שו"ת מהרשד"ם, אבן העזר רמ״דResponsa Maharashdam, Even HaEzer 244
א׳דבק מאח' החכם השלם נר"ו שורות אלו להודיעך דעתי בספקותיך על ענין הגט זמן שנתן האבוד שהלך להשתמד ולא ידעת שם אביו ולכן לא נכתב בגט אלא שם המגרש לבד לא שם אביו איני יודע למה נסתפקתם בזה אחר שהראב"ד ז"ל גדול הפוסקי' האחרונים התיר זה והכריח כן בטעם נכון שאם היה שם האב מעכב גר לא היה לו תקנה לגרש וכן אסופי אלא ודאי אינו מעכב וזה ברור וכן אנו עושים מעשים בכל יום שגם הרא"ש כתב כן בפשיטות ובנו הטור כתבו מבלי חולק אם כן אין כאן פקפוק כלל ועל הספק השני מאישקופיא אם יכת' ביוד בין אלף לשין או חסי' ודגם בזה לא הייתי' מקפי' לולי כי ראיתי תשובת ר"ש בן צמח שהבי' ב"י וז"ל אם כתב שם עירו ועירה בבלבול כגון שבמקום תונס כתב תנס פסול ואם אינו נקרא הרי הוא כמי שאינו הרי דמי לנ"ד וכתב דפסול ועכ"ז נראה בעיני בנ"ד דכשר מטעמים א' שלדעתי לא נשמ' עיר אחרת שמה אישקופייא אלא זו ובין מלא ובין חסר נוד' לכל על מה נאמ' וחש' רחו' עד מאד לו דלמא איכא אישקופייא אחריתי לבסוף העולם ואין אנו יודעי' אע"פי שכב' מצאנו חשש זו בתלמוד עוד טעם אחר שדרכנו לכתו' וכל שום וחניכא דאי' לי ולאהבתי ולאתרי דזה מועי' ודאי לשייכי בזה דקיל טובא עוד טעם אחר גדול בעיני והוא כי דרך לכתוב נהר או נהרות וכותבים דיתבא על נהר פלוני ואותו שם מוכיח על העיר אשר אנו כותבין אותם ע"כ נאם הצעיר שמואל די מדינה:
1
ב׳נשלמו שאלות ותשובות השייכות לטור אבן העזר
2
ג׳בראות הזקן נעים זמירות ישראל כה"ר סעדיה לונגו יופי המלאכה הנסוכה ועומק המושג וזריות הבן חכם ישמח אב בעולם הנשמות החכם השלם מדברנא דאומתיה כמה"ר משה די מדינה נר"ו בחדש האותיות המחכימות כאשר ירדוף הקורא ונדיבות רעיוניו הזלי' זהב מכיס פיזר ביזר להביאם מקצ' הארץ הוציאם מטומאתם של גוים והכניסם בקדושתם של ישראל להאיר עיני חשוכים לא פנה אל רהבים החסים על ממונם שלא בראוי כבמוחזק רום נתן קולו. וישא משלו:
3
ד׳מי זה ימלל עוז גבורותיך. הרב ויגיד את פלילותיך.
4
ה׳מי זה ואי זה הוא לבבו יערב. גשת לספר תעצומותיך.
5
ו׳בינות שרפים מהלכים נתנו. לך הגביר להיות מנוחתיך.
6
ז׳איך תהיה נתפש בשכל איש ואם. מאור אלהים מחלצותיך.
7
ח׳לשמי ולכבודי בשירי הנני. אך לא להוסיף על תהלתך.
8
ט׳דברי זמירות הקנויות לך הלא. כלם בנויות על שלילותיך.
9
י׳באתי ואקראה ותחול רוחך. עלי כעל שאול ברמתך.
10
י״ארוח אלהים נוצצה בך כאשר. נראה לעין הכל בספרתך.
11
י״בכמטחוי קשת לאין תכלית וקץ. אשתחוה אקוד לעומתך.
12
י״גהן נענה נגש הלא גש בבו. שת לחוות קידה ברצפתך.
13
י״דהנה בצדק תהגה בי רוחך. אשבע בהקיץ את תמונתך.
14
ט״ואשבע בהקיץ זכרך כל תאות. נפש ורוח עם סגולתך.
15
ט״זאם כעבדים אם כבנים עמך. כלם היו סרים למשמעתך.
16
י״זלא שכלה חרב תמורות הזמן. עמך וצאן ידך כמרעיתך.
17
י״חיושבי קצות שמעו את שמעך. רגזו וגם חלו לאותותיך.
18
י״טהן כאשר שמעו הלא כן תחזה. עינם ונוסף על תהלתך.
19
כ׳ממאסר אוסרים עגונות כחך. פתח במפתח תשובותיך.
20
כ״אלחוץ שלחתמו ואין פוצה בפיו. אך אלמנות חיות צרורותיך.
21
כ״בויראו חכמי לבבות לחלוק. על האמת נראה בקשתותיך.
22
כ״גיען צלליך יסוכו צאלים. כל עץ בגן עדן ברוממותך.
23
כ״דהיה אמונת עתך חוסן ועוז. חכמה ויראת אל באוצרותיך.
24
כ״ההן נשמע' בת קול בפה הכל אשר. אורים והתומים בתוך ביתך.
25
כ״ולא פזרה רוח וסערת מותה. קשר עננים מלאומותיך.
26
כ״זעודם עלי ראשם להגין בעדם. על רחמי האל ובזכותך.
27
כ״חכי בן חכם לבב בטרם נשקעה. שמשך כאור זרה ברום אפקך.
28
כ״טהחזיר ליושנה העטרה נפלה. ישב לכסא דין כברכתך.
29
ל׳עומד לנס עמו כתורן על הרי. כושר להנהיג את תפוצותך.
30
ל״ארצה בגודל לב ובזבו אונרות. כספו לחדש את גזרותיך.
31
ל״בחדש ישנו וחדשות יהיו. דובבות שפתך בעפרותיך.
32
ל״גשנת ותתענג בד"שן נפשיך. או א"שמחה כי אזכרה דתך.
33
ל״דקנצי למילין אתנה הרב ומי. זה הוא ימלל עוז גבורותיך.
34
ל״האמר הצעיר משה בן לאדוני אבי הרב הפוסק בעל ההוראה זצ"ל להיות כי טרדות הזמן ומשו' כובד הק"ק נפלו עלי לא ראיתי הקונדרי' מהמפתחות קודם שגמר אותם המדפיס כדי להגיאותם ולתקן את הטעיות והשבושים אשר עשו המסדרים והמדפיס הן במפתחות הן בהקדמה לכן אל יאשימני שום מעין וחכם לתלות השגיאה בי. ויי' ברחמיו יזכרני לכתוב בספר דינים הנוגעי' לח"המ כל הטעיות אשר נעשו בכל הד' החבורים ויראנו נפלאות מתורתו אכי"ר:
35