שו"ת מהרשד"ם, אבן העזר רט״וResponsa Maharashdam, Even HaEzer 215
א׳שאלה ר' איש היר' וחרד אל דבר ה' נדבה רוחו והריחו ביראת ה' לעלות לא"י תוב"ב ונדר נדר לאביר יעקב לעלו' לא"י ואשתו מוחה בידו באומרה כי אין רצונה לעקור דירת' מהמקו שהיא עומדת שם שהיא א' מהעיירות הקטנות וטוענת שאם הוא עכ"פ רוצה לעלו' לא"י שיפרע לה כל סכי כתובתה משל' ור' טוען שמחוייבת ללכת עמו לא"י תוב"ב ועוד טוען שאם עכ"פ אינה רוצה ללכת עמו שתפסידה כתו' מנה ר' ותוספת ואינה נוטלת רק סכי הנדוניא שהכניסה לו ילמדנו רבנו אם הדין עם ר' או עם לאה אשתו ואת"ל שהדין עם ר' על הדין ועל האמת אם יש כח ביד פרנסי או אנשי קהלו למחות בחזקת היד ביד ר' הנז' נגד התורה והמצוה לבלתי יצרף מחשבתו למעשה או אם גוערין במי שמוחה ביד ר' בין שיהיה יחיד או רבים ושכמ"ה:
1
ב׳תשובה
2
ג׳משנה שלמה היא פ' בתרא דכת' הכל מעלין לא"י ואע"פי שבמקומות ח"ל יש חלוקים בין מקום למקום וכן בא"י ממקו' למקו' יש חלוק מ"מ מח"ל לא"י כתב הריב"ה א"ה סי' ע"ה ואפי' ממקו' שרובן ישראל למקו' שרובן גוי' ע"כ כו' עד אמר האיש לעלות לא"י והיא אינה רוצה או שהיא שם ומבקשת לצאת תצא בלא כתו' ע"כ זה מוסכם אלא שכתבו התוס' בשם ה"ר חיים הכהן דבזמן הזה אין כופין וכ"כ הרשב"ץ הביאה ב"י א"ה סי' ע"ו הדבר פשוט דהא דכופין היינו בדאיפשר בלא סכנה דאי איכא סכנה אסו' לסכן עצמו הילכך בזמן הזה בארצות הללו כל שהוא מצור עד צידון אין כופין לעלות הרי כתב הדברים בקיצור והתו' כתבו סתם שאינו נוהג בזמ"ה ואחר שזה הענין מחלוקת אני דן שיפרע הבעל לאשתו הנדוניא לבד לא כתו' מנה וק"ק ולא תוספת אך פשי' שגוערין במי שמוחה לבעל שלא יעלה אחר שאמרו ז"ל שישיבת א"י שקולה כנגד כל המצות עוד אמרו המהלך ד' אמות בא"י עונותיו נמחלין שנא' העם ההולכים כו' וכ"ש שבזמ"ה אנו רואים רבים הולכים ואחר שהכל תחת ממשלת אדוננו המלך תורגמה הסכנה אינה כ"כ ולכן נראה בעיני כמ"ש הנלע"ד שמואל די מדינה:
3