָּהּ. אָמְרָה: ״הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לָנוּ דִּין וּמִשְׁפָּט״, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ דִּינָה.
12
י״גוְעוֹד הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּרַח יַעֲקֹב לָבֹא אֶל לָבָן וּבָרַח לָצֵאת מִפְּנֵי לָבָן. בָּרַח לָבֹא אֶל לָבָן מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם״. וּבָרַח מִפְּנֵי לָבָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב״. וְלָמָּה בָּרַח? שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״יַעֲקֹב, יַעֲקֹב, אֵינִי יָכוֹל לְשַׁכֵּן שְׁכִינָתִי עָלֶיךָ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אֶלָּא שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ״, לְפִיכָךְ בָּרַח. וְלָקַח לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ גִּבּוֹרֵי כֹּחַ וְרָדַף אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ. יָרַד מִיכָאֵל הַמַּלְאָךְ וְשָׁלַף חַרְבּוֹ אַחֲרָיו וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, וְאָמַר לוֹ: ״אַל תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה״. הִשְׁכִּים לָבָן בַּבֹּקֶר וְרָאָה אֶת כָּל אֲשֶׁר לְיַעֲקֹב וְאָמַר: ״כָּל אֵלּוּ מִשֶּׁלִּי הֵם. הוֹאִיל וְלָקַחְתָּ אֶת כָּל אֵלֶּה, לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהַי הַתְּרָפִים שֶׁלִּי שֶׁהָיִיתִי מִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם?״
13
י״דוּמָה הֵם הַתְּרָפִים? שׁוֹחֲטִין אָדָם בְּכוֹר וּמוֹלְקִין אֶת רֹאשׁוֹ וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ בְּמֶלַח וּבְשֶׁמֶן טוֹב, וְכוֹתְבִין עַל טַס זָהָב שֵׁם רוּחַ טֻמְאָה וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ בַּכַּר וּמַדְלִיקִין נֵרוֹת לְפָנָיו וּמִשְׁתַּחֲוִין לוֹ, וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּהֶן. וּמִנַּיִן שֶׁהַתְּרָפִים מְדַבְּרִים? שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י, ב) ״כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן״, לְפִיכָךְ גְּנָבָתַם רָחֵל שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְלָבָן שֶׁבָּרַח יַעֲקֹב. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא לְהַכְרִית עֲבוֹדָה זָרָה מִבֵּית אָבִיהָ.
14
ט״ווְלֹא יָדַע יַעֲקֹב בְּכָל אֵלֶּה, אָמַר: ״כָּל מִי שֶׁיִּגְנֹב הַתְּרָפִים יָמוּת בְּלֹא עִתּוֹ״. וְהַיּוֹצֵא מִפִּי צַדִּיק כְּיוֹצֵא מִפִּי הַמַּלְאָךְ, וְיָלְדָה רָחֵל וָמֵתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה״.
15
ט״זרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה אָבוֹת כָּרְתוּ בְּרִית עִם עַמֵּי הָאָרֶץ, וְאֵלּוּ הֵם: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אַבְרָהָם כָּרַת בְּרִית עִם עַמֵּי הָאָרֶץ כְּשֶׁנִּגְלוּ עָלָיו הַמַּלְאָכִים. הָיָה סָבוּר שֶׁהֵם אוֹרְחֵי הָאָרֶץ וְרָץ לִקְרָאתָם וְרָצָה לַעֲשׂוֹת לָהֶם סְעוּדָה גְּדוֹלָה, וְאָמַר לְשָׂרָה לַעֲשׂוֹת לָהֶם סְעוּדָה גְּדוֹלָה. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה רָאֲתָה דַּם נִדָּה, לְפִיכָךְ לֹא הִגִּישׁ לָהֶם מִן הָעוּגוֹת. וְרָץ לְהָבִיא בֶּן בָּקָר וּבָרַח מִלְּפָנָיו בֶּן הַבָּקָר וְנִכְנַס לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. וְנִכְנַס אַבְרָהָם אַחֲרָיו וּמָצָא שָׁם אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעֶזְרוֹ שׁוֹכְבִים עַל הַמִּטּוֹת וִישֵׁנִים, וְנֵרוֹת דּוֹלְקוֹת עֲלֵיהֶן, וְרֵיחַ טוֹב עֲלֵיהֶם כְּרֵיחַ נִיחוֹחַ. לְפִיכָךְ חָמַד הַמְּעָרָה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר. אָמַר לִבְנֵי יְבוּס לִקְנוֹת מֵהֶם אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּמֶכֶר טוֹב בְּזָהָב וּבִכְתָב לַאֲחֻזַּת קֶבֶר עוֹלָם. וְכִי יְבוּסִים הָיוּ? וַהֲלֹא חִתִּיִּים הָיוּ? אֶלָּא עִיר יְבוּס נִקְרָא יְבוּסִים. וְלֹא קִבְּלוּ הָאֲנָשִׁים עֲלֵיהֶם. הִתְחִיל כּוֹרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה אֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ״.
16
י״זאָמְרוּ: ״אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיתֵּן לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, כְּרוֹת עִמָּנוּ שְׁבוּעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל יוֹרְשִׁים אֶת עִיר יְבוּס, כִּי אִם בִּרְצוֹנָם״. וְאַחַר כָּךְ קָנָה אֶת הַמַּכְפֵּלָה בְּמֶכֶר זָהָב וּבִכְתָב עוֹלָם לַאֲחֻזַּת עוֹלָם. ״וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן״.
