שו"ת בני בנים, חלק ראשון, שונות ד׳Responsa Benei Banim, Volume I, Miscellanea 4
א׳איסור ספר הפוך
1
ב׳העולם מחזיקים איסור להניח ספר מודפס כשצד התחלתו למטה וצד סופו שהוא העטיפה האחורית למעלה, ובני הישיבות נזהרים להפוך ספר כזה אם רואים אותו, ותולים עצמם ברמ"א ביורה דעה סימן רפ"ב סעיף ה' שכתב אסור להפוך אותם על פניהם וכשמצאו כן צריך להפכן עכ"ל. אבל המעיין שם ובסימן רע"ז ובמסכת ערובין דף צ"ח עמוד א' יראה שאין ענין זה לזה, ואינה דומה יריעה הכתובה מצד אחד לספרים המודפסים משני הצדדים אשר ממה נפשך צד אחד למטה. ועיקר הבזיון ביריעה הוא כשהיא הפוכה ופתוחה שלא כדרך קריאתה, והדמיון לזה בספר מודפס או אינו מודפס הוא כשהספר פתוח והופכים אותו פתוח כלפי מטה, כמו שמוכח ברד"ק שהביא השיורי ברכה שם שכתב הרבה אינן נזהרין בזה וכשקורין אותו לס"ת או אפילו למילי דעלמא הספר שהוא קורא או חומש או תהלים וכיוצא הופכו על פניו וכו' עכ"ל שמיירי בהפיכת ספר פתוח. והרבה אינם נזהרים בזה גם היום, וסיים הרד"ק שהם עתידין ליתן את הדין ולמוכיחים ינעם עכ"ל.
2
ג׳אבל ספר סגור הפוך לית לן בה, והגע עצמך אילו קורא בספר והגיע לדף האחרון וצריך לצאת והניח עליו כסוי וכי יש בזה בזיון, ועטיפה אינה גרועה מכסוי. וכד הוינא עולמיא ויושב בישיבה כתבתי דברים אלה לגמו"ז זצלה"ה והסכים להם, רק הוסיף שמכל מקום כיון שהעולם מחזיקים את הדבר לאיסור לכן יש להמנע מזה בפני אחרים.
3
ד׳ספר שמונח שלא כדרך קריאתו הוי בזיון, ולכן אסור גם להניח ספר סגור הפוך על קצהו באופן שהאותיות עומדות על ראשן [הערות ותיקונים: ע' ספר חסידים סי' תתקמ"ג], ודבר זה מצוי בארונות הספרים בבתי כנסיות ובתי מדרשות שמחזירים הספרים הפוכים, וצריכים הגבאים לבדוק בכל פעם להעמידם כראוי. ואפשר שהיא גופא קפידת המהרי"ל ועיין הלשון בדרכי משה, ושלא כבאור הגר"א שציין מסימן קפ"ב לסימן קע"ז. ולפעמים נמצא ספר כרוך באופן לא נכון שנראה מצד חוץ שהספר עומד על ראשו אף על פי שאינו כן, וצריכים לתקן הכריכה או לכסות את אותיות הכריכה כדי שלא תהיה מראית עין של בזיון.
4