ראשית חכמה, אור גדול ד׳Reshit Chokhmah, Or Gadol 4

א׳בענין הענוה
גדולה ענוה שנשתבח בה אברהם עליו השלום, מפני שהיו בני דורו גדולים שבהם מנשאין אותו, כגון עפרון החיתי, והיו קוראין אותו אדוני וגו', והוא ע"ה היה משפיל עצמו במדת הענוה והצניעות עמהם, ואפילו לפני הפחותים שבהם, שנאמר (בראשית כג, יב) וישתחו אברהם לפני עם הארץ.
1
ב׳גדולה ענוה שבה נשתבח יצחק ע"ה, שהרי אבימלך גרש אותו ממלכותו, וכשבא לו אבימלך לא גבה לבו ולא שלם לו כמעשיו, ומרוב ענותנותו קבלו מאהבה והאכילהו והשקהו לו ולאנשיו, שנאמר (בראשית כו, ל) ויעש להם משתה וגו' וישלחם יצחק וילכו מאתו וגו'.
2
ג׳גדולה ענוה שבה נשתבח יעקב אבינו ע"ה, שמפני ענותנותו היה קורא לעשו אדוני, שנאמר (שם לב, ד) כה תאמרון לאדוני לעשו, ולכך היה כותב רבינו הקדוש לאנטונינוס נאם עבדך יהודה, אמר כי לא טוב אנכי מאבותי (ע' תנחומא וישלח ג).
3
ד׳גדולה ענוה שבה נשתבח משה רבינו ע"ה, שנאמר (במדבר יב, ג) והאיש משה ענו מאד, מה תלמוד מכל האדם, אלא ענו ואינו מתגאה במדה מן המדות שבני אדם רגילין להתגאות בה, כגון המלכות והנבואה והחכמה, ואף על פי שהיו בו כל המדות הללו, ענו מאד מכל האדם.
4
ה׳גדולה ענוה שבה נתגדל אהרן ע"ה, בנוהג שבבני אדם אדם מכבד את ביתו בבגדים בלות, שמא מתטנף הוא בכליו והוא מכבד, אבל אהרן ע"ה לובש ח' בגדים ודומה לחתן בחופה, ואף על פי כן והרים את הדשן (ויקרא ו, ג).
5
ו׳גדולה ענוה שבה נשתבח אלעזר, שנאמר (במדבר ג, לב) ונשיא נשיאי הלוי אלעזר וגו', ואף על פי כן היה משפיל את עצמו לפני גדולת הקדוש ברוך הוא, והיה נושא בעצמו קטרת הסמים ושמן המאור ומנחת התמיד ושמן המשחה, קטורת הסמים בימינו ושמן המאור בשמאלו ומנחת התמיד תלויה בזרועו שמן המשחה תלויה באפונדתו. ושמא תאמר קטן היה, הרי הוא אומר ונשיא נשיאי הלוי, אלא שאין גדולה בפלטרין של מלך, שנאמר (משלי כ״ה:ו׳, ) אל תתהדר לפני מלך.
6
ז׳גדולה ענוה שבה נתגדלו הלויים, שכל ישראל היו מהלכין כאחד, והם היו זקוקין לישב את כל כלי המשכן, ולא עוד אלא שטוענין בעגלה, ואפילו הכי לא נתגאו ולא אמרו אין אנו מקבלין עלינו, שאין גדולה בפלטרין של מלך, שנאמר (משלי כה, ו) אל תתהדר לפני מלך.
7
ח׳גדולה ענוה שבה נתגדל שאול, שהרי כשאמר לו שמואל (שמ"א ט, כ-כא) ולמי כל חמדת ישראל הלא לך ולכל בית אביך, והוא הקטין עצמו ואמר לו הלא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצעירה, וכשבקשו למשוח אותו הטמין עצמו עד שהפילו גורלות, שנאמר (שם י, כב) ויאמר יי' הנה הוא נחבא אל הכלים.
8
ט׳גדולה ענוה שבה נתגדל דוד, שנאמר (שמ"ב ז, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני אלהים ומי ביתי כי הביאותני עד הלום וגו', ואמר (תהלים כב, ז) ואנכי תולעת ולא איש.
9