שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, הלכות שחיטה ב׳Responsa Maharashdam, Yoreh Deah, Laws of Slaughter 2
א׳שחיטת נכרי ואפי' קטן ואפי' אחרים עומדים על גביו נבלה. משומד אוכל נבלות לתיאבון אם ישראל בדק סכין ונתן לו שחיטתו כשרה בדיעבד ואפי' אינו ידוע אם יודע הלכות שחיטה וי"ח בזה ואם לא נבדק הסכין תחלה או סוף אסורה. יש בידו ב' סכינים ואמר שביפה שחט נאמן וכן בשר שנמצא בידו במקום שיש מקולין ישראל נאמן לומר שכשרה היא ואפי על עוף שחוט נאמן לומר מומחה שחט לי אם נמצא שם מומחה. היו לפניו ג' בהמות או יותר והיה שוחט והולך סמכינן שבסכין שבידו שחט הכל ואם עבר שעה שגמר לשחוט והוא אומר בסכין זה שחטתי אינו נאמן ויש מקילין גם בזה ואם לא ראינו הסכין אפי' נשבע ש"ח שבסכין יפה שחט אינו נאמן. משומד אוכל נבלות להכעיס דינו כגוי י"ח. משומד לא' משאר עבירות חוץ מע"ז ומחלל שבת בפרהסיא אין צריך אפי' בדיקת סכין י"ח ערל שמתו אחיו מחמת מילה דינו כישראל ואם אין לו יראה דינו כמשומד לשאר עבירות. גר שחזר לסורו מחמת יראה וכן ישראל שחטא מחמת יראה שלא יהרגוהו דינו כישראל האנוסים שהיה בא לידם להנצל ולא נצולו בחזקת פסולים הם. משומד לע"ז בפני גוים ובבית ישראל אומר שהוא יהודי אפשר לסמוך עליו. כותי האידנא דינו כגוי: צדוקי וביותוסי מומחה אם ישראל עומד ע"ג אפי' יוצא ונכנס מותר ואם לאו אסור אפי' הוא אוכל מן הבהמה. התחיל א' מן הפסולי' לשחוט בושט כל שהו או בקנה רוב וגמר ישראל שחיטתו פסולה שחט חצי קנה וגמר ישראל שחיטתו כשרה. כשר ופסול ששחטו בבת א' שחיטתן פסולה בכל ענין:
1