שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, הלכות שחיטה כ״גResponsa Maharashdam, Yoreh Deah, Laws of Slaughter 23
א׳חמשה דברים מפסידים השחיטה
1
ב׳א' שהייה ורבו הפירושי' והנכון שאם שהה כדי שחיט' רוב סימנים גסה לגסה ודקה לדקה עוף לעוף שחיטתו פסולה ואעפ"י שהטור ז"ל הסכי' שמשערים הגבהה והרבצה ושחיטת רוב סמנים ויזהר שוחט עוף שאם חתך העור ויצא דם והגביה הסכין ושהה השיעור הנראה לי שלא יחז' לשחו' אפי' שיאמר ברי לי שלא נגעתי בסימני' כיצד יעשה ישחוט הקנה לבדו ויבדוק הושט ואם לא מצא דם ואמר ברי לי שלא נגעתי בסימני' מותר לחזור ולשחוט וא"צ בדיקה שחט מעט ושהה מעט פעמים רבות השהיות מצטרפות ופסולה השחיטה מספ' שהה במיעוט אחרון של סימן ראשון אפי' בדרך שחיטה פסולה ובעוף לא שייך דין זה כנ"ל לדעת רוב הפוסקים אבל לפרש"י אפי' שחט רוב הסימנים שייך אח"כ שהייה וכן ראוי להחמיר התחיל לשחוט עוף והגביה הסכין ושהה גאול מה תקנתו וי"מ שגם בבהמה יכול לשחוט במקום אחר קנה וושט ויבדק במקום הראשון ב' הסימנים אם נגע בוושט או ברוב הקנה שחט עוף ומצא גמי בתוך הושט שנחתך בשחיטה יש לחוש לשהייה התחיל לשחוט בהמה וחתך העור והגביה ידו יש תקנה לשחוט במקום אח' ואם לא נמצא טיפת דם ולא נקב נגד החתך הראשון כשרה ואם אינו בקי בבדיקה טוב שימכרנה לגוי ע"מ שישחטנה הגוי לפניו כדי שלא יחזור הגוי וימכרנה לישר' כשתולש השוח' הנוצה של עוף אע"פי שיצא דם אין לחוש:
2
ג׳ב' דרסה השוחט צריך שיוליך ויביא הסכין לא עשה כן אלא חתך הסימנים כחותך צנון או שדחק הסכין שחיטתו פסולה. שחט בהולכה או בהובאה לבד אם יש בסכין כשיעור שני צוארים כשרה ואם הוליך והביא אפי' בסכין כל שהוא כשרה וי"א דוקא בעוף א"צ להוליך ולהביא כל הסכין קודם חתיכת הסימנים רק שלא יתפוש הסכין במקום אחד וישחוט בדרסה י"א השוחט שני ראשים כאחד צריך שיהיה באורך הסכין שלש צוארים לא היו אלא ב' הוליך ולא הביא הפנימית כשרה והחיצונ' פסולה הביא ולא הוליך הדין להפך הרמב"ם והר"ן ורי"ו אוסרים שחיטתו (פסולה) מן הספק יש מחמרי' ג"כ אם חתך הראש בהולכ' או בהובאה לבד ולא נרא' עוד יש אוסרים דרסה אפי' במיעוט קנה קמא שנים אוחזין בסכין ושוחטין כשרה צריך ליזהר השוחט עוף שיתפוס בסימנים כדי שלא ידרוס:
3
ד׳ג חלדה צריך שיהיה הסכין מגולה בשעת השחיטה החליד הסכין תחת הסימן ושחט מלמעלה למטה או בין סי' לסימן או תחת העור או תחת הצמר המסובך או תחת מטלת מהודק שחיטתו פסול'. פירש טלית על הסכין ושח' הרמב"ם אוסר ושאר הפוסקים מתירים החליד במיעוט הסימנים אסור' מספק וגם בזה רבו הפירושים תחת מיעוט אחרון של ב' הסימנים רש"י ז"ל אוסר ורבו המתירים אבל תחת מיעוט אחרון של סי' ראשון או תחת מיעוט ראשון של ראשון שחיטתו פסולה מספק ויש לשוחט ליזהר מאד כשחס על העור שלא יטמין הסכין בעור:
4
ה׳ד הגרמה פי' שהטה הסכין חוץ ממקום השחיטה לצד מעלה גם בזה רבו החולקים י"א שכל היכא דאיכא תרי רובי במקום שחיטה כשרה וי"א דוקא תרי רובי יחד בתחלה ובסוף וי"א תרי רובי דוקא בתחלה הא לאו הכי ש"פ ורש"י פסל גם בזה וכל זה בקנה לצד מעלה אבל לצד מטה וכן בוש' בכל מקום פסלותו הוא בכל שהוא כל שלא גמר השחיטה קודם ורבים ג"כ הסכימו בשהייה ד"ח לפרש"י לא בהגרמה:
5
ו׳ה עיקור פרש"י ששחט בסכין פגומה שעוקרת הסימן ובה"ג פי' ששחט סימן שהיה שמוט ובעודה הבהמה בחייה חלבה היתה מותרת וגמירי דשמוטה ששחטה נבלה ולדעה הרמב"ם טרפ' ואינה נבלה אלא כשנשמט הסימן בשעת שחיטה ואפי' עוף שהכשרו בסימן א' נשחט א' מהם אסורה אבל אחר שחיטת רוב בבהמה או אחר שחיטת א' בעוף כשר' אפי' לרש"י ונק' שמוט כשנעקר כלו או רובו ממקום חבורו בלחי בכח וניכר כשאנו רואים שנתפרק במקומות רבים אבל כשנקלף במקום אחד והשאר אפי' מיעוט נשאר יחד כשרה לפי שנראה שנקלף בנחת. שחט א' בעוף ונמצא השני שמוט וספ' אם נשמט קודם שחיטה אסור'. נמצא השחוט שמוט אם לא תפש בסימ' כששחט כשרה ואם תפש אסור' ולא מהני בדיק' וי"א דמהני ואחרים מחמירים דתרתי בעינן לא תפש ובדיק' וא"כ עכשיו שאין אנו בקיאים לבדוק בזה כל שנמצא השמוט שחוט או שנמצא א' מהם שמוט וספ' אם היה קודם שחיטה אסורה מי ששחט בעוף סימן א' ולא בדק בסימן יזרקו ואח"כ ראה הסימן הא' שמוט טרפ' השוחט נאמן לומר שבשעת שחיטה לא היה שום סימן שמוט יש ליזהר לשוח' תרנגו' שלא ידחוק צפורניו בשום מקום שלא יעקור הסימנים השוחט שמצא אח' השחיטה בהכשר טבעת מהגרגרת על הסכין אין לחוש.
6