שו"ת מהרשד"ם, חושן משפט קפ״בResponsa Maharashdam, Choshen Mishpat 182
א׳הששית יגיעת בשר הוא להשיב עלי' דמלת' דפשיטא היא אפי' לדרדקי דבי רב דכל תנאי שבממון תנאו קים ותנאי השותפים כשנשתתפו עם שלמ' היה שילך שלמ' לויניציא' להוצאותיו בלתי שיקח שום הנא' כנז' בשאל' ולא עוד אלא שאני אומר שגם אם היה בא הפסד לשותפו' מחמת שליחות שלמ' לחתנו בויניציאה היה הדין פשוט ג"כ שההפסד על שלמ' לבדו כי השותפין לא היה להם להפסיד כלל ואם היה ריוח גדול היו השותפין שוין עמו ופאטוריאש השליח היו מוטלים על שלמה כיון שהוא נתחייב ללכת לויניציאה להוצאותיו כנז' וכל זה כתב הרמב"ם ז"ל והביאו הטור בשמו ח"מ סי' קע"ו וז"ל ואם שנה מכל אלו הדברים שהלך למקום שלא היה לו לילך כו' עד וכן אם הלך ונשתתף עם אחר בממון השותפות אם הפסיד הפסיד לעצמו ואם הרויח השכר לאמצע ואם התנו הכל לפי תנאם ע"כ א"כ נתברר בפי' שאין שלמ' יכול לומר שיתנו לשלוחו שום דבר כמו שהי' אם היה הוא בעצמו הולך ואדרבא שעם כל זה יש לשותפין תרעומת גדול על שלמ' לומר מי נתן לו רשות למסור נכסיהם ביד אחר דהא קי"ל ששומר שמסר לשומר אפי' הראשון קל שבקלים והשני אדי' שבאדירים נקרא האחד פושע גמו' וכ"ש שאלו השותפי' היו יכולין לומר אם את' היית הולך היית מרויח יות' ויות' ודי בזה לשאל' הו':
1