שו"ת מהרשד"ם, חושן משפט שנ״חResponsa Maharashdam, Choshen Mishpat 358
א׳ר' שבא ממ"ה אל עיר מושב קרובו ש' וישכון בטח בביתו מספר ימים כמו ל' יום ומיום בואו העירה נתן אל לבו לשאת ולתת עם תוגרמים טאבאקיש והקול נשמע בשוקים וברחובות קריה שהיה אמוד בנכסים רבים רבו מלמנו' ועצמו מספר והמעט מזער שהיו מחזיקין אותו לאיש אשר מצאה ידו ששים או ע' אלף לבנים ויקר מקרהו שנפל למשכב ויצו את ביתו על כל נכסי עזבונו מחוט ועד שרוך נעל כדת מה לעשות מהם וקרובו ש' מדאגה מדבר פן ח"ו ילכו לאבדון כל הנכסים הנזכר בעש"ג השיאו עצה נכונה שיעשה צואה אחרת שאינו מניח רק ה' אלפים לבנים וכל משאו ומתנו היה בנכסי זולתו כדי להציל ממון יורשי ר' ועצתו נתקיימה על יד הדין שופט כל הארץ שהיה אהובו וא"ל זוהי דרך ישרה להמציא איש אשר יאמר שהוא אחי ר' ויתן עדיו ויצדק כי הוא אחיו ולו משפט ירושת נכסי עזבון ר' ויהי בעת ההיא שלח ר' לקרוא לג' אנשי' שיבואו לבקרו ובבואם מצאו לר' שוכב עם אבותיו אז אמר להם ש' אם יש את נפשכם להשכיל להטיב ולעשות חסד ואמת עם החיים ועם המת שלא ישבעו זרים כחו צריך שא' מכם יאמ' שהוא אחיו תבא לגבות נכסי עזבונו כי הכל הוא מתוקן בזה עם הדין שופט הארץ והשיב א' מהם אנכי אכנה עצמי בשם אחיו ובלבד שתבטחני שלא ימשך לי נזק מזה ואלך ואתרא' לפני התוגרמים ואומר להם כי הנני בא בעד ובשם אחי ר' לפקח על נכסי עזבונו ויהי בעת ההיא שנשאר ללכ' לפני הדין לתבוע נכסי עזבון אחיו ר' נ"ע נחבא אל הכלי' ויחפ' אחריו ש' ויבקשוהו ואמר לו מדוע רמיתני השיבו דבר ירא אנכי כי ימשך לי נזק מהדבר הזה א"ל ש' העמק שאלה ועשה זאת פן ילכו לאבוד כל נכסי ר' בעש"ג ושמע בקולו והבטיחו ש' בכל אות נפשו מלב' שנתן בידו תכף מנכסי ר' ה' חתיכות קאריזיא פראנקיאה ומאה ומ' קורדובאניש ויות' מהמ' לקח שטר מש' וחתנו ערבים זה לזה כדין ערב קבלן גמור כו' להסיר מעליו כל נזק שיבא לו מהענין הזה עד ך' שנה רצופות בע"ה עתה באו יורשי ר' לתבוע מש' כל נכסי עזבון ר' והודיעם את כל התלאה אשר מצאתהו להציל הנכסים הנזכרים מפי אריות ודובים ובפרט בהבטיחו לאיש אשר כנה עצמו בשם אחי ר' בשטר כתוב וחתום עליו ועל חתנו ואומר שיסירו מעליו עול השטר הנזכר ויבטיחוהו ג"כ לזמן ך' שנה כמו שהוא וחתנו הבטיחו לאיש אשר כנה עצמו בשם אחיו והנה הוא מוכן למסור ביד' נכסי עזבונו כי אין ראוי שישולם לו רעה תחת טובה אשר עשה לר' הן בעודנו חי ואף כי אחרי מותו יורנו מורנו מור' צדק אם הדין עם שאו לאו ושכמ"ה:
1
ב׳תשובה
2
