שו"ת בני בנים, חלק ראשון ט׳Responsa Benei Banim, Volume I 9
א׳ספר תורה ספרדי לאשכנזים
1
ב׳הנה ספר התורה ששאלתם עליו הזמנתם אותו בכתב ספרדי וקהילתכם היא אשכנזית, ושאלתם שרב אחד שמע על ענין זה בשעת כתיבת הספר וצוה להפסיק הכתיבה ולא שמעתם לו. שפיר היה לכם על מה לסמוך שלא לשמוע לו להפסיד ממונכם, כמו שכתב בשו"ת מהרש"ם חלק ב' סימן ק"כ שיש להתיר לכתוב הספר תורה בכל מיני הידור בכתב וועליש וגם פה"ק יש כמה ספרי תורה בכתב וועליש וקורין בהם לכתחילה עכ"ל. ואמנם בזה לא עשיתם כשורה שבקשתם כתב ספרדי בלי הידור למען יעלה הספר פחות בדמים, והכתוב אומר זה א־לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות. אבל בעיקר כתב ספרדי הסכימו האחרונים בשו"ת נודע ביהודה מהדורה תניינא חלק יורה דעה סימן קע"א ובשו"ת שדה הארץ חלק ג' חלק יורה דעה סימן ס"ח ובשו"ת עין יצחק חלק יורה דעה סי' כ"ח ומובאים בספר שערים מצויינים בהלכה סימן כ"ח ועוד מקומות, שכשר כתב ספרדי לאשכנזי ולהפך. והביאו לשון הטור מאביו הרא"ש ביורה דעה סימן רע"ד שצורות האותיות אינן שוות בכל המדינות הרבה משונה כתב ארצינו כלו' אשכנז מכתב הארץ הזאת כלו' ספרד ואין פסול בשנוי זה עכ"ל.
2
ג׳אבל בברכי יוסף באורח חיים סימן ל"ו הביא בשם שו"ת מהר"ם בן חביב ושו"ת מהר"י מולכו דיש שנוי בצורת האותיות באשורית בין בני אשכנז לבני ספרד התפילין מכתב אשכנז פסולים לספרדים עכ"ל, ואף על פי שהאחרונים הנ"ל דחו דבריהם היה מקום לחוש להם בדבר תורה. ומשמע שגם הם לא העמידו דבריהם אלא בדאורייתא שלכן כתבו הפסול בענין תפילין, אבל בקריאת התורה שמדרבנן אפשר שהם מודים שכשר בכל הכתבים.
3
ד׳ולפי זה היה מקום לאסור לכתחילה לקרוא פרשת זכור שהיא מדאורייתא בקהילה אשכנזית מספר תורה ספרדי כדי לחוש לדברי האוסרים. ואף על פי שכתב במנחת חנוך מצוה תר"ג שקריאת פרשת זכור מספר תורה דוקא היא מדרבנן, דעת האחרונים אינה כן עיין באורח חיים סימן תרפ"ה בט"ז סעיף קטן ב' ובמגן אברהם שם שהביאו דברי הראשונים הרא"ש והתוספות שאנץ, וכמשמעות הגמרא במסכת מגילה דף י"ח עמוד א' שמצות זכור היא בספר דוקא עיי"ש.
4
ה׳אבל ראה מה שמצאתי בכתב יד גאון הדור מו"ז זצלה"ה שכתב על מחלוקת הברכי יוסף ושאר הפוסקים, וז"ל אפשר דלא פליגי, בכתב ספרדי גופא יש בו חלוקים ממדינה למדינה ומזמן לזמן. ראיתי כתב ספרדי שאות מ"ם סתומה היא עגולה מג' צדדים, והסמ"ך בחוד למטה מצד שמאל, וכתב אשכנזי שלנו הסמ"ך עגולה מג' צדדים כעין מ"ם סתומה באותיות רש"י וכעין כתב ספרדי ישן, והמ"ם סתומה מרובע למטה ובצדדים, ובכה"ג מסתבר דפסולין אלו לאלו. ואמנם בכתב ספרדי חדש המ"ם מרובע אף שהסמ"ך אינו עגול לגמרי אלא בחוד. ולעומת זה יש עתה אשכנזים שכותבים ג"כ סמ"ך בחוד ובכה"ג נראה דכשרים אלו לאלה. כי בשאר האותיות אין ההבדל משנה צורת האותיות יותר לגמרי וכ"ש שאינו מחליף אותן עכ"ל. הרי שפרש שלא פסל בברכי יוסף אלא שנוי אותיות שיש בו החלפת אות בחברתה, ובודאי ראה ספרים עתיקים כאלה כשהיה רב ור"ם בצעירותו בקהילות בגרוזיה.
5
ו׳ויש להביא ראיה לדבריו, כי בברכי יוסף שם הביא מתשובה אחרת של מהר"ם בן חביב להכשיר באם נכתבו אות ה"א ואות תי"ו בחטוטרת אף שלמעשה לא רצה להורות כן כיון שלא נראה ולא נשמע דבר זה, הרי שבעצמו לא פסל בשנוי בצורת האות ואם כן מוכרחים לאמר שמה שפסל כתב אשכנזי לספרדי אינו אלא כשהוחלפה צורת האות בצורת אות אחרת [הערות ותיקונים: נ.ב., מפורש כן בשו"ת קול גדול של מהר"ם בן חביב] כדברי הגמו"ז זצלה"ה. ולפי זה בנדון המהר"ם בן חביב בודאי פסל כתב אשכנזי לספרדי ולהפך בין בתפילין דאורייתא בין בקריאת התורה דרבנן, שכיון שתינוק שאינו חכם ולא טיפש מאותה עדה יקרא אות אחת כאילו היא אות אחרת אינו מועיל מה שבמקום אחר יקראו אותה על נכון, ופסול אף בדיעבד ואין מי שיחלוק בזה. אבל בימינו אינו כן שכבר הושוו הכתבים וצורת כל אות עליה בכולם, ולכן כשר כתב ספרדי לאשכנזי ולהפך לכל הדעות בין לתפילין בין לקריאת התורה וכן המנהג פשוט.
6
ז׳הגם שלכתחילה היה ראוי לכם לבחור בספר אשכנזי וכמו שכתב בשו"ת משפטי עוזיאל חלק א' חלק יורה דעה סימן י"ז שמצוה מן המובחר לכתוב כל עדה בכתב שלהם, ולע"ד יש בזה גם אל תטוש תורת אמך כי אין נטישה גדולה מזו שנוטשים ספר תורה הכתובה בכתב יד אמך. ומה שמביאים בשם האר"י ז"ל שלכל הצורות יש רמזים משלהן וכולן עולות השמימה, אדרבה כיון שלכולן רמזים חלוקים אין לשנות מנהג הכתיבה. ומה שהבאתי למעלה משו"ת מהרש"ם להתיר לכתוב בכתב וועליש אפילו לכתחילה, יש לאמר ששונה שם שכבר נתפשטו ספרי תורה אלה בקהילתו כמו שנראה בדבריו. אבל כיון שנמצא הספר אצלכם נמצא, והוא ככל ספר ומותר לקרוא בו לכתחילה בין בכל שבת בין בפרשת זכור. ושוב מצאתי בשו"ת מהר"י מינץ סימן ט"ו שפסל ספר תורה שנכתב בלי אותיות גדולות וקטנות ותגים, אבל מעצם היות אותו ספר ספרדי וקהילתו אשכנזית לא כתב כלום וראיה לדברי האחרונים.
7
ח׳יהודה הרצל הנקין
8
ט׳רב אזורי
9