ראשית חכמה, אור עולם ב׳Reshit Chokhmah, Or Olam 2
א׳בענין התפלה
לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם עשרה ראשונים, שאפילו מאה באין אחריו הוא נוטל שכר כלם, שכר כלם סלקא דעתך, אלא נוטל שכר כנגד כלם.
לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם עשרה ראשונים, שאפילו מאה באין אחריו הוא נוטל שכר כלם, שכר כלם סלקא דעתך, אלא נוטל שכר כנגד כלם.
1
ב׳לעולם יכנס אדם שיעור ב' פתחים ואחר כך יתפלל, שנאמר (משלי ח, לד) אשרי אדם שומע לי וגו', פתח לא נאמר אלא פתחי, שני פתחים.
2
ג׳לעולם יהיה אדם זהיר בתפלתו ויתפלל תמיד עם הצבור, כדי שתקובל תפלתו, שנאמר (תהלים סט, יד) ואני תפלתי לך יי' עת רצון, אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין.
3
ד׳לעולם ישב אדם בבית הכנסת ואחר כך יתפלל, שנאמר (שם פד, ה) אשרי יושבי ביתך וגו', ואחר התפלה ישב, שנאמר (שם קמ, יד) ישבו ישרים את פניך.
4
ה׳לעולם יתפלל אדם במקום קבוע, שנאמר (בראשית יט, כז) אל המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמוד פנחס ויפלל.
5
ו׳לעולם ישתדל אדם להתפלל ג' פעמים בכל יום ערבית שחרית מנחה, שנאמר (תהלים נה, יח) ערב ובקר וצהרים אשיחה וגומר.
6
ז׳לעולם יסדר אדם תפלתו ואחר כך יתפלל, והני מילי תפלת ראש השנה ויום הכפורים ושל מועדים ושל פרקים שהם לשלשים יום, ולהלן.
7
ח׳לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל לבקש צרכיו, שנאמר (דברים ג, כג) ואתחנן אל יי', וכתיב אתה החילות הרי שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך אעברה נא וגו' הרי בקשת צרכיו.
8
ט׳לעולם יכוין אדם את עצמו, אם יוכל לכוין את לבו יתפלל, ואם לאו אל יתפלל.
9
י׳לעולם לא ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות.
10
י״אלעולם לא ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, שאין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירין לדבר ארמית.
11
י״בלעולם לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך, שנאמר (תהלים קל, א) ממעמקים קראתיך יי'.
12
י״גלעולם יתפלל אדם במקום שיש בו חלונות, שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלים.
13
י״דלעולם לא יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו. תניא רבי אלעזר חסמא אומר כל המתפלל כנגד רבו או אחורי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל.
14
ט״ולעולם יקדים אדם תפלה לצרה, שאלמלא לא הקדים אברהם עליו השלום תפלה לצרה בין בית אל ובין העי, לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט. לעולם יבקש אדם שיהיו הכל מאמצין אותו מלמטה, ולא יהיו לו צרים למעלה.
15
ט״זלעולם אל ימנע אדם עצמו מן הרחמים, ואפילו חרב פשוטה ומונחת לו, שנאמר (איוב יג, טו) הן יקטלני לו איחל.
16
י״זלעולם ליבעי אדם רחמי עד זיבולא בתרייתא דלהוי ליה שלמא.
17