ג׳נראה בעיני שהדין עם ש' איבעית אימא מכח הסברא כי אין הדעת סובל שימשך נזק לש' בשביל שהציל נכסי ר' ויאכלו יורשי ר' וישמחו וש' ינזק על זה נאמר משלם רעה תחת טובה כו' ואיבעי' אימא טעם וראיה לדין זה מההיא עובדא דסוף בב"ק ההוא גברא דקא אפקידו גביה כסא דכספא סליקו גנבי שקליה יהבא להו אמר רב אשי חזינן אי איניש אמיד הוא אדעתא דידיה אתו ואי לאו אדעתא דכסא דכספא אתו. הרי למדנו ממעשה זה שכיון שבאים על האדם אנסין והדין הוא שאין אדם יכול להציל עצמו בממון חברו. עכ"ז אנו אומרים דדוקא כשבאין אנוסין בשביל עצמו אז אינו יכול להציל עצמו בממון חברו אך אמנם אם יש רגלים לדבר שבאין בשביל ממון הנפקד אז יכול להציל עצמו בפקדון וליתנו ביד האנס ועוד שם מעשה בההוא גברא דקדים חמרא למעברה מקמיה דהוה קא סלקי אנשי למעברה הוה קא מסיק חמריה קא בעי למטבע אנשי מלא ביה חד מינייהו לחמריה שדריה במיא אתא לקמיה דרבא פטריה ופי' מלא ביה דחפו לחמו' והשליכו לנהר ויהיב טעמא רבא דהאי רודף הוא ע"כ ולדעתי דטעמא דעובדא קמא משום האי הוא. וא"כ אחר שממון שביד ש' חשיב רודף שודאי שכל זמן שיודע הדבר יתפשו לש' בשביל הממון הנזכר יכול הוא להוציא הממון מידי עד שאהיה בטוח לא ימשך שום נזק ממני שאני ירא דשמא יודע הדבר כו':
3
ד׳ואעפ"י שיש לאומר שיאמר דדוקא התם שהאנס לפניו אבל לומר שיש לחוש שמא יבא מנין לנו אפשר היה לומר דכיון שהוא מוחזק בנכסים יכול הוא לומר שאלו הנכסים משועבדים לי לשלא ימשך לי נזק מה לי שהנזק בעין מה לי לעתיד כי כמו שכשהנזק בעין יכול לאבד' בידים גם עתה שאין הנזק בעין אינו רוצה רק בטחון כמו שהוא הבטיח לאיש ההוא כמו שבא בשאלה ועוד יש ראיה מתשו' הרא"ש הביאה הריב"ה בח"מ סי' קע"ו וז"ל ראובן ושמעון היו שותפין ומתעסקין והלך ראובן ונשאר שמעון מתעסק וקנה בגדים מסוחר גוי ומכרם ליהודי והיהודי יצא במעות לסוחר שאם לא יתנם לו היהודי לזמן פ' שיפרע לו הוא אח"כ חלקו ראובן ושמעון שותפות ביניהם ובקש שמעון מראובן שיעשה שטר על עצמו כו' עד ומכל שחד שיצטרך להשחיד ולהואי' ע"ז כו' עד יר' אח' שש' הוצרך לעשות שטר על עצמו כו' חייב ראובן לעשות שטר עליו לשמעון שאם יברר שמעון בעדי' שלא פרע היהודי לגוי ויצטרך שמעון לפרוע לגוי שיפרע חלקו ראובן מכל מה שיוציא כו' והדברים ק"ו ומה התם שש' מה שטרח ועשה היה ג"כ בשבילו עכ"ז חייבו הרא"ש שיעשה לו שטר כמו שהוא עשה בנ"ד שכל מה שעשה לא היה אלא להציל מעות ראובן עאכ"ו שחייבים היורשים לתת שאלתו ולעשות בקשת ש' להבטיחו כנזכר נאם הצעיר שמואל די מדינה:
4