17
י״חמָה עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְבוּס? עָשׂוּ צַלְמֵי נְחֹשֶׁת וְהֶעֱמִידוּ אוֹתָם בִּרְחוֹב הָעִיר, וְכָתְבוּ עֲלֵיהֶם שְׁבוּעַת אַבְרָהָם. וּכְשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל רָצוּ לְהִכָּנֵס בָּעִיר הַיְבוּסִי וְלֹא הָיָה יָכוֹל מִפְּנֵי בְּרִית אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וּכְשֶׁמָּלַךְ דָּוִד בִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לְעִיר הַיְבוּסִי וְלֹא הִנִּיחוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֹא תָבֹא הֵנָּה״ וְכוּ'.
18
י״טוְהָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֶלָּא בְּכֹחַ הַשְּׁבוּעָה וּבְרִית אַבְרָהָם רָאָה דָוִד וְחָזַר לַאֲחוֹרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצוּדָה״ וְכוּ'. וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לִיכָּנֵס בָּעִיר הַיְבוּסִי עַד שֶׁהִתִּיר כָּל הַצְּלָמִים הַלָּלוּ שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶם שְׁבוּעַת אוֹת בְּרִית אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אִם הֲסִירְךָ הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים״. לֹא הָיוּ נִכְנָסִים בַּמִּקְדָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא אֵלּוּ הַצְּלָמִים שֶׁעֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, רֶגֶל לָהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׂנוּאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד״ – שֶׁהָיָה דָוִד שׂוֹנֵא לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ״.
19
כ׳אָמַר דָּוִד לַאֲנָשָׁיו: ״כָּל מִי שֶׁיַּעֲלֶה בָּרִאשׁוֹנָה וְיָסִיר אֶת הַצְּלָמִים הַלָּלוּ שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶם אוֹת בְּרִית שְׁבוּעַת אַבְרָהָם – יִהְיֶה לְרֹאשׁ״. וְעָלָה בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ. וְאַחַר כָּךְ קָנָה אֶת עִיר הַיְבוּסִי לְיִשְׂרָאֵל בְּמֶכֶר זָהָב וּבִכְתָב עוֹלָם לַאֲחֻזַּת עוֹלָם. מֶה עָשָׂה? לָקַח מִכָּל שֵׁבֶט חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, הֲרֵי כֻּלָּם שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן דָּוִד לְאָרְנָן״.
20
כ״אוְיִצְחָק כָּרַת בְּרִית עִם עַמֵּי הָאָרֶץ כְּשֶׁגָּר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. רָאָה אוֹתָם שֶׁהָפְכוּ פְנֵיהֶם וְיָצָא מֵהֶם בְּשָׁלוֹם וְהָלְכוּ אַחֲרָיו אֲבִימֶלֶךְ וְכָל גְּדוֹלָיו, אָמַר לָהֶם: ״הֲפַכְתֶּם אַתֶּם אֶת פְּנֵיכֶם מִמֶּנִּי וְעַכְשָׁיו בָּאתֶם אֵלַי״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי״ וְכוּ' ״רָאֹה רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ״. אָמְרוּ: ״אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיתֵּן לְזַרְעֲךָ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, כְּרֹת עִמָּנוּ בְּרִית שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל יוֹרְשִׁין אֶת אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים״. מֶה עָשָׂה יִצְחָק? כָּרַת אַמָּה מִמֶּתֶג הַחֲמוֹר שֶׁהָיָה רוֹכֵב עָלָיו וְנָתַן לוֹ לְאוֹת בְּרִית שְׁבוּעָה.
21
כ״בוּכְשֶׁמָּלַךְ דָּוִד רָצָה לָבֹא בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְלֹא הָיָה יָכוֹל מִפְּנֵי בְּרִית יִצְחָק, עַד שֶׁלָּקַח מֵהֶם אוֹת בְּרִית שְׁבוּעַת יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ח, א) ״וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים״ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, יג) ״וַיִּכָּנְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְלֹא (יכלו) [יָסְפוּ] עוֹד לָבוֹא בִּגְבוּל יִשְׂרָאֵל״.
22
כ״גיַעֲקֹב כָּרַת בְּרִית עִם עַמֵּי הָאָרֶץ, שֶׁאָמַר לוֹ לָבָן: ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִיתֵּן לְזַרְעֲךָ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל, תִּכְרֹת עִמִּי בְּרִית שְׁבוּעָה שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל יוֹרְשִׁין אֶת אֶרֶץ אֲרָם״. כָּרַת עִמּוֹ בְּרִית שְׁבוּעָה וְהִצִּיב לוֹ מַצֶּבֶת אֲבָנִים וְהֵבִיא אֶת בָּנָיו עִמּוֹ בִּבְרִית שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, מו): ״וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים״. וְכִי אֶחָיו הָיוּ? וַהֲלֹא בָּנָיו הָיוּ! אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁבָּנָיו שֶׁל אָדָם כְּאֶחָיו. אָמַר לוֹ לָבָן לְיַעֲקֹב: ״אִם יִשְׂרָאֵל יוֹרְשִׁין אֶת הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אַל יָבֹאוּ בְּאֶרֶץ אֲרָם לְרָעָה״, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, נב): ״אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה״.
23
כ״דוּכְשֶׁמָּלַךְ דָּוִד רָצָה לָבוֹא בְּאֶרֶץ אֲרָם, וְלֹא יָכוֹל מִכֹּחַ בְּרִית שְׁבוּעַת יַעֲקֹב, עַד שֶׁשָּׁבַר אֶת הַמַּצֵּבָה הַהִיא, וְעָלָיו אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות כג, כד) ״שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם״, וְאַחַר כָּךְ כָּבַשׁ אֶרֶץ אֲרָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ח, ג) ״וַיַּךְ דָּוִד אֶת הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה״.